ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מלכה סגל נגד אפרוחי פלא אשג"ח בע"מ :

לפני כבוד השופטת הבכירה, רים נדאף

התובעים

1.מלכה סגל
2.משה סגל
3.מ.מ. סגל בע"מ

נגד

הנתבעת
אפרוחי פלא אשג"ח בע"מ

החלטה

1. בפניי שתי בקשות מטעם הנתבעת : האחת – סילוק התביעה על הסף , והשנייה – חיוב התובעים בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה.

רקע עובדתי וטענות הצדדים:
2. התובעים הגישו תביעה לסעד הצהרתי וכספי. בכתב התביעה טענו כי הנתבעת השתלטה על מכסת ייצור הפטימים של התובעים ומנעה מהם לעשות שימוש בחלק מהמכסה , ולא סיפקה להם אפרוחי פיטום בכמ ות שהיה עליה לספק, ובכלל זה טענו לנזקים עקב אספקת כמות מופחתת של אפרוחי פיטום להם על-ידי הנתבעת , ו אף לכספים אשר חבה להם הנתבעת.

3. הנתבעת, הגישה בקשה ולחילופין כתב הגנה, בה ביקשה להורות על סילוק התביעה על הסף, מחמת חוסר סמכות ו/או מעשה ב-דין ו/או חוסר תום לב ו/או שיהוי ו/או אי צירופו של בעל דין , המועצה לענף הלול, ועדת הערר להסדר המועצה מיום 8/2012 ו/או משהתובעים לא כימתו את מלוא הסעדים הנתבעים.

4. הנתבעת טוענת, בין היתר, כי חרף כך שהסעדים ההצהרתיים המבוקשים מופנים כלפי המועצה לענף הלול/מכסות הפטמים של התובעים כפי שאושרו על-ידי המועצה לענף הלול (להלן: " המועצה"), לא צרפו התובעים את המועצה כצד להליך, וזאת לא בכדי, שכן טענותיהם נידונו ונדחו זה מכבר על-ידי הטריבונל לו מוקנ ית הסמכות העניינית, ועדת ערר לעניין הסדר המועצה. לפיכך דין טענות אלו להידחות על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית ו/או מחמת מעשה בי-דין ו/או נוכח חוסר תום לבם של התובעים בהגשת תביעה לסעד הצהרתי מן היושר, מבלי להביא בפני בית-המשפט תמונה שלמה ומלאה. הנתבעת צרפה לבקשתה העתק סיכום ישיבת ועדת ערר הסדר פטם – 14/12/14 והחלטתה מיום 23.12.14 , וטענה כי במהלך שנת 2014 הגישו התובעים, ערעור לועדת הערר להסדר הפטם במסגרתו העלו טענות זהות לאלו שטוענים במסגרת ההליך דנן, ובכלל זה הפנתה לסעיף 5.2 להסכם מיום 22.8.2012 בין המועצה לבין קבלני רבייה, כמפורט שם. משכך, דין התביעה להידחות על הסף, וכי כל החלטה שלא תורה כאמור, ת פרוץ את הסכר ותכשיר תביעות לבית-המשפט בעניינים שהמחוקק הקנה כלים וסמכות ייחודית למועצה.

5. גם אם בית-המשפט לא יורה על סילוק התביעה על הסף לאור האמור לעיל, יש להורות על סילוקה משבית-המשפט אינו ערכאת ערעור על החלטות ועדת הערר ומשלא צורפה המועצה כצד להליך דנן. לחילופין, יש לצרף את המועצה כצד להליך או כ"ידיד בית משפט", וככל שבית-המשפט לא ייעתר לכך, יש להאריך לנתבעת את המועד להגשת הודעת צד ג'.

6. הנתבעת טוענת בנוסף , כי על אף שהתובעים טוענים בכתב התביעה, כי הנתבעת לכאורה לא סיפקה את כל כמות האפרוחים שהיו זכאים לקבל, לא פחות מ- 70,000 בכל מדגר עד חודש ספטמבר 2014 , ולא פחות מ- 75,200 אפרוחים לכל מדגר מאז חודש אוקטובר 2014, ועתרו לסעד הצהרתי כולל ביחס לעבר, ההווה והעתיד, סעד כספי נתבע רק ביחס לנזק שלכאורה נגרם בגין אספקה החל מחודש דצמבר 2014, ובעניין זה הלכה מבית-המשפט העליון, כי בית-המשפט לא יידרש לסעד הצהרתי מקום בו התובע יכול לכמת ולתבוע סעד כספי, ובעניין זה הפנתה לפסיקה. לחילופין, וככל ובית-המשפט לא ייעתר לבקשה לסילוק התביעה על הסף מטעם זה, יש להורות לתובעים לתקן את תביעתם ולכמת את מלוא הסעדים הנתבעים ולשלם אגרה בהתאם.

7. הנתבעת טוענת עוד לשיהוי של חמש שנים בהגשת התביעה ביחס לחלק מהעילות, ולפיכך ובשים לב כי עסקינן בנכס נד, הרי שיש תחולה בענייננו לסעיף 15 לחוק המכר, שעדיף על-פני חוק ההתיישנות, קרי זכויותיהם של התובעים פקעו ואין הם זכאים לתרופות מקץ 4 שנים. כן, על התובעים אשר כופרים בחוב בו הודו, במסגרת הסכמים שנחתמו בין הצדדים, היה להגיש תביעה לביטול ההסכמים, סעד שכלל לא התבקש במסגרת ההליך.

8. התובעים טענו בתגובה, כי דין הבקשה להידחות, שכן כל טענות הנתבעת מתמקדות בעתירה לקבלת סעד הצהרתי בקשר עם הזכויות למכסת הפטם של התובעים, אך היא מתעלמת מכך שעיקרה של התובענה בתיק זה הינה מחלוקות כספיות בהתחשבנות שבין הצדדים, ואין בפיה כל טענה לסילוק על הסף ביחס לעתירות הכספיות של התובעים. כן, התובעים אינם עותרים לסעד כלשהו כנגד המועצה, וכל המחלוקת בתיק הינה מחלוקת חוזית בינם לבין הנתבעת, ומאחר והתובעים אינם משיגים על זכותם אל מול המועצה, לא נדרש כל סעד כנגדה ולא נדרש כל סעד הצהרתי בדבר זכות לקבלת דבר מה ממנה, ואין צורך לצרפה כצד לתובענה.

9. מעבר לכך, יש לדחות את הטענה לפיה כביכול הסמכות הבלעדית לדון בתובענה הינה לוועדת הערר של המועצה, ובעניין זה הפנו התובעים לסעיפים 32-33 לחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), תשכ"ד -1963. מעבר לכך, החלטת ועדת הערר מיום 15/12/2014 , אינה מהווה מעשה בי-דין, שכן הדיון בערר עסק אך ורק בסירוב הנתבעת לספק לתובעים מדגר נוסף של אפרו חי פטם בשנת 2014, והוא לא עסק כלל בסוגיה נשוא הסעד ההצהרתי שבכתב התביעה.

10. הנתבעת טענה בתגובה, כי לחילופין וככל שבית-המשפט לא יורה על סילוק התביעה, יש להורות כמבוקש על צירוף המועצה/מדינת ישראל/משרד החקלאות כצד להליך ו/או לחילופי חילופין להאריך לה את המועד להגשת הודעת צד ג' למועצה לענף הלול, לועדת הערר להסדר המועצה מיום 8/2012/מדינת ישראל/משרד החקלאות.

11. בנוסף טענה הנתבעת, כי בתגובת התובעים אין כל הסבר למחדלם, חוסר תום לבם בהליך ואי הבאת התמונה השלמה והמלאה בפני בית-המשפט, כי הוגש ערעור לו ועדת הערר על מכסות הפטם וכי ערעורם נדחה, ועל התובעים היה להביא זאת לידיעת בית-המשפט, גם אם וככל ומידע זה אינו רלבנטי כטענתם.

12. לטענת הנתבעת, בקשתה לסילוק על הסף הוגשה נוכח העובדה כי הסעד ההצהרתי כלל אינו מופנה כלפיה, בשים לב כי הסעדים הכספיים נובעים מהסעד ההצהרתי ו/או נוכח מעשה בי-דין, ולפיכך טענות התובעים לעניין זה כלל אינן רלבנטיות.

13. הנתבעת טוענת עוד, כי בניגוד לנטען בתגובת התובעים תביעתם הינה השגה, בדרך לא דרך על מכסה כפי שנקבעה על-ידי המועצה, כאמור בפרוטוקול והחלטת ועדת הערר על הסדר הפטם (נספחים 2-3 לבקשת הנתבעת). כן, בענייננו קיים מעשה בי-דין, שכן ערר התובעים, לא עסק אך ורק במדגר החמישי של שנת 2014, אלא במסגרתו ערערו התובעים והש יגו בכלל על כמות הביצים שסיפקה להם הנתבעת במועדים הרלבנטיים לתביעה, השגות וטענות שדחתה ועדת הערר, אשר אף קבעה את כמות הביצים שתספק הנתבעת לתובעים לשנת 2015, 55,000 אפרוחים למדגר, מה שלא מפריע לתובעים, לתבוע את הנתבעת בפיצוי בגין כמות האפרוחים שסיפקה להם בהתאם להחלטת וועדת הערר להסדר הפטם המועצה לענף הלול.

14. הנתבעת טוענת גם, כי טענות התובעים לפיהן לכאורה לבית-המשפט יש סמכות להידרש לתביעתם עומדות בסתירה להוראת סעיף 5.2 להסדר המועצה הימנו התעלמו התובעים. כן, התובעים בתג ובתם לא מתייחסים לפסקי הדין כפי שפורטו בבקשתה, שם נדחו תביעות על הסף בנסיבות דומות לענייננו. סעיפים 32-33 לחוק, אליהם הפנו התובעים, אינם עוסקים במכסה של אפרוחי פטם, אלא במכסת ביצי מאכל.

15. עוד טוענת הנתבעת, כי התובעים בתגובתם לא השיבו לטענותיה באשר לפקיעת זכויותיהם לתבוע אותה נוכח שיהוי ו/או לטענתה כי יש לדחות את התביעה גם מהטעם שבעוד שהסעד ההצהרתי הינו ביחס לעבר, ההווה והעתיד, סעד כספי נתבע רק ביחס לנזק שלכאורה נגרם בגין אספקה החל מחודש 12/2014 (ראה: סעיף 13.3 לבקשה).

16. הנתבעת הגישה בנוסף, בקשה להורות על חיוב התובעים כולם ו/או לכל הפחות התובעת 3, בהפקדת ערובה בסך של 150,000 ₪, לכל הפחות, לתשלום הוצאותיה במידה ותדחה התביעה כנגדה. התובעים הגישו תגובה ובמסגרתה טענו, כי דין הבקשה להידחות, והנתבעת הגישה תשובה לתגובה.

הבקשה לסילוק על הסף
17. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הנני דוחה את הבקשה לסילוק על הסף , אך מורה על צירוף המועצה כנתבעת נוספת.

18. בסעיף 5.2. להסכם מיום 22.8.12, נקבע: "הצדדים מקימים בזאת ועדת ערר בהרכב יו"ר קרן הפטמים אשר ישמש כיו"ר הועדה, נציג ארגון מגדלי עופות, שני מגדלים שזהותם תוסכם בין הצדדים, שני נציגים של קבלני הרביה שימונו על-ידיהם, מנכ"ל המועצה ומנהל אגף התכנון במועצה. היה ויתגלעו חילוקי דעות בין מגדל לבין קבלן רבייה לעניין רכישת אפרוחים ע"י המגדל מאותו קבלן, תכריע בהם ועדת הערר אולם לא תתקבל החלטה של ועדת הערר ללא הסכמתם של שני נציגי המועצה הנ"ל. החלטת ועדת הערר בסכסוך כאמור תחייב את הצדדים לסכסוך, באופן סופי. לא קיים קבלן רבייה החלטה של ועדת הערר, יחשב הדבר להפרת ההסכם ע"י אותו קבלן ".

19. ברם, לא נראה מסעיף זה, כי ישנה סמכות לו עדת הערר לדון בסעד הכספי הנתבע בכתב התביעה , או כי נקבעה סמכות בלעדית לועדת הערר לדון בסעד ההצהרתי. בנוסף, לא עלה בידי הנתבעת להראות, כי למועצה או לגורם אחר סמכות בלעדית וייחודית לדון בסעדים הנתבעים בכתב התביעה , נשוא דיוננו, ומשכך הטענה אודות היעדר סמכות עניינית לבית משפט דנא, דינה להידחות.

20. יתרה מכך, מעיון בסיכום ישיבת ועדת ערר הסדר פטם מיום 15.12.14 ובכלל זה במכתב מיום 23.12.14, לא ברור על מה הוגש הערר (ראה גם: מכתב מיום 30.7.12) , האם הוא עסק בנושא הסעד ההצהרתי נשוא דיוננו, א ם לאו, ובטח שאין באמור שם, משום הכרעה פוזיטיבית בפלוגתאות, נשוא דיוננו, ומשכך אין מקום לטעון גם למעשה ב י-דין. ב סיכום ישיבת ועדת הערר מיום 15.12.14 נקבע כי: "הוועדה רושמת לפניה את הודעת הסוללים כי יתנו למשק סגל 55,000 אפרוחים למדגר (5 מדגרים). בנסיבות אלה הוועדה לא רואה מקום לדיון בערר נוסף ". אין המדובר בהכרעה פוזיטיבית של בית משפט בפלוגתא, ובכלל זה לא נראה כי עסקינן בהכרעה פוזיטיבית של ועדת הערר בסוגיה נשוא הסעד ההצהרתי, כאשר הועדה רשמה לפניה רק את הודעת הסוללים, ותו לאו.

21. יתרה מכך, התובעים טוענים בכלל, כי הדיון בערר שלגביו טוענת הנתבעת, עסק אך ורק בסירוב של הנתבעת לספק להם מדגר נוסף של אפרוחי פטם בשנת 2014, כאשר לטענתם הנתבעת טענה בוועדת הערר באופן כוזב, כי התובעים הגיעו איתה להסכם חתום, כי מתוך 70,000 אפרוחים שיוקצו לה, היא תגדל 30,000 ו-40,000 יגדל מגדל אחר שישלם עד גמר החוב. כלומר היא קיבלה כ- 190,000 אפרוחים יותר משהגיע לה. עוד טענו, כי הדיון בוועדת הערר היה מוגבל לשאלה, האם על הנתבעת לספק לתובעים מדגר חמישי בשנת 2014, והוא לא עסק כלל בסוגיה נשוא הסעד ההצהרתי שבכתב התביעה, דהיינו , האם לנתבעת היו זכויות כלשהן במכסת הייצ ור שהייתה לתובעים מאת המועצה. מנגד, טוענת הנתבעת בתשובתה, כי הערר לא עסק רק במדגר החמישי של שנת 2014.

לא זו אף זו, בעניין זה, איני מקבלת את טענת הנתבעת בתשובתה, כי התובעים לא צרפו לתגובתם את ערעורם לוועדת הערר, על כל המשתמע מכך, הואיל ועל הנתבעת היה, כמי שטוענת למעשה בי-דין, לצרף את הערר.

22. ויובהר, הגם אם איני סבורה שיש מעשה בי-דין במקרה דנא, הרי שבדיון בתיק לגופו של עניין, בית-המשפט ייתן את דעתו למכלול ההחלטות שניתנו בעניינם של התובעים, ככל שהם משליכים על התיק נשוא דיוננו.

23. הנתבעת בתשובתה לתגובת התובעים טענה, בין היתר, כי היא הגישה את הבקשה לסילוק התביעה על הסף, נוכח העובדה שהסעד ההצהרתי כלל אינו מופנה כלפיה ובשים לב כי הסעדים הכספיים נובעים מהסעד ההצהרתי. השאלה האם הסעדים הכספיים נובעים מהסעד ההצהרתי טעונה בירור עובדתי במסגרת התביעה גופה, ומשכך אין זה מהווה טעם לסילוק התביעה על הסף.

24. לא זו אף זו, השאלה אם היה מקום להגשת סעד הצהרתי או היה מקום לכמת ולתבוע סעד כספי בלבד, ומה משמעות הדברים, תידון במסגרת התביעה לגופה, ומשכך איני מוצאת גם לנכון להורות לתובעים לתקן את תביעתם ולכמת את מלוא הסעדים הנתבעים.

25. באשר להוספת המועצה כנתבעת נוספת, הדין עם הנתבעת. אחד הסעדים הנתבעים בכתב התביעה הינו סעד הצהרתי כדלקמן:
"אשר על כן מתבקש כבוד בית המשפט להזמין את הנתבעים לדין, וליתן פסק דין כדלקמן...פסק דין הצהרתי לפיו כל מכסת ייצור הפטימים של התובעים אצל המועצה לענף הלול, ככל שקיימת כזו עתה ו/או ככל שתהיה בעתיד, שייכת לתובעים בלבד, כי הנתבעת אינה רשאית למנוע מהתובעים לעשות שימוש במכסת הייצור שלהם לפי שיקול דעתם הבלעדי של התובעים, והתובעים רשאים לייצר את כל כמות הפטימים במכסה שלהם, כפי שתהא מעת לעת, בכל מקום שיימצאו לנכון, ו בכפוף להוראות הדין".

בתקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 , נקבע: "בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".

26. בענייננו, היה מקום לצרף את המועצה כצד להליך , שכן לא ניתן ללא צירופה להכריע ביעילות ובשלמות בסעד ההצהרתי, בהיותה בעל דין דרוש ונחוץ לשם בירור הטענות. התובעים, מבקשים להצהיר , כי כל מכסת ייצור הפטימים שלהם אצל המועצה, ככל שקיימת כזו עתה ו/או ככל שתהיה בעתיד שייכת להם. אם כך, הגם אם התובעים לא עותרים לסעד ספציפי מהמועצה בנוגע למכסות מאושרות , הכיצד ניתן ליתן סעד הצהרתי מעין דא, מבלי שקודם יעשה בירור, מהי אותה מכסת ייצור הפטימים שלהם אצל המועצה עתה ו/או בעתיד ?

ויודגש, הגם אם התובעים אינם משיגים כלל על היקף המכסה שהוקצתה להם על-ידי המועצה ועסקינן רק בבדיקה טכנית של מה אושר או הוקצה להם על ידה , יש מקום לברר מולה מהי המכסה המאושרת להם עתה ו/או בעתיד , ומשכך המועצה הינה בעל דין נחוץ וחשוב לצורך הכרעה בשאלות הכרוכות בתובענה. הכרעה בתביעה מן הסתם גם תהיה רלוונטית למועצה, ותחייב אותה, כך שלא ניתן לנהל את התביעה בלעדיה.

27. באחרית דבר אומר, כי בנוגע לטענת הנתבעת ביחס לשיהוי מכוח סעי ף 15 לחוק המכר, הרי שספק רב בעיני עד כמה ישנה תחולה לסעיף זה בענייננו, כאשר בכל אופן שני תנאים ההכרחיים להתגבשות טענת השיהוי: הראשון - השיהוי בהגשת התביעה מבטא את ויתור התובע על זכותו; השני – עקב השיהוי הורע מצב הנתבע. תנאי שלישי שהוזכר לעיתים בפסיקה הינו, כי השיהוי נגרם עקב חוסר תום ליבו של התובע (ראה: ע"א 5574/09 הזימה סעיד הזימה קזל נ' קרן קיימת לישראל ואח' (16.11.11)). עוד נפסק שם, כי: "גם בהתקיים התנאים האמורים מסור לבית המשפט שיקול דעת באשר לנסיבות המקרה בהן יש מקום לקבל טענת שיהוי, וככל שמדובר בתביעה שבבסיסה זכות בעלת משקל רב יותר, כך יטה הוא שלא למנוע את בירורה מחמת שיהוי...".
בענייננו, לא שוכנעתי כי התביעה הוגשה בשיהוי, ובכל אופן לא בשיהוי ניכר שיש בו כדי להביא לסילוקה על הסף, ובכלל זה לא שוכנעתי, כי יש במועד הגשת התביעה על ידי התובעים כדי ללמד כי הללו ויתרו על זכותם, כאשר מנגד, הנתבעת לא הוכיחה ולא טענה , כי עקב השיהוי הורע מצבה.

הבקשה להפקדת ערובה:
28. לאחר עיון בטענות הצדדים, איני מוצאת לנכון בשלב זה להידרש לבקשה, אלא לאחר שתצורף המועצה ותגיש תגובתה לבקשה דנא, ובכלל זה לאחר שיומצאו המסמכים הנדרשים על-ידי התובעים, כפי שיפורט להלן .

29. מעבר לכך אומר כבר עתה , כי הנטל להוכיח שישנה הצדקה לפטור את החברה-התובעת מהפקדת ערובה מוטל עליה, שכן הכלל הוא חיוב החברה בהפקדת ערובה והפטור הוא החריג, אשר יחול רק מקום שבו הראתה החברה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע, או שהוכיחה נסיבות אחרות המצדיקות את הפטור. בהקשר זה יש לבחון, בין היתר, את מצבה הכלכלי וכן את סיכויי התביעה אם כי, ככלל, אין לערוך בחינה מעמיקה של סיכויי ההליך ויש להיזקק לשיקול זה רק מקום שבו מדובר בסיכויים גבוהים ביותר או קלושים ביותר (ראה : רע"א 6528/14 רפיח בית החלמה בע"מ נ' משרד הבריאות – מדינת ישראל (18.1.15 ). ראה גם: רע"א 857/11 מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ (23.5.11))

30. בכל אופן, ובטרם מתן ההחלטה בבקשה זו, תמציא תובעת מס' 3 תוך 14 ימים דו "חות רווח והפסד עדכניים, מאזנים עדכניים, אישורי בנק בדבר מצבה הכלכלי, אישור מרשם החברות אודות השעבודים שיש לה, ככל שיש לה, ובכלל זה כל אסמכתא אחרת אשר יש בה בכדי להוות לטעמה הצדקה לפטור אותה מהפקדת ערובה.

31. בנוסף, ימציאו תובעים מס' 1-2 תוך 14 ימים אסמכתאות לפיהן: תובע מס' 2 מפעיל גם היום את חוות גידול הפטימים, סיום הליכי פש"ר של התובעת, היות הנחלה על שמם, כאשר יפרטו באם קיימים עליה שעבודים.

32. אני דוחה את הבקשה לסילוק התביעה על הסף, ומורה על צירוף המועצה לענף הלול כנתבעת.

33. התובעים יגישו כתב תביעה מתוקן תוך 14 יום. המועצה לענף הלול תגיש כתב הגנה 30 יום לאחר מכן, ובד בבד תגיש תגובתה לבקשה להפקדת ערובה.

התיק יובא לעיוני ביום 18.2.2018.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, י"ז טבת תשע"ח, 04 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מלכה סגל
נתבע: אפרוחי פלא אשג"ח בע"מ
שופט :
עורכי דין: