ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פרקליטות מחוז דרום שלוחת לכיש נגד אשרף עזאיזה :

בפני כבוד השופטת ליאת שמיר הירש

מבקשים

פרקליטות מחוז דרום שלוחת לכיש

נגד

הנאשם

אשרף עזאיזה

החלטה

בפני בקשה לפי סעיף 46ב לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א 1961 לפסילת המשיב עד לתום ההלכים המשפטיים כנגדו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של גרימת מוות ברשלנות, עבירה לפי סעיף 64 לפקודה.

כעולה מעובדות כתב האישום ביום 25/1/17 בסמוך לשעה 10:00, נהג המשיב ברכב משא גורר עם רכב נגרר בכביש 40, מדרום לצפון.
אותה העת, עמד בשול מימין בכיוון רכב המשיב, רכב מסוג טנדר ולצדו, מחוץ לרכב, עמד המנוח.
המשיב נהג ברשלנות שבאה לידי ביטוי בכך שסטה ימינה עם רכבו אל עבר השול, התנגש עם פינה קדמית ימנית ברכב המעורב ופגע במנוח וגרם למותו.

טיעוני הצדדים -
ב"כ המבקשת טענה כי בתיק החקירה ישנן ראיות המוכיחות רשלנותו של המשיב ואת אחריותו למותו של המנוח.

ב"כ המבקשת טענה כי נשקפת מסוכנות מהמשיב שכן מדובר במשיב בעל עבר תעבורתי מכביד.
עוד ציינה כי במקרה זה ישנה חומרה יתרה זאת בהתחשב בנסיבות התאונה ובעובדה כי המשיב הינו נהג מקצועי.

ב"כ המבקשת טענה כי השיקולים הכלכליים והאישיים אותם הציג המשיב, אינם עומדים מול המסוכנות הנשקפת מהמשיב וציינה כי המשיב לא הוכיח שאינו מסוכן לציבור.

ב"כ המבקשת הגישה פסיקה התומכת בטיעונה וביקשה כי בית המשפט יורה על פסילתו של המשיב עד לתום ההליכים.

מנגד, טען ב"כ המשיב כי מעל אף שאין מחלוקת לגבי קיומן של ראיות לכאורה, בשלב זה, יש לקחת בח שבון את עדותו של עד הראיה, אשר הבחין באירוע רק ממרחק של 200 מטרים.

לעניין המסוכנות טען ב"כ המשיב כי כיוון שמדובר בנהג מקצועי אשר טרם הורשע בדין, יש להתחשב בנסיבותיו האישיות והכלכליות ולהתיר לו לנהוג על מלגזה.
ב"כ המשיב הפנה לפס"ד דוד שטיינברג נגד מדינת ישראל וכן לפס"ד אבו צעלוק בהם, לטענתו סיווג בית המשפט את הפסילה .

תיק החקירה נמסר לעיונו של בית המשפט.

דיון והכרעה –
סעיף 46 לפקודת התעבורה, קובע חזקת מסוכנות מנהג אשר הוגש כנגדו כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה ברשלנות שגרמה למותו של אדם.

תיקון 78 לפקודת התעבורה, קבע חזקת מסוכנות כנגד הנהג המעורב בתאונה בה נגרם מותו של אדם והטיל על הנהג את הנטל להפריכה.

עמדת הפסיקה מאז התיקון התייחסה לפסילה כעל הוראה "אוטומטית" אשר מטרתה להפסיק את נהיגתו של הנהג המסוכן ובלבד אם ישתכנע בית המשפט שנהיגתו אינה מהווה סכנה לציבור.

עיון בתיק החקירה מעלה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמת המשיב .
בתיק ישנם: חוו"ד בוחן התנועה, תרשים, צילומים, חקירות עדים, לרבות פענוח דסקת טכוגרף וחקירת המשיב עצמו תחת אזהרה, התומכות לכאורה בטענה המרכזית לפיה המשיב סטה לעבר השול הימיני והתנגש ברכב המנוח ובמנוח עצמו.
בתיק החקירה קיימת עדות עד ראיה אשר נסע מאחורי רכב המשיב, אשר הבחין בעצמו ברכב של המנוח בשול הדרך מימין ואף הבחין במנוח עומד על השול.
העד מתאר את סטייתו של המשיב אל השול כסטייה קלה המתאימה ל"הרדמות" מבלי שזהה אורות בלימה.
ממסקנות הבוחן בדוח שערך עולה כי, המשיב החל להגיב רק לאחר הפגיעה ברכב המנוח.
מהתרשים שערך הבוחן והממצים בשטח עולה כי רכב המנוח הותיר סימן צמיג אשר מעיד כי עמד בשול ימין עם כשבלם היד מורם.
התאמת הנזקים תאמה פגיעה ברכב המנוח.
פיענוח דסקת הטכוגרף מעיד כי מהירות השיא האחרונה, טרם התאונה, היתה כ- 80 קמ"ש.

מסכימה אני עם טענת ב"כ המשיב כי למשיב עדיין קמה חזקת החפות וצודק הוא כי הפסילה עד לתום ההליכים אינה באה על חשבון העונש.
אף על פי כן, כפי שציינתי קודם לכן, על המשיב לסתור את חזקת המסוכנות ולשכנע את בית המשפט כי התנהגותו בכביש היתה ברף הנמוך או כי קיימת חולש ה ממשית בראיות התביעה אשר יש בה כדי להשפיע על קביעת המסכנות מהמשיב בנהיגתו.

במקרה זה לאחר שמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר הראיות, אני סבורה כי המשיב לא עמד בנטל המטול עליו ולא הוכיח כי אינו מסוכן בנהיגתו .

נסיבות התאונה עצמן מצביעות על רשלנות המשיב, ומהראיות עולה כי רשלנותו יכולה אף להגיע לרף הגבוה. המשיב נהג במשאית אליה מחובר גרור, סטה אל השול הימיני, ללא כל הסבר מניח את הדעת, זאת על אף שהיה מדובר ביום בו הראות טובה ובשעת בוקר.

עברו של המשיב, אינו פועל לטובתו גם כן, למשיב רישיון נהיגה משנת 1995 ועברו כולל 83 הרשעות קודמות.

המשיב הינו נהג מקצועי, דבר הפועל לחובתו בכל הקשור לבחינת המסוכנות מנהיגתו.
"דווקא באדם אשר נמצא שעות רבות על הכביש טמונה סכנה רבה יותר לפגיעה באחרים אם יתרשל, ויש מקום להביא גורם זה בחשבון" (רע"פ 8839/05 עמוס ראובן נגד מדינת ישראל)

נסיבותיו האישיות של המשיב, כפי שהוצגו בדיון ומצבו הכלכלי באשר לפגיעה בעיסוקו בעקבות הפסילה נוגעות ללב וברור לבית המשפט כי פסילתו של המשיב יש בה כדי להשפיע על חייו וחיי בני משפחתו.
לצערי, אין בנסיבות אישיות אלו כדי להפחית ממידת המסוכנות אשר נשקפת מהמשיב.
"במצב דברים זה כמעט שאין משקל לעבר תעבורתי נקי או לנסיבות אישיות"
(בש"פ 7581/96 ולדימיר יעקבסון נגד מדינת ישראל, בש"פ 5432/99 אנטולי פינשביין נגד מדינת ישראל)

באשר לסיווג הפסילה-
בפני בית המשפט הוצגו מספר פסקי דין בהם הורה בית המשפט על סיווג הפסילה.
עיון בפס"ד אלו העיד כי הם ניתנו טרם נכנס לתוקפו תיקון 78 לפקודת התעבורה ובטרם עבר הנטל על המשיב להוכיח כי אינו מסוכן בנהיגתו.

יתרה מכך , במקרה שבפני רשלנותו של המשיב אינה נובעת ספציפית דווקא מנהיגתו בכלי רכב מסוג מסוים ועל כן, לדעתי, לא ניתן להתיר לו לנהוג תוך סיווג הפסילה.

בעניין זה אציין כי בית המשפט אפשר לב"כ המשיב להגיש פסיקה עדכנית התומכת בטענותיו וכן אשפר לו להציג מסמכים העוזרים בהוכחת טענותיו כי סיווג הפסילה לא יעמיד את הציבור בסכנה, אך עד למועד כתיבת שורות אלו לא התקבלו מסמכים או פס"ד כאמור.

אשר על כן, אני מורה על פסילתו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

ניתן היום 2/11/17, בהעדר הצדדים.
זכות ערער כחוק.

מזכירות תעביר עותק ההחלטה לצדדים.

ליאת שמיר הירש , שופטת

ניתנה היום, י"ג חשוון תשע"ח, 02 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: פרקליטות מחוז דרום שלוחת לכיש
נתבע: אשרף עזאיזה
שופט :
עורכי דין: