ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דוד לוי נגד דבורה ברנד :


בפני כבוד ה שופט אוהד גורדון

המבקש

דוד לוי

נגד

המשיבות

  1. דבורה ברנד
  2. הראל חברה לביטוח

החלטה

לפני בקשה לביטול פסק דין.

רקע
הדיון בתובענה זו נקבע ליום 3.10.17 בשעה 9:05. זימון לדיון נמסר למבקש ביד, באולם בית המשפט במועד קודם.
בשעה האמורה לא התייצב המבקש (התובע) באולם, בעוד שהמשיבות נכחו. המתנתי עד לשעה 9:25, כאשר בשל ישיבה שעתידה הייתה להחל בהליך אחר לא ניתן היה להמתין עוד. במועד זה, משהמבקש לא התייצב, ניתן פסק דין בהעדרו.
כפי העולה מהחלטה נוספת שניתנה באותו היום, המבקש התייצב באולם בשעה 9:45, לאחר שהמשיבות עזבו, וטען כי סבר שהדיון נקבע לשעה 9:30 (הגם שכאמור קיבל ביד זימון לשעה 9:05). מסרתי לו את פסק הדין והסברתי לו כי הוא יכול לבקש לבטלו ובקשתו תדון לגופה.

הבקשה
בבקשה הנוכחית נטען כי המבקש לא התייצב משום שיום לפני הדיון עבר תאונת דרכים, ומצבו הרפואי לא אפשר לו להתייצב בבית המשפט ("המבקש לא היה בקו הבריאות, ולכן לא הגיע לדיון"). צורף אישור רפואי לפיו ביום 1.10.17 פנה למיון, טופל ושוחרר.
המשיבות קיבלו הזדמנות להגיב לבקשה, וזאת עד ליום 7.11.17 ותוך שצוין כי בהעדר תגובה תינתן החלטה בבקשה. במועד כתיבת החלטה זו אין בפניי תגובה מטעמן.

הכרעה

נימוקי הבקשה, לפיהם מצבו הבריאותי של המבקש לא אפשר לו להתייצב בבית המשפט ביום הדיון, אינם תואמים את העובדה כי המבקש התייצב בפועל בבית המשפט באותו יום , סמוך לאחר שעת הדיון, את הדברים שמסר בפניי באותו מעמד בהם ניסה לנמק את איחורו בסיבה שונה, כשהוא אינו מפגין קושי לטעון בבית המשפט.
מי שפונה לבית המשפט בבקשה למתן סעד מחויב בניקיון כפיים, וסטייה מחובה זו היא עילה להימנע ממתן סעד. בנוסף, המבקש לא התייחס כלל בבקשתו לסיכויי הצלחתו בהליך העיקרי, שכידוע הם אחד השיקולים הנשקלים בהידרשות לבקשה לביטול פסק דין שלא "מחובת הצדק" (למשל רע"א 5736/15 עובד נ' פקיד שומה טבריה, פס' 5 (8.10.15) והמובאות שם). כך, קיימים שיקולים משמעותיים הפועלים כנגד קבלת הבקשה, ובמצב דברים אחר היה מקום לדחות אותה.
ועם זאת, נטיית הפסיקה היא לאפשר לצד שניתן נגדו פסק דין בהעדרו את י ומו בבית המשפט, תוך איזון זכות הגישה לערכאות העומדת לו עם הפגיעה בצד שכנגד ועם הלשכות התנהלותו על יומן בית המשפט בדרך של חיובו בהוצאות (שם וכן רע"א 8864/99 אלנקווה נ' מעוז, פס' 4 (29.10.00)). לכך אוסיף כי במועד קודם שנקבע לדיון (25.7.17), ואשר נדחה לבקשת הנתבעת 1, התייצב התובע בבית המשפט ומסר שלא ידע על החלטת הדחייה. נתון זה מחזק את נטייתי לאפשר לתובע להביא בפני בית המשפט את טענותיו.
לכן, אמנע מדחיית הבקשה מן הטעמים שפורטו לעיל, בדגש על הנמקתה הבעייתית של בקשת הביטול, אך אתן להם ביטוי בדרך של חיוב המבקש בהוצאות, הן לזכות הנתבעות והן לאוצר המדינה. בהקשר לחיוב בהוצאות לטובת המדינה אדגיש כי הליך התביעות הקטנות הינו שרות המסופק לאזרח בידי המדינה בעלות מינימלית, דבר המדגיש את חובתו של הפונה לבית המשפט בהליך זה לעשות כן בניקיון כפיים, למניעת בזבוז משאבי ציבור. לכן, הסטייה מחובה זו חייבת להיענות בהוצאות משמעותיות. לבסוף, היות שהתנהלות המבקש גרמה לנתבעות להתייצב בבית המשפט לשווא ותגרום להן טרחה נוספת בצורך לנהל שוב את ההליך , יש להתנות את ביטול פסק הדין בתשלום הוצאותיהן.
במכלול השיקולים אני קובע כי פסק הדין יבוטל אם יפקיד המבקש במזכירות בית המשפט את הסכומים הבאים: סך 250 ₪ תשלום הוצאות הנתבעת 1, סך 250 ₪ תשלום הוצאות הנתבעת 2, וסך 500 ₪ תשלום הוצאות לקופת בית המשפט בגין ההתנהלות המפורטת לעיל.
הסכומים יופקדו בידי המבקש במזכירות בית המשפט וזאת עד ליום 29.11.17. אם יופקדו במועד, יבוטל פסק הדין והמזכירות תעדכן אותי לצורך קביעת מועד חלופי לדיון, ותעביר את כספי ההוצאות לכל אחת מהנתבעות לפי הפירוט לעיל. אם לא יופקדו מלוא הסכומים עד למועד האמור, יוותר פסק הדין בעינו.
בשולי הדברים אעיר כי בבקשה צוין שהמבקש מיוצג בידי עורך-דין. ייצוג שכזה אסור בתביעות קטנות, אלא אם התקבל היתר מפורש.
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ט חשוון תשע"ח, 08 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: דוד לוי
נתבע: דבורה ברנד
שופט :
עורכי דין: