ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רוחמה בוחניק נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופט תומר סילורה

המערערת
רוחמה בוחניק
ע"י ב"כ: עו"ד אפרים דה-האס – מטעם הסיוע המשפטי
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אריק יעקובי

פסק דין

1. בפניי ערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן - " החוק") על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) מיום 30.10.16. הוועדה קבעה למערערת 0% נכות.

הערעור נסוב על קביעה זו של הוועדה.

טענות הצדדים

2. לטענת המערערת, הוועדה לא התייחסה לכלל המסמכים שהומצאו לה - הן בכך שכלל לא נרשמו במקום המיועד לכך (סעיף 3 לפרוטוקול) והן בפרק הסיכום. כך למשל, לא התייחסה הוועדה לסיכום לגזיאל זיו, פיזיותרפיסט, מיום 7.8.16 המציין כי טיפולי הפיזיותרפיה לא הצליחו להשיג את מטרותיהם; הוועדה ציינה כי עמד בפניה סיכום מיפוי עצמות שעברה המערערת ביום 15.2.16, המצביע על ממצא בכף רגל שמאל, אך לא התייחסה אליו; הוועדה לא התייחסה לצילום החזה מיום 3.5.15 המעיד על שינויים ניווניים בעמוד השדרה הגבי.

3. נוסף על כך, בידי המערערת סיכומים רפואיים מאת ד"ר איתי שמואל, מומחה לכירוגיה אורתופדית, שאומנם מאוחרים לאחר מועד התכנסות הוועדה, אך יש בהם סיכום של ביקוריה ובדיקותיה הקודמים אשר עלו בהם ממצאים שונים שהוועדה נמנעה מלהתייחס אליהם.

4. קביעת הוועדה כי אין צורך בבירור בעיותיה הנפשיות שכן אינה מטופלת בגינן - היא קביעה בלתי סבירה באופן קיצוני העולה לכדי טעות משפטית. עצם התייחסות הוועדה לנושא מלמדת שהוועדה שמה ליבה לבעיותיה הנפשיות של המערערת.

5. היעדר התייחסות הוועדה לממצאים ללא נימוק או הסבר ועל אף שממצאים אלה עלו בבדיקות שבוצעו מהווה טעות משפטית המחייבת את החזרת התיק לוועדה.

6. לטענת המשיב כתב הערעור אינו מצביע על טעות משפטית וטענות המערערת מופנות רובן ככולן כנגד שיקול הדעת המקצועי של הוועדה ויש לדחותו. אשר לטענתה כי בתחום האורתופדי הוועדה לא התייחסה לממצאי מיפוי עצמות מיום 15.2.16 ולצילום הרנטגן מיום 3.5.15 - אין בממצאי הבדיקה לכשעצמם כדי להקנות נכות בהיעדר ביטוי תפקודי. המערערת נבדקה על ידי הוועדה בכפות רגליה ולא נמצא כל ביטוי תפקודי בבדיקה הקלינית. בצילום הרנטגן מיום 3.5.15 לא נמצאה כל עדות לשבר. אין להתיר דיון בתיעוד הרפואי שצירפה המערערת לערעור שכן זה לא הוצג בפני הוועדה. אשר להיבט הנפשי, בהיעדר טענות בגוף הערר ובפני הוועדה הרי שאין למצוא פגם משפטי בהתנהלותה.

דיון והכרעה

7. אקדים ואציין כי דין הערעור להדחות. אפרט להלן את נימוקי הכרעתי.

8. הלכה פסוקה היא כי ביה"ד מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. כבר נקבע, כי במסגרת סמכותו בוחן ביה"ד אם הועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה [עב"ל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213 (1999)].

9. אחת מהחובות המוטלות על על הוועדה הרפואית לעררים, בהיותה גוף מעין שיפוטי, היא חובת ההנמקה על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה [דב"ע (ארצי) ם/1318-01 עטיה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 60]. על ההנמקה להיות ברורה ומפורשת, ממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם ביה"ד יוכל לעשות זאת ולבחון האם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק [דב"ע (ארצי) מג/1356 – 01 לביא – המוסד לביטוח לאומי , פד"ע יז 130].

10. בענייננו, טענות המערערת מכוונות כולן כנגד שיקול דעתה הרפואי של הועדה אשר לביה"ד אין סמכות להתערב בו. ביה"ד אינו שם עצמו כמומחה לרפואה והוא אינו קובע את דרגת הנכות של הנפגע מאחר וזהו תפקיד הועדה.

11. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה שהוועדה התכנסה בשתי ישיבות: בישיבה מיום 6.9.2017 עולה כי הוועדה שמעה את תלונות המערערת כדלקמן: "בעקבות תאונת דרכים יש בעיה בכף רגל שמאל יש כאב שמפריע כל הזמן הרגל כואבת. הולכת לאט קיבלתי תרופות לא זוכרת את שמן. עשיתי מיפוי עצמות. יש בעיה בוורידים כתוצאה מהחשמל. הצוואר כואב. יש כאב חזה". הוועדה ערכה למערערת בדיקה קלינית ולאור תלונות המערערת על כף רגל ברך ועמ"ש צווארי הוועדה מבקשת חוות דעת אורטופד.

בישיבה השנייה מיום 30.10.2016 הוועדה שומעת שוב את תלונות המערערת שטענה "מצב אחרי תאונת דרכים ב 30.12.15. עשיתי מיפוי עצמות לא היו שברים נפגע לי רגל שמאל יש לי עדיין כאבים בכל רגל שמאל עושה תרגילים בבית שלא עוזרים. כמו כן בעיה בצוואר מרגישה כאבים עם כל תזוזה עושה פיזיותרפיה לעניין הצוואר. לא נמצאת בטיפול פסיכיאטרי ".

הוועדה מיום 30.10.2016 עורכת למערערת בדיקה אורטופדית מקיפה . הוועדה מציינת כדלקמן: "בבדיקה אורתופדית ציר כפות רגליים וקרסוליים שמור אין עיוות צבע טמפרטורה ודפקים תקינים היקפים שווים בשוקיים סביב פטישונים וכן בגוב מידטרסלי. תנועות אצבעות חופשיות יציבות קרסוליים מלאה DF 15 דו"צ PF 50 דו"צ אינברזיה 30 איברזיה 20 תנועות אצבעות חופשיות עמ"ש צווארי ציר שמור מרכזי כיפוף מגע מלא סנטר חזה יישור 50 מעלות צידוד 80 דו"צ הטיה 45 דו"צ אין גירוי ברכיאלי כח גס והחזרים שמורים. מבחינה אורטופדית אין נכות והוועדה דוחה את הערר. לעניין הבעיה הפנימית ללא שינוי מהוועדה מיום 6.9.2016. דליות 0% לפי סעיף 11(1)א מ 1.8.16 . לא נבדקה לעניין הבעייה הנפשית כיון שלא נמצאת בטיפול ולא מתלוננת על בעיה נפשית.

הנה כי כן, הוועדה שמעה את תלונות המערערת, עיינה במסמכים רפואיים שעמדו בפניה וקבעה כי אין למערערת אחוזי נכות בתחום האורטופדי על בסיס ביצוע בדיקה קלינית. בהתייחס לטענה שהיה על הוועדה להתייחס לכלל המסמכים שהומצאו לה אציין, כי אין על הוועדה חובה להתייחס לכל מסמך המוצג בפניה, אולם לגבי המסמך של מיפוי עצמות מיום 15.2.2016 אציין, שמסמך זה נזכר כמסמך שמצוי בפני הוועדה וחזקה שהוועדה הייתה מודעת אליו וממילא, הוועדה קבעה כי אין למערערת נכות אורטופדית על סמך ביצוע בדיקה קלינית בכפות רגליה וידוע כי אין בממצאי הדמייה כשלעצמם כדי להקנות נכות בהעדר ביטוי תפקודי (וביטוי תפקודי לא נמצא כאמור בבדיקה הקלינית).

באשר לטענת המערערת על כך שבידיה סיכומים רפואיים מאת ד"ר איתי שמואל מומחה לכירורגיה אורטופדית ובהם ממצאים שונים שהוועדה נמנעה להתייחס אליהם – מדובר במסמכים המאוחרים למועד התכנסות הוועדה ואין על הוועדה חובה להתייחס אליהם.

באשר לטענת המערערת על כך שהיא לא נבדקה בתחום הנפשי אציין, כי המערערת לא טענה בפני הוועדה על בעיות בתחום הנפשי ומכאן שאין לחייב את הוועדה לבדוק את המערערת בתחום שעליו לא התלוננה.

12. בסיכומו של דבר הוועדה מעריכה עפ"י שיקול דעתה הרפואי ובמסגרת סמכותה את אחוזי הנכות שיש ליתן למערערת ועל פני הדברים הוועדה ביצעה עבודה באופן ראוי ויסודי. אזכיר, כי קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה וביה"ד אינו מוסמך להתערב בהן [עב"ל (ארצי) 217/06 יוסף בן צבי – המוסד לביטוח לאומי, (לא פורסם, 22.6.2006)].

13. נוכח כל האמור – לא מצאתי כי נפלה טעות משפטית בפעולת הוועדה המחייבת התערבותו של ביה"ד.

המערערת רשאי ת, כמובן, להגיש בקשה לבדיקה מחדש אם וככל שתחול החמרה במצבה (על סמך המסמכים המאוחרים מאת ד"ר איתי שמואל) .

סוף דבר:

14. (א) הערעור נדחה.

(ב) כמקובל בהליכים שעניינם בטחון סוציאלי – אין צו להוצאות חרף דחיית הערעור.

הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על פסק דין זה בתוך 30 יום.

ניתן היום, י"ט חשוון תשע"ח, (08 נובמבר 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: רוחמה בוחניק
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: