ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הרשות השניה לטלויזיה ורדיו נגד יעקב בולוס :

בפני: כבוד השופט ת' אור

המבקשת: הרשות השניה לטלויזיה ורדיו

נגד

המשיב: 1. יעקב בולוס

משיב פורמלי: 2. בנק דיסקונט לישראל בע"מ

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 25.9.98 בתיק 25.9.98 שניתנה על ידי כבוד השופט פינקלמן

בשם המבקשת: עו"ד אברמזון
בשם המשיב 1: עו"ד טויסטר

בבית המשפט העליון

פסק דין

1. בקשה למתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי, להשאיר על כנו צו מניעה זמני המכוון אל הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (להלן: המבקשת), והאוסר עליה לחלט ו/או לדרוש מהמשיב 2 (להלן: בנק דיסקונט) את מימוש כתב הערבות שהוצא על ידו לזכותה (להלן: צו המניעה).

הוחלט לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור וערעור הוגש על פי הרשות שניתנה.

2. המשיב 1, יעקב בולוס (להלן: המשיב) הינו אחד מבעלי המניות בחברת רדיו 2000 - קול ערב בישראל (1995) בע"מ (להלן: התחנה). בתחילת שנת 1996 זכתה התחנה במכרז לשידורי רדיו אזוריים למתן זכיון לשידורי רדיו בשפה הערבית באזור הצפון. המכרז התפרסם על ידי המבקשת, על פי חוק הרשות השניה לרדיו ולטלויזיה, התש"ן1990-. עם הגשת ההצעה במכרז, התחייב כל אחד מבעלי העניין בתחנה להשקיע בה כל סכום שיידרש לשם עמידה בהתחייבויות בקשר להפעלתה. להצעת החברה צורפו שתי ערבויות בנקאיות על סך 1,755,000 ש"ח כל אחת, האחת על ידי המשיב והשניה על ידי בעל עניין נוסף - חברת מחמד עבד אלקאדר ושות' בע"מ.

עם סיום הקמת משדרי התחנה, פנה המשיב למבקשת בדרישה לקבל בחזרה את כתב הערבות הבנקאית שהוצא על ידו. כתב הערבות לא הושב לו, אולם הצדדים הגיעו לידי סיכום, כי כתב הערבות יוחלף בשני כתבי ערבות: האחד על סך 1,100,000 ש"ח והאחר על סך 655,000 ש"ח.

התחנה החלה לפעול, אך במצבה הפיננסי חלה הידרדרות והיא החלה לצבור הפסדים. פנייתה של התחנה למבקשת בבקשה לבטל את הזכיון שניתן לה, נענתה בסירוב. המבקשת מינתה נאמן, אשר ינהל את התחנה וביקשה לממש 125,000 ש"ח מתוך הערבות על סך 655,000 ש"ח לצורך ביצוע התשלומים הדחופים ביותר לשם הפעלת התחנה, אותם לא ניתן היה לדחות.

3. המשיב פנה לבית המשפט המחוזי בבקשה ליתן צו מניעה זמני האוסר על המבקשת לחלט ולדרוש מהמשיב את מימוש הערבות הבנקאית שהוצאה על ידי בנק דיסקונט, וכן לאסור על הבנק לשלם את הערבויות הנ"ל או כל חלק מהן עפ"י דרישת המבקשת וזאת עד למתן פסק דין בתובענה העיקרית אותה התעתד המשיב להגיש נגד המבקשת או לחילופין, עד שתינתן החלטה אחרת על ידי בית המשפט.

4. בפני בית המשפט קמא נחלקו הצדדים בשאלה האם הערבויות הבנקאיות שנתן המשיב הוגבלו לעניינים מסוימים. המשיב טען, כי הוסכם, במועד מאוחר להמצאת הערבויות, על הגבלתן לחיובים הנוגעים להקמת משדרים. לעומתו טענה המבקשת כי מדובר בהרחבה של הערבויות ולא בהגבלתן. לטענתה, בחודש יולי 1996, לאחר שהתחנה החלה לפעול, התברר כי לא די במשדר אחד להעברת שידורי התחנה לכל איזור הזכיון, אלא נדרש משדר נוסף. לפיכך, פנתה המבקשת בדרישה להמצאת ערבות בנקאית נוספת על סך של 150,000 דולר. המשיב ובעלי העניין האחרים ביקשו מהמבקשת לפטור אותם מהמצאת ערבות בנקאית נוספת, בטענה כי די בערבויות הבנקאיות שכבר הופקדו בידיה על מנת להבטיח גם את נושא המשדרים. המבקשת הסכימה לבקשה זו, ובלבד שייחתם על ידי בעלי העניין מסמך המבהיר למען הסר ספק, כי הערבויות שכבר נמצאות בידי המבקשת ישמשו גם לצורך הבטחת הקמת המשדר הנוסף.

כאמור, בית המשפט המחוזי הותיר על כנו את צו המניעה. בהחלטתו, קבע בית המשפט, כי ביחסים שבין המבקשת לבין בנק דיסקונט, כתב הערבות הוא אוטונומי והבנק חייב לכבדו בלא כל תנאי, על פי דרישה ראשונה מאת המבקשת.

לעומת זאת, ביחסים שבין המבקשת לבין המשיב קבע בית משפט קמא, כי הצדדים הגבילו את השימוש בכתב הערבות לנושא הבטחת קיום התחייבויותיה של התחנה להקמת המשדרים. לפיכך, המבקשת מבקשת למעשה את מימוש הערבות למטרה הנוגדת את הסכמת הצדדים, דבר שהיא אינה זכאית לו.

לעניין מאזן הנוחות ייחס בית המשפט חשיבות לדברי פרקליטי המבקשת, כי יש בכוונתם להמשיך ולממש בעת הצורך חלקים נוספים של כתבי הערבות כדי לממן את הפסדי התחנה. בית המשפט קבע, כי המשיב חשוף לחילוטים נוספים בסך כולל של כשני מליון ש"ח אשר במידה שיבוצעו, עלול להיגרם למשיב נזק בלתי הפיך. זאת, גם אם בסופו של הדיון בתביעה העיקרית, תשיב לו המבקשת את הסכום אשר ייקבע כי גבתה ממנו שלא כדין.

לאור האמור, פסק בית המשפט קמא, כי צו המניעה הזמני האוסר על המבקשת לחלט את כתב הערבות יישאר על כנו עד למתן פסק הדין בתובענה העיקרית.

5. לדעתי, יש מקום להתערב בקביעתו של בית המשפט קמא, אשר העדיף את טענת המשיב כי כתב הערבות ניתן רק לצורך הבטחת חיובים הנוגעים להקמת המשדרים. קביעה זו היתה מעוגנת בפירוש שנתן בית המשפט למסמכים שהוצגו בפניו. מסקנתי ביחס למובנם של מסמכים אלה, שונה ואני סבור, כי בחומר הראיות, ובפרט בתכתובת אשר הוחלפה בין הצדדים בחודש יולי 1996, יש כדי לתמוך בגרסת המבקשת דווקא.

יודגש בעניין זה מכתב מיום 25/7/96 (נספח ה' לבקשה) נכתב:

"אנו הח"מ בעלי הענין ברדיו 2000 קול ערב בישראל (1995) בע"מ (רדיו "2000") מאשרים בזאת כי תעשו שימוש בערבויות הבנקאיות ... [כאן מופיעה רשימת כל הערבויות הבנקאיות שכבר היו בידי המבקשת - ת"א] לצורך הבטחת קיום התחייבויותיה של רדיו 2000 להקמת משדרים כאמור במכתב הרצ"ב.

אין באמור כדי לגרוע מכלליות הערבויות שניתנו" [ההדגשה אינה במקור].

ממכתב זה עולה, כי בעלי העניין בתחנה, החתומים על המכתב הנ"ל, הסכימו, שהערבויות ישמשו גם לצורך הבטחת הקמת תחנת השידור הנוספת מבלי לגרוע מכלליות הערבויות. זאת ועוד, בחינת הסכומים בהם מדובר, תומכת אף היא במסקנה זו. כך, לגרסת המבקשת, הערבות הנוספת אותה דרשה בגין הקמת המשדר השני היתה על סך 150,000 דולר, בעוד שהערבויות הבנקאיות שכבר ניתנו על ידי בעלי העניין בתחנה, היו בסך כולל של כ3.5- מליון ש"ח. על כן, הטענה, כי הערבויות על סך כ3.5- מליון ש"ח הפכו לערבויות שנועדו להבטיח רק את הקמת המשדר שעלותו כאמור 150,000 דולר בלבד נראית על פניו טענה בלתי סבירה.

מסקנתי היא, כטענת המבקשת, כי לכאורה כתב הערבות אשר ניתן על ידי המשיב בחודש פברואר 1996, לא הוגבל להבטחת הקמת משדרים בלבד.

6. אף לעניין מאזן הנוחות, אני סבור כי יש להתערב בהחלטת בית המשפט קמא. הדרישה נשוא ההליך שבפנינו, היא דרישה למימוש 125,000 ש"ח בלבד מתוך הערבות על סך 655,000 ש"ח. בשלב זה אין לדעת בוודאות אם יוצגו בעתיד דרישות למימושים נוספים מתוך הערבות, אם לאו. במצב דברים זה, איני רואה מקום לקבוע כי באפשרות שיתבקש חילוטם של סכומים נוספים בעתיד, יש כדי להטות את מאזן הנוחות לטובת המשיב (ומבלי שאקבע שאם תבוא בקשה כזו ייטה מאזן הנוחיות לטובת המשיב). בשולי הדברים אעיר, כי שופט הערכאה הראשונה עצמו ציין כי:

"אילו היתה המחלוקת נטושה על פני 125,000 ש"ח בלבד, החרשתי"

- והדברים מדברים בעד עצמם.

זאת ועוד, המשיב לא העלה טענה כי מדובר בסכום שאינו יכול לעמוד בו או בסכום, שבמידה שיזכה בתביעתו, המבקשת תתקשה להשיב לו. בנסיבות אלו, גם מאזן הנוחות אינו מצדיק מתן צו מניעה.

7. על סמך כל האמור לעיל, הערעור מתקבל, במובן זה שצו המניעה שנתן בית המשפט המחוזי, וחיובה של המבקשת בהוצאות המשיב במסגרת בקשה זו מתבטלים. המשיב יישא בהוצאות המבקשת בשתי הערכאות בסך 10,000 ש"ח.

ניתן היום, יג' בכסלו התשנ"ט (2.12.98).

העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
עכב/
98061830.E03


מעורבים
תובע: הרשות השניה לטלויזיה ורדיו
נתבע: יעקב בולוס
שופט :
עורכי דין: