ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יפית פאר נגד טל דוד פור :

בפני כבוד ה שופטת צבייה גרדשטיין פפקין

תובעת

יפית פאר

נגד

נתבעים
1.טל דוד פור
2.חדד כפיר
3.באדג'ט ראשון לציון

פסק דין

התביעה שלפני הינה נזקי רכוש שארעו לרכב התובעת ביום 5/2/17.

בפתח פסק הדין יצויין, כי פסק הדין מתייחס לנזקי הרכוש שארעו לרכב התובעת, ואינו קבוע ממצאים ביחס לנזקי הגוף הנטענים בכתב התביעה וזאת מאחר שתביעה ביחס לנזקי הגוף על התובעת להגיש בהליך על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים והדבר הובהר גם לתובעת במועד הדיון.

אין מחלוקת כי רכב התובעת נפגע במוקד האחורי של הרכב. המחלוקת בתיק זה היא מי מהנתבעים צריך לשאת בנזקים שנגרמו לרכב התובעת.

לטענת הנתבע 1, שהוא הרכב שנסע לאחר רכב התובעת, הוא נהדף על ידי רכב הנתבע 2, על רכב התובעת, וכך נגרמה הפגיעה.
לטענת הנתבע 2, הוא אכן פגע ברכב הנתבע 1, אך לאחר שזה פגע ברכב התובעת ולמעשה הוא הצטרף לתאונה קיימת.

נשמעו עדויות הנהגים, התובעת העידה כי הרגישה פגיעה חזקה אחת. לא שמעה יותר ממכה אחת, אך לפיה עדותה חלונות רכבה היו סגורים ויתכן והיתה פגיעה נוספת, אך היא לא שמעה אותה. לטענתה, כבר לאחר התאונה עמדו שלושת הרכבים זה לאחר זה, והיה דין ודברים בין הנתבעים 1 ו-2.

על פי עדותו של הנתבע 1, הוא אכן פגע ברכב התובעת אך לאחר שנהדף בחוזקה על ידי רכב הנתבע 2, הוא החל את הנסיעה באיטיות לאחר רכב התובעת, אך מעצמת הפגיעה רכבו הועף על רכב התובעת.

לטענת הנתבע 2, הוא ראה את הפגיעה במו עיניו, אך מאחר שהפגיעה היתה פתאומית, והעצירה בעקבות כך היתה פתאומית הוא לא הספיק לעצור את רכבו ופגע קלות ברכב הנתבע 1.
התובעת העידה כי אינה יודעת מי מהרכבים היה לפניה, לפני התאונה, וכי היא לא הסתכלה לאחור בטרם התאונה.

נציגי חברות הביטוח טענו וביקשו ממני לקבוע ממצאים לנוכח הנזקים שנגרמו, לכל אחד מהרכבים וביקשו ממני לקבוע כי לפי הפגיעות ושיעור הנזקים יש ללמד על אחריות הנהגים.

לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים, אני קובעת כי המכה ברכב התובעת נגרמה בעיקר בשל אי שמירת מרחק של הנתבע 1. נתתי אמון בגרסת הנתבע 2, כי ראה את התאונה קורית לפניו, ראה את התאונה במו עיניו, והצטרף לתאונה הקיימת, אולם אין בכך כדי ללמד כי לא תרם לתאונה, וזאת מאחר שלפי העדויות מצאתי כי תרומתו היתה ב"דחיפה" נוספת של רכב הנתבע 1 אל עבר רכב התובעת.

יצויין כי שני הנתבעים כבר בהתכתבויות ביניהם לבין התובעת, מסרו כי לגרסתם הנהג השני הוא האשם בתאונה.

לאחר שעיינתי בכל המוצגים שהונחו לעיוני, ומשקבעתי כי הנתבעת 2 הצטרף לתאונה אך החמיר אותה, אני מוצאת לחלק את האחריות לנזקי רכב התובעת (וזאת על אף שלא הוגשו הודעות צד ג' בין הנתבעים), כך שהנתבע 1 ישא בשיעור של 70% מנזקי רכב התובעת והנתבע 2 ישא בשיעור של 30% מנזקי רכב התובעת.
יובהר כי הנתבעים ישאו בחלקים האמורים באמצעות המבטחת שלהם.

נזקי רכב התובעת – לכתב התביעה צורפה חוות דעת שמאית, ממנה עולה כי הנזקים שנגרמו לנזק התובעת, הם בשיעור של 11,442.16 ₪ וירידת ערך בסך של 1657.5 ₪. כמו כן צורפה חשבונית תיקון נזקי רכב התובעת בסך של 10,035 ש"ח וכן תשלום בגין שכר טרחת שמאי על סך 950 ₪.

מאחר שהרכב תוקן, הרי שיש לפסוק רק את הסכום ששולם בפועל והוא 10,035 ₪, את שכר טרחת השמאי בסך 950 ₪.

אשר לירידת הערך שהוערכה על ידי שמאי התובעת בסך של 1,657.5 ₪ - טוענים הנתבעים כי רכב זה עבר תאונה קודמת ולפיכך אינו זכאי לפיצוי בגין ירידת ערך וכי השמאי מטעם התובעת לא התייחס לירידת ערך זו בחלק האחורי בשיעור של 8%.
אכן מעיון בחוות הדעת שצורפה לכתב ההגנה מטעם הנתבע 2, ברכב התובעת היתה תאונה קודמת עם ירידת ערך ניכרת, אליה לא התייחס השמאי מטעם התובעת ומשכך מצאתי שלא לפסוק בגין ירידת ערך.

סוף דבר

הנתבעים ישלמו לתובעת סך של 10985 ₪, לפי שיעורי האחריות שנקבעו בפסק הדין.

בנוסף, ישאו הנתבעים ביחד ולחוד באגרת בימ"ש בסך של 197 ₪ והוצאות הדיון בסך של 250 ש"ח.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, ט"ז טבת תשע"ח, 03 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יפית פאר
נתבע: טל דוד פור
שופט :
עורכי דין: