ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יעקב גילירדי נגד יצחק ורטהיים :

בפני: כבוד הנשיא א' ברק

המבקש: יעקב גילירדי

נגד

המשיבים: 1. יצחק ורטהיים
2. עדנה ורטהיים
3. מינהל מקרקעי ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט
המחוזי בת"א-יפו מיום 9.3.98 בע"א 656/97,
שניתן על ידי כבוד השופטים: א' אבן-ארי,
ד' בר-אופיר, ה' אחיטוב

בשם המבקש: עו"ד מאיר כהן

בבית המשפט העליון

החלטה

1. המבקש הוא שכנם של המשיבים 1 ו2- (להלן: המשיבים). חלקתו גובלת בחלקתם. המבקש הגיש לבית משפט השלום בתל-אביב–יפו תביעה כנגד המשיבים וכנגד מינהל מקרקעי ישראל (המשיב 3). בתביעתו עתר המבקש לסלק את ידם של המשיבים משטח השייך לו. המבקש טען כי גדר שבנו המשיבים פולשת לשטחו כך שגודל השטח שבבעלותו פחת בשיעור של כ24- מטר. המבקש הוסיף וטען כי פסק דין שניתן כנגד המשיבים בתביעה שהוגשה לבית משפט לעניינים מקומיים על ידי מדינת ישראל, אליה צורף המינהל, מהווה מעשה בית דין בין הצדדים או מניעות היוצרת השתק.

2. בית משפט השלום (כבוד השופט ע' אזר) דחה את תביעתו של המבקש. הטענות בדבר השתק, מניעות ומעשה בית דין נדחו לגופן משנקבע כי לא ניתן פסק דין מרשיע כנגד המשיבים. עוד נקבע כי בית המשפט לעניינים מקומיים נמנע מלהורות על הריסת הגדר, והערותיו בנוגע להסגת הגבול היו בגדר אמרת אגב. הודגש, כי בית המשפט לעניינים מקומיים הבהיר, שמסקנותיו לא נועדו למצות את הסכסוך בין הצדדים. טענותיו של המבקש בדבר הסגת גבול שביצעו המשיבים נדחו גם הן. בית המשפט, לאחר שנזקק לחוות דעת של עדים ומומחים שונים, אימץ את עמדתם של המשיבים. נקבע כי זכותם של המשיבים בקרקע נרשמה לפני זכותו של המבקש. רישום זה נעשה לפי מדידה מאושרת. עוד נקבע, כי במדידה אשר שימשה בסיס לרישום זכותו של המבקש נפלה טעות. בית המשפט דחה לגופן שורה של טענות שהעלה המבקש וביניהן טענות באשר לאופן ביצוע המדידות על ידי המומחה שמונה מטעם בית המשפט. בסיכומו של דבר נקבע, כי דין תביעתו של המבקש להדחות.

3. ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי (ע"א 656/97) נדחה אף הוא. בית המשפט (כבוד השופטים: א' אבן ארי, ד' בר-אופיר וה' אחיטוב) בחן את טענות הצדדים ואת הראיות שעמדו בפני הערכאה הראשונה. נקבע, כי מסקנותיה של הערכאה הראשונה מנומקות ומובהרות היטב, לא נפל בהן כל פגם ובדין נדחתה תביעתו של המבקש. בית המשפט ציין בפסק דינו כי המבקש זנח בערעורו את הטענות הנוגעות למעשה בית דין ולהשתק ולכן, נמנע בית המשפט מלהתייחס אליהן.

4. בפני בקשת רשות ערעור המכוונת כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בבקשה זו חוזר המבקש וטוען כי שגו הערכאות קמא בקובען כי המשיבים לא פלשו לשטחו. המבקש טוען כי מדידות מהימנות הוכיחו כי השטח שבבעלותו קטן מהשטח הרשום על שמו בלשכת רישום המקרקעין בשעה ששטחם של המשיבים גדול מהשטח לו הם זכאים. נטען, כי שוני זה בגודל השטחים נובע מהסגת הגבול שביצעו המשיבים בשטחו. המבקש מלין כנגד האופן בו גיבש המומחה מטעם הערכאה הראשונה את חוות דעתו ומוסיף ומלין כנגד יתר מסקנותיה על ערכאה זו. המבקש מוסיף וטוען כי שגה בית המשפט המחוזי עת קבע כי זנח בערעורו את הטענות בדבר מעשה בית דין והשתק. מסיבות אלה, טוען המבקש כי יש להעניק לו רשות ערעור.

5. לאחר שבחנתי את בקשת רשות הערעור ואת טענותיו של המבקש נחה דעתי כי דין הבקשה להדחות. רשות ערעור אינה ניתנת אלא במקרים חריגים, המעלים שאלה חוקתית, ציבורית או משפטית בעלת השלכות רחבות, שמעבר למקרה הבודד (וראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123). המקרה שבפני אינו מעלה שאלה רחבה כאמור. כל שיש בו הוא הסכסוך הקונקרטי בין הצדדים ונסיבותיו המיוחדות. אין באלו כדי להצדיק מתן רשות ערעור. בכל הנוגע לטענותיו של המבקש בדבר התעלמותו של בית המשפט המחוזי מטענותיו בעניין מעשה בית דין והשתק, הרי שאין בשגגה זו של ערכאת הערעור כדי להצדיק מתן רשות ערעור. סוגיות אלה, הנוגעות כל כולן לנסיבות המקרה הקונקרטי, נדונו בהרחבה על ידי הערכאה הראשונה ונדחו לגופן. אין, איפוא, בטעות זו כדי להצדיק הענות לבקשת רשות הערעור.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ט בכסלו התשנ"ט (8.12.98).

א

העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
98049310.A02/דז/


מעורבים
תובע: יעקב גילירדי
נתבע: יצחק ורטהיים
שופט :
עורכי דין: