ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מועצה מקומית באר יעקב נגד פלדמן, וינוגרד ושות' עורכי דין :

בפני כבוד ה שופטת ורדה פלאוט

מבקשים

  1. מועצה מקומית באר יעקב
  2. ניסים גוזלן

נגד

משיבים

  1. פלדמן, וינוגרד ושות' עורכי דין
  2. עו"ד רועי בר ו/או משרד אברהם בר עורכי דין

החלטה

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון מיום 06.08.17 (כבוד השופטת ר' ארד) אשר דחה את הבקשה לסילוק תביעת המשיבה 1 על הסף וכן נדחתה הבקשה לעיכוב הליכים מחמת הליך תלוי ועומד.

רקע והכרעת בימ"ש קמא-

2. בקצרה יפורט כי המשיבה 1 (להלן "המשיבה") הינ ה שותפות של עורכי דין המייצגים את המבקשת 1 (להלן "המבקשת") בעניינים משפטיים בהתאם להסכמים למתן שירותים משפטיים שנח תם ביניה ן בשנת 2004.
המבקש 2 הוא ראש המועצה המקומית באר יעקב.
המשיב 2 (להלן "המשיב") העניק גם הוא שירותים משפטיים למבקשת.

בשנת 2014 הגישה המשיב ה תביעה שכותרתה "צו עשה" כנגד המבקשים. ע"פ הנטען בכתב התביעה, המבקשת התחייבה לשלם למשיב שכר טרחה בגין שירותים משפטיים שניתנו לה באמצעותו, בגין רישום הפרצלציה בתוכנית 1492. הוסכם בין הצדדים כי בשלב המקדמי תעביר המשיבה המחאה (על שמ ה) ע"ס 500,000 ₪ לטובת המשיב וכי המבקשת תעביר לחשבון הנאמנות את סכום ההמחאה ובכך תפרע את ההמחאה. נטען כי המבקשת לא העבירה את הסכום לחשבון הנאמנות, חרף התחייבותה לעשות כן , ולפיכך הגישה המשיבה את התביעה מטעמה. לטענת המשיב ה, יש ליתן צו עשה כנגד המבקשים שיורה להם לשלם למשיב את סכום ההמחאה .

במקביל, המשיב פתח תיק הוצאה לפועל לגביית סכום ההמחאה, המשיבה התנגדה לביצוע השטר מן הטעם כי אין לחייבה בתשלום סכום זה וההליך הועבר לבית משפט השלום בראשון לציון . בדיון שהתקיים בבימ"ש ביום 15.04.15 הגיעו המשיבים להסכמות לפיהן ההתנגדות תדחה וכי המשיב לא יפעל לגביית הסכום אלא רק לאחר שיינתן פסה"ד בהליך קמא (ראו נספח 9 לבקשת רשות ערעור).

בין לבין הגישה המשיב ה תביעה נוספת כנגד המבקשים - תביעה כספית ע"ס 2,500,001 ₪ במסגרת ת"א 57786-05-15 בגין שכר טרחה שלא שולם ל ה, והמבקשים הגישו תביעה שכנגד ע"ס כ-26,000,000 ₪ , כאשר לטענתם שכר הטרחה שולם ביתר ועל המשיבה להשיב להם כספים . שתי תביעות אלו מתנהלות בבית משפט זה (בפני מותב אחר) וקבוע מועד לקדם משפט ליום 31.05.18 (להלן "ההליכים בבית המשפט המחוזי") .

לאחר שהתקיימו בבימ"ש קמא שלוש ישיבות קדם משפט, הגישו המבקשים בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת העדר עילה, מעשה בית דין והעדר סמכות עניינית. עוד נטען בבקשה כי יש להורות על עיכוב הליכים עד למתן הכרעה בתביעות המתנהלות בבי המ"ש המחוזי, שכן לטענתם במסגרת הליכים אלו מתבררים כלל ההתחשבנות הכספית שבין הצדדים, לרבות הטענה בדבר שכר הטרחה שגבתה המשיבה בגין רישום הפרצלציה בתוכנית 1492.
בית משפט קמא דחה, כאמור, את בקשת המבקשים: נקבע כי לביהמ"ש סמכות לדון בתביעה שכן המדובר בתביעה כספית לתשלום 500,000 ₪; לא מתקיים "מעשה בית דין" הואיל והליכים שהתנהלו בלשכת ההוצאה לפועל הינם הליכים בעילה שטרית בעוד בהליך קמא מתבררת שאלת התחייבות חוזית מטעם המבקשים לשלם את החוב; נדחתה הבקשה לעיכוב הליכים מחמת הליך תלוי ועומד לאור העובדה כי בביהמ"ש המחוזי מתבררת תביעת רחבת היקף החורגת מעבר למחלוקת המצומצמת בהליך קמא ולמחלוקת זו השפעה ישירה על המשיב, שאינ ו צד להליכים המתנהלים בביהמ"ש המחוזי .
על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.

תמצית טענות הצדדים-

3. לטענת המבקשים , שגה בימ"ש קמא עת דחה את בקשתם: יש להורות על עיכוב הליכים וזאת בשל הצורך להימנע מניהול הליכי סרק ומניעת הכרעות סותרות; ההליך קמא הינו חלק מבירור ההליכים בביהמ"ש המחוזי ויש להורות על עיכובו; ההשפעה שיש להליך קמא על המשיב ה ינה תוצאה של הסדר דיוני וולונטרי שהגיעו המשיבים ביניהם ומכל מקוובהרה מידת ההשפעה על המשיב; עניינה של התביעה קמא היא בהמחאה שנמשכה מחשבון נאמנות ולפיכך הסמכות לדון בתביעה מסורה לבימ"ש מחוזי; מתקיים "מעשה בית דין"- ההליך קמא הינו הליך הצהרתי וסעד זה מוצה עם דחיית ההתנגדות לביצוע השטר.

4. מנגד, טענו המשיב ים כי יש לדחות את הבקשה: הבקשה אינה נתמכת בתצהיר; החלטת בימ"ש קמא נכונה ואין להתערב בה; המשיב אינו צד להליכים בביהמ"ש המחוזי ואין לגרור אות ו להליכים אלו; התביעה בהליך קמא הינה תביעה הצהרתית, המצויה בשלב מתקדם, וסביר להניח כי היא תוכרע טרם בירור התביעות המתנהלות בביהמ"ש המחוזי; אין המדובר בתביעה לפי חוק הנאמנות והסמכות מסורה לבימ"ש קמא; אין עילות המצדיקות סילוק התביעה על הסף ; עיכוב ההליכים יגרום נזק למשיב.

דיון והכרעה-

5. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

החלטת בית משפט קמא הדוחה בקשה לסילוק על הסף, הינה החלטה דיונית הנוגעת לאופן ניהול הדיון, וכלל הוא שאין ערכאת הערעור מתערבת בהחלטות מסוג זה (ראו רע"א 1362/17 עומר ג'ואמיס נ' תומא הלון, מיום 14.03.17 ; רע"א 422/06 חברת התחנה המרכזית החדשה בת"א בע"מ נ' אהובים, מיום 18.05.06).

התערבות ערכאת הערעור בהחלטה הדוחה בקשה לסילוק על הסף שמורה למקרים חריגים ונדירים "כגון כאשר ניהול ההליך ישפיע באופן בלתי הפיך על זכויות הצדדים, כאשר קיים חשש ממשי לניהול הליך סרק וכאשר ניכר כי הערכאה הדיונית טעתה טעות ברורה" (ראו רע"א 8834-15 אפלייד מטריאלס נ' צבי להט, מיום 03.03.16).

לא מצאתי כי העניין שלפני נכנס לגדר המקרים החריגים המצדיקים התערבות ערכאת הערעור. ודוק, התביעה הנדונה בבימ"ש קמא הינה תביעה למתן צו עשה שיורה למבקשת לשלם סך של 500,000 ₪ אותם התחייבה (ע"פ הנטען) המבקשת לשלם למשיב. תביעה זו הינה בסמכותו העניינית של בימ"ש קמא - אין המדובר בתביעה הנדונה לפי חוק הנאמנות אלא בתביעה הנדונה במישור היחסים שבין המבקשים ל בין המשיבה, לבירור ההתחייבות (הנטענת) של המבקשים (או מי מהם) לשלם למשיב את הסכום בגין השירותים המשפטיים שהעניק למבקשת. כך, גם צדק בימ"ש קמא בקביעתו לפיה לא מתקיים "מעשה בית דין" - אין בעובדה כי המשיבים הגיעו להסכמה ביניה ם באשר לדחיית ההתנגדות לביצוע השטר כדי להוות "מעשה בין דין" , המונע בירור התביעה בהליך קמא . המדובר בעילות תביעה שונות ואין כל הכרעה פוזיטיבית באשר לזהות משלם סכום ההמחאה (האם המבקשים או המשיב ה).

6. זאת ועוד, נפסק כי אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות דיוניות- ניהוליות של הערכאה הדיונית, ובכלל זה בעניין עיכוב הליכים בשל טענת הליך תלוי ועומד. ההחלטה בדבר עיכוב הליכים הינה החלטה שבשיקול דעת ובשל אופייה הדיוני ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בה (ראו רע"א 1573/16 עמנואל הרט נ' חברת אורג'ניקס, 24.05.16; השוו רע"א 5642/11 דובק בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף, מיום 21.11.11).

בענייננו, לא מצאתי מקום להתער ב בשיקול דעתו של בית משפט קמא ובהחלטתו המצוייה במתחם הסבירות. כידוע, בימ"ש יורה על עיכוב הליכים עקב הליך תלוי ועומד כאשר מדובר בתביעות בעלות מערכת עובדתית דומה ושאלות דומות. ואולם, על ביהמ"ש להתחשב בשיקולים נוספים כגון: היקף השאלות המשותפות בשני ההלכים, זהות בעלי הדין, יעילות הדיון, מניעת הכרעות סותרות, חסכון בזמן שיפוטי, האם הליך אחד עשוי לייתר הליך אחר ומאזן הנוחות (ראו רע"א 346/06 חזאן נ' קלאב אין אילת אחזקות בע"מ, מיום 14.05.06; רע"א 3765/01 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' קפלן, מיום 28.01.02).
מעיון בתיק קמא ומעיון בכתבי הטענות של התביעות המתנהלות בביהמ"ש המחוזי (נספחים 11-12 לבקשת רשות ערעור) עולה כי המחלוקת המתבררת במסגרת התביעה קמא מצומצמת באופן משמעותי וניכר מההליכים המתנהלים בביהמ"ש המחוזי. אין חפיפה ברורה בין הסעדים המתבקשים בתביעה קמא ובין הסעדים המתבקשים בתביעות בביהמ"ש המחוזי , ואין זהות בין בעלי הדין (בהליך קמא המשיב הינו צד (פורמלי) לסכסוך בעוד בתביעות המתנהלות בביהמ"ש המחוזי המשיב כלל אינו צד לה ן). כך גם השאלות המשותפות בשני ההליכים אינן זהות - השאלה העומדת להכרעה בהליך קמא הינה התחייבות של המבקשת לשאת בתשלום שכ"ט המשיב בלבד, בעוד בהליכים המתנהלים בביהמ"ש המחוזי נדונו שאלות אודות שכ"ט שנגבה, ע"פ הנטען, ביתר. יתרה מזאת, אף מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב במיוחד כאשר הוא אינו צד להליכים המתנהלים בביהמ"ש המחוזי, ו אין חולק כי הוא זכאי לקבלת תשלום בגין שכר טרחתו. בנסיבות אלו, קיים חשש כי יש בעיכוב ההליכים כדי לגרום לנזק בלתי הפיך למשיב ויש להתחשב בשיקול זה עת נדונה השאלה לעיכוב הליכים.
אוסיף, כי המבקשים לא הרימו, בשלב זה, את הנטל להוכחת טענתם לפיה חיובם בסך 500,000 ₪ נתבע במקביל בשני ההליכים (הן בהליך קמא והן בהליכים המתנהלים בביהמ"ש המחוזי). ודוק, ה מבקשים לא צירפו את כתב התביעה שהוגש ע"י המשיבה לבימ"ש המחוזי ומעיון שנעשה מעבר לנדרש, באמצעות מערכת נט המשפט , לא נמצא לכאורה כי סכום זה נתבע פעמיים .

7. אם אין די בכל אלה, ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות שמשמועתן המשך בירור ההליכים לגופם, ראו רע"א 9070/11 אייזיקוביץ נ' קלוגר, מיום 16.01.12, וגם מטעם זה יש לדחות את הבקשה.

8. החלטת בית משפט קמא מנומקת ועומדת בקנה אחד עם העובדות והדין החל ואין מקום, כאמור, להתערב בה.

בנסיבות אלו, כאמור, הבקשה נדחית.

המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים בסך 4,000 ₪ אשר ישולמו מתוך העירבון שהופקד בתיק. יתרת העירבון תוחזר למבקשים באמצעות ב"כ.

ניתנה היום, י"ז טבת תשע"ח, 04 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מועצה מקומית באר יעקב
נתבע:
שופט :
עורכי דין: