ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נינה זכרוב נגד אסתר פלייש :

בפני: כבוד ה שופטת עמיתה, דרורה בית אור

תובעת/נתבעת שכנגד

נינה זכרוב ת.ז. XXXXXX577

נגד

נתבעת/תובעת שכנגד

אסתר פלייש ת.ז. XXXXXX530

פסק דין

התובעת בתביעה העיקרית הגישה נגד הנתבעת תביעה על סך 10,530 ₪.

לטענת התובעת, שהיא בעלת דירה בבאר-שבע, במהלך השנים האחרונות היא סובלת מנזילת מים מהתקרה בחדר האמבטיה, בשירותים ובמסדרון כתוצאה מדליפה מדירתה של הנתבעת שמתגוררת מעליה. עוד לטענתה , פנתה מספר פעמים אל הנתבעת בעניין הנזילה ואף ביקשה לאפשר לבנה להיכנס לדירתה של הנתבעת על מנת לבדוק את הבעיה אך הנתבעת סירבה. התובעת הגישה חוות-דעת מומחה אותן צירפה לכתב התביעה לגבי הנזקים שנגרמו לה ועלות התיקונים. חוות-הדעת ההנדסית נערכה ע"י מר קוזלוב רוסלן, מהנדס אזרחי (להלן: "חוות-הדעת"/"חוות-דעת מומחה"/"חוות-דעת של מר קוזלוב").

בכתב ההגנה לתביעה העיקרית טענה הנתבעת כי מדובר בבניין ישן בן 44 שנים. לטענתה החליפה צנרת בדירה שלה והיא חדשה. הצנרת הוחלפה בפרוזדור, בחדר השינה, בשירותים ובמקלחת וכל זאת לפני שנה. לטענתה, ישנם סכסוכים בינה לבין התובעת ואף הגישה תלונה על כך במשטרה מאחר והתובעת תקפה אותה. התביעה שהוגשה היא תביעה נקמנית בלבד. הנתבעת הגישה לבית המשפט חוות-דעת מומחה מטעמה ע"י מר אביחי אבני, מהנדס אזרחי. (להלן: "חוות-דעת"/"חוות-דעת של המומחה מטעם הנתבעת"/"חוות-דעת של מר אבני").

בנוסף לכתב ההגנה הגישה הנתבעת כתב תביעה שכנגד. בתביעה שכנגד שהנה על סך 3,500 ₪ טוענת הנתבעת כי בשנת 2010 ביצעה עבודה של פריסת יריעות על גג הדירה כאשר עלות העבודה הייתה 6,000 ₪. התובעת נדרשה לשלם את חלקה בסך 1,500 ₪ עבור עבודות אטימת הגג ולא שילמה. על כן התובעת נתבעת לשלם על איטום הגג 1,500 ₪ וסך של 2,000 ₪ עבור עוגמת נפש (על כך בהמשך).

בכתב ההגנה לתביעה שכנגד, טענה התובעת כי התביעה של הנתבעת בגין שיפוץ הגג התיישנה ומעבר לכך מדובר בתביעת סרק.

לגבי התביעה שכנגד, אכן מדובר בתביעה שהוגשה לאחר חלוף 7 שנים. משהועלתה טענת התיישנות ע"י התובעת שהיא טענה דיונית, אין מנוס מלדחות את התביעה שכנגד. למעלה מן הדרוש לא מדובר בתביעה שכנגד לעניין טענת התובעת על הנזקים שנגרמו לה עקב בעיית רטיבות שהייתה לכאורה בביתה של הנתבעת וגרמה לרטיבות בבית התובעת. עילת התביעה היא שונה לחלוטין וכאמור העילה התיישנה ועל כן התביעה שכנגד נדחית.

לגבי התביעה העיקרית
בתיק התקיימו שלושה דיונים. האחד ביום 14.05.17, השני ביום 02.07.17 והאחרון ביום 25.10.17.

בדיון הראשון ביום 14.05.17 קבעתי כי יהיה על התובעת לאפשר לנציג מטעם הנתבעת לבדוק את מצב הרטיבות בדירתה. לאחר הבדיקה יהיה על בעל המקצוע להגיש חוות-דעת כולל עלויות לתיקון הנזקים בדירה.

בדיון השני ביום 02.07.17 התייצבו הצדדים. כאמור עם הגשת התביעה העיקרית הגישה התובעת חוות-דעת מטעמה לגבי בעיית הרטיבות והנזקים. כמו כן, בחודש אפריל 2017 הגישה התובעת חוות-דעת עדכנית מטעמה. בדיון מיום 02.07. 17 הגישה הנתבעת חוות-דעת הנדסית . הדיון נדחה ליום 25.10.17 לצורך חקירת מגישי חוות-הדעת.

המומחה מטעם התובעת בדק את דירתה של התובעת בחודש נובמבר 2016 והגיש חוות-דעת נכון לאותו מועד. לאחר מכן ביצע ביקורת נוספת בחודש אפריל 2017 לאחר שלטענת הנתבעת תוקנו הנזילות ע"י החלפת צנרת המים. בהתאם לכך הוגשה חוות-דעת נוספת.

בבדיקה הראשונה מנובמבר 2016 נמצאו רטיבות בתקרת הפרוזדור בדירה, רטיבות בתקרת חדר השינה, רטיבות בתקרת השירותים, רטיבות בתקרת האמבטיה וכן רטיבות בחדר המדרגות שמלמדות לטענת המומחה מטעם התובעת, שהוא מהנדס אזרחי, על אי תקינות של מערכת האינסטלציה והאיטום בדירת הנתבעת.

בסיכום חוות-הדעת הראשונה מחודש נובמבר 2016, מציין המומחה כי יש לטפל במערכות האינסט לציה והאיטום בדירת הנתבעת ללא דיחוי על מנת לפתור את הרטיבות ולמנוע נזקים נוספים בדירת התובעת. כמו כן, יש לבצע תיקוני טייח וצבע בדירה של התובעת כולל הורדת טייח פגום, ביצוע טייח וצבע חדש. עוד נאמר כי עלויות של עבודות טייח וצבע בדירת התובעת מסתכמות בסך של 3,510 ₪ כולל מע"מ.

בחוות-הדעת השניה מחודש אפריל 2017 מציין המומחה מטעם התובעת כי בבדיקה שנערכה נמצאה רטיבות בתקרת פרוזדור הדירה ובאותו אזור, לדברי המומחה, אותרה התפשטות של רטיבות. כמו כן, נמצאה רטיבות בתקרת חדר השינה באזור הכניסה לחדר השינה ואותרה התפשטות של הרטיבות, מצב שהביא לכך שחדר השינה אינו ראוי למגורים. עוד נמצאה רטיבות בתקרת השירותים שגם פה אותרה התפשטות של הרטיבות, נמצאה רטיבות בתקרת חדר האמבטיה שגם בה אותרה התפשטות של הרטיבות וכן נמצאה רטיבות בקיר חדר המדרגות. כל הממצאים הללו חוזרים ומעידים לטענת המומחה על אי תקינות מערכת האינסטלציה ואיטום דירת הנתבעת.

יש לציין כי בחוות-הדעת השניה מיום 13.04.17 נמצאה רטיבות בחדר שינה נוסף, במקום אותרו סימני עובש רבים וסימני התפשטות של הרטיבות.

לסיכום, מציין המומחה כי עלויות ביצוע עבודות טייח וצבע בדירת התובעת מסתמכות בסך 10,530 ₪.

במעמד הדיון בבית המשפט נחקר המומחה מטעם התובעת. המומחה נשאל ע"י בית המשפט האם ביקר בדירתה של הנתבעת ותשובתו הייתה שלא יכול היה להיכנס כי לא היה אף אדם בבית. אי לכך נשאל ממה נובעת מסקנתו שהצנרת בדירת הנתבעת היא זו שגרמה לרטיבות ותשובתו עמוד 7 שורה 18: " זה היה בחודש נובמבר, לקראת החורף, שלא היו גשמים ולכן לא ניתן היה להגיד שזה היה מהגשם. כל הרטיבויות הן בתוך הדירה ולא בקירות החיצוניים. בביקור השני בחודש אפריל לאחר שאמרו שתיקנו את הפיצוץ, מדדתי עם מכשיר מדידה מיוחד, אחוז הלחות היה פחות, זה אומר שזה התחיל להתייבש, ראיתי רטיבות בקיר של חדר המדרגות במקום סמוך לתקרה של הקומה התחתונה של הרצפה, ברגע שהמים מתפשטים זה על הכול. יש מבנה של חדר מדרגות שרואים את הסימן של הרטיבות, מה שקשור לחדר המדרגות לא פגע בדירת התובעת".

חוות-הדעת שהוגשה מטעם הנתבעת מתייחסת לבדיקה שעשה מגיש חוות-הדעת ביום 28.05.17.

מעיון בחוות-הדעת עולה כי הבדיקה של המומחה נעשתה לאחר שכבר בוצע תיקון בבית הנתבעת נוכח טענת התובעת לגבי הרטיבות. המומחה מציין כי ניתן לראות בבית התובעת כתמי רטיבות בכל שטח התקרה, בדירה ובקירות אך נראה בבירור כי מדובר על שני מוקדי רטיבות, הראשון: "חדירה מדפנות המבנה בשל איטום לקוי בדפנות התקרה (טייח חוץ)" והשני :"חדירת מים מתקרה הנובעים ממאגר מים עילי (בית משפחת שביט-פלישר)". לטענת המומחה יש ניתוק מלא בין שתי המוקדים כאשר הגורם הראשון הוא תוצאה של לחות ואילו הגורם השני הוא תוצאה של חדירת מים, כנראה ממוקד על. לגבי חדירת לחות אומר המומחה: "מאופיין בעובש ונוצר מאיטום לקוי של הקירות החיצוניים שמחדירים לחות גבוהה במהלך הגשמים, התופעה מחריפה כאשר יש חוסר אוורור בדירה" . אשר לגורם השני, מציין המומחה כי: "מדובר בטייח פגום מספיגת מים בפרוזדור החדרים שניתן לראות בבירור כי הגיע מהקומה מעל ואף חדר לארון השירות. חדירת המים לדירת משפחת שביט (הנתבעת) שמאופיינת בבירור בתקרה במבואות הפרוזדור של משפחת זכרוב (התובעת) נצפה גם ע"י המהנדס מר קוזולוב (המומחה מטעם התובעת) ואף נמדד לאזור הרטיבות אחוז הלחות... בממצאי בדיקתי השניה ניתן לראות כי אחוז הרטיבות ירד משמעותית, משמע מוקד האירוע תוקן בהצלחה. מצב התקרה נמצא בתהליך התייבשות".

נוכח האמור לעיל, סבור המומחה מטעם הנתבעת כי ככל שמדובר במוקד הראשון שהוא תוצאה של לחות של הקירות החיצוניים, אין כל אחריות לנתבעת לקרות הנזקים.

לגבי המוקד השני שאכן נגרם כתוצאה מחדירת מים מבית משפחת הנתבעת, העריך המומחה את הנזק והתיקון בסך של 2,150 ₪. כמו כן, ציין מה הם התיקונים שיש לבצע.

לגבי עמדת המומחה מטעם הנתבעת לפיה יש שני מוקדי רטיבות כאשר הראשון מהם איננו באחריות הנתבעת ונגרם כתוצאה מרטיבות הקירות החיצוניים, ציין בדיון המומחה מטעם התובעת, מר קוזלוב, (עמוד 9 שורה 13) כי: "ברגע שיש פיצוץ שלא מטופל זה מייצר לחות. המים יוצאים כל הזמן. זה מייצר עובש או רטיבות על הקירות. אנחנו טוענים שהרטיבות לא טופלה וגרמה להתפשטות לעבר הקירות, אם זה היה מטופל במועד ניתן היה למנוע את זה". בהמשך אומר המומחה (עמוד 10 שורה 11): "לגבי הקירות החיצוניים, הנושא של הרטיבות בדירה לא טופל והלחות הצטברה. בחודש נובמבר (2016) לא הייתה התופעה על הקירות כי היה חורף והטמפרטורות לא היו נמוכות... בגלל זה כל המים וכל הטיפות הצטברו והפכו לפטריות ועובד וזה הופיע על הקירות החיצוניים כי ישנו הבדל של טמפרטורות וזה גרם לפטריות".

יוצא אפוא שהמומחה מטעם התובעת דוחה מכל וכול את טענת המומחה מטעם הנתבעת לפיה יש מוקד אחד של רטיבות שמקורו בקירות החיצוניים שלא היו אטומים דיים והחדירו לחות שגרמה לעובש ופטריות . מה שראה המומחה מטעם הנתבעת שבדק את הנכס רק לאחר שבוצע התיקון של הרטיבות שהייתה, הוא תוצאה של רטיבות בתוך הקירות שלא טופלה ולכן נוצר עובש ופטריות ולא תוצאה של קירות שנרטבו מהגשם . אותה רטיבות שהייתה בתוך הקירות ולא טופלה נגרמה כתוצאה מנזילה שהייתה לעבר דירתה של התובעת מדירת הנתבעת.

כאמור בתיק זה בדק המומחה מטעם התובעת את הנכס בשני מועדים שונים. הראשון בחודש נובמבר 2016 שכשבמועד זה טרם נעשה תיקון וטיפול של בעיית הרטיבות ע"י הנתבעת. הבדיקה השניה נעשתה בחודש אפריל 2017 לאחר שנעשה טיפול ברטיבות ע"י הנתבעת. הבדיקה של המומחה מטעם הנתבעת הייתה רק פעם אחת ונעשתה לאחר תיקון שבוצע בדירת הנתבעת.

לאחר שעיינתי בחוות-הדעת ושמעתי את עדותם של מגישי חוות-הדעת, מצאתי לנכון לקבוע כי התובעת הוכיחה את תביעתה בעניין הנזקים שנגרמו לדירה כתוצאה מרטיבות שמקורה היה בנזילת מים מדירתה של הנתבעת שלא טו פלה, כפי שפירט המומחה מטעם התובעת בחוות-דעתו ובעדותו בבית המשפט.

אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 10,530 ₪ בצירוף הוצאות משפט בסך 1,000 ₪. סך הכול 11,530 ₪.

לגבי התביעה שכנגד כאמור לעיל, התביעה שכנגד נדחתה על הסף עקב התיישנות.

עותק מפסק הדין ישלח לצדדים בדואר רשום.

בקשת רשות ערעור בתוך 15 יום.

ניתן היום, י"ט חשוון תשע"ח, 08 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: נינה זכרוב
נתבע: אסתר פלייש
שופט :
עורכי דין: