ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יגאל איתן נגד נחל שרך תיירות ונופש בע"מ :

בפני כבוד השופט יגאל גריל, שופט בכיר

המבקש:

יגאל איתן
ע"י ב"כ עוה"ד א. אבריאל

נגד

המשיבים:
1. נחל שרך תיירות ונופש בע"מ
באמצעות טל נכסים בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד א. סלומון

2. יהושע איתן

בית משפט קמא אף ציין, שהוא אינו קובע דבר באשר לנכונות טענות מי מן הצדדים, אך יש טענות כבדות משקל לכאן ולכאן , ויש לאפשר לטענותיה של טל נכסים להישמע בשמה של החברה.

החלטה

א. בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט הבכיר י' וגנר) מיום 1.8.17, בתיק ת"א 33804-05-17, לפיה התיר בית משפט קמא למשיבה, טל נכסים בע"מ , להתגונן בשם נחל שרך תיירות ונופש בע"מ (להלן: "החברה") כנגד התביעה שהגיש המבקש (יגאל איתן, להלן: "המבקש") כנגד החברה.

ב. הנסיבות הצריכות לעניין הינן בתמצית אלה:

לבית משפט קמא הוגשה בקשתה של טל נכסים בע"מ לאשר לה הגשת הגנה נגזרת לפי סעיף 203 של חוק החברות, התשנ"ט-1999 שזו לשונו:

"(א) הוגשה תובענה נגד חברה, רשאי בית המשפט לבקשת בעל מניה או דירקטור (בפרק זה – מתגונן), להתיר לו להתגונן בשם החברה (להלן – הגנה נגזרת) ובלבד שהשתכנע, כי ניהול ההגנה הנגזרת הוא לטובת החברה, וכי המתגונן אינו פועל בחוסר תום לב" .

ג. התביעה, בה עסקינן בתיק זה , הוגשה על ידי המבקש כנגד החברה, שחוכרת נכס בחניון נחל בצת. בעלי המניות בחלקים שווים של החברה הם: אחיו של המבקש, מר יהושע איתן (שהוא המשיב מס' 2), וחברת טל נכסים.

המשיב מס' 2 חתם ביום 26.5.14, בשמה של החברה, על הסכם לשכירת הנכס על ידי המבקש.

בכתב התביעה שהגיש המבקש ביום 16.5.17 (נספח A של בקשת רשות הערעור) נטען, שבמועד החתימה על הסכם השכירות היה המשיב מס' 2 (אחיו של המבקש) מוסמך לנהל את ענייניה של החברה בכל הקשור להשכרת הנכס . המבקש סמך עליו וראה בו נציג מוסמך של החברה.

ד. בשנת 2014, כך נטען בתביעה, ביצע המבקש תיקונים נרחבים בנכס שנדרשו לביצוע לפי הסכמה שהושגה עם מנהלה של החברה, המשיב מס' 2, וזאת עקב נזקים כבדים שעשה השוכר הקודם של הנכס. המבקש הפעיל בנכס, שהיה בלב יער, עסק לאירוח נופשים, כולל לינה ואוכל, יחד עם בריכה. לטענת המבקש , הוא הוציא סכומים ניכרים להשבחת הנכס.
לגרסת המבקש, הוא עשה כן באישורה ובהסכמתה של החברה , ובאישורו של המשיב מס' 2.

סכומים אלה הסתכמו נכון למועד הגשתה של התביעה ב-431,559 ₪.

ה. המבקש טען, כי לפי הסכם השכירות מיום 26.5.14 , סעיף 9.8 , זכאי הוא לקזז מדמי השכירות את הסכומים הכספיים שהוא אמור היה להשקיע בגין התיקונים שנדרשו בנכס , ואשר בוצעו בפועל לפי אישור רואה החשבון של החברה. בנוסף לתיקונים אלה גם הוסכם, לטענת המבקש, שהוא יבצע השקעות נרחבות בנכס, להשבחת הנכס וסוכם, לגרסתו, שאלה יוחזרו לו על ידי החברה.

המבקש דרש בפנייתו לחברה ובעלי מניותיה את השבת הכספים ששילם בגין תיקוני הנכס, ולחלופין, קיזוז אותם סכומים מתשלומי השכירות השוטפים שעליו לשלם לחברה בגין הנכס. פנייתו לא נענתה , ואף לא נענתה ה תזכורת ששלח, אם כי אחיו, המשיב מס' 2, נתן למבקש את הסכמתו בעל-פה למבוקש.

ו. נטען בתביעה, שעד מספר חודשים טרם הגשת התביעה שילם המבקש לחברה את דמי השכירות במלואם, באופן שוטף, מיום חתימת הסכם השכירות, והוא שמר לעצמו את הזכות לקבל בחזרה את הוצאותיו המגיעות לו, לפי סעיף 9.8 של הסכם השכירות, ובכלל זה קיזוז נזקו מתוך דמי השכירות שעליו לשלם.

לטענת המבקש בכתב התביעה, נהנתה ות יהנה בעתיד החברה מן התיקונים וההשבחות שביצע המבקש בנכס, ומכאן תביעתו כי ישולם לו הסכום הנ"ל של 431,559 ₪, וכן שומר הוא לעצמו את זכות הקיזוז.

ז. דא עקא: חברת טל נכסים, המחזיקה ב-50% ממניותיה של החברה הגישה תובענה כנגד המבקש , ועתרה לבטל את הסכם השכירות שנחתם עמו בטענה שהיא (טל נכסים בע"מ) איננה חתומה מטעם החברה על הסכם השכירות , ולכן הסכם השכירות אינו מחייב אותה.

טל נכסים אכן זכתה בתביעתה (ת"א (מחוזי חיפה) 30637-02-15 על ידי כבוד השופט ד"ר מ' רניאל). ערעור שהגיש המבקש תלוי ועומד בבית המשפט העליון.
מציין המבקש בתביעתו, שאם ערעורו בבית המשפט העליון לא יתקבל, הרי גם אז עותר הוא לחייב את החברה לשלם לו את הסכומים הנתבעים על ידו בתביעה זו, בין היתר מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט, שהרי אין זה מתקבל על הדעת שהחברה תתעשר על חשבונו ות יהנה ללא תמורה מן ההשקעות שהשקיע המבקש בנכס.

עד כאן תמצית התביעה שהניח המבקש בפני בית משפט קמא.

ח. טל נכסים בע"מ הגישה לבית משפט קמא בקשה לאישור הגנה נגזרת בהתאם לסעיף 203 של חוק החברות, בציינה , כי אחיו של המבקש (המשיב מס' 2) הוא בעל מחצית הון המניות של החברה . כמו כן, הפנתה טל נכסים לפסיקתו של כבוד השופט ד"ר מ' רניאל בת"א 30637-02-15, בהוסיפה, כי במסגרת פסק הדין שניתן באותו תיק נקבע, שהסכם השכירות עליו חתם המבקש עם אחיו – המשיב מס' 2, בטל ומבוטל , וכפועל יוצא מכך על המבקש לפנות את המושכר.

יצוין, שעל פסק הדין הנ"ל שבת"א 30637-02-15 הוגש ערעורו של המבקש, ובמסגרת זו עתר הוא למתן צו זמני, שאכן ניתן. ערעור זה תלוי ועומד בבית המשפט העליון.

ט. טל נכסים גם ציינה בבקשתה, שפסק הדין קיבל את טענותיה , לפיהן שני האחים קשרו קשר ליטול מטל נכסים את רכושה באמצעות הסכם השכירות הפיקטיבי נשוא תובענה זו, וכן התברר, בניגוד לטענות שהעלה המבקש , ש הוא כלל אינו משלם דמי שכירות לחברה בגין הנכס, ולמעשה השכרת הנכס נעשתה חרף התנגדותה העקרונית של טל נכסים להשכיר את הנכס , נוכח רצונה לבצע הפעלה עצמית ולהרוויח את פירותיה (לבקשת האישור של טל נכסים גם צורף עותק של כתב ההגנה הנגזרת). טל נכסים טוענת , שתביעתו של המבקש העומדת לדיון ב תיק הנוכחי הוגשה בחוסר תום לב.

י. המבקש הגיש בפני בית משפט קמא את התנגדותו לבקשתה של טל נכסים להגיש הגנה נגזרת בשמה של החברה (עיינו נספח C של בקשת רשות הערעור).

בנימוקי התנגדותו פרש המבקש בהרחבה את טענותיו. תמצית עמדתו היא, שבקשתה של טל נכסים נשענת על טענות עובדתיות מסולפות , משוללות כל אחיזה במציאות, ונגועות בחוסר תום לב, וכי תצהירו של מר אייל אליעזר, בשם טל נכסים, איננו תואם (לטענת המבקש) את המציאות כלל, והעובדות עליהן הוא מבסס את תצהירו אינן נכונות בעליל ומשוללות יסוד.

המבקש מפנה, בין יתר טענותיו, לאישור רואה החשבון של החברה לגבי דמי השכירות ששילם המבקש לחברה ברציפות מ-2014 עד סוף 2016, וכן אישור רואה חשבון לגבי הכספים שהוציא המבקש על תיקונים והשבחות בנכס שהושכר לו.

י"א. ביום 6.7.17 הגיש המשיב מס' 2 בקשה לצירופו כצד בתיק לצורך התנגדות לבקשתה של טל נכסים לאשר לה הגשת הגנה נגזרת בשם החברה, וזאת בתוקף היותו הבעלים של מחצית מהון המניות של החברה. כמו כן, פירט המשיב מס' 2, את נימוקי התנגדותו לכך שיאושר לטל נכסים להגיש הגנה נגזרת בשם החברה (נספח D של בקשת רשות הערעור).

י"ב. בהחלטתו מיום 1.8.17 ציין בית משפט קמא, שלצורך הכרעה בשאלה האם להתיר הגנה נגזרת, אם לאו, עליו להכריע בשתי שאלות: האחת, האם ניהול ההגנה הנגזרת הוא לטובת החברה; השנייה, האם מי שמבקש להגיש הגנה נגזרת בשם החברה מגיש את בקשתו בתום לב, וליתר דיוק, אינו פועל בחוסר תום לב.

י"ג. מסקנת בית משפט קמא הייתה, כי על פניו, ומבלי להכריע בשלב זה בעובדות שבמחלוקת, ניהול ההגנה הנגזרת בענייננו ה וא לטובת החברה.
המבקש הגיש את תביעתו הכספית כנגד החברה שלה שני בעלי מניות: אחיו של המבקש (המשיב מס' 2) וטל נכסים. התרשמות בית משפט קמא מן ההליך הקודם שהתנהל בין הצדדים, בבית המשפט המחוזי היא, שהמשיב מס' 2 מסכים לכל הסעדים להם עתר המבקש בתביעתו, ולמעשה, בהיות המשיב מס' 2 בעל עניין בהצלחת התביעה שהוגשה כנגד החברה, מתנגד הוא לכך שטל נכסים תגיש הגנה נגזרת בשם החברה.

כותב בית משפט קמא בפסקה 15 של החלטתו: "לא ברור אם במצב עניינים זה לא ייבצר מן החברה להעביר החלטה שתאפשר לה להתגונן כנגד התביעה. כתוצאה מכך יש סיכון ממשי לכך שהחברה תיוותר חשופה לתביעה התלויה והעומדת כנגדה מבלי יכולת להתגונן מפניה".

י"ד. מוסיף בית משפט קמא, כי הדעת נותנת שחברה סבירה תהיה מעוניינת לצמצם במידת האפשר את הפסדיה ואת הוצאותיה, קל וחומר שהיא תבקש להימנע מלהיות מחויבת בתשלום סכום נכבד של 431,559 ₪.

בית משפט קמא אף ציין, שהוא אינו קובע דבר באשר לנכונות טענות מי מן הצדדים, אך יש טענות כבדות משקל לכאן ולכאן , ויש לאפשר לטענותיה של טל נכסים להישמע בשמה של החברה.

לכן, מסקנת בית משפט קמא הייתה שהגנה הנגזרת במקרה זה היא לטובת החברה.

ט"ז. את טענתו של המבקש, כי טל נכסים מיהרה לבית המשפט, באופן חד צדדי, ובחוסר תום לב מובהק, על מנת למנות אותה בלבד כמי שמגנה על החברה – דחה בית משפט קמא בציינו , כי לא שוכנע שטל נכסים פועלת בחוסר תום לב, ועל פניו נראה כי בקשתה היא חלק נוסהליכים השונים המתנהלים בין הצדדים, בערכאות שונות. נראה, כך ציין בית משפט קמא, שטל נכסים פועלת כדי להגן על האינטרסים שלה, וכן של החברה, אך אין בהתנהלותה חוסר תום לב הנחזה על פניו.

משכך, הגיע בית משפט קמא למסקנה כי היענות לבקשתה של טל נכסים היא לטובת החברה, ולכן התיר לטל נכסים להתגונן בשם החברה.

י"ז. על החלטתו זו של בית משפט קמא מונחת לפניי בקשת רשות הערעור מטעמו של המבקש (יגאל איתן), המלין על כך שבית משפט קמא נעתר לבקשתה של טל נכסים. לטעמו של המבקש , יש לבטל את החלטת בית משפט קמא, ולחלופין , להורות ליו"ר לשכת עורכי הדין בחיפה למנות לחברה עו רך דין חיצוני (לא של טל נכסים), על מנת שזה ייצג אותה כנגד תביעתו של המבקש, ולחלופי חלופין , ליתן כל הוראה והנחיה אחרת , כדי שהדיון בתביעתו של המבקש ייעשה בצורה הוגנת ועניינית, ולא מתוך שיקולים זרים וחסרי תום לב ה מנחים, לטענת המבקש, את טל נכסים, כעולה מבקשתה להתיר לה לייצג את החברה, בקשה שלדעתו של המבקש נסתרה לחלוטין בתגובה שהגיש המבקש בפני בית משפט קמא (נספח C של בקשת רשו ת הערעור).

י"ח. המבקש חוזר וטוען בבקשת רשות הערעור, שטל נכסים פועלת בחוסר תום לב ומעלה טענות מופרכות משוללות בסיס במציאות , בניגוד להוכחות בכתובים , כעולה מעיון במסמכי רואי החשבון של החברה . ממסמכים אלה עולה, כך מדגיש המבקש, שהוא אכן שילם את מלוא דמי השכירות לחברה, והוציא כספים רבים לצורך תיקון ושיפוץ המושכר , שאותו שכר , ואותו השביח , בהשבחות משמעותיות.

י"ט. אין כל הצדקה, לדעת המבקש, להתיר לטל נכסים, לייצג את החברה , הואיל ויש לה אינטרס גלוי וחד-משמעי למנוע מן המבקש לקבל בחזרה את הכספים שהוציא על תיקון המושכר ההרוס, אותו קיבל לידיו, ועל השבחתו. מדגיש המבקש, שטענותיה של טל נכסים הן טענות משוללות בסיס במציאות , שהופרכו בראיות חד-משמעיות , המעוגנות באישורים בכתב של רואה החשבון של החברה עצמה , ושל רואה החשבון שבית המשפט המחוזי מינה מטעמו ( עיינו בנספח C של בקשת רשות הערעור).

כ. מוסיף המבקש, שאכן יש לחברה אינטרס ענייני לברר מה העלויות הכספיות של התיקונים וההשבחות ש הוא ביצע במושכר, אך לטעמו צריך הדבר להיעשות על ידי עורך דין חיצוני שייצג בהוגנות את האינטרסים של החברה, ולא יעלה טענות מופרכות כפי שעושה טל נכסים, כגון הטענה כאילו המבקש לא שילם דמי שכירות בגין הנכס , בעוד שטל נכסים נטלה לעצמה מחצית מדמי השכירות שהמבקש שילם לחברה, וזאת לפי קביעותיהם של שני רואי חשבון שבדקו את הנושא.

כ"א. כך, למשל, טוען המבקש, שזכאית החברה שעצם גובה הסכומים הנתבעים על ידי המבקש, ייבדק בצורה הוגנת ועניינית, אך דבר זה יוכל להתבצע , לדעתו, רק אם החברה תיוצג על ידי עורך דין חיצוני אובייקטיבי, שימונה על יו"ר לשכת עורכי הדין, ולא על ידי ערך דין שיהא עושה דברה של טל נכסים, המוכנה להעלות משיקולים זרים , כל טענה , גם אם זו משוללת בסיס במציאות , ובמיוחד נוכח היריבות שבין המבקש מחד גיסא , לבין טל נכסים מאידך גיסא.

כ"ב. מציין המבקש, שעל מנת שתינתן רשות לבעל מניה להתגונן בשם החברה, לפי סעיף 203(א) של חוק החברות, על בית המשפט להשתכנע שניהול ההגנה הינו לטובת החברה , וכן שהמתגונן אינו פועל בחוסר תום לב, אך לטעמו של המבקש, לא זה המצב בענייננו.

כ"ג. בין יתר טענותיו אף מלין המבקש, שבית משפט קמא התעלם בהחלטתו מבקש תו (סעיף 10 בנספח C) כי ימונה עורך דין חיצוני על ידי יו"ר לשכת עורכי הדין לצורך ייצוג החברה כנגד תביעתו של המבקש.

כ"ד. המשיב מס' 2 הגיש אף הוא את תגובתו לבקשת רשות הערעור ומציין, כי הוא חוזר על עמדתו , כפי שזו פורטה במסמך אשר צורף לבקשת רשות הערעור אותה הגיש המבקש (נספח D). המשיב מס' 2 מאשר בתגובתו את כל האמור בבקשת רשות הערעור, מצטרף לעמדת המבקש, שלדעתו היא כולה אמת, ומתנגד בתוקף לטיעוני טל נכסים.

המשיב מס' 2 סבור, שעוול ייעשה הן לחברה, הן למבקש, והן למשיב מס' 2 , אם יינתן לטל נכסים לייצג את החברה , הואיל וגישתה של טל נכסים נובעת משיקולים של אינטרסים אישיים לא אובייקטיביים , ומטרתה אינה אלא למנוע מן האמת אשר בתביעתו של המבקש מלצאת לאור .

לכן, לדעת המשיב מס' 2, אין זה ראוי ומוצדק ליתן לטל נכסים להגן על החברה, וראוי שימונה עו רך דין חיצוני אובייקטיבי על ידי בית המשפט, או על ידי יו"ר לשכת עורכי הדין לניהול הגנתה של החברה.

כ"ה. טל נכסים ביקשה לדחות על הסף את בקשת רשות הערעור, ולחלופין לגופו של עניין .

באשר לסעדים "החלופיים" שנתבקשו לעניין ייצוג חיצוני של החברה, טענה טל נכסים, כי מטרתם של סעדים אלה אינה אלא למנוע ממנה הגנה מיטבית כנגד התביעה, על ידי מניעת הייצוג בהגנה הנגזרת על ידי פרקליטי טל נכסים.
לטענת טל נכסים, מתמצאים פרקליטיה היטב ברזי הסכסוך, שהרי הם ייצגו ומייצגים את טל נכסים בהליכים שהתקיימו במחלוקת שבינה לבין המבקש והמשיב מס' 2 בבית המשפט המחוז י, ולרבות הערעור שהוגש.

כ"ו. לטעמה של טל נכסים, היא הגורם היחיד הראוי להתגונן בשמה של החברה בהיותה בעלת ידיעה בלע דית וייחודית לגבי העובדות, הראיות , והמסמכים , הנותנים את ההגנה כנגד תביע תו של המבקש. כמו כן, טל נכסים היא, לטענתה, בעלת הידע לגבי כל שאר העובדות, הראיות, והמסמכים , נשוא פסק דינו של בית המשפט המחוזי , בתביעה שהגישה טל נכסים כנגד המבקש והמשיב מס' 2, תביעה שנתקבלה, כך מדגישה טל נכסים, במלואה. ראיות אלה, לטעמה של טל נכסים, סותמות את הגולל גם על התביעה נשוא ההליך הנוכחי.

כ"ז. יש קשר ישיר, כך טוענת טל נכסים, בין אינטרס החברה להתגונן מפני התביעה, לבין האינטרס של טל נכסים להתגונן מפני התביעה , בהיותה בעלת מחצית מניותיה של החברה שהיא חברת מעטים, ו עשויה להיפגע כלכלית, בגובה מחצית סכום התביעה, ככל שזו תתקבל.

כ"ח. לטענת טל נכסים, מממצאי פסק דינו של בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ד"ר מ' רניאל) בהליך הקודם שבין הצדדים, עולה כי שני האחים פועלים כדי לפגוע בזכויותיה של טל נכסים בחברה, ובפעילותה.

כ"ט. גם אין הצדקה, כך נטען, לבקשתו ֹ של המבקש למנות לחברה מייצג חיצוני לניהול הגנתה, לצורך בדיקת גובה ההשקעות הנטענות על ידי המבקש. מציינת טל נכסים , שתביעתו של המבקש היא תביעה כספית , ו אין המדובר בתביעה למתן חשבונות. ממילא המבקש הוא שאמור להוכיח את גובה השקעותיו, ולכן אין כל צורך במייצג חיצוני, מה גם שלא מייצג חיצוני אמור לבדוק את נושא ההשקעות , שהרי נושאים אלה, של הוכחת העובדות נשוא התביעה, אין בינם לבין נושא ההגנה הנגזרת דבר, ומקומם בעת בירור התביעה עצמה.

ל. עוד טוענת טל נכסים, שבדין קבע בית משפט קמא , שטל נכסים עומדת בשני התנאים הנדרשי ם בחוק לאישור הגנה נגזרת: ניהול הגנה לטובת החברה, ותום לב בניהול ההגנה, ומכל שכן כשהמבקש לא הביא כל ראייה בדבר חוסר תום לב בניהול ההגנה.

ל"א. טל נכסים טוענת, כי בניגוד לנטען על ידי המבקש, הוא לא העביר בזמן אמת כל דמי שכירות בגין הנכס אותו, כטענתה, "שכר" מאחיו, וזאת במועדים הרלוונטיים לפסק הדין . לטעמה של טל נכסים, נטל המבקש לעצמו את הנכס להפעלתו, ולגריפת רווחים, ביחד עם אחיו.

טל נכסים חוזרת ומדגישה, שטענתו של המבקש בדבר תשלום דמי שכירות כסדרם לחברה בגין שכירת הנכס של החברה היא טענה חדשה , בעוד שבפועל, בזמנים הרלוונטיים לתביעה, לא שילם המבקש כל דמי שכירות , כפי שעולה אף מהסכם השכירות עצמו.
לטענת טל נכסים , החל המבקש "לשלם" את דמי השכירות רק לאחר שניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וזאת כדי לבסס טענת עמידה בהסכם השכירות, לצור ך ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

ל"ב. עוד מוסיפה טל נכסים, שבהתאם לפסיקה אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בשיקול הדעת של הערכאה הדיונית בכל הנוגע להחלטות הנוגעות לאופן ניהול ההליך ו/או החלטות שעניינ ן סעדים שאינם הכרעה בתביעה עצמה .
במקרה דנן ניתן שיקול דעת לבית משפט קמא לאפשר התגוננות בשם החברה לפי סעיף 203(א) של חוק החברות, ומה גם שטל נכסים עמדה בכל המבחנים הנדרשים על פי סעיף 203(א) של חוק החברות.

טל נכסים מאמצת את קביעותיו ונימוקיו של בית משפט קמא בהחלטתוֹ, ולטעמה, תביעתו של המבקש היא תביעת סרק וניסיון נפסד להתעשר שלא כדין על חשבון החברה, וכן מוסיפה היא שלא הוּכח כל חוסר תום לב מצדה.

ל"ג. לאחר שנתתי דעתי להליך המתנהל בפני בית משפט קמא, להחלטתו של בית משפט קמא מיום 1.8.17, וכן לטיעוניהם של הצדדים, כפי שהונחו בפני בית משפט קמא, כמו גם לבקשת רשות הערעור על נספחיה השונים, תגובת טל נכסים בבקשת רשות הערעור , ותגובתו של המשיב מס' 2, מסקנתי היא שיש לדחות את בקשת רשות הערעור, וכך אני מחליט.

ל"ד. אציין, שההחלטה האם לאפשר הגשת הגנה נגזרת בשים לב להוראת סעיף 203(א) של חוק החברות, היא החלטה המצויה במובהק בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. בכגון דא אין מקום בדרך כלל להתערבות ערכאת הערעור בשאלה כיצד יתנהל הדיון בפני הערכאה הדיונית, שהיא המוסמכת לקבוע את מה שנראה לה כנכון וראוי על מנת שהדיון יתקיים ויתקדם בצורה מיטבית.

ל"ה. מובן, שקיימים חריגים המחייבים את התערבותה של ערכאת הערעור, אך לא זה המקרה שבפנינו. בית משפט קמא הנחה את עצמו בדרך הנכונה בהתאם למבחנים שנקבעו בסעיף 203(א) של חוק החברות , לבחינת השאלה האם יש מקום לאפשר הגנה נגזרת . לא שוכנעתי כי נפל פגם בהפעלת שיקול דעתו של בית משפט קמא באופן שיהא בו כדי להצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור.

ל"ו. אינני סבור כי נפל פגם במסקנתו של בית משפט קמא, לפיה עולה מן ההליך שהתקיים בבית המשפט המחוזי , כי המשיב מס' 2, המחזיק במחצית ממניות החברה, מסכים לכל הסעדים להם עתר המבקש בתביעתו. לכן, בהיות המשיב מס' 2 בעל עניין בהצלחת תביעת המבקש כנגד החברה, ומתנגד לכך שטל נכסים תתגונן בשם החברה, לא ברור האם במצב עניינים זה לא ייבצר מן החברה להעביר החלטה שתאפשר לה להתגונן מפני תביעתו של המבקש.
עקב כך קיים סיכון שהחברה תהא חשופה לתביעה התלויה והעומדת כנגדה ללא יכולת להתגונן מפניה (פסקה 15 להחלטת בית משפט קמא).

לעניין זה יפים דבריו של כבוד השופט (בדימוס) ס' ג'ובראן, אשר דן בשאלה מהם המקרים בהם חיונית ההגנה הנגזרת, לצורך שמירה על האינטרסים של החברה (ע"א 1938/11 מגדל הזוהר לבנין בע"מ נ' גוב גיא בע"מ, בפיסקה 12 (1.12.2011)):

"הגנה נגזרת (כתביעה נגזרת) היא החריג לעקרון אי ההתערבות של בעל מניות בניהול החברה. הבסיס לדוקטרינה זו הוא בכך שיש פעמים בהם פועלת הנהלת החברה נגד טובתה של החברה. או אז יכול בעל המניות לבקש להיכנס לנעליה של החברה, וזאת בשל ההנחה כי אין בידי בעל המניות כל מנגנון אחר שיכול להעניק לו את הסעד המבוקש, ולמנוע את הפגיעה בו בשל ניהולה הלקוי של החברה... יפים לעניין זה דברי השופט א' גולדברג בפרשת גיל [ע"א 273/85 גיל נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פ"ד מא(2) 294 (1987) – י.ג.] :
"הצורך בהגנה נגזרת עשוי להתעורר במקרים דומים לאלה בהם מותרת תביעה נגזרת. כלומר, מנהלי חברה, שאמורים להחליט אם להתגונן מפני תביעה שהוגשה נגד החברה וכיצד להתגונן, מקבלים החלטה שלא בתום-לב ושלא לטובת החברה בכללותה, בכל הנוגע לעמדת החברה בתובענה שהוגשה נגדה. ומדוע לא נאפשר לבעל מניות למנוע נזק שעלול להיגרם לחברה בשל החלטתם של מנהלים שאינה לטובת החברה, כשם שמתירים אנו לבעל מניות, מאותו טעם ממש, להגיש תביעה נגזרת? נהפוך הוא, החשש הקיים בתביעה נגזרת מפני תביעות סרק מצד בעל מניות אינו קיים במקרה של הגנה נגזרת. שהרי היוזמה לפתיחת ההליך לא הייתה של בעל המניות, ובקשתו של זה היא להצטרף בשם החברה להליך שכבר נפתח כדי למנוע נזק מהחברה אם לא תתגונן נגד התביעה". (פסקה 5)."
(ההדגשה שלי – י.ג.)

ל"ז. מקובלת עלי הערכתו של בית משפט קמא, כי על פני הדברים נראה לכאורה, שעשויות להיות לחברה טענות הגנה שונות. למעשה נראה שקיימות, לכאורה לפחות, טענות הראויות לדיון, לכאן ולכאן . בצדק קבע אפוא בית משפט קמא, שמתן אפשרות להגשת ההגנה הנגזרת תהא לטובת החברה, ומה גם שלפי קביעתו של בית משפט קמא , שבה איני רואה מקום להתערב, אין בהתנהלות טל נכסים חוסר תום לב, הנחזה על פניו.

ל"ח. ער אני לטענתו של המבקש, לפיה לא דן בית משפט קמא באפשרות החלופית שהעלה המבקש, דהיינו, להורות שיו"ר לשכת עורכי הדין בחיפה ימנה לחברה עו רך דין חיצוני (לא עורך דין של טל נכסים) על מנת שייצג אותה כנגד תביעת המבקש.

לחלופי חלופין, עותר המבקש בבקשת רשות הערעור , להורות שבית משפט קמא יתן כל הוראה והנחיה שתיראה בעיניו, על מנת שהדיון בתביעת המבקש ייעשה באופן הוגן וענייני, ולא מתוך שיקולים זרים חסרי תום לב.

ל"ט. אינני רואה מקום להיעתר לבקשותיו החלופיות של המבקש.
כאמור כבר לעיל, קבע בית משפט קמא , שאין בהתנהלות טל נכסים חוסר תום לב הנחזה על פניו (פסקה 17 להחלטת בית משפט קמא) . בקביעה זו, שנעשתה במסגרת שיקול דעתו של בית משפט קמא , איני רואה מקום להתערב .

משמצא בית משפט קמא שהתקיימו התנאים הנדרשים לצורך אישור הגנה נגזרת, בהתאם למסלול הקבוע בחוק (סעיף 203(א) לחוק החברות), ומשלא שוכנעתי שנפלה שגגה במסקנתו זו של בית משפט קמא, אין מקום למתן הוראה העוקפת את הדרך אשר נקבעה בסעיף 203(א) לחוק.

מ. המבקש אף לא הצביע, לטעמי , על בסיס משפטי שיהא בו כדי להצדיק מינויו של עורך דין חיצוני על ידי יו"ר לשכת עורכי הדין.

המדובר בתביעה כספית של המבקש אשר במסגרתה יהא עליו לעמוד בנטל ההוכחה הנדרש להוכחת גרסתו העובדתית וטענותיו המשפטיות . בית המשפט הוא אשר יקבע האם עמד המבקש בנטל ההוכחה הנדרש, והוא אשר יקבע, לפי התרשמותו, את מידת תום הלב של הצדדים . איני רואה הצדקה, נוכח האמור, לסעד החלופי של מינוי עו"ד חיצוני לחברה לצורך ההליך המשפטי.

מ"א. על יסוד כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשת רשות הערעור.

הוצאות בקשת רשות הערעור תובאנה בחשבון על ידי בית משפט קמא במסגרת פסק הדין שיינתן בתיק העיקרי.

הפיקדון, ככל שהופקד על ידי המבקש, יוחזר על ידי מזכירות בית המשפט לידי ב"כ המבקש, עבור המבקש, ככל שלא מוטל עליו צו עיקול.

המזכירות תמציא את העתקי ההחלטה אל:
1. ב"כ המבקש: עו"ד א. אבריאל, חיפה.
2 ב"כ טל נכסים: עו"ד אבי סלומון, תל-אביב.
3. מר יהושוע איתן, גרנות הגליל, ד.נ. גליל מערבי 2286800.

ניתנה היום, י"ג חשוון תשע"ח, 02 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.

חתימה


מעורבים
תובע: יגאל איתן
נתבע: נחל שרך תיירות ונופש בע"מ
שופט :
עורכי דין: