ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עופרה אפנגר נגד מרים מויאל :

בפני כבוד ה שופט ליאור ברינגר

תובעים

1.עופרה אפנגר ת.ז. XXXXXX444
2.יעקב אפנגר ת.ז. XXXXXX943

נגד

נתבעים

1.מרים מויאל ת.ז. XXXXX762
2.עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, חברות 520017393
3.עיריית אילת - נמחקה

פסק דין

1. התובעים ונתבעת 1 (להלן הנתבעת) שכנים המתגוררים באותו בניין בשכונת יעלים 311 באילת כאשר הנתבעת גרה בדירה השייכת לנתבעת 2 (להלן עמידר) ונמצאת מעל דירת התובעים.

2. בין הצדדים התגלע סכסוך שנמשך שנים רבות בערכאות שונות והתביעה הנוכחית עניינה 2 דברים; בנייה בלתי חוקית שנבנתה ע"י הנתבעת בחצר הבניין ונזקים שנגרמו לתובעים על ידי הנתבעים בשל אותה בנייה בלתי חוקית ונזילות מים מדירת הנתבעת.

התובעים עותרים לצו הריסה של הבנייה הלא חוקית ולפיצוי בסך 100,000 ₪ בגין נזקים.

3. בכתב הגנתה רשמה הנתבעת כי היא מוכנה להרוס כל בניה בלתי חוקית שבנתה ובדיון הראשון שהתקיים ביום 01.02.2016 ניתן בהסכמתה צו הריסה לכל בנייה בלתי חוקית שבחזקתה והתיק נקבע להוכחות בשאלת הנזקים הנטענים.

4. התובעים טוענים לנזק של 100,000 ₪ הנובע משני ראשי נזק:
א. הנזק העיקרי הוא נפשי ועוגמת נפש שנגרמו כתוצאה מחדירת מים לביתם, כאשר תרופה צודקת לנזק זה הוא בהוצאת צו הריסה לבנייה הבלתי חוקית (סעיף 29 לכתב התביעה).

ב. הוצאות כספיות שהוציאו התובעים כמפורט בסעיף 13 לכתב התביעה (שם).

5. אשר לסעד של צו ההריסה, זה כאמור כבר ניתן. אשר לנזקים הממוניים, התובעים לא פירטו מהם אולם מכתב התביעה על נספחיו ניתן להבין כי כוונתם לנזק שנגרם למזגן שבדירתם ונזקים שנגרמו מנזילות מים לדירתם, כמפורט להלן:

6. בסעיף 16 לכתב התביעה רשמו התובעים כי הבניה הבלתי חוקית של הנתבעת גרמה להם נזק למזגן, כמפורט בתצהירו של ע"ת 1, מר יעקב אלגרבלי. בתצהירו של מר אלגרבלי מיום 02.03.2016 הוא רושם כי שנתיים קודם לכן מכר לתובעים מזגן והתקינו בדירתם ובתחילת חודש ספטמבר 2014 ביקש ממנו התובע לתקן את המזגן. מר אלגרבלי בדק ומצא כי הסיבה לתקלה במזגן נעוצה במחסן שנבנה בחצר הבניין, המחסן חסם את האוויר למנוע המזגן ובכדי לפתור את התקלה, שינה מר אלרגבלי את מיקום המזגן. מר אלגרבלי אינו רושם בתצהירו כי גבה מהתובעים תשלום כלשהו עבור פעולתו וגם התובעים לא רושמים בכתב התביעה כי שילמו לו משהו עבור כך.
עוד עולה מתצהירו של מר אלגרבלי כי התובע אמר לו שהמזגן לא פעל במשך מספר חודשים בקיץ 2014, בעוד שלפי טענת התובעים בסעיף 15 (א) לכתב התביעה הבנייה הבלתי חוקית שפגעה בפעולת המזגן נבנתה רק ביום 09.09.2014, לפיכך נראה לכאורה כי הנזק למזגן אינו קשור לבנייה בלתי חוקית שנעשתה על ידי הנתבעת.
לאור האמור לעיל, אינני מקבל ראש נזק זה של פגיעה במזגן.

7. התובעים מתייחסים בכתב התביעה לנזילות מים מדירת הנתבעת לדירתם ומצרפים לתמיכה בטענותיהם 2 חוות דעת מומחים, האחת חוות דעת של חברת "הדס" נספח י(1) לכתב התביעה והשנייה, חוות דעת של מהנדס חיים קרן, ע"ת 2 שהגיש את חוות הדעת אשר סומנה ת/1.

8. המומחה שרשם את חוות הדעת הדס לא הגיע לעדות ולחקירה נגדית. עפ"י חוות הדעת שנרשמה לכאורה, ביום 14.08.11, המומחה ביקר בדירת התובעים ומצא נזקי מים ששיעורם 24,200 ₪. המומחה קבע בחוות הדעת שהנזקים נגרמו כתוצאה מנזילת מים מג'קוזי שנמצא בדירת הנתבעת.
אינני מביא בחשבון את האמור בחוות הדעת הדס מכמה שיקולים:
ראשית, עורך חוות הדעת לא התייצב לחקירה נגדית.

שנית, בחוות הדעת אין פירוט עלויות של כל התיקונים הנטענים, אלא נקיבה בסכום גלובלי, זאת שעה שהתובעים עצמם טוענים שתיקון הנזקים בפועל עלה להם 10,000 ₪ בלבד, ללא שצירפו קבלות להוכחת טענתם זו. (סעיף 13(ה) לכתב התביעה).

שלישית, המומ חה לא רושם שהוא ביקר או ביקש לבקר בדירת הנתבעת והוא קובע שנזקי התובעים נגרמו על ידי ג'קוזי שבדירת הנתבעת, כאשר האחרונה וביתה (ע"ה 2) העידו שבדירה יש אמנם ג'קוזי אולם הוא לא פעיל.

9. המומחה האחר, מהנדס חיים קרן, מאשר בחקירתו הנגדית (ע"ת 2) שגם הוא לא ביקר ולא ביקש לבקר בדירת הנתבעת וכל מסקנותיו נובעות ממראה חיצוני של דירת הנתבעת. לדברי העד כיום אין נזילות מדירת הנתבעת, אולם יש סימני נזילות בדירת התובעים ועלות תיקונם של סימני נזילות אלו היא לכל היותר 3,000 ₪, כמפורט בת/1 ובחקירתו הנגדית של מהנדס קרן.

הנתבעת מאשרת בכתב הגנתה שהיו נזילות מים בדירתה (לטענתה הנזילות נבעו מבנייה לא חוקית של התובעים). בסעיף 23 לתצהירה היא מאשרת שהחליפה את כל צנרת המים בדירתה ומהאמור בסעיף 17 לתצהיר עולה כי היא מאשרת שהיו נזילות מים בדירתה ולטענתה עמידר אחראית לתיקון אותן נזילות.

10. אשר לנזק הנפשי ולעוגמת הנפש שנגרמה לתובעים , אלה אינם נתמכים בחוות דעת מקצועית או במסמך אחר כלשהו ולא נעשה ניסיון כלשהו להוכיחם.
מכלל העדויות בתיק, עולה שבין הצדדים מתנהל מזה כ- 20 שנים סכסוך כשכל אחד מאשים את השני בהאשמות שונות והסכסוך כבר נדון בערכאות משפטיות בתיקים שונים. התובעים מאשימים את הנתבעת בבנייה לא חוקית, היא טוענת כנגדם שהם משתמשים בחצר הבניין המשותפת לצרכיהם הפרטיים ועוד טענות רבות בפי כל אחד מהצדדים, טענות שלא הוכחו בראיות ונשארו כטענות בלבד, כאשר במצב דברים זה לא מצאתי בסיס לאותה טענה של נזק נפשי ועוגמת נפש כנטען בכתב התביעה.

11. מכל האמור והמפורט לעיל, עולה כי לכל היותר הוכיחו התובעים שנגרמו לדירתם נזקי נזילת מים שמקורם בדירת הנתבעת ועלות תיקון הנזקים הינה עד 3,000 ₪.

12. התובעים רשמו כנתבעים נוספים, מלבד הנתבעת, גם את נתבעת 2 היא עמידר, בהיותה הבעלים של דירת הנתבעת ובשל כך אחראית לכל הנזקים שנגרמו לתובעים. נתבעת מס' 3, עיריית אילת, נמחקה על ידי התובעים תוך כדי ניהול התיק.

13. אשר לתביעה נגד עמידר, לא מצאתי עילה כלשהי לחייבה בנזקי התובעים הנטענים.
התובעים טוענים שעמידר לא פעלה להריסת הבנייה הלא חוקית שנבנתה על ידי הנתבעת אולם מעדותו של מר אייל ברשד (ע"ה 3) עולה כי הבנייה הבלתי חוקית שנבנתה על ידי הנתבעת נעשתה בחצר הבניין ולא בתוך הדירה ששייכת לעמידר, מה שעולה גם מעדותם של התובעים, אשר טוענים שהנתבעת בנתה בחצר הבניין מחסן שחסם את אור השמש וגגו פגם במזגן שבדירתם. מר ברשד נחקר נגדית והתרשמתי מאמינותו הרבה מה גם שהתובעים לא העלו טענה עובדתית שסותרת את עדותו.

14. בסעיף 3 (א) לתצהירו, טוען התובע שהנתבעת בנתה תוספת לדירתה על גג התוספת שהתובעים עצמם בנו לדירתם, באישור עמידר ועיריית אילת.

עיריית אילת נמחקה כאמור מהתביעה ואילו עמידר הודיעה שמעולם לא אישרה לנתבעת או למישהו אחר לבנות בנייה לא חוקית והתובעים לא הוכיחו את טענתם זו.

15. אשר לנזילות המים, לטענת התובעים הסיבה לנזילות מים מדירת הנתבעת לדירתם היא בנייה והפעלה של מתקן ג'קוזי בדירת הנתבעים, כמפורט בסעיף 6 לכתב התביעה.
הנתבעת טוענת שהג'קוזי מעולם לא פעל, היא מודה כאמור שהייתה נזילת מים מדירתה אולם מכוון שהמומחה מטעם התובעים לא ביקר בדירת הנתבעת לא הוכח לי מה מקור אותה נזילת מים. ככל שמקור הנזילה באותו ג'קוזי כטענת התובעים, ומששוכנעתי כי הנתבעת לא ביקשה ולא קיבלה רשות מעמידר להתקין את הג'קוזי ועמידר לא הייתה מודעת ולא אישרה את התקנת הג'קוזי או כל שינוי אחר של צנרת המים בדירת הנתבעת, אין היא אחראית לנזילות המים שנגרמו מהדירה בשל מעשיה של הנתבעת.

16. התובע מפנה בתצהירו להליכים משפטיים שהתנהלו לטענתו בין הצדדים, לרבות בין התובעים לבין עמידר בשנים 1995, 1996, 1997, 1999, 2010, כאשר בחלק מההליכים המשפטיים התובעים הפסידו, מה שמשליך על טענתם בדבר נזק נפשי ועוגמת נפש שנגרמה להם.

17. סיכומו של דבר, לאור כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים יחד ולחוד, 3,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה עד התשלום בפועל. אינני פוסק נגד הנתבעת הוצאות לאור העובדה שהוגשה נגדה תביעה בסכום של 100,000 ₪ שעה שהנזק שהוכח בפועל שוויו כאמור 3,000 ₪ בלבד, עפ"י חוו"ד התובעים.

18. אשר לעמידר, התביעה נגדה נדחית והתובעים יחד ולחוד ישלמו לעמידר הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 7,000 ₪ בצירוף 1,000 ₪ שעמידר חויבה לשלם למר אייל ברשד ובסה"כ 8,000 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום עד התשלום בפועל.

ניתן היום, י"ט חשוון תשע"ח, 08 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עופרה אפנגר
נתבע: מרים מויאל
שופט :
עורכי דין: