ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אריאל סבג נגד איילון חברה לביטוח בע"מ :

לפני כבוד הרשם הבכיר אייל דוד

התובע

אריאל סבג

נגד

הנתבעת

איילון חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

רקע
1. לפניי תביעה במסגרתה מבקש התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לרכב השייך לתובע ולרעייתו סבג שרי ,כתוצאה מתאונה שארעה ביום 3.7.2016 בין רכבו לבין רכב מושכר שהנתבעת הינה המבטחת שלו.

2. סכום התביעה 5,046 ₪ מורכב מ עלות תיקון הנזקים בסך של 4,446 ₪ וכן החזר שכר טרחת שמאי בסך של 600 ₪ בהתאם לחוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה.

3. לצדדים גרסאות שונות לנסיבות התרחשות התאונה וכל צד מגלגל את האחריות לקרות התאונה ולנזקיה לפתחו של משנהו.

הדיון בתביעה
4. בדיון שהתקיים לפניי העידו הנהגים – התובע וכן מר עודד ונה, הנהג ברכב הנתבעת בעת התאונה.

טענות התובע
5. התובע נסע מביתו ברחוב זבולון בגדרה ישר בנתיב נסיעתו. עודד לא ציית לתמרור "עצור" שהיה בדרכו, לכן התובע לא ראה אותו. עודד היה צריך לעצור, אך הוא הסתכל רק שמאלה בלבד ולא ימינה. התובע ראה אותו פונה שמאלה, וחשב שייצמד לנתיב שלו, אך הוא לא עשה זאת, לכן בדלית ברירה, נאלץ התובע ל"שבור" את ההגה ימינה, אך למרות זאת לא הצליח למנוע את התאונה.

טענות הנתבעת
6. עודד נסע ברחוב מנשה בגדרה כשבדרכו שלט "עצור", והוא חייב לעצור כי אין לו שדה ראייה מצד שמאל, שם נמצא רחוב אפרים. לכל אורכו של הרחוב חונות המכוניות בצידו הימני, רוחב הכביש בין 6 ל- 7 מטרים. מחמת הצפיפות בכביש, "אין יום שאין שם מראה שלא נשברת".
מכיוון שישנו מרכול באמצע הרחוב, אזי תמיד חונים לצידו כלי רכב ומשאית שפורקות סחורה. עודד ציית לתמרור "עצור", הביט שמאלה וגם ימינה, ומשראה שאין כלי רכב בכביש פנה ימינה, ולפתע ראה את רכבו של התובע יוצא מאחורי המכוניות החונות, ונכנס לנתיב נסיעתו ופגע ברכבו וגרם לתאונה.

7. התובע נסע במהירות מהנתיב הנגדי מצפון לדרום, ומכיוון שלא היה מספיק מקום שמאפשר לשני כלי הרכב לנסוע בו, רכבו של התובע פגע עם הצמיג השמאלי קדמי שלו בכנף השמאלית ברכב הנתבעת, תלש אותה מהמקום ו"ברח" ימינה. עודד לא צילם לטענתו את רכבו לאחר התאונה, שכן היה בהלם כתוצאה ממנה.
העובדה שהיה מוצב בדרכו של עודד תמרור "עצור" אינה רלוונטית לתביעה דנן, שכן הוא כבר הספיק להשלים את הפנייה לאחר שציית לתמרור.

דיון והכרעה
8. אף שעסקינן בתביעות קטנות בהן בית המשפט מגמיש את דרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין שומה על התובע להוכיח את תביעתו, בבחינת "המוציא מחברו עליו הראייה". לעניין נטל השכנוע נקבע בפסיקה כי:
" ... נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו". [רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פ"די נז (4) 981].

9. במקרה דנן, מדובר במקרה של גרסה מול גרסה לא הובא עד נטרלי ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים, באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו או אחרת.

10. לאחר שעיינתי בכלל הראיות שהוצגו לפני, לרבות כתבי הטענות חו"ד שמאי שצורפה לכתבי התביעה, והתרשמתי באופן ישיר מעדויות הצדדים לפני, נחה דעתי כי יש לחלק את האחריות לקרות התאונה ולנזקיה בחלקים שווים בין הצדדים, כפי שינומק להלן:

11. אני מקבל את גרסתו של עודד כי סבר בתחילה כי הוא אחראי לקרות התאונה. לפיכך, הציע לתובע לבדוק את עלות תיקון הנזקים במוסך של מר זאבי ולשלם חלק מעלות תיקון הנזקים ברכבו. מאוחר יותר ביקש עודד לברר את נסיבות התאונה . לכן ניגש את האנשים שישבו שם ליד המרכול , בסמוך למקום התאונה וביקש לברר מה ראו. ל עודד נמסר שהתובע ישב איתם בסמוך למרכול, והוא יצא מאחורי כלי הרכב החונים, ומכיוון שנהג בפראות הוא התנגש ברכב הנתבעת. לכן, עודד הודיע למר זאבי כי אינו אשם בקרות התאונה ואינו נוטל על עצמו אחריות כלשהי.

12. העובדה שעודד סבר בתחילה כי הוא אחראי לקרות התאונה ו לטענתן מאוחר יותר בהסתמך על המידע שקיבל מעדי הראייה לתאונה, שינה את עמדתו, אינה פועלת לחובתו. גם הצעתו של עודד לשלם כמה מאות ₪ בגין עלות תיקון הנזקים ברכב ה תובע אינה פועלת לחובתו שכן ניסיון החיים מלמד כי לא פעם נהגים המעורבים בתאונה מציעים לפנים משורת הדין, לנהג האחר המעורב בתאונה לשלם לו חלק מעלות תיקון הנזקים ברכבו.

הימנעות בעל דין מהבאת ראיה
13. לשאלת בית המשפט, האם יש לצדדים עדים לקרות התאונה, השיב עודד כי לא היו עדים לתאונה למרות שמהאמור בסעיף 11 לעיל שהיו עדים לתאונה. ה תובע טען כי בעת התאונה היו אנשים ממוצא אתיופי שישבו ליד המרכול והיו עדי ראייה לתאונה.

14. התובע לא הביא את העדים לדיון בבית המשפט מכיוון שלטענתו עודד לקח אותו ישירות לאחר התאונה למוסך של מר שאול זהבי, ואישר לפני ו שהוא אשם בקרות התאונה. התובע לא סבר כי עודד יחזור בו מאחריותו לתאונה, ולכן לא חשב כי הוא צריך להביא לדיון עדים כלשהם, שכן עודד אחראי לקרות התאונה.

15. חשיבות התייצבותם של עדי הראייה למתן עדות, עולה במיוחד במקרה דנן בו אין במוקדי הנזק בכלי הרכב כדי להטות את הכף לטובת גרסתו של מי מהצדדים.
בעוד שלנהגים גרסאות סותרות אשר למעשיו של התובע טרם קרות התאונה. לטענת התובע, הוא יצא מביתו ברחוב זבולון אל רחוב אפרים בו קרתה התאונה כשעדי הראיה עמדו בסמוך למרכול. בעוד שלטענת עודד, טרם התאונה היה התובע בחברתם של העדים כשרכבו חנה בחנייה בסמוך למרכול ועל פי המידע שנמסר לו מהעדים, התאונה קרתה מכיוון שהתובע התפרץ מהחנייה בפראות אל הכביש וגרם לתאונה.

במהלך הדיון, לאחר שבית המשפט הסביר לתובע את המשמעות של הימנעותו מהבאת עדי ראייה לתאונה, לאימות גרסתו והאפשרות כי מחדל זה יפגע באמינות גרסתו, ביקש התובע לקבוע מועד דיון נוסף אליו יזמין את העדים מטעמו. התובע ציין, כי העדים הם מכרים איתם שיחק בעבר כדורגל, אולם כיום אינו יודע לאתר אותם.

16. בתום הדיון החליט בית המשפט, כי הוא מאפשר לתובע להודיע האם הוא מבקש שיקבע מועד דיון נוסף בתביעה, בו ניתן יהיה לשמוע את העדים מטעמו. וככל שלא תוגש הודעה כאמור, יראה בכך בית המשפט, כבקשה למתן פסק דין, בהתאם למסמכים המצויים בתיק.

17. התובע הגיש הודעתו לפיה ניסיונותיו לאתר את עדי הראייה עלו בתוהו. שכן, כיום אינו בקשר עימם ואפילו אינו זוכר את שמם הפרטי ושם משפחתם. לדברי התובע, בפגישה עם אחד המכרים בשכונה, נאמר לו כי אחד העדים אינו גר יותר בגדרה, אבל מידי פעם בפעם הוא בא לבקר שם.

18. צד הנמנע מלהציג ראיה מעורר את החשש כי אין הוא מביא את הראיה הזו כדי שלא תשמש נגדו, (השופט י. קדמי, דיני ראיות, (חלק שלישי), תשנ"ט, עמ' 1391). נראה כי אי הבאת המסמכים האמורים מוסיפה למשקל הראיות של הצד שכנגד (ע"א 620/74 ;ע"א 465/88 וכיו"ב).

19. לא התרשמתי כי התובע טרח יתר על המידה לאתר את עדי הראייה לתאונה. כבר בשלב מוקדם הבין התובע כי עודד מוכן לשלם תשלום סמלי בגין נזקי התאונה כך שהוא ידע היטב כי עליו להגיש את התביעה דנן ועליו הנטל להוכיח את התביעה. יוער כי התביעה הוגשה ביום 08/08/16 כאשר מועד התאונה היה 03/07/16 או ביום 02/05/16 לטענתו של עודד בעדותו. לא מצאתי לנכון להכריע בעניין מועד התאונה שכן התאריך אינו מעלה ואינו מוריד לעניין הכרעתי בתביעה. בכל מקרה המדובר בזמן קצר יחסית אחרי התאונה. התובע לא הוכיח כי נקט פעולה כלשהי לאיתור העדים שלדברי הצדדים היו יוצאי אתיופיה. אם בעבר שיחק התובע כדורגל עם אותם עדים, תמוה הדבר שאינו זוכ ר ולו את פרטיו של עד אחד מהם . טענה זו אינה סבירה ואינני מקבלה.

אמנם הנטל להוכחת התביעה מוטל על התובע אולם גם נהג הנתבעת עודד יכול היה לסייע באיתור אותם עדים שלדבריו כאמור בסעיף 11 לעיל, העידו לפניו על אחריותו של התובע לקרות התאונה.
לפיכך, אני קובע כי מחדל זה מוטל על 2 הצדדים ומכרסם באמינות גרסתם לתאונה.

בחינת האפשרות למנוע את קרות התאונה
20. התובע העיד כי טרם התאונה ראה את רכב הנתבעת פונה שמאלה, וחשב שייצמד לנתיב שלו, אך הוא לא עשה זאת, לכן ב דלית ברירה, נאלץ התובע ל"שבור" את ההגה ימינה, אך למרות זאת לא הצליח למנוע את התאונה.
לצורך הכרעה בתביעה דנן ,אינני מוצא לנכון להכריע בשאלה האם אכן עודד, נהג הנתבעת ציית לתמרור "עצור" ונתן זכות קדימה לתובע או לא או שמא התאונה קרתה בעת שרכבה של הנתבעת כבר השתלב כולו בנתיב כך ששאלת זכות הקדימה והציות לתמרור "עצור" אינה רלוונטית לעניין הכרעה בתאונה.

21. בכל מקרה, גם לו הייתי מקבל את טענת התובע כי לא ניתנה לרכבו זכות קדימה על ידי עודד, לא היה בכך כדי לפטור את התובע מאחריות לקרות התאונה. זכות קדימה אין פירושה כי מי שזכאי לה, פטור מהחובה להתחשב ביתר משתמשי הדרך, מתנאי הדרך מהעובדה ש חלק משדה הראייה חסום וכו'.

22. שני הנהגים מכירים היטב את מקום התאונה ברחוב אפרים בגדרה. התובע גר בגדרה ועודד העיד בדיון כי הוא מכיר היטב את המקום שכן גדל שם. אם כך נשאלת השאלה מדוע 2 הנהגים שיודעים היטב כי מדובר בכביש צפוף שמצידו הימני, חונים כלי רכב ובסמוך למרכול חונים כלי רכב של קונים ומשאיות שפורקות סחורה, לא נהגו בזהירות ובכך היו מונעים את התאונה.
סוף דבר:
23. אני קובע כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על 2 הצדדים באופן שווה.
לפיכך, מקבל את התביעה באופן חלקי בלבד ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע (גם עבור רעייתו שרי סבג הבעלים הנוסף ברכב ) את הסכומים כדלקמן:
סך של 2,223 ₪ בגין נזקי התאונה.
סך של 600 ₪ החזר שכר טרחת שמאי.
הסכומים הנ"ל ישולמו לתובע בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה 8/8/16 ועד למועד התשלום המלא בפועל וזאת בתוך 30 ימים ממועד קבלת העתק פסק הדין אצל הנתבעת.
לאור התוצאה אליה הגעתי ומחדליו של התובע כאמור לעיל, אינני עושה צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

בקשת רשות ערעור על פסק הדין בתוך 15 ימים ממועד קבלתו, לבית המשפט המחוזי מרכז - לוד.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ט חשוון תשע"ח, 08 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אריאל סבג
נתבע: איילון חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: