ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד יעקב הרוש :

בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן

המערער: מדינת ישראל

נגד

המשיב: יעקב הרוש

בקשה שניה להארכת מעצר מעבר לתשעה
חדשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו1996-

תאריך הישיבה: י"ח בכסלו תשנ"ט (7.12.98)

בשם המבקשת: עו"ד אלון אינפלד

בשם המשיב: עו"ד ניר רוטנברג

בבית המשפט העליון בירושלים

החלטה

1. זוהי בקשה שניה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) התשנ"ו1996-. הבקשה הראשונה נענתה על-ידי בית משפט זה, כבוד השופטת ד' ביניש, שהורתה על הארכת מעצרו של המשיב ב90- ימים נוספים החל מ8.9.98-.

2. ההאשמות המיוחסות למשיב והמעשים בהם הוא מואשם פורטו בהחלטתה של השופטת ביניש ואינני מוצאת מקום לחזור עליהם. בית משפט זה קבע, כי המעשים בהם מואשם המשיב מצביעים כולם על מסוכנות רבה וכל העבירות המיוחסות למשיב הן עבירות המקימות חזקה כי לציבור נשקף סיכון מן המשיב. כמו כן הצביע בית המשפט על הרשעותיו הקודמות של המשיב שבהתחשב בהן ונוכח טיבן של העבירות המיוחסות לו אין לומר כי ניתן להסתפק בחלופת מעצר שיהיה בה כדי להשיג את תכלית המעצר.

3. בקביעותיה של השופטת ביניש לא חל כל שינוי, לא מבחינת מסוכנותו של המשיב, לא מבחינת חומרת העבירות המיוחסות לו ולא מבחינת הרשעותיו הקודמות. יחד עם זאת, שומה עלינו לבדוק מחדש בכל פעם בו מובאת בקשה מסוג זה לפנינו, אם יש הצדקה לשלול חירותו של אדם בטרם הוכרע דינו ולאחר שחלף הזמן של תשעה חדשים בו ראה המחוקק גבול עליון להחזקתו של אדם במעצר, עד תום ההליכים נגדו שאחריו ישוחרר הנאשם אלא אם כן תוגש בקשה לבית משפט זה להארכת המעצר ובית המשפט ימצא שיש מקום לכך.

4. מאז השלב הראשון של בקשות המעצר עד תום ההליכים, לא היתה מחלוקת של ממש בכך שקיימות ראיות לכאורה המעמידות עילות מעצר נגד המשיב וגם לפניינו לא הועלתה טענה כזו. לפיכך אין אני נדרשת לדון בשאלה זו.

הסניגור המלומד גרס כי בעיקרון, הכלל בו יש לנקוט כדי לשמור על חירותו של אדם בטרם הוכרע דינו הוא הימנעות ממעצרו או שיחרורו מן המעצר לאחר המועד שהוקצב לכך בחוק. המשך החזקתו במעצר צריך להיעשות במקרים חריגים. הוא אף השמיע טרוניה על כך שבפועל הכלל הוא הפוך והחריג הוא השיחרור ממעצר.

5. המחוקק נתן בידי בית משפט זה סמכות להאריך מעצרו של נאשם מעבר לתשעה חדשים. בית המשפט ער ורגיש לזכותו של אדם להתהלך חופשי כל עוד לא הוכחה אשמתו והוא מפעיל בזהירות מירבית את שיקול דעתו לעצור אדם עד תום ההליכים, מלכתחילה, קל וחומר כאשר מתבקש בית משפט זה להורות על המשך החזקתו של נאשם במעצר לאחר התקופה שנקבעה בחוק. אלא שעל בית המשפט להגן לא רק על הנאשם וזכויותיו כי אם גם על הציבור ויחידיו ועל זכויותיהם להגנה על חייהם, על רווחתם הגופנית והנפשית ועל רכושם. המקרים הקשים הם אלה הבאים בפנינו ובמקרים אלה עלינו לשקלל את הזכויות והאינטרסים המשמשים בזירה וזכאים להגנה. שקלול זה פועל בענייננו לחובת המשיב.

6. במקרה דנן מתנהלים נגד המשיב שני משפטים. כתבי האישום הופרדו וכתב האישום שבו האשמה היא ניסיון לרצח, הופרד מהאישומים האחרים. בתיק ת.פ.ח. 3118/97 נשמעו סיכומי התביעה וההגנה והתיק מחכה לפסק דין ואילו ת.פ.ח. 10143/98 התקיימו מספר ישיבות וקבועות שלוש ישיבות נוספות לחודש זה. היה עיכוב בהשמעת עדי התביעה משום שעדה מרכזית לא הופיעה ומשהופיעה סרבה להעיד ובחרה לשתוק.

7. הסניגור טען כי גם אם יוארך המעצר ב3- חודשים אין סיכוי שהמשפטים התלויים ועומדים נגד המשיב יסתיימו עד אז ואף לא במשך תקופה ארוכה יותר. ייתכן שהצדק עימו אולם באי כח הצדדים ובית המשפט המחוזי מתבקשים לעשות כל מאמץ על מנת שהמשפטים אכן יסתיימו תוך המועד המוארך. בכל מקרה, אינני רואה בכך טעם המצדיק דחיית הבקשה לאור מסוכנותו של המשיב, העולה הן מחומרת המעשים המיוחסים לו והעבירות בהן הו מואשם, והן מעברו הפלילי. אין מקום לחלופת מעצר. הסניגור עצמו לא ביקש לשקול כזו.

8. אשר על כן אני נענית לבקשה ומורה כי מעצרו של המשיב יוארך ב90- יום החל מ7.12.98- או עד למתן פסק דין בעניינו, הכל לפי המוקדם.

ניתנה היום, י"ח כסלו תשנ"ט (7.12.98).

ת

העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
98075820.J03


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: יעקב הרוש
שופט :
עורכי דין: