ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין טיטה אטי שוורץ נגד דקל אחר בינוי והשקעות בע"מ :

בפני כבוד השופטת נבילה דלה מוסא, סגנית נשיא
התובעים

  1. טיטה אטי שוורץ, ת.ז. XXXXXX725
  2. עופר שוורץ, ת.ז. XXXXXX807

באמצעות בא כוחם, עו"ד אילן גולדנברג

נגד

הנתבעת
דקל אחר בינוי והשקעות בע"מ, ח.פ. 512339177
באמצעות בא כוחה, עו"ד גיל פויסטרו

פסק דין

1. לפני תביעה כספית, על סך של 200,000 ₪, בגין ליקויי בנייה.

התביעה
2. ביום 30.10.05, נחתם בין התובעים (בני זוג) לבין הנתבעת, חברה קבלנית, הסכם לקבלת שירותי בנייה, לפיו התחייבה הנתבעת לבנות עבור התובעים דירת מגורים וכן לבצע עבודות פיתוח ותשתיות במגרש שעליו ייבנה הבית, בקיבוץ מגידו (להלן: " החוזה"). הנתבעת בנתה את הדירה ומסרה אותה לתובעים, ביום 7.9.08.

3. התובעים טוענים, כי הנתבעת הפרה את החוזה בכך שבדירה התגלו ליקויי בנייה , בהתאם לחוות דעת מומחה מטעמם, המהנדס יהונתן גושן. התובעים פנו לנתבעת על מנת לתקן את הליקויים, אולם הנתבעת לא ביצעה את התיקונים. על כן, לטענתם, אין לתת לה הזדמנות נוספת לבצע תיקונים.
התובעים הוסיפו וטענו, כי על הנתבעת לפצות אותם בגין כל נזקיהם וזאת בעילה של הפרת החוזה, הפרת חובה חקוקה ועשיית עושר ולא במשפט.

4. התובעים עתרו לסעדים כדלקמן:
א. תיקון ליקויים ופיקוח הנדסי 124,821 ₪
ב. תיקון ליקויים בעבודות אלומיניום 27,724 ₪
ג. ירידת ערך הדירה 30,000 ₪
ד. דיור חליפי בתקופות ביצוע התיקונים (3 חודשים) 20,000 ₪
ה. עגמת נפש 40,000 ₪
סך הכל 242,545 ₪

5. התובעים העמידו את תביעתם על סך של 200,000 ₪, לצרכי אגרה.

ההגנה
6. הנתבעת הכחישה את הטענות בדבר הפרת החוזה, הפרת הוראה חוקית ועשיית עושר ולא במשפט. כמו כן, הכחישה את כל הטענות בעניין הליקויים כפי שעלו בחוות דעת מומחה התובעים והגישה חוות דעת נגדית לפיה קיימים ליקויים מסוימים, אותם ניתן לתקן על ידי הנתבעת.

7. הנתבעת הוסיפה וטענה, כי התובעים לא אפשרו תיקון הליקויים וכי עומדת לה הזכות לתקנם. בהקשר זה, הנתבעת טענה עוד , כי התובעים יצרו מראית עין של מתן הזדמנות נאותה לבחינת ותיקון הליקויים, אך, בפעול, פעלו ללא לאות על מנת למנוע מהנתבעת לממש את זכותה.

חוות הדעת
8. מטעם התובעים הוגשה חוות דעתו של המהנדס יהונתן גושן וכן חוות דעת מומחה לאלומיניום, מר אבי שטרן. מטעם הנתבעת הוגשה חוות דעת נגדית של המהנדס משה סיגורה.

לאור הפערים בין חוות הדעת מונה המהנדס רונן שטרנברג, כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: " המומחה"). המומחה ביקר בדירה וערך חוות דעת, ביום 2 .4.13, וכמו כן ענה לשאלות הבהרה שהופנו אליו על ידי הצדדים.

המומחה מצא כי בדירה קיימים ליקויים שעלות תיקונים הינה 25,960 ₪, בנוסף לעלות פיקוח הנדסי בסך של 3,000 ₪.

9. לבקשת התובעים, המומחה נחקר בפני על חוות דעתו.

העדים
10. מטעם התובעים העיד התובע 2 ומטעם הנתבעת העיד מר ברק בנימין. כמו כן, נחקר המומחה מטעם בית המשפט.

הליקויים ועלות תיקונם
11. התובעים חלקו על חוות דעת מומחה בית המשפט וחקרו אותו בפניי ובסיכומיהם פירטו את כל טענותיהם כנגד חוות הדעת.
הנתבעת לא חלקה על חוות הדעת והפנתה עיקר טענותיה לזכותה לתקן את הליקויים תוך התייחסות בסיכומיה להסתייגויות שהעלו התובעים כנגד חוות הדעת .

בסיכומיהם כאמור, הסתייגו התובעים מחלק מסעיפי חוות הדעת, להלן אדון באותם סעיפים לגביהם הועלו טענות התובעים. לגבי יתר הסעיפים, ומשלא הועלתה טענה או הסתייגות כלשהי מטעם מי מהצדדים, הנני מאמצת את קביעותיו של המומחה לגביהם ואין צורך לדון בהם בנפרד.

מע"מ
12. התובעים טענו, כי לסכום הכולל של חוות הדעת יש להוסיף מע"מ, ואילו הנתבעים התנגדו לכך.

המומחה נחקר בעניין זה ו השיב, כי אכן הוא לא הוסיף לסכום שבחוות הדעת מע"מ כחוק , למרות שבדרך כלל הוא מוסיף את המע"מ. הוא ציין עוד, כי לפעמים הוא כותב בחוות הדעת שהסכומים לא כוללים מע"מ ושהוא משאיר את העניין לשיקול דעת בית המשפט, וזאת לאור העובדה שהמע"מ משתנה ולפעמים, כשמדובר בחברה, אין להוסיף מע"מ.

ההלכה הפסוקה קובעת, בעניין זה, כי תשלום מע"מ הינו חלק בלתי נפרד מעלות התיקונים, על כן אם בית המשפט קובע כי הדיירים זכאים לפיצויי כספי בגין עלות ה ליקויים, הרי זכאים הם ממילא גם למע"מ כחוק. (ע"א 1772/99 זלוצין נ' דיור לעולה בע"מ , פ"ד נה (4) 203 (2001))

לאור האמור, יש להוסיף לסכומים שייפסקו בגין עלות הליקויים, מע"מ כחוק.

תוספת בשיעור של 30% בגין עלות "קבלן מזדמן" (רווח קבלני)
13. התובעים טענו, כי יש להוסיף 30% לסכומים שבחוות הדעת, היות והערכת עלות הליקויים לפי חוות דעת המו מחה הינה למקרה והתיקונים יבוצעו על ידי הנתבעת ולא על ידי קבלן שיוזמן על ידי התובעים .
הנתבעת לא התייחסה לטענה זו.
המומחה נחקר בעניין זה , ואישר (עמ' 8, ש' 1-4), כי אכן ל "קבלן מזדמן" שמבצע את התיקון יש להוסיף 30% לסכומים שנקב בהם בחוות הדעת. יצוין עוד, כי גם בחוות הדעת עצמה, המומחה ציין עובדה זו (פרק "הערות" סע' 2, עמ' 46 בחוו"ד).

לאור האמור, ובמידה ותתקבל טענת התובעים, אשר תידון בהמשך פסק הדין, כי לנתבעת לא קיימת עוד הזכות לתיקון הליקויים, הרי שיש להוסיף לסכומים שנקבעו על ידי המומחה את הרוו ח הקבלני/עלות קבלן מזדמן, בשיעור של 30%.

סע' 1.1.5 – קיר מרפסת
14. הן מומחה התובעים והן מומחה הנתבעת מצאו כי קיים ליקוי בקיר המרפסת.
לעומת זאת, מומחה בית המשפט מצא, בביקורו בדירה, כי אין ליקוי בקיר המרפסת, הוא הוסיף בחוות דעתו, כי שני הצדדים מסרו לו כי הליקוי תוקן, לכן הוא ציין זאת בחוות דעתו ולא נתן הערכה לעלות הליקוי האמור.

התובעים טוענים, שיש להוסיף לחוות הדעת את עלות הליקוי הנ"ל, היות והתיקון בוצע על ידם. הנתבעת טוענת שיש לדחות את הטענה היות ומדובר בטענה חדשה.

מאחר ושני המומחים מטעם שני הצדדים מצאו, כי קיים ליקוי בקיר ואין חולק כי הליקוי תוקן , ומאחר והנתבעת טענה כי לא ניתנה לה ההזדמנות לתקן ליקויים, הרי ברור שהתובעים הם אלה שביצעו את התיקון לאחר הגשת חוות הדעת ולפני ביקור מומחה בית המשפט ויש לזכות אותם בעלות התיקון.

התובעים טוענים, כי בנסיבות העניין יש להעריך את עלות תיקון הליקוי האמור לפי חוות דעת סיגורה, מומחה הנתבעת, בסך של 11,200 ₪.

טענה זו מקובלת עלי, שכן, כאמור, שני הצדדים מסכימים לקיומו של ליקוי, כאשר מומחה בית המשפט לא יכול היה להעריך עלות תיקונו מאחר ובביקורו הוא לא ראה את הליקוי הנטען .
על כן, קבלת הערכת מומחה הנתבעת בעניין זה הינה תוצאה הוגנת בנסיבות העניין.

התובעים טוענים, כי יש להוסיף 30% לסכום האמור כרווח קבלני . אין בידי לקבל טענה זו, היות הוכח בפני כי העלויות שנקבעו על ידי מומחה הנתבעת לא כוללות רווח קבלני.

סוף דבר, יש להוסיף לחוות דעת מומחה בית המשפט סך של 11,200 ₪.
אין מקום להוספת פיקוח הנדסי, כי לא נטען על ידי התובעים שהם נעזרו בשירותי מפקח במהלך ביצוע התיקון בקיר המרפסת.

סע' 3.2 – אינסטלציה
15. התובעים טוענים לליקוי בסיפוני דולחין בכך שהותקנה צנרת שרשורית, בניגוד לתקן. הנתבעת טוענת, כי לא מדובר בליקוי היות ומומחה בית המשפט קבע כי צינור שרשורי טוב יותר מצינור רגיל.

מומחה בית המשפט אישר שאכן צנרת זו אינה מותקנת לפי התקן, היות ואין בה פתח ביקורת, והוסיף כי לדעתו, חרף האמור, צנרת שרשורית היא טובה יותר מצינור רגיל. עוד הוסיף כי עלות החלפת הצנרת השרשורית בצנרת רגילה לפי התקן הינה בסך של 210 ₪.

מאחר והצנרת כאמור אינה מתאימה לתקן, ולמרות שהמומחה סבור כי בעיניו היא טובה יותר, יש לחייב את הנתבעת בעלות החלפתה בסך של 210 ₪ , שכן התקן הישראלי מחייב את הקבלן לבנות על פיו, ודעתו של המומחה בעניין התקן אינה רלוונטית. משקבע המחוקק את סוג הצנרת שצריך להתקין, אין זה מתפקידו של המומחה לחוות דעתו או למתוח ביקורת באשר לטיב הוראת המחוקק גם אם הדבר בתחום מומחיותו.

סע' 3.3 – מרזבים (גשמות)
16. התובעים טענו, כי לא הורכבו שקתות בבסיס הגשמות כנדרש למניעת נזקי הצפה למבנה, נמצאו איטומים לקו יים בהיקף צנרת הגשמות, ובנקז הסמוך לקולט נמצאו שאריות בטון בגשמה הדרומי ת, אשר יש לסלקן.
הנתבעת טוענת כי יש לדחות את הטענה לקיומו של ליקוי זה היות והמומחה קבע כי לאור ביצוע גינה בדירת המגורים בוצעה הגבהה טוטאלית של המפלס.

אכן, מומחה בית המשפט התייחס לחסר בשוקת, וציין כי בוצעו עבודות גינון וכ ל הגינה שונתה, לכן לא יוכל לדעת אם היו שקתות באם לאו, כי אם הלה, הרי שהוצאו בעקבות ביצוע השינוי בגינה. הוא הוסיף כי עלות השוקת הוא 300 ₪.
בנסיבות העניין, ולאור קביעת המומחה ומשלא נטען כי עבודות הגינון בוצעו על ידי הנתבעת, אין להשית על הנתבעת אחריות לליקוי הנטען ודין הטענה הוא דחייה.

סע' 3.5 – כיור שירותי אורחים
17. לטענת התובעים, הכיור הורכב בגובה שאינו תקין.
הנתבעת טוענת, כי לא מדובר בליקוי היות והמידות שבתקן הן מידות מומלצות ואינן מחייבות. עוד נטען, כי מתכנן מטעם משפחת שוורץ תכנן את החדר הנ"ל ולא הוצגה תוכנית שבה צוין הגובה הנדרש.

מומחה בית המשפט מצא בבדיקתו , כי אכן הכיור מותקן בגובה של 78 ס"מ, נמוך ב-2 ס"מ מדרישות התקן וקבע כי עלות ההגבהה הינה 400 ₪ , אולם הוא לא כלל סכום זה בפרק הסיכום של חוות דעתו והשאיר את העניין לשיקול דעת בית המשפט וזאת לאור העובדה שמדובר בהפרש זניח. כמו כן הוסיף המומחה, כי המידות שבתקן באשר לגובה הכיור הן מידות מומלצות.

בנסיבות העניין ומאחר ולא הוצגה תוכנית באשר לגובה שבו צריך להתקין את הכיור ומאחר והמידות שבתקן הן מידות מומלצות הרי שסטייה מהם אינה מהווה בהכרח פגם או ליקוי במיוחד במקרה זה בו מדובר בפער של 2 ס"מ בלבד בין המידה המומלצת למידה המותקנת בפועל ולא הוכח בפני כי הפער האמור גורם לאי נוחות כלשהי לדיירים בשימושם בכיור הנ"ל, לפיכך אני דוחה את הטענה.
עבודות אלומיניום
18. התובעים טוענים, כי מומחה בית המשפט לא העריך את עלות תיקוני עבודות האלומיניום, למרות שבחוות דעתו הוא הפנה לחוות דעת ו של מר שטרן, מומחה האלומיניום מטעם התובעים.

אין בידי לקבל טענה זו, שכן מומחה בית המשפט חיווה דעתו באשר לליקויים בעבודות האלומיניום ואף העריך את עלות תיקונם בסך כולל של 8,400 ₪, אשר הצדדים לא חלקו עליו, כפי שהדבר מופיע בחוות הדעת (ראה סע' 5 בפרק "סיכום", עמ' 46 לחוו"ד).

סע' 6 – דלתות
19. התובעים טוענים, כי המומחה אישר את הליקויים שבדלתות, אולם העריך את עלות תיקונם בסכום של 250 ₪, למרות שמומחה הנתבעת העריך זאת ב-400 ₪. על כן, לטענת ם, מומחה בית המשפט קיפח אותם.

המומחה נחקר בפניי בעניין זה וענה כי, העב ודה הנדרשת לתיקון הליקוי הינה עבודה המבוצעת תוך 10 דקות, היינו עבודת כיוון הדלת וחיזוק הידית וכי המחיר שבו נקב הוא המחיר המקובל, עוד הוסיף כי הפערים בין הערכתו להערכת מומחה הנתבעת הוא פער קטן שאינו מצדיק אף העלאת טענה בעניין.

בנסיבות המתוארות, ומאחר ואכן מדובר בפער קטן וכאשר המומחה מטעם בית המשפט נתן הסבריו לעבודה הנדרשת לביצוע התיקון ועלות ביצועה, אני מאמצת את הערכת המומחה בעניין זה.

סע' 7 – חיפוי וריצוף
20. מומחה התובעים מצא כי קיימים ליקויים בתשתית וביצוע החיפוי והריצוף כמו כן קיימים פגמים באריחי הריצוף.
במרפסת נמצא אריח אחד פגום שיש להחליפו כמו כן הרובה ליקויה על כן יש לבצע פתיחת מישקים ולמלא המרווחים ברובה תקנית ותיקוני תשתית מקומיים. עוד נמצא, כי קיימים ספים בחלונות דרומיים ומזרחיים בקומה עליונה אשר פני הסף פגומים וככל הנראה גורמים למעבר מים ויש לבצע החלפת ספים – 2 יחידות. גם במטבח נמצא ליקוי בחיפויי הקרמיקה ומשטח השיש עת לא בוצע מרווח המשמש למילוי רובה ובוצע איטום בסיליקון לבן בולט, על כן נדרשת הסרת המילוי ואיטום בפוליאוריתן חד רכיבי. בחדר הרחצה נמצא , כי חיפוי אריחי הקרמיקה לא מלא כך שחסר נדבך עליון. המומחה העריך עלות תיקון כל הליקויים הנ"ל בסך של 1,500 ₪.
מומחה הנתבעת התייחס לליקויים הנטענים הנ"ל, ומצא ליקויים בספי החלונות המצריכים תיקונים קלים באבן נסורה בספי החלונות כמו כן במטבח מצא כי קיים צורך בשיפור חומר המילוי בין חיפוי הקיר לשיש עוד מצא כי בחדר הרחצה יש לבצע מילוי מקומי מאחורי אריחי הקרמיקה. עלות כל הליקויים הנ"ל בסך של 500 ₪.

התובעים טוענים, כי הן המומחה מטעמם והן המומחה מטעם הנתבעת מצאו ליקויים בחיפוי וריצוף והעריכו את עלותם. לעומת זאת, מומחה בית המשפט לא מצא ליקויים, על כן גם כאן טוענים התובעים שיש להוסיף לסכומים שקבע המומחה מטעם בית המשפט את עלות תיקון הליקויים הנ"ל.
הנתבעת טוענת, כי מאחר ומומחה בית המשפט לא מצא ליקויים כנטען, יש לקבוע כי לא קיים ליקוי.

מקובלת עלי טענת התובעים בעניין זה, שכן שני מומחים שבדקו את הדירה מצאו כי קיימים ליקויים כמפורט לעיל, לעומתם מומחה בית המשפט בחוות דעתו התייחס רק לטענה בדבר קיומו של אריח פגום במרפסת ולא הוסיף עלות תיקונו (100 ₪) לסיכום חוות דעתו כי לא יכל לקבוע אם מדובר בפגיעה מכנית שנוצרה לאחר מסירת הדירה לתובעים. לגבי שאר הליקויים לא מצא ליקויים.

מומחה בית המשפט נחקר בעניין זה ונשאל מדוע התייחס בחוות דעתו רק לטענה לגבי האריח החסר במרפסת ולא נתן דעתו לשאר הליקויים הנטענים וענה כי ייתכן ולא מצא ליקויים או שמדובר בהשמטה בטעות של הליקויים הנ"ל מחוות הדעת (עמ' 12 ש' 28-30).

מאחר ושני מומחים מטעם שני הצדדים מצאו ליקויים אשר המומחה מטעם בית המשפט לא התייחס אליהם וסביר להניח שמדובר בהשמטה מקרית בחוות דעתו של מומחה בית המשפט, שכן מומחה התובעים צירף תמונות לחוות דעתו ובתמונה מס' 37, למשל , רואים את הליקוי הנטען בחיפוי אריחי הקרמיקה בחדר הרחצה, לעומת זאת מומחה בית המשפט צירף רק שתי תמונות המתייחסות לאריח הפגום ולא צורפו תמונות לגבי יתר הליקויים הנטענים, על כן איני רואה לנכון להעדיף בעניין זה חוות דעתו של מומחה בית המשפט, והנני קובעת קיומם של ליקויים ברכיב הנטען.
בנסיבות אלה, ובשים לב להערכת מומחי הצדדים לעלות הליקויים הנ"ל (1,500 ₪ מומחה התובעים לעומת 500 ₪ מומחה הנתבעת), הנני מעריכה עלות תיקון הליקויים, על דרך האמדנא בסך של 1,000 ₪.

סע' 8 – חשמל
21. הוא הדין לגבי עבודות החשמל שמומחה בית המשפט לא מצא בהם ליקוי כלשהו, למרות ששני המומחים מטעם שני הצדדים מצאו ליקויים בעבודות החשמל, אם כי קיימת מחלוקת ביניהם לעניין חלק מהליקויים הנ"ל ועלות תיקונם.

מומחה התובעים העריך עלות הליקויים ברכיב זה בסך של 4,000 ₪, ואילו מומחה הנתבעת העריך את העלות בסך של 580 ₪.
בנסיבות אלה ולאור הערכת מומחי הצדדים ומאחר ומומחה בית המשפט לא נתן הערכה לליקויים הנ"ל הנני מעריכה עלות תיקונם, על דרך האמדנא ובאיזון שבין הערכת שני המומחים, בסך של 1,500 ₪.

סיכום ליקויי הבנייה
22. לאור כל האמור לעיל, להלן פרוט הסכומים המגיעים בגין ליקויי הבנייה:
א. 25,960 ₪ (לפי חוות דעת מומחה בית המשפט), בתוספת 30% רווח קבלני - בסך הכל 33,748 ₪.
ב. סכומים שנפסקו בסעיפים לעיל (11,200 ₪ + 210 ₪ + 1,000 ₪ + 1,500 ₪) – בסך הכל 13,910 ₪.
ג. פיקוח הנדסי בשיעור 10% על כל הסכומים (למעט ה-11,200 ₪) – 36,458 ₪ - בסך הכל 3,645 ₪.
ד. מע"מ כחוק בשיעור 17% (על הסכום של 51,303 ₪) – 8,721 ₪.
ובסך הכל – 60,024 ₪ , בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום מתן חוות דעת מומחה בית המשפט (2.4.13) ועד להיום, סך של 63,000 ₪ (מעוגל).

23. כאן המקום לציין, כי התובעים זנחו טענותיהם לעניין ירידת ערך הדירה ודיור חליפי. על כן אין צורך לדון בטענות הנ"ל.

עגמת נפש
24. התובעים טוענים, כי בעקבות הליקויים שהתגלו בדירה נגרמה להם עגמת נפש המוערכת בסך של 30,000 ₪. הנתבעת טוענת , כי לאור הליקויים כפי שקבע מומחה בית המשפט, שהם ליקויים שלא מצריכים פינוי הדירה לשם תיקונם, הרי שלא נגרמה לתובעים עגמת נפש וכי גם אם נגרמה כזו, הרי שהיא נגרמה מחמת התנהלותם המנוגדת לדין באי מתן הזדמנות נאותה לנתבעת לביצוע התיקונים. על כן, לטענתה, יש לדחות טענת התובעים.

25. התובע 2 התייחס בתצהיר עדותו הראשית לעניין עגמת הנפש (סע' 53 לתצהיר ת/1): "בגין הבנייה הקלוקלת והפגמים שנתגלו בדירה, נגרמו לתובעים צער, עגמת נפש, רעש, טרדה ואי נוחות מרובים. התובעים מעריכים ראש פרק זה בסכום של 30,000 ₪.". בחקירתו הנגדית הוא לא נחקר בעניין זה. מעבר לעדותו הנ"ל של התובע לא היו עדים נוספים כלשהם מטעם התובעים.

26. אין ספק, כי לתובעים נגרמה עגמת נפש בשל הליקויים שהתגלו בדירה והצורך בתיקונם, מדובר בעיקר בליקויים שגרמו לרטיבות בדירה, ואין ספק שיחסה של הנתבעת לפניות התובעים, כפי שיפורט בהמשך ואשר לא נענתה לפניותיהם שהחלו עוד לפני מסירת הדירה, אף הוא הוסיף לעגמת הנפש שנגרמה להם.
לאור כל האמור לעיל ובהתחשב בהיקף הליקויים ומהותם, ראוי להעמיד את הפיצוי בגין עגמת הנפש על סך של 5,000 ₪.

זכות הנתבעת לתקן ליקויים
27. הנתבעת טוענת, כי יש לתת לה זכות לתקן את הליקויים הנטענים ואין לחייבה בתשלום פיצוי בגינם. התובעים, לעומת זאת, טוענים כי לנתבע ת ניתנו הזדמנויות נאותות לתיקון הליקויים ואין מקום לתת לה הזדמנות נוספת.

28. זכותו של קבלן לתקן ליקויים שהתגלו בדירה שנבנתה על ידו מעוגנת בסע' 4ב לחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973, שלפיו יש לתת לקבלן הזדמנות נאותה לתקן את הליקויים ועל הקבלן לתקנם תוך זמן סביר .

29. הפסיקה הכירה בנסיבות העשויות להוות גורם בר-משקל בבוא בית המשפט להכריע האם לאפשר לקבלן לבצע תיקונים בדירה חרף התנגדות התובעים, כגון, כאשר הקבלן ניסה לתקן את הליקויים ללא הצלחה או שהכחיש קיום הליקויים וגילה נכונות לתקנם רק לאחר שהוכח כי קיימים ליקויים (ראה ע"א 472/92 זלוצקין נ' דיור לעולה בע"מ, פד"י נ (2) 858 ו ע"א 656/99 בר שירה נ' מעונות ובנין בע"מ, פ"ד נז(5) 1).

30. אוסיף עוד, כי גם אם התנגדות תובע לתיקון הדירה על ידי הקבלן אינה מוצדקת, הדבר אינו שולל זכותו לפיצויים, אלא ששיעור הפיצוי יחושב לפי עלות לקבלן, ללא הרווח הקבלני.

31. מחומר הראיות שהוצג בפני עולה, כי בין בעלי הדין הוחלפו מכתבים רבים בעניין הליקויים שבדירה. חלופת המכתבים נותנת תמונה ברורה אודות התנהלות הנתבעת בכל הקשור לתיקון הליקויים.

32. אציין כבר עתה, כי לא מקובלת עלי טענת הנתבעת לפיה ריבוי המכתבים ששלחו התובעים, וע וד לפני סיום העבודה בדירה, מלמד על רצ ונם להתעשר על חשבון הנתבעת ו"להכין את הקרקע להגשת תביעה משפטית יש מאין" (סע' 14 לתצהיר נ/1). נהפוך הוא, העובדה שהתובעים דאגו לפנות לנתבעת וליידע אותה אודות ליקויים שהתגלו מיד עם גילויים ודרישתם לתקן את הליקויים מלמדת דווקא על רצון התובעים כי הליקויים יתוקנו על ידי הנתבעת . כך, לדוגמא, במכתב הראשון מיום 10.6.07 (נספח ב(1) לתצהיר ת/1) מציינים התובעים , כי קיר מסוים נראה עקום ולכן לא ברור להם איך תותקן שם דלת ישרה. אין ספק שהעלאת הטענה , עוד לפני התקנת הדלת , נדרשת על מנת למנוע הגדלת היקף הליקויים ולצמצם נזקים .

התובעים המשיכו להתריע בפני הנתבעת על ליקויים שנמצאו בדירה גם לאחר ביקור מפקח מטעמם ועל כך שהליקויים טרם תו קנו, חרף ההבטחות, והנתבעת לא הגיבה לפניותיהם (ראה מכתב התובעים מיום 24.9.07, נספח ב(2) לתצהיר ת/1).

אמנם, הנתבעת לא אישרה קבלת כל המכתבים שצורפו לתצהיר התובעים, אולם היא אישרה קבלת חלק מהמכתבים, חרף זאת היא לא סיפקה הסבר לאי ביצוע התיקונים, למעט הטענה כי באותם מועדים, בהם נשלחו המכתבים , טרם הושלמה בניית הדירה וכי היא לא הייתה חייבת לבצע את התיקונים באותו שלב. יש לציין, כי הדירה נמסרה לתובעים ביום 7 .9.08.

עוד יצוין, כי הנתבעת לא טרחה לענות לאף מכתב מהמכתבים שנשלחו אליה על ידי התובעים ואשר אישרה כי קיבלה אותם.

33. עם מסירת הדירה לתובעים נערך פרוטוקול מסירה והתובעים ציינו את כל הליקויים שבדירה, וזאת במכתב המפקח מטעמם שצורף לפרוטוקול, והנתבעת אישרה כי קיבלה אותו (נספח ב (15) לתצהיר ת/1) . הנתבעת אף אישרה, כי היא תיקנה את הליקויים אשר "אותרו על ידה" והתובעים חדלו ממשלוח מכתבים. על אף טענת ה הנ"ל של הנתבעת, ממכתבים נוספים שנשלחו לנתבעת עולה כי הנתבעת לא תיקנה את כל הליקויים, זאת למרות שקיבלה, ולו חלק מהמכתבים ש נשלחו אליה, דוגמת המכתב מיום 14.6.09 (נספח ב (17) לתצהיר ת/1) .
המצהיר מטעם הנתבעת העיד בתצהיר עדותו הראשית, כי הנתבעת הגיבה למכתב האמור בכך שטענה כי מרבית הליקויים תוקנו (ראה סע' 24 לתצהיר נ/1). והנה שוב, ביום 14.8.09, התובעים שלחו מכתב נוסף לנתבעת (נספח ב (18) לתצהיר ת/1 ), בו ציינו כי חלק מהליקויים תוקנו אולם עדיין נותרו ליקויים ללא תיקי קיימים תיקונים שבוצעו בצורה רשלנית, במיוחד באלומיניום (בהקשר זה אזכיר כי מומחה בית המשפט מצא ליקויים בעבודות האלומיניום). לנתבעת לא הייתה תשובה לטענות הנ"ל מלבד הטענה כי מרבית הליקויים תוקנו.

במכתב נוסף, מיום 23.8.09 (נספח ב (19) לתצהיר ת/1), התובעים חזרו וציינו קיומם של ליקויים , לדוגמא, בעבודות האלומיניום לא קיימות רשתות בחלק נכבד מחלונות הדירה, ושוב התריעו בפני הנתבעת על הצורך לתקן את הליקויים שאם לא כן, ייאלצו לפנות לערכאות השיפוטיות .

הנתבעת אישרה קבלת המכתב הנ"ל וכמובן לא שלחה מכתב תשובה ובתצהיר עדותו הראשית של העד מטעמה צ וין, כי המכתב התקבל בהפתעה היות והתובעים קודם לכן איש רו ביצוע תיקונים לשביעות רצונם. התובעים הגיבו לאמור , במכתב מיום 30 .8.09 (נספח ב (20)), וציינו כי אמנם חלק מהליקויים בוצעו, אולם לא כולם.

34. בשלב מסוים, פנו התובעים למומחה מטעמם, המהנדס יהונתן גושן, וקיבלו חוות דעת (מיום 29.10.09) ביחס לליקויים. חוות הדעת נמסרה למנהל הנתבעת, ביום 15 .12.09, כאשר נכון למועד הנ"ל הנתבעת לא תיקנה את הליקויים, כפי שעולה ממכתב התובעים מיום 15.12.09 (נספח ב (21) לתצהיר ת/1) . התובעים ביקשו מהנתבעת לפעול לתיקון הליקויים, אולם הנתבעת לא ניצלה את ההזדמנות שניתנה לה (ראה מכתבים מיום 20.1.10 ומיום 30.1.10, נספחים ד' ו-ה' לתצהיר ת/1).

הנתבעת הגיבה לפניות הנ"ל במכתב שהתאריך המצוין בו הוא 6.5.09 (אם כי ברור שהתאריך מוטעה, שכן בגוף המכתב נרשם: "הנדון: ... מכתבכם מיום 31 .1.10) (נספח ו' לתצהיר ת/1) וטענה כי התובעים לא שיתפו פעולה עם נציג הנתבעת שהופיע בביתם בכך שסירבו לתת הבהרות לחוות הדעת של גושן.

התובעים הגיבו במכתב מיום 16.2.10 (נספח ז' לתצהיר ת/1) וציינו כי אין הם אנשי מקצוע לצורך מתן הבהרות לחוות דעת מקצועית וכי חוות הדעת של גושן ברור ה. עוד הודיעו, כי אין להם התנגודת לביקור מומחה מטעם הנתבעת לצורך עריכת חוות דעת נגדית.

35. ביום 13.4.10, פנתה הנתבעת במכתב לתובעים (נספח ז (1) לתצהיר נ/1) והודיעה כי המומחה מטעמה (השמאי משה סיגורה) ערך חוות דעת וכי היא עומדת על עריכת התיקונים בהתאם וכי מנהל הפרויקט יפנה לתובעים לצורך ביצוע התיקונים בהתאם לחוות הדעת. בהמשך נשלחו מספר מכתבים מטעם הנתבעת לב"כ התובעים לצורך תיאום מועד לפגישה עם התובעים על מנת לתאם ביצוע התיקונים ובכולם צוין כי התובעים לא משתפים פעולה (נספחים ז (2)-יא).

התובע אישר בעדותו, כי הוא סירב בשלב הזה לביצוע התיקונים לפי חוות דעת סיגורה מאחר והוא חלק עליה (עמ' 21, ש' 28-33 ועמ' 22 ש' 1), במיוחד לאור העובדה שחלק מהליקויים שהיו ברורים, כגון, חדירת מים לתוך הדירה והמומחה לא התייחס אליהם והם נאלצו לבצע תיקון לליקויים הנ"ל (עמ' 22, ש' 2-10).

התובע הוסיף כי לאור התנהלות הנתבעת והליקויים שהתגלו כבר במהלך ביצוע עבודות הבנייה נאלצו להביא מפקח שילווה את התהליך והוא זה שסייע בידיהם לגלות ליקויים ולהתריע עליהם, אולם הנתבעת לא שעתה לפניותיהם, לכן נוצר משבר אמון בין הצדדים (עמ' 22, ש' 22-33).

36. עד ההגנה, מר ברק אוחיון, התייחס לפניות הנתבעת לתיקון הליקויים והעיד כי ביקש לערוך תיקונים במהלך שנת הבדק, אולם הוא לא נתן כל הסבר מדוע התיקונים לא בוצעו לפני כן ומדוע היה על התובעים להמתין כל התקופה מאז שהחלו פניותיהם לתיקון הליקויים ולאפשר לנתבעת לבצע תיקונים בשלב שבו היא בחרה, כעבור שנה ממסירת הדירה (עמ' 29, ש' 27-30).
העד ציין, כי החברה מרכזת את כל התיקונים לשנת הבדק ורק אז מבצעת אותם. הנתבעת לא נתנה הסבר, נימוק או א סמכתא לפיה עומדת לה הזכות לדחות את תיקון הליקויים בשנה לאחר מסירת הדירה. מה גם, התובעים ביקשו לקבל נתונים ופרטים אודות הליקויים שבכוונת הנתבעת לתקן בהתאם לחוות הדעת, והאופן בו יבוצעו התיקונים ולוח הזמנים, והנתבעת סירבה להיענות לפנייה זו.
דרישתם הנ"ל של התובעים, הינה לגיטימית וסבירה שכן מדובר בביצוע עבודות שיפוץ בבית מאוכלס, להבדיל מתיקון ליקויים בדירה שטרם אוכלסה וזכותם של התובעים לדעת מה מתכוונת הנתבעת לבצע, באיזו דרך ומהו לוח הזמנים. כמו כן, יש צורך להבהיר פרטים כאמור כדי לשקול, במידת הצורך, דיור חלופי לתקופה מסוימת. הנתבעת, שניתנה לה הזדמנות לתקן ליקויים עוד לפני מסירת הדירה ובחרה שלא לנצל הזדמנות זו, צריכה להיות ערוכה להתמודד עם הקשיים שבביצוע תיקונים בדירה מאוכלסת ולאפשר לתובעים לקבל את כל הפרטים עובר לתחילת ביצוע העבודות ובדרישה זו של התובעים אין כל פסול.

37. יש להדגיש, כי הנתבעת טענה לאורך כל הדרך שהתובעים ניסו לבסס תביעה עתידית וכי בהתנהלותם מול הנתבעת פעלו בחוסר תום לב. אין בידי לקבל טענה זו ובהקשר זה יודגש כי התובעות שכרו שירותיו של עו"ד רק לאחר שכל ניסיונותיהם לתיקון הליקויים מול הנתבעת כשלו (ראה עדותו של התובע, עמ' 19, ש' 29-33 ועמ' 20, ש' 1-3).

ממכלול הראיות שהוצגו לפני לרבות חלופת המכתבים, מתקבלת המסקנה כי, בניגוד לטענת הנתבעת, התובעים ניסו לאורך כל הדרך לתת לנתבעת הזדמנות לתקן את הליקויים שהתגלו, ואף לפני מסירת הדירה , ואין ספק שראוי היה לבצע את התיקונים לפני המסירה, ככל שניתן לגלותם, ואין כל חכמה בהמתנה באפס מעשה מצד התובעים, כשהם רואים את הליקויים, עד לאחר מסירת הדירה. דווקא התנהלות כאמור מצד התובעים הייתה נזקפת לחובתם וניתן היה אז לטעון נגדם כי התכוונו להערים קשיים על הנתבעת ולא לתת לה הזדמנות נאותה לתקן את הליקויים.
בנסיבות המתוארות, המסקנה המתבקשת היא שלנתבעת ניתנה הזדמנות נאותה לתיקון הליקויים והיא לא תיקנה אותם תוך זמן סביר, על כן, אין הצדקה לאפשר לה כיום לתקן את הליקויים.

לסיכום
38. הנני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 68,000 ₪ .
כמו כן, ובהתחשב בפער שבין סכום התביעה לסכום שנפסק, הנני מחייבת את הנתבעת בהוצאות התובעים בסך של 10,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪, כולל מע"מ כחוק.
הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"ד חשוון תשע"ח, 03 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: טיטה אטי שוורץ
נתבע: דקל אחר בינוי והשקעות בע"מ
שופט :
עורכי דין: