ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד אילה נווה :

מספר פל"א 189840/2015

לפני כבוד ה שופטת בכירה אטליא וישקין

המאשימה

מדינת ישראל

נגד

הנאשמת
אילה נווה ת.ז. XXXXXX995

נוכחים:
ב"כ המאשימה: עו"ד מיכל גפני ב"כ הנאשמת: עו"ד ארגמן
הנאשמת עצמה

פרוטוקול

כתב האישום הוקרא באוזני הנאש מת/ סנגורה ותשובת ה לאישום:
מודה במסגרת הסדר טיעון.
החלטה
מטעמי זהירות, ביהמ"ש בוחן עם הנאשמת מלוא תשובתה לאישום.
ניתנה והודעה היום במעמד הצדדים:

אטליא וישקין, שופטת בכירה

הנאשמת
מאשרת הודאתי באשמה, יודעת כי קיימת מסגרת עונשית וכי בית המשפט אינו חייב לכבדה.
החלטה
בית המשפט מודיע לצדדים כי אינו חייב לכבד הסדר הטיעון. יכול שיוטל עונש שונה.
ניתנה והודעה היום במעמד הצדדים:

אטליא וישקין, שופטת בכירה

הכרעת דין
הנאשמת / הסנגור הודתה בכל העובדות הנטענות בכתב האישום.
לפיכך, הריני מוצאת הנאשמת אשמה בעבירות אשר יוחסו לה בכתב האישום ומרשיעה אותה.
ניתנה והודעה היום במעמד הצדדים:

אטליא וישקין, שופטת בכירה

טיעונים לעונש
ב"כ המאשימה
הנאשמת נוהגת משנת 96 ללא הרשעות קודמות.
עותרים בהסדר "מסגרת" התביעה תגביל את עצמה ל3 חודשי פסילה, פסילה על תנאי וקנס. ההגנה רשאית לטעון לפחות מ3 חודשים.
סבורים שהרשלנות גבוהה כי הנאשמת לא הבחינה בהולכת הרגל עד הפגיעה, הראיות בתיק טובות.
בתיק יש חובת שלילה של 3 חודשים, מדובר בתאונת דרכים עם מעבר חצייה.

ב"כ הנאשמת
אבקש לכבד הסדר הטיעון ברף התחתון.
מודים בעובדות כתב האישום , יש "כיוונון עדין" במצב העובדתי : הטענה הייתה שלמעשה ירידתה של הולכת הרגל במעבר החצייה הייתה כשהנאשמת הייתה כבר על המעבר חצייה, הבהרתי לנאשמת את הפסיקה שמדברת על כך שמעבר חצייה הוא מעוז מבטחו של הולכת הרגל ולמעשה כפי שעשתה במשך שני עשורים הייתה צריכה לעשות גם הפעם ואפילו לפני שהולכת הרגל ירדה הנאשמת הייתה צריכה לצפות ירידתה.
מדובר בנאשמת שנוהגת שנים רבות ללא רבב, למצער מדובר בנאשמת ששייכת למשפחת השכול של תאונות הדרכים כאשר אחיה נהרג בתאונת דרכים, קיימים אישורים על כך.
נכון להיום מדובר בנאשמת שעובדת כגננת, רישיונה דרוש לפרנסתה.
עוד יצוין ונתמך במסמכים שהנאשמת סועדת את אמה שנמצאת במצב רפואי קשה.
המסמכים בפניי כוללים מכתב שהנאשמת כתבה לבית המשפט, בוחר להציג אבל לא להגיש.
סבורים שבמקרה זה ואין למעשה חבלה של ממש , ניתן ללמוד שהגם שמדובר בעבירת תוספת, הרי שהיא על הרף הנמוך ביותר ומתחם הענישה הינו בגבול שבין 0 חודשי פסילה ל3 חודשים.
מבקש שלא לפסול רישיונה. לא נפסלה מנהלית. מדגיש הצורך בטיפול באם.

החלטה

רשמתי בפניי טיעוני הצדדים. תיק החקירה יונח בפניי.
גזר הדין יינתן בהעדרם וישלח ע"י מזכירות.

ניתנה והודעה היום י"ב חשוון תשע"ח, 01/11/2017 במעמד הנוכחים.

אטליא וישקין, שופטת בכירה

הוקלד על ידי שנהב מנדל


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: אילה נווה
שופט :
עורכי דין: