ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ש. שלמה רכב בע"מ נגד וקנין שלום :

לפני כבוד ה שופטת אפרת בוסני

התובעת:

ש. שלמה רכב בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד גולדפרב

נגד

הנתבעים:

1.וקנין שלום
2.ארבל שושן
3.ביטוח חקלאי - אגודה שיתופית מרכזית בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד נחמני

פסק דין

1. בפניי תביעת שיבוב בגין נזקי רכוש של רכב מספר רישוי 26-483-73 שבוטח אצל התובעת (להלן: "רכב התובעת") בתאונה מיום 23.1.2012 בה מעורב רכב מספר רישוי 36-690-54 (להלן: " רכב הנתבעים"). בגדר התביעה נתבעים הכספים ששילמה התובעת בגין נזקי רכב התובעת בתאונה, אשר על פי חוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה, הוכרז כאובדן להלכה בניכוי שרידים, ובתוספת שכר טרחת השמאי והוצאות גרירת הרכב מזירת התאונה.

2. מדובר בתאונת שרשרת בה מעורבים מספר כלי רכב. רכב התובעת הוא הרכב השני בשרשרת כלי הרכב המעורבים ור כב הנתבעים שהוסע מאחורי רכב התובעת, הוא הרכב השלישי.

אין מחלוקת שרכב הנתבעים פגע ברכב התובעת מאחור. גדר המחלוקת הוא בשאלת האחריות לנזקי רכב התובעת במוקד האחורי ובמוקד הקדמי, לאור טענת התובעת בכתב התביעה, כי רכב הנתבעים שלא שמר מרחק פגע ברכב התובעת מאחור והדפו לעבר הרכב שלפניו, ו מנגד, טענת הנתבעים בכתב ההגנה, כי רכב הנתבעים פגע ברכב התובעת מאחור ללא הדיפה, לאחר שרכב התובעת נעצר עצירה פתאומית שקיצרה את מרחק הבלימה.

3. בתיק העידו נהג הרכב הראשון בשרשרת כלי הרכב המעורבים בתאונה , נהג רכב התובעת ונהג רכב הנתבעים. הוגשו תיק המשטרה, תמונות הנזק בכלי הרכב , וטפסי הדיווח של הצדדים.

דיון והכרעה
4. שמעתי את העדויות בחנתי את הראיות ועל יסוד החומר שבפניי והתרשמותי הבלתי אמצעית מהעדויות, הגעתי לכלל דעה להטיל את מלוא האחריות לתאונה ולנזקי רכב התובעת בשני מוקדיו, על נהג רכב הנתבעים (הנתבע 1). אבהיר טעמיי;

5. מדובר ב"תאונת שרשרת" בה מעורבים שלושה כלי רכב. בפרקטיקה הנוהגת השתרשו "כללי אצבע" (Rule of Thumb) לברור "תאונות שרשרת". כללים אלה אינם מוחלטים אך יש בהם לפשט את ברור המחלוקת בשאלה האם הרכב האחרון בשיירה פגע ברכב שלפניו והדפו אל עבר יתר הרכבים בשיירה, או הצטרף לתאונה קיימת בין כלי הרכב שלפניו. נהוג למשל לברר עם נהג הרכב הראשון בשרשרת כלי הרכב המעורבים כמה פגיעות הוא שמע והרגיש ברכבו, אם ראה את התרחשות ומה היה מנח כלי הרכב סמוך לאחר התאונה, כאשר ניתן משקל רכב לעדותו של הנהג הראשון שרכבו נפגע מאחור, כמי שכלל נתפס כגורם נטול אינטרס ומגמתיות ביחס למחלוקת בין כלי הרכב מאחוריו בינם לבין עצמם. כן ניתן להסתייע בבחינת הנזק שנגרם לכלי הרכב המעורבים והפער בין מוקדי הנזק ברכב האמצעי, באופן שפער גדול בין עבודות הפח במוקד האחורי לעומת המוקד הקדמי, יטה את הכף למסקנה שהרכב השלישי הדף את הרכב שלפניו לעבר הרכב הראשון. כללים אלה ניתנים לסתירה, ואין מדובר בכללים מוחלטים (ראו; ספרו של השופט עדי סומך - תאונות פח ושיבוב רכב, נבו הוצאה לאור (2013), בעמ' 270; תא"מ 17676-10-15 ש . שלמה נ' חילל יוסף (16.4.2017)). במקרה זה התרשמתי מהעדויות והראיות שהרכב השלישי פגע ברכב ה תובעת (הרכב השני) והדפו לעבר הרכב שלפניו.

6. התרשמתי לחיוב מעדותו של נהג רכב התובעת ומאמינות גרסתו. נהג רכב התובעת העיד, כי התאונה מתרחשת בכביש חשוך , כשרכב הנתבעים פגע ברכב התובעת בעוצמה מאחור והדפו לרכב שלפניו. נהג רכב התובעת הבהיר כי פונה לבית חולים בעקבות התאונה, ואף שלא זכר אם רכב התובעת נפגע בחלקו הקדמי ולא זכר את הרכב שלפני רכב התובעת , הוא שלל בחקירתו את האפשרות שרכב התובעת פגע ברכב שלפניו קודם שנפגע מאחור (עמ' 7 שו' 7-8). תמיכה בגרסת נהג רכב התובעת ובמסקנה כי בעקבות רכב התובעת נהדף לפנים ופגע ברכב שלפניו, בעקבות פגיעת רכב הנתבעים ברכב התובעת מאחור, יש בעדות נהג הרכב הראשון וכן בעוצמת הפגיעה במוקד האחורי ברכב התובעת לעומת המוקד הקדמי .

נהג הרכב הראשון, מר סאלח, העיד: "אני הראשון בשיירה היה גשם לא היה קל לנהוג פתאום שמעתי כאילו מישהו פגע במישהו ואז מישהו נכנס ברכב שלי זה כל מה שאני זוכר" (עמ' 4 שו' 14-15) וכי לאחר התאונה "ראיתי שני רכבים שאחד נכנס בשני" (עמ' 4 שו' 16). לעדותו של הנהג הראשון שרכבו נפגע מאחור מרכב התובעת, אני מייחסת משקל רב, כמי שנתפס ככלל כגורם נטול אינטרס ומגמתיות ביחס ל נזקי רכב התובעת שפגע ברכבו . עדות זו של נהג הרכב הראשון עקבית לגרסה שנמסרה על ידי נהג הרכב הראשון לשוטר שהגיע לזירת התאונה לפיה רכבו נפגע מאחור מרכב שנפגע מרכב אחר.

7. הפער בעוצמת הנזק בין המוקד האחורי ל בין המוקד הקדמי ברכב התובעת, תומך במסקנה, שרכב הנתבעים פגע ברכב התובעת בעוצמה רבה, שהדפה את רכב התובעת לפנים לעבר הרכב הראשון. על פי חוות דעת השמאי, שצורפה לכתב התביעה הנזק במוקד ה אחורי ברכב התובעת הוערך בסך של 38,174 ₪ מתוכם סך של 8,250 ₪ בגין עבודות תיקון הפח והנזק במוקד הקדמי הוערך בסך של 8,770 ₪ מתוכם סך של 1, 500 ₪ בגין עבודות פח. בתמונות רכב התובעת שהוצגו נראה נזק קשה של מעיכת הפח בפגוש האחורי ברכב התובעת ופגיעה קלה יותר בצד ימין קדמי. לא הוצגו תמונות הנזק ברכב הנתבעים, ומחדל זה פועל לחובתם. עוצמת הנזק הנראה במוקד האחורי ברכב התובעת בשילוב הפערים המשמעותיים בהיקף הנזק והעבודות בין המוקד האחורי לבין המוקד הקדמי , מחזקים את המסקנה שרכב הנתבעים פגע ברכב התובעת מאחור בעוצמה שהדפה את רכב התובעת לרכב שלפניו, ולהטלת אחריות לנזקי רכב התובעת בשני מוקדיו על נהג רכב הנתבעים.

8. נהג רכב הנתבעים לא זכר פרטים רבים בעדותו, ולגבי הפרטים שלדבריו זכר, גרסתו לא הייתה משכנעת, וקיים קושי להסתמך עליה.

ראשית; נהג רכב הנתבעים אישר בעדותו שפגע ברכב שלפניו מאחור (עמ' 7 שו' 29-30), אולם כשהוצגו לו תמונות רכב התובעת טען שזה א ינו הרכב בו פגע (עמ' 7 שו' 31). אין טענה לכך בכתב ההגנה, ולא ראיתי לקבל את הטענה המועלית לראשונה בעדותו של נהג רכב הנתבעים ו שאינה עולה בקנה אחד עם עדויות יתר הנהגים המעורבים ועם דו"ח הפעולה בתיק המשטרה.

שנית; בעדותו טען נהג רכב הנתבעים, כי בתאונת השרשרת מעורבים ארבעה כלי רכב, רכב הנתבעים היה הרכב השלישי בשרשרת כלי הרכב והרכב האחרון "נגע" ברכב הנתבעים מבלי לגרום לנזק (עמ' 8 שו' 26) . מדובר בגרסה כבושה המועלית לראשונה בעדותו של נהג רכב הנתבעים. גרסה חדשה זו אינה נזכרת בכתב ההגנה, אינה מתיישבת עם היעדר סימני נזק בחלק האחורי של רכב הנתבעים (בהתאם לתיק המשטרה) ואף אינה עולה בקנה אחד עם הגרסה שנהג רכב הנתבעים מסר במשטרה לפיה: "בדרך חזרה לצפון, בסוף יום העבודה התנגש ברכב שהיה מקדימה בשל בלימת פתע" ללא שנזכרת טענה למעורבות רכב נוסף. בנוסף, טענתו "החדשה" של נהג רכב הנתבעים למעורבות רכב רביעי בתאונה נסתרת בדוח הפעולה מתיק המשטרה, לפיו שוטר שהגיע לזירת התאונה מציין כי מדובר בתאונה בשל אי שמירת מרחק של 3 כלי רכב.

שלישית; אין בגרסה האוטנטית של נהג רכב הנתבעים במשטרה טענה לבלימה לא מוצדקת של התובעת או להצטרפות רכב הנתבעים לתאונה קיימת בין רכב התובעת לרכב שלפניו. משנהג רכב הנתבעים מאשר כי רכב הנתבעים פגע ברכב התובעת מאחור, האחריות לנזקי רכב התובעת בשני מוקדיו מוטלת עליו.

9. לכך יש להוסיף את מחדליהם הראייתיים של הנתבעים, אשר לא הביאו לעדות את נוסעי רכב הנתבעים. בהקשר זה קיים קושי לקבל את עדותו של נהג רכב הנתבעים שמדובר בעובדים אחרי יום עבודה שישנו (עמ' 7 שו' 27-28). בהודעתו למשטרה בפרק "פרטי עדים לתאונה" מפורטים שמות ודרכי התקשרות עם שני עדים. אם עדים אלה נמנים על נוסעי הרכב שישנו, מדוע אלה צוינו כעדי ראייה לתאונה. בנוסף, אליבא עדותו של נהג רכב הנתבעים, נוסעי הרכב התעוררו מהפגיעה (עמ' 8 שו' 17) ואחד מהם שמר על רכב הנתבעים לאחר התאונה (עמ' 8 שו' 19 ). מדובר בעדים מהותיים שיכולים היו לשפוך אור על מנח כלי הרכב והנזק בכלי הרכב בזירת התאונה סמוך לאחר שהתרחשה ואי הבאתם לעדות פועל כנגד הנתבעים.

10. בנוגע לנזקי רכב הנתבעים, נהג רכב הנתבעים לא הציג גרסה אחידה בעדותו. תחילה טען נהג רכב הנתבעים בעדותו הראשית שנזק קל נגרם לרכב הנתבעים- בטמבון ונזילות מהרדיאטור (עמ' 7 שו' 30-31), אולם בהמשך דבריו הבהיר נזקיו: "היה לי טמבון שנפל, מכסה מנוע שהתרומם מעט" (עמ' 8 שו' 3).

11. אשר לנזק, התובעת סומכת את תביעתה בגין נזקי רכב התובע ת על חוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה. הנתבעים לא הגישו חוות דעת נגדית ולא דרשו את חקירת השמאי מטעם התובעת באופן הקבוע בתקנות, וחוות הדעת לא נסתרה.

12. לאור כל האמור, התביעה מתקבלת.
הנתבעים יחד ולחוד ישלמו לתובעת סך של 50,652 ₪ בצירוף אגרת משפט ששולמה (מחצית ראשונה ושניה) , שכר העדים מטעם התובעת כפי שנפסק בדיון, ושכר טרחת עורכי דין בשיעור של 17.55%. הסכומים לעיל ישולמו תוך 30 יום.

ניתן היום, י"א חשוון תשע"ח, 31 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ש. שלמה רכב בע"מ
נתבע: וקנין שלום
שופט :
עורכי דין: