ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עומרי עמוס ג'נח נגד רפאל אלקיים :

בפני כבוד הרשם הבכיר אורן כרמלי

תובע

עומרי עמוס ג'נח

נגד

נתבעים

1.רפאל אלקיים
2.הפניקס חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

בפניי תביעת התובע בהליך של תביעה קטנה בגין נזק שנגרם לאופנוע עליו רכב. לטענתו, הנתבע 1 יצא ממתחם חניה בצד ימין של הדרך וביצע פניית פרסה במפתיע וזאת על קו הפרדה רצוף. בנסיבות אלה לטענתו, אחראי הנתבע 1 לתאונה ולנזקיו.

מנגד, טוענים הנתבעים שהנתבע 1 נסע ישר בנתיב ובשלב כלשהו ביקש לבצע פניית פרסה, אלא שהתובע באותו שלב עקף את הרכב משמאל ופגע בדלת אחורית שמאלית ברכב הנתבע 1. מכאן לטענתם אחריות התובע לתאונה.

על-פי הוראת תקנה 15( ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות ( סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:
בהתאם לתמונה שהציג הנתבע, הנזק ברכבו לאחר התאונה קיים בדלת שמאלית אחורית ( עמ' 3, ש' 18). נזק זה יכול היה לקרות הן אם מתקבלת גירסת התובע לאופן קרות התאונה ולפיה הנתבע יצא ממתחם חנייה מימין ופנה שמאלה; או אז פגע בו התובע עם האופנוע. נזק זה יכול היה לקרות גם אם מתקבלת גירסת הנתבע לאופן קרות התאונה ולפיה התובע ניסה לעקוף את רכבו משמאל בעת שהחל בביצוע פניית פרסה ואז פגע ברכבו.

על-פי גירסת התובע בכתב התביעה ועדותו הספונטנית בפניי הוא עצמו נסע במהירות איטית ברחוב הרצוג בפתח תקווה, בכביש עם נתיב אחד לכל כיוון, המופרד בקו הפרדה רצוף. לטענתו, לפתע יצא הנתבע 1 ממתחם חנייה בצד ימין ופנה שמאלה. בשל כך לטענתו למעשה לא הצליח לבלום ופגע ברכב הנתבע.
גירסה זו תואמת לגירסה בטופס הודעה " רישום פרטי תאונה" שככל הנראה מסר התובע לחברת הביטוח מטעמו ושצורף לכתב התביעה. הגירסה גם תואמת לתרשים שרשם התובע בכתב התביעה עצמו, ממנו עולה יציאה של הנתבע 1 מחניה ופניה שמאלה על קו הפרדה רצוף.
ואולם עיון בעדותו של התובע במענה לשאלות נציג הנתבעת 2, מעלה כי התובע לא היה בטוח בגירסתו לפיה הנתבע 1 יצא ממתחם חניה.
במענה לשאלה: "לטענתנו לא היה לנתבע מה לעשות בחנייה שם", אמר התובע: " אז אולי הוא לא בא מהחנייה" (עמ' 2, ש' 24).
בנסיבות אלה אני מוצא שגירסתו של התובע בכתב התביעה אינה תואמת לעדותו בחקירה הנגדית, וזאת בנוגע לפרט מהותי לגבי אופן קרות התאונה.
אשר על כן אני מוצא להעדיף את גירסת הנתבע לאופן קרות התאונה.
בהתאם לגירסת הנתבע 1 נסע בנתיבו ובשלב כלשהו ביקש לבצע פניית פרסה. בהתאם לגריסתו החל בביצוע הפנייה לאחר שהסתיים קו ההפרדה הרצוף וזאת במקום מותר לפנייה.
מאחר שמצאתי להעדיף גירסה זו, הרי שמתקבלת גירסת הנתבע שהתובע הגיע מאחוריו ותוך ביצוע הפנייה פגע בדלת אחורית שמאלית של רכב הנתבע.

בהינתן הגירסה האמורה אני מוצא אחריות משותפת של שני הנהגים לקרות התאונה בחלקים שווים.
הנתבע אישר שבחר שלא להמשיך עד לכיכר לצורך ביצוע פניית הפרסה ( עמ' 1, ש' 22), אלא החליט לבצע פניית פרסה מייד כשהסתיים קו ההפרדה הרצוף, אלא שעשה כן למעשה מבלי שבדק כי רכב שנוסע מאחוריו – ובמקרה זה אופנוע – לא מבקש לעקוף אותו משמאל אותה עת. יושם לב שעל-פי גירסת הנתבע עצמו, התאונה קרתה לאחר שהסתיים קו ההפרדה הרצוף, כך שעל-פי אותה גירסה עצמה, מותר היה לתובע לעקוף את רכב הנתבע באותו מקום. מכאן אני מוצא אחריות של הנתבע 1 לתאונה.

בצד האמור אני מוצא אחריות גם של התובע לתאונה. מעבר לכך שלא התקבלה גירסת התובע לאופן קרות התאונה, הרי שלא נסתרה גירסת הנתבע ששני כלי רכב לפניו ביצעו פרסה באותו מקום ( עמ' 1, ש' 21). יתרה מזאת בהתאם למיקום הפגיעה ברכב הנתבע, הרי שכל החלק הקדמי של רכב הנתבע כבר היה במהלך ביצוע הפרסה ולא נפגע, שהרי הפגיעה היתה בחלק האחורי של הרכב. בנסיבות אלה היה צריך התובע להבחין בנתבע מתחיל בביצוע הפנייה ולהימנע מהעקיפה.

האחריות של שני הנהגים היא בחלקים שווים לגבי הנזק בשני כלי הרכב המעורבים.

באשר לגובה הנזק, לא נסתרו טענותיו של התובע באשר לנזק הישיר בסך של 12,500 ₪ (11,600 ₪ + שכ"ט שמאי 900 ₪) לפי חוות דעת השמאי מטעמו. התובע לא הוכיח הוצאות נוספות ובכלל זה הוצאות מונית מבית החולים או הפסד יום עבודה שממילא יילקח בחשבון בפיסקת הוצאות משפט.

תוצאה:
אשר על כן אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע 50% מהנזק המוכח סך של 6,250 ₪ בתוספת 500 ₪ הוצאות משפט.
הסכומים ישולמו תוך 30 ימים מהיום.

מי מהצדדים שאינו מרוצה מתוצאת פסק הדין רשאי לפנות תוך 15 ימים מהיום לבית המשפט המחוזי בלוד ולבקש רשות להגיש ערעור על פסק הדין.

ניתן היום, ט"ו טבת תשע"ח, 02 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עומרי עמוס ג'נח
נתבע: רפאל אלקיים
שופט :
עורכי דין: