ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רוזי גרטש נגד עיריית בני ברק :

לפני כבוד ה שופטת עמיתה יהודית שטופמן

התובעת - המבקשת

רוזי גרטש
ע"י ב"כ עו"ד אייל ולנר

נגד

הנתבעת - המשיבים

עיריית בני ברק
ע"י ב"כ עו"ד גייט ואח'

פסק דין

נושא העתירה:

ביום 11.07.2016 הגישה התובעת המבקשת (להלן: " המבקשת", או "התובעת") בקשה לאישור התובענה כייצוגית ( להלן – " הבקשה לאישור")
מהות הבקשה תביעה להשבת ריבית פיגורים והצמדת פיגורים, שלטענת המבקשת, נגבו שלא כדין. המחלוקת נסבה סביב מועד הגביה בפועל של תשלום הארנונה וכתוצאה מכך מועד תחילת גביית ריבת הפיגורים והצמדת הפיגורים.

המבקשת טענה, כי מועד גביית הארנונה המפורסם לתושבים והמצוין בדרישת התשלום הינו היום השביעי לכל חודש זוגי, בעוד העירייה גובה ריבית החל מה-16 לכל חודש אי-זוגי. משמעות הפער הוא ב-21 ימים הנספרים כאי תשלום הארנונה, כך שבפועל כבר לאחר תשעה ימים ממועד התשלום הידוע לציבור גובה העירייה ריבית פיגורים.

מנגד טוענת המשיבה ( להלן – " המשיבה" או " העירייה") כי מועד החיוב לתשלום הארנונה הוא ה-16 לכל חודש אי-זוגי וכי המועד המצוין בדרישת התשלום הוא מועד " עד לתשלום". יתרה מכך, העירייה מתחילה לגבות ריבית פיגורים רק ביום ה16 לכל חודש זוגי כך שגם לאחר המועד האחרון לתשלום, המפורסם לתושב, נותרים עדיין 9 ימים בהם לא נגבית ריבית פיגורים.

לטענת העירייה, ולשם הבהרה בלבד, החליטה עוד בטרם הגשת בתביעה והבקשה על שינוי מועד החיוב כך שמועד החיוב החדש יהיה ביום הראשון לכל חודש עם ציון אפשרות התשלום ללא ריבית פיגורים עד היום ה-30 לחודש. שינוי זה בתוקף החל מחיוב דו-חודשי של חודשים נובמבר- דצמבר 2016. כמו כן, הודיעה העירייה כי היא תחדל מגביית חובות עבר באמצעות הפחתת תשלומי הפיגורים שהתווספו בגין התקופה שבין היום ה-16 לחודש אי-זוגי ועד יום ה-6 לחודש הזוגי העוקב.

העירייה ביקשה מביהמ"ש לראות במהלך זה כהודעת חדילה סטטוטורית.

בדיון שהתקיים ביום 24.1.2017 טענה המבקשת כי העירייה לא חדלה מגביה, וכי היא עדיין גובה את חובות העבר.

ביום 24.3.2017 הגישו הצדדים בקשה מוסכמת לאישור הסדר דיוני שבו הסכימה המשיבה לזכות את כלל חובות העבר בגין שבע שנים שעברו והמבקשת הסכימה לקבל את הודעת החדילה של המשיבה בהתאם לסעיף 9( ב) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן – " החוק").

ביום 26.3.2017 אישרתי את בקשת הצדדים למתן תוקף לאישור ההסדר הדיוני.
הצדדים לא הגיעו להסכמות בעניין סכום הגמול לתובעת המייצגת ושכר טרחת בא-כוחה המייצג ועל כך ענייננו.

טענות הצדדים בעניין התגמול לתובעת ולבאי כוחה

בא הכוח התובעת - המבקשת טוען, שיש לפסוק לטובתו ולטובת המבקשת גמול " על הצד הגבוה" לאור חוסר ההתייחסות של המשיבה לטענות המבקשת ואי חדילת הגבייה במועד הקובע. בנוסף ציין כי מדובר במקרה ייחודי ומורכב בשל תוכנת הגבייה של המשיבה, וכי השקיע בניהול הבקשה מעל ל-100 שעות עבודה. בנוסף העריך את התועלת לקבוצה המיוצגת בחסכון של 1,903,328 ש"ח על פני ארבע השנים הבאות.
בשל כך מבקש בא כוח המבקשת תגמול שלא יפחת מ58,000 ש"ח למבקשת ושכר טרחה שלא יפחת מ217,000 ש"ח בתוספת מע"מ לעצמו.

מנגד טענה המשיבה כי התועלת מהבקשה לאישור היא זניחה, אם קיימת וכי בכל מקרה, וללא קשר לבקשה לאישור, פעלה לעדכון ושינוי מועדי התשלום טרם הגשת התובענה והבקשה לאישור. כמו כן, טענה המשיבה, כי לכל היותר ניתן לזקוף תועלת מעשית של 322,000 ש"ח לבקשה לאישור ולכן דרישת המבקשת ובאי כוחה לתשלום כולל של כ- 312,00 ש"ח אינו מידתי.

דיון והכרעה:

במקרה שלפני הגיעו הצדדים להסכמה בעניין הודעת החדילה של הרשות בעקבות הגשת בקשה לאישור תובענה כייצוגית. המחלוקת הנותרת היא לגבי גמול לתובעת המייצגת ולבאי כוחה.
בהתאם לסעיף 9( ב) לחוק תובענות ייצוגיות אני מקבלת את הודעת החדילה של הרשות בכפוף לתנאים המוסכמים בין הצדדים, כמפורט לעיל, ודוחה את התובענה ואת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית.
אין ספק כי התובענה הצמיחה תועלת לחברי הקבוצה. אף-על-פי-כן, קשה לאמוד את התועלת הכספית המדויקת שהצמיחה התובענה. בעוד המבקשת טוענת לתועלת בשווי של 1,903,328 ש"ח הכוללים גם חיסכון עתידי, המשיבה טוענת לתועלת זניחה ולכל היותר בשווי של 322,000 ש"ח.

במצב דברים זה מבקשת המבקשת לאשר לה גמול ושכר טרחה לבאי כוחה בהתאם לסעיף 9( ג) לחוק .

סעיף 22( ב) לחוק קובע שיקולים שעל בית המשפט להתחשב בהם בעת קביעת גמול לתובע המייצג, וכך כתוב:
(ב) בקביעת שיעור הגמול יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:
(1) הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, בפרט אם הסעד המבוקש בתובענה הוא סעד הצהרתי;
(2) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;
(3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית.

לצד לשיקולים אלה קבע כבוד הנשיא ברק בע"א 8430/99 ‏ אנליסט אי.אמ.אס. ניהול קרנות בנאמנות (1986) בע"מ נ' ערד השקעות ופיתוח תעשיה בע"מ, פ''ד נו ( להלן – " עניין אנליסט") שיקולים נוספים שיש להתחשב בהם בעת קביעת גמול לתובע המייצג ובראשם טרחה מיוחדת וסיכון שבהם נשא התובע המייצג.

סעיף 23 קובע כך באשר לקביעת שכר הטרחה לעורך הדין המייצג:

23. (א) בית המשפט יקבע את שכר הטרחה של בא הכוח המייצג בעד הטיפול בתובענה הייצוגית, לרבות בבקשה לאישור; בא הכוח המייצג לא יקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט כאמור.
(ב) בקביעת שיעור שכר הטרחה של בא כוח מייצג לפי סעיף קטן (א), יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:
(1) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;
(2) מורכבות ההליך, הטרחה שטרח בא הכוח המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, וכן ההוצאות שהוציא לשם כך;
(3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית;
(4) האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך;
(5) הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית

בענייננו יפים הדברים הבאים שקבעה כבוד השופטת פרוקצ'יה:

"מטבע הדברים, תובענה ייצוגית, שבקשת אישור בגינה נדחית עקב הודעת המדינה על הפסקת גבייה, אינה כרוכה בהשקעת משאבים גדולה, בדומה לזו המתחייבת בתובענה המתנהלת לגופה, ומסתיימת בהכרעה שיפוטית, או אף בבקשה לאישור תובענה הנדונה לגופה. בהערכת שיעורי הגמול המיוחד ושכר הטרחה, יש להתחשב בהשקעת המשאבים המעטה הנדרשת בהליך כזה." ( עעם 2395/07 ‏ ‏ אכדיה סופטוור סיסטמס בע"מ נ' מדינת ישראל – מנהל המכס ומס בולים‏. (פורסם בנבו, 27.12.2010).

ועוד -

"יש לנהוג זהירות בכספי ציבור המשולמים כגמול ושכר טרחה על ידי הרשות הציבורית, ולאזן את עניינו הלגיטימי של התובע המייצג אל מול האינטרס הציבורי המצדיק זהירות והקפדה בקביעת הזכות לתשלומי הגמול ושכר הטרחה ובהערכת שיעורם הסביר של תשלומים אלה." (שם).

מן הכלל אל הפרט

לאור התועלת שצמחה מן התובענה, ובשים לב לטרחת המבקשת ובאי כוחה בהגשה וניהולה. אני מקבלת את בקשתם לגמול ושכר טרחה בהתאם לסעיף 9( ג) לחוק .

בקביעת הגמול ושכר הטרחה התייחסתי לעובדה שהבקשה לאישור הסתיימה בהודעת חדילה של הרשות לאחר דיון אחד בלבד, בהסכמת הצדדים לאחר כחצי שנה ממועד הגשת הבקשה וגם בכך שהמדובר בתשלום המשולם מהקופה הציבורית.

לצד זאת, אין במקרה זה סיכון מיוחד שבו נאלצו לשאת המבקשת ובאי כוחה, ומדובר במקרה בו לא ניתן לחשב באופן חד וברור את השווי הכספי של התועלת שצמחה לקבוצה. במקרה כזה, כל שנותר לבית המשפט לעשות הוא להעריך את שווי התועלת ובהתאם לכך לקבוע את גובה הגמול ושכר הטרחה ( ראו ע"א 4065/03 גיל בר טרוים נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ( פורסם בנבו, 03.10.2004).

סוף דבר:
אני דוחה את התובענה ואת הבקשה לאישורה כתובענה ייצוגית.
אני פוסקת גמול בסך 30,000 ש"ח לתובעת- ה מבקשת ושכר טרחה בסך 90,000 ש"ח, כולל מע"מ, לבא כוחה.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ח חשוון תשע"ח, 07 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: רוזי גרטש
נתבע: עיריית בני ברק
שופט :
עורכי דין: