ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין וטפה קונבר נגד מדינת ישראל :


בפני כבוד ה שופטת סיגל אלבו

מבקש

וטפה קונבר

נגד

משיבה

מדינת ישראל

החלטה

לפניי בקשה לדחיית מועד ביצועו של צו הריסה.

המבקש טוען כי המבנה נמצא בשטח בו מקדמת עירית ירושלים תכנית. תכנית זו אושרה על ידי הוועדה המחוזית ביום 30.3.15. לאחר אישור תכנית זו, פעל המבקש להגשת תכנית תב"ע בנוגע לשטח של 40 דונם. נערכו מדידות הקובעות את גבולות הבעלות בשטח וכן מספר פגישות ותיאומים עם עירית ירושלים ולשכת התכנון. המדובר בתכנית גדולה ומורכבת, אשר תוצג תוך פרק זמן קצר למחלקות התכנון.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת, כי בהתאם להסדר בין הצדדים בע"פ 47987-11-16, לא תסכים המאשימה לארכה נוספת אם לא יפתח תיק תב"ע. תיק תב"ע כאמור לא נפתח.

בתשובה טוען המבקש, כי ביום 24.10.17 הסכימה המ שיבה להארכת מועד ביצוע הצו לגבי מבנה באותה שכונה, לגביו חל אותו מצב תכנוני, למשך ששה חודשים, לאור העובדה שמקודמת תכנית תב"ע.
לכך השיבה המשיבה, כי מדובר בארכה שניתנה לפנים משורת הדין לצרכי התארגנות בלבד, כאשר קיים שוני מהותי בותק העבירה. בעוד שבהליך בו ניתנה ארכה מדובר בעבירה משנת 2014, הרי שכאן מדובר בעבירה משנת 1998.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובתיק בית המשפט, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה.

נקודת המוצא לדיון בבקשה לפי סעיף 207 לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק), תשס"ט-2008, נקבעה ע"י כבוד בית המשפט העליון בשורה ארוכה של פסקי דין ובכלל זה ברע"פ 8220/15 רשיק כאפיה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 27.12.15) וכן ברע"פ 9035/16 מחמוד דאוד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 24.11.16) . בית המשפט שב והדגיש, כי דחיית מועד ביצוע צו תעשה במקרים חריגים ויוצאי דופן, וזאת כאשר היתר הבנייה מצוי בהישג יד:
"הכלל הנוהג בפסיקה הוא כי ככלל, צו הריסה יבוצע במועדו, ואילו היעתרות לבקשה לדחיית המועד לביצוע הצו תיעשה רק במקרים "חריגים ויוצאי דופן", בהם היתר הבנייה מצוי בהישג יד ורק עיכוב פורמלי מעכב את קבלתו... יוטעם, כי הנטל להוכיח כי קבלת ההיתר קרובה מוטל על המבקש את עיכוב ביצוע צו ההריסה, ובעניין זה אין די בטענות בעלמא בדבר קיומו של הליך תכנוני כלשהו" (רע"פ 8220/15 רשיק כפאיה נ' מדינת ישראל, 27/12/15 (פורסם בנבו)).

במקרה זה, מדובר בבנייה ללא היתר, אשר ניצבת על תילה משנת 1998, וטרם הוכשרה. מצב דברים זה מתקרב לסטטוס של הנצחת העבירה, דבר שלא ניתן להשלים עמו ושיש בו התרסה ישירה כנגד שלטון החוק. העותר לדחיית ביצועו של צו הריסה במצב מעין זה נדרש להראות צפי מוחשי וקרוב להכשרת העבירה, אחרת יגבר האינטרס הציבורי שבביצוע הצו והסרת העבירה.

חרף הזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירה, המבקש לא הראה התקדמות ממשית בהליכי התכנון. טרם נפתח תיק תב"ע בוועדות התכנון, ואף לא הוכחה התקדמות תכנונית משמעותית לאחרונה. מן הבקשה עולה, כי הליכי התכנון נמצאים בשלב ראשוני ולא ניתן לומר כי ההיתר הוא "בהישג יד".
יצוין, כי בהתאם להסכמת הצדדים בע"פ 47987-11-16, לא תסכים המשיבה לארכה נוספת אם לא יפתח תיק תב"ע או תוכח התקדמות משמעותית בהליכי התכנון. תכנית כאמור לא נפתחה ואף לא הוצגה התקדמות ממשית בהליכי התכנון.
אשר לטענת המבקש כי למבנה אחר באותה שכונה הסכימה המשיבה למתן ארכה בת 6 חודשים, הרי שלא הונחו לפני נתונים המצדיקים את הפעלת עיקרון אחידות הענישה. כך, המדובר כאן בעבירת בנייה משנת 1998, בעוד בתיק הנוסף דובר בעבירת בנייה משנת 2014. ההבדל המשמעותי בוותק של עבירת הבניה מצדיק את האבחנה בין המקרים.

לנוכח הוותק של העבירה והיקפה, הרי שבהעדר אופק תכנוני ברור וקרוב להכשרת המבנה, ומשלא הוכחה התקדמות ממשית בהליכי הכשרת הבניה, האינטרס הציבורי המחייב ביצוע צווי ההריסה לאלתר, וזאת כדי למגר עבירות של בנייה בלתי חוקית ולאכוף את צווי בית המשפט, גובר על האינטרס הפרטי (ראו: ע"פ (י-ם) 36881-03-13 סנאא עטיה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו), 17/07/13) .

לפיכך, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"א חשוון תשע"ח, 31 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: וטפה קונבר
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: