ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שרה שטרן נגד עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ :

בפני כבוד השופט רון סוקול

המערערת

שרה שטרן
ע"י ב"כ עוה"ד ש' דנה ואח'

נגד

המשיבים

1. עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ
ע"י עו"ד ז' אזולאי

2. משרד הבינוי והשיכון – מדינת ישראל
ע"י עו"ד נ' נחלה מפרקליטות מחוז חיפה (אזרחי)

פסק דין

1. העותרת מתגוררת בדיור ציבורי בעיר חדרה בדירה המצויה בקומה שלישית בבית מגורים ואשר הועמדה לרשותה על ידי עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ. העותרת פנתה למשיבים בבקשות לעבור לדירה בקומה נמוכה יותר בעיר נתניה אך בקשותיה נדחו .

בעתירתה בתיק זה מבקשת העותרת להורות למשיבים לשכן אותה בדירה כפי מבוקשה.

רקע
2. העותרת, ילידת 1953, מתגוררת מזה 12 שנים בגפה בדירה המצויה בבניין מגורים ברחוב הנרייטה סולד בעיר חדרה. מדובר בדירת 2 חד רים המצויה בקומה השלישית של הבניין. עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (להלן: עמידר) היא החברה המשכנת שהעמידה את הדירה לעותרת על פי הוראות והנחיות של משרד הבינוי והשיכון (להלן: המשרד).

העותרת מתקיימת מקצבת זקנה וקצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי. לטענתה נקבעו לה 75% נכות בשל פגיעה בעמוד השדרה.

3. בשנת 2010 פנתה העותר לראשונה למשרד וביקשה לעבור ולהתגורר בעיר נתניה בקרבת בנה. כן ביקשה, לאור מצבה הרפואי, לעבור לדירה בקומה נמוכה (נספחים יב' ו-יג' לתשובת המשרד לעתירה).

בקשת העותרת הובאה לדיון בפני ועדת האכלוס העליונה שהחליטה ביום 12.7.2010 לה יעתר לה והורתה "לאשר החלפת דירה לנתניה לאור רקע רפואי- סוציאלי ונסיבות" (נספח יב'). לעותרת הוצעו שתי דירות חדר בנתניה בקומה א' אולם העותרת סירבה להצעות ועמדה על קבלת דירת שני חדרים.

בישיבה מיום 18.7.2012 דחתה הוועדה בקשה נוספת של העותרת לקבלת דירת שני חדרים והורתה להציע לעותרת דירת חדר נוספת בנתניה. גם הצעה זו סורבה על ידי העותרת. גם בשנים מאוחרות יותר ביקשה העותרת להחליף את הדירה אולם בקשותיה סורבו (ראו ההח לטות כפי שפורטו בנספח ב' לתשובה).

4. בשנת 2016 שבה המבקשת וביקשה החלפת דירה. בבקשתה מיום 3.4.2016 (נספח ב' לתשובה) שבה וציינה כי בנה מתגורר בנתניה ועל כן ברצונה להתגורר בקרבתו, עוד ציינה כי כלתה חלתה ולכן יש חשיבות לקרבה לביתו של הבן. המבקשת גם הפנתה למסמכים רפואיים המצדיקים לטענתה העתרות להחלפת דירה לקומה נמוכה.

הוועדה האזורית העליונה של המשרד דנה בבקשה וביום 5.4.2016 החליטה לדחותה. בהחלטה נאמר: "דחיית הבקשה מהסיבה מתגוררת בדיור תקני" (נספח ג' לתשובה).

5. המבקשת פנתה שוב בבקשה להחלפת דיור וצירפה מסמכים רפואיים (בקשה מחודש 6/2016 נספח ה' לתשובה). בקשתה של העותרת הופנה לקבלת חוות דעת רפואית.

בחוות דעתו מיום 3.8.2016 חיווה המומחה, ד"ר א' בלנקשטיין, דעתו כי "אין הכרח רפואי למגורים בקומה נמוכה או בקומת קרקע". המומחה ציין גם כי מצא "חשד לפיברומיאלגיה (דאבת השרירים-ר'.ס'), בעיות נפשיות , אין תיעוד על קשיי ניידות"(נספח ו' לתשובה).

6. בהחלטה מיום 6.9.2016 הוחלט לדחות את הבקשה. בהחלטה נאמר כי הבקשה לעבור לנתניה נדחית "לאור מחסור בדירות מתפנות ביישוב" וכי הבקשה לעבור לדירה בקומה נמוכה נדחית לאור חוות דעת המומחה הרפואי (ההחלטה צורפה כנספח א' לתשובה).

על החלטה זו הגישה העותרת ערעור לוועדת האכלוס הציבורית שדנה בערעור ביום 29.11.2016. על פי המלצת הממונה המחוזי החליטה להציע לעותרת מגורים ביחידת דיור בבית "גיל הזהב" בחדרה (נספח ז' לתשובה). בקשת העותרת נשלחה גם לבדי קת התאמה והעותרת נמצאה מתאימה לדיור בהוסטל (נספח ט' לתשובה). גם להצעה זו סירבה העותרת (נספח יא' לתשובה).

העתירה
7. בעקבות כל אלו פנתה העותרת לבית משפט זה. בתחילה הגישה בעצמה ערעור מינהלי אולם לאחר קבלת סיוע משפטי תוקנו כתבי הטענות ל עתירה מינהלית. העתירה כוונה כנגד החלטות הוועדות שדחו את בקשתה להחלפה לדיור ציבורי בנתניה בקומה נמוכה.

העותרת מבקש להורות למשיבים להעמיד לרשותה דירה בדיור הציבורי בקומה נמוכה בעיר נתניה או לחלופין להורות כי תשובץ ברשימת המתנה לדירה שכזו. העותרת מדגישה כי הדירות שהוצעו לה בעבר היו קטנות ולא ראויות וכי על המשיבים להעמיד לרשותה דירת שני חדרים בגודל דומה לדירה שבה היא מגוררת כיום בחדרה.

העותרת מדגישה כי המעבר לנתניה כבר אושר בשנת 2010 ועל כן החלטת המשיבה לדחות את בקשתה מהווה שינוי ההחלטה הקודמת. עוד טוענת העותרת כי המשיבים לא בדקו כראוי את מצבה הרפואי וכי חוות דעתו של המומחה הרפואי מתעלמת ממצבה הרפואי ומהקשיים המפורטים במסמכים הרפואיים שהוגשו.

8. עמידר בתגובתה לעתירה טענה כי היא רק חברה משכנת הפועלת על פי הוראות המשרד ולכן תבצע כל הוראה שתינתן. עם זאת ה דגישה עמידר כי מספר יחידות הדיור העומד לרשות הדיור הציבורי הוא מצומצם ועל כן יש קושי למצוא דירה העומדת בדרישותיה של העותרת.

9. המשרד טוען בתשובתו כי דין העתירה להידחות. החלטות הוועדות, כך נטען, תואמות את הנהלים ואין כל עילה להתערבות שיפוטית. המשיב מדגיש כי לאור טענותיה של הע ותרת, ועל אף המלצת המומחה הרפואי, הוחלט להעמיד לרשות העותרת דירה בדיור מוגן בחדרה. מדובר בדירת חדר ראויה בה תתגורר העותרת בגפה. נטען כי המשרד אינו יכול להעביר את העותרת לדירת שני חדרים בנתניה שכן אין בנמצא דירות מת אימות במספר מספיק כדי לעמוד בצרכים. ישנן משפחות הממתינות לדירות בנתניה ועל כן אין אפשרות להעמיד לרשות העותרת דירת שני חדרים. נטען כי מתן עדיפות לעותרת לקבלת דירה שלא על פי הוראות הנוהל תפגע בעיקרון השוויון ובחובת ההגינות המוטלת על הרשות הציבורית.

10. במהלך הדיונים בתיק נעשה ניסיון למצוא לעותרת פתרון מתאים. לשם כך נדחה הדיון מספר פעמים אולם בסופו של יום התברר כי לא הושג פתרון מוסכם. במסגרת הניסיונות למציאת פתרון הגיש המשרד תעודת עובד ציבור המפרטת את כל הדירות בנתניה. בתעודת עו בד הציבור צוין כי בנתניה קיימות בדיור הציבורי רק 64 דירות צמודות קרקע. 60 דירות מאוכלסות, שתיים אינן ראויות למגורים, אחת הוקצתה למשפחת עולים והאחרונה הועברה לאיתור מועמד מתאים על פי נהלי המשרד.

דיון והכרעה
11. כפי שיפורט להלן הגעתי למסקנה כי לא ניתן לכפות על המשיבים להעביר את העותרת לדירה כפי מבוקשה. עם זאת מצאתי להורות למשיבם להכליל את העותרת ברשימת ההמתנה לדירה מתאימה.

12. הקצאת דירות בדיור הציבורי לזכאים, על פי חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח- 1998 נועדה להגשמת תכלי ת חברתית סוציאלית ולאפשר למי שידו אינה משגת לכך, דיור בכבוד (ראו עע"מ 3351/13 נתנאל נ' חלמיש חברה ממשלתית עירונית לדיור בע"מ (23 .3.2014); עע"מ 1663/09 עזבון ביטון נ' מדינת ישראל (25.11.2010), עת"מ (ת"א) 10197-01-09 בירין נ' מדינת ישראל - מנהל מקרקעי ישראל (12.1.2012 )). הגשמת התכלית נעשית בדרכים שונות ובין היתר ב העמדת דיור ציבורי לזכאים.

הדיור הציבורי הוא משאב מוגבל ומספר הדירות העומדות לחלוקה לזכאים תמיד יהיה קטן ממספר המבקשים ליהנות מהקצאתן. בהיותן של הדירות משאב ציבורי מוטלת על הרשות חובה לחלק את הדירות על פי עקרונות של צדק, הגינות ושוויון (ראו למשל רע"א 3798/07 זריהן נ' עמידר (12.5.2008); עע"מ 823/12 קליסה נ' שמעון (8.8.2013); עע"מ 2851/13 סויסה נ' מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון (23.6.2014); עע"מ 3351/13 הנ"ל; רע"א 357/13 אינסה נ' עמידר (19.5.2013); רע"א 4474/13 אסולין נ' מדינת ישראל (20.8.2013)).

13. חלוקה צודקת ושוויונית של ההטבות הגלומות בחוק הדיור הציבורי מחייבת עמידה בנהלים ברורים וקביעת אמות מידה מוגדרות לפיהן על הרשות לפעול. בנוהל שהוגש , נוהל 08/05, נקבעו בין היתר כללים בדבר גודל דירה בהתאם למספר הנפשות במשפחה (פסקה 7) ובדבר הקצאת דירו ת בקומות נמוכות בשל מצוקה רפואית (פסקה 6.1.2).

14. טענות העותרת מתמקדות בשתי סוגיות, העברה לנתניה והעברה לדירה נמוכה בשל מצב רפואי.

בנוהל נקבע כי בקשה לשינוי דירה בשל מצב רפואי תיבדק על ידי יועץ רפואי (סעיף 6.4.1). ראינו כי כך נעשה ובקשתה של העותרת להעברה לקומה נמוכה הועברה ליועץ רפואי שבדק את המסמכים ומצא כי אין מגבלת ניידות המצדיקה העתרות לבקשה. חוות דעת המומחה הועברה לוועדה אשר אימצה אותה. אין למצוא כל פגם בהסתמכות הוועדה על חוות דעת היועץ הרפואי. המסמכים הרפואיים שהגישה העותרת נבדקו על ידי המומחה וברי כי המומחה הרפוא י הוא בעל הידע והיכולת להעריך את מצבה הרפואי של העותרת.

טענות העותרת לגבי כישוריו של המומחה אינן מצדיקות התערבות שכן לא הובא ה כל ראיה או טענה מהן ניתן להסיק כי המומחה שאליו הועברו המסמכים הרפואיים אינו בעל כישורים מספיקים להערכת מצבה הרפואי של העותרת.

15. עם זאת אין חולק כי מצב רפואי יכול להשתנות וככל שביד העותרת מסמכים רפואיים עדכניים המלמדים כי מצבה כיום מחייב העברתה לקומה נמוכה, חזקה שיבדקו בשנית וככל שימצא צורך בכך תתקבל החלטה מתאימה.

16. ראינו כי בקשת העותר ת לעבור למגורים בנתניה נעתרה כבר בשנת 2010. עם זאת אף אחת מהדירות שהוצעו לה לא היו מתאימות לרצונה. כאם נפנה לנוהל ולפיו אדם יחיד זכאי לדירת חדר (סעיף 7.1.1 לנוהל ). עוד נקבע בנוהל כי "ליחידם יוצעו דירות חדר. במידה וביישוב הדירה המתפנית היא בת 2 חדרים ואין לה מועמדים בעלי יותר מנפש אחת- בסמכות מנהל מחלקת האיכלוס להציע דירת 2 חדרים". משמע, לא נפל כל פגם בכך שהוצעו לעותרת דירות חדר בלבד. לא הוכח כי היו בנמצא דירות 2 חדרים שלא הוקצו לזכאים בעלי יותר נפשות וגם מרש ימת הדירות שצורפה לתעודת עובד הציבור ניתן ללמוד כי כיום יש מספר רב של ממתינים הזכאים לדירות 2 חדרים.

17. ראינו כי כיום לא ניתן להיענות לכל בקשותיה של העותרת, גם דירה בנתניה, גם דירה בקומה נמוכה וגם דירה של שני חדרים. במצב זה הוצעה לעותרת יחידת מגורים בהוסטל בחדרה. מדובר ביחידה בבית דיור מוגן בחדרה. בכך יש רק הענות חלקית לעותרת אולם דומה, כי ככל שהעותרת אכן מתקשה להתגורר בדירה בקומה שלישית, יש בהצעה זו מענה ראוי.

18. בנסיבות האמורות דומה כי אין בפני כל עילה להתערב בהחלטות המשיבים. המשיבים עשו ככל האפשר לפתור את מצוקותיה של העותרת במסגרת הנהלים ובהתאם למצאי הדיור הקיים. צריך לזכור כי התערבות של בית המשפט בהחלטות של רשויות מינהליות מצומצמת וכי בית המשפט לא ישים את שיקול דעתו במקום שיקול דעת הרשות. הדבר נכון במיוחד בעתירות מסוג זה שהרי לבית המשפט אין את המידע והכלים לבחון את כל הבקשות התלויות ועומדות לקבלת דיור ציבורי. לבית המשפט אין במסגרת עתירה כמו זו המונחת לפני , יכולת לבחון את ה קצאת המשאבים לדיור ציבורי. בית המשפט בוחן רק האם נפל פגם בהליך קבלת ההחלטה כגון חריגה מסמכות או שיקולים זרים , האם ההחלטה סבירה ומידתית והאם הרשות שקלה את כל השיקולים הרלבנטיים ואיזנה ביניהם כדין (ראו למשל את הערת בית המשפט על התערבות בית המשפט בהחלטות של הרשות בעניין זכאות בדיור הציבורי- עע"מ 210/08 פרויס הסגיל והדי נ' משרד הבינוי והשיכון ירושלים (24 .12.2008)).

הערה לפני סיום
19. מהדיונים בתיק זה והמסמכים שהוגשו עולה כי מצוקתה של העותרת היא ממשית וגם אם מצבה הרפואי עדיין אינו מחייב העתרות לבקשה ראוי למצוא פתרון שיקל עמה. המשיבים עשו כן כאשר הציעו לעותרת יחידה בדיור מוגן וכאשר הציעו לה בעבר דירות בנתניה. דומה שהכול היו שמחים אילו היו למשיבים אפשרויות נוספות ואילו היו ברשותם דירות גדולות יותר התואמות את רצונה של העותרת. לצערנו המשאבים הציבוריים מוגבלים והביקוש לדיור רב מההיצע. רצוי שהעותרת תשקול שוב האם אין די בדירות שהוצעו לה כדי לשפר את מצבה או לחלופין להצטרף, כמוצע, לרשימת ההמתנה לדיור בנתניה תוך ידיעה כי ייתכן וניתן יהיה להעמיד לרשותה רק דירת חדר.

סוף דבר
20. לאור כל האמור לעיל העתירה כפי שהוגשה דינה להידחות.

עם זאת אני מורה כי העותרת תוכל להגיש, תוך 30 יום, בקשה מחודשת אליה תצרף מסמכים רפואיים עדכניים. בקשה שכזו תועבר לוועדה ותיבדק על ידי יועץ רפואי על פי הנוהל. ככל שיתברר כי מצבה הרפואי של המבקשת השתנה וכי יש עילה רפואית לבקשת ההעברה, י עשו המשיבים את כל הדרוש למציאת דירה מתאימה לעותרת בהקדם האפשרי.

במקביל ולאור הסכמת המשיבים, תודיע המבקשת תוך 30 יום האם היא מעוניינת להצטרף לרשימת ההמתנה לדיור בנתניה, בתנאים ובגודל הדירה כקבוע בנוהל. ככל שתרצה בכך תצורף העותרת לרשימת המתנה לדירה בנתניה.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ז חשוון תשע"ח, 05 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שרה שטרן
נתבע: עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ
שופט :
עורכי דין: