ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ליאור כהן נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת שרה ברוינר ישרזדה

התובע
1. ליאור כהן ת.ז. XXXXXX812
ע"י ב"כ: עו"ד איתמר כהן
-
הנתבע
1. המוסד לביטוח לאומי גופים על פי דין 513436494
ע"י ב"כ: עו"ד אדרעי

החלטה

.

הליך זה עניינו בעתירתו של התובע להכרה בפגיעה בעבודה שארעה לו על פי תורת המיקרוטראומה.

רקע עובדתי נדרש כפי שהסכימו עליו הצדדים

החל מאוגוסט 2008 עובד התובע כבלדר בחברת ברינקס, במשרה מלאה, 6 ימים בשבוע, בממוצע 45 שעות בשבוע.
תפקיד התובע כבלדר כולל חלוקת שקי כסף (חלקם מלאים בשטרות וחלקם במטבעות).
חלוקת הכסף כוללת העמסת משטחי כסף לרכב, ופריקת המשטחים למחסנים ובתי עסק שונים ולהפך- העמסת המשטחים מהמחסנים לרכב, ולאחר מכן פריקה וסידור של המשטחים במחסני הברינקס.
המשטחים מורכבים מ-70 עד 100 קרטונים המלאים במטבעות ושטרות.
עבודתו של התובע כרוכה בפעולות חוזרות של התכופפות וסחיבה של השקים. התובע מעריך כי העבודה הפיזית הייתה כמחצית מסך כל עבודתו.
התובע החל לסבול מכאבי גב בחודש ספטמבר 2013.
למען שלמות התמונה ומשממצאי המומחית דלהלן, וכן טיעוני הצדדים נסמכים על תיעוד רפואי מצומצם מחודש יוני 2003 יאוזכר תיעוד זה בשלמותו.
התובע פנה לרופאת משפחה ביום 1.6.2003 בתלונה אשר תועדה כדלקמן: "חצי שנה כאבי רגל ימין- כף רגל ושוק עד הברך. ללא סיפור של חבלה. כאבים לסרוגין, יש קופות (כך במקור) ללא כאבים ". רופאת המשפחה ציינה ב"ממצאים": "מצב כללי טוב רגל ימין- ללא סימני דלקת חריפה ללא סימנים חשודים לDVT", והפנתה את התובע לביקור אצל אורתופד.
לפי הרישום בתיק האורתופדי , ביקר התובע אצל ד"ר ברנשטיין, אורתופד, ביום 2.6.2003. הביקור מאותו תאריך מצוין כ " ביקור חוזר" ומובהר כי סיבת הפניה היא "כאבים בקרסול ימין". הרופא מצא בבדיקה הגופנית רגישות דיפוזית בקרסול, נפיחות קלה וכאבים בהנעת הקרסול. הרופא הפנה את התובע לרנטגן של הברכיים וקרסול ימין, הנפיק לו אישור מחלה ומרשמי תרופות.
לא נמצא בתיק הרפואי שהועבר לבית הדין כל ממצא של צילום הרנטגן על פי ההפניה.
מאידך נמצא בתיק תיעוד של ביקור נוסף אצל רופאת המשפחה , מיום 15.6.2003 שבו מצוין כדלקמן:" תלונות/סיבת הפניה: לסרוגין סובל מגב תחתון, מקרין לרגל ימין. נבדק ע"י אורטופד, בוצעו צלומי רגל, טופל במשחה ללא שיפור. ממצאים: מצב כללי טוב" אבחנה : " LOW BACK PAIN". דיון/תכנית טיפולית: "ביקורת חוזרת עם תוצאות של הבדיקות: צילום . הפניה לרנטגן." (ההדגשה אינה במקור וכן להלן אא"כ צוין אחרת ).
אין תיעוד של ביצוע צלום רנטגן נוסף או של חזרה אל הרופאה או אל אורתופד עם ממצאים של הצלום או אחרת וזאת, עד לאשר מתואר בשנת 2013.

השתלשלות ההליך
הצדדים הגיעו להסכמות בדבר העובדות כפי שפורטו לעיל וכן על מינויו של מומחה יועץ רפואי אשר יקבע האם יש בעובדות אלה כדי לבסס טענתו לפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה.
בית הדין מינה כמומחית יועצת רפואית את ד"רסוזנה הורביץ וזו הגישה לבית הדין חוות דעתה ובה קבעה בהתיחס לשאלות שהופנו אליה כדלקמן:
לשאלה מהו ליקויו של התובע בגבו השיבה :"ביום 18.7.13 נרשם, כי התובע סובל מכאבי גב תחתון מזה מס' שבועות עם הקרנה לרגל שמאל.הוא טופל בתרופות ובימי מחלה. ביום 10.10.13 חזר לבדיקה עקב כאבי גב תחתון קורנים לרגל ימין עם ירידה בתחושה של עצבוב שורש . 4L מימין. ביום 17.11.13 נרשם בבדיקה, כי יש ירידה בתחושה של שורש 5Lמימין. בוצעה גם בדיקת CT ונרשם, כי קיימת פריצת דיסק בגובה החוליות . 1S-5L. הוא ה ופנה לטיפולי פיזיותרפיה".
לשאלה האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל? ונגזרותיה השיבה המומחית כך:
התובע סבל מכאבי גב תחתון בשנת 2003 . ביום 1.6.03 נרשם, כי הוא סבל מכאבים ברגל ימין לסירוגין כחצי שנה. בדיקת אורתופד מיום 15.6.03 קבעה, שמדובר בכאבי גב תחתון עם הקרנה לרגל ימין. להערכתי, לא חלה החמרה בליקוי קיים, ממנו סובל התובע בגב תחתון, אלא חלה החמרה חוזרת וזמנית בכאבים בגב תחתון, על רקע מחלה קיימת.

שני הצדדים בקשו להעביר אל המומחית שאלות הבהרה והבקשות ברובן המכריע אושרו בהתאם להחלטה מיום 2.2.2016. יצוטטו להלן השאלות והתשובות הנוגעות לסוגיות שבשורש טיעוני התובע:
השאלה: בחוות דעתך את מתייחסת לביקור מיום 1.6.03 אצל רופאת משפחה בו נרשם "חצי שנה כאבי רגל ימין- כף רגל ושוק עד הברך". התובע הופנה לייעוץ אורתופדי, ובבקור מיום 2.6.03 נרשם "כאבים בקרסול ימין" ובפרק האבחנות "FOOT PAIN" ו- "Pain rt Ankle". האם את מסכימה שבביקור הראשון אצל רופאת המשפחה וכן בביקור אצל האורתופד אין כל רישום ביחס לכאבי גב?
התשובה: אינני מסכימה. בביקור מיום 1.6.03 נרשם לגבי כאבים ברגל ימיו מכף רגל ועד ברך, והרופאה המטפלת הפנתה את התובע באותו יום לבדיקת אורטופד. בדיקת האורטופד לא התבצעה במועדים המצוינים בשאלה.
השאלה: בחוות דעתך את מציינת רישום מיום 15.6.03 בו צויין "לסרוגין סובל מכאבי גב תחתון" המדובר ברישום של רופאת המשפחה ולא של האורתופד, כפי שנרשם בחוות דעתך. מהו הליקוי בגב ממנו סבל התובע בשנת 2003? התשובה:. ברישום מיום 15.6.03 רשמה רופאת משפחה "סובל מגב תחתון מקרין לרגל ימין, נבדק על ידי אורטופד". סביר לדעתי שמדובר בציטוט של אורטופד מומחה שבוצעה בסמוך קודם לכן. באותו יום 15.6.03 הופנה התובע על ידי הרופאה לצילום רנטגן של עמוד שדרה תחתון. ממצאי הצילומים לא נרשמו בתיק שהועבר לעיוני. התובע סבל מכאבי גב תחתון עם הקרנה לרגל ימין
שני הצדדים בקשו להפנות אל כבוד המומחית שאלות נוספות ובהחלטת בית הדין נקבעה רשימת שאלות נוספת להן השיבה המומחית. להלן יובאו השאלות והתשובות הנוגעות לשורש המחלוקת בין הצדדים:
השאלה: בתשובה 1 לשאלות ההבהרה את מציינת כי "בדיקת האורטופד לא התבצעה במועדים המצוינים בשאלה" .הנך מופנית בשנית למסמך מיום 2.6.13 (מצ"ב ומסומן א') שבו נכתב "כאבים בקרסול ימין" - האם לאור מסמך זה את מסכימה כי בבקור הראשון אצל רופאת המשפחה מיום 1.6.03 וכן בבקור אצל האורתופד מיום 2.6.03 אין כל רישום ביחס לכאבי גב?
התשובה: אינני מסכימה. בתגובתי הקודמת להבהרה נרשם כי רופאת המשפחה ציטטה ככל הנראה את ממצאי בדיקת האורטופד שעמדו בפניה או שהתובע דיווח לה אודותם, ועל כן לא סביר שבדיקת האורטופד בוצעה באותו יום.
השאלה: לאור האמור , האם יש שינוי בתשובתך לשאלה 2 בה ציינת כי "סביר לדעתי שמדובר בציטוט של אורתופד מומחה שבוצעה בסמוך קודם לכן"? התשובה: אין שינוי.
בעקבות כך ביקש התובע מינוי מומחה אחר חלף ד"ר הורוביץ. הנתבע התנגד לבקשה ובהחלטה מיום 16.4.17 נדחתה הבקשה.
הצדדים סכמו טענותיהם בהמשך לכך. עיקר טיעוני התובע נוגע לחוסרים בתשובותיה של המומחית ומסקנתו כי דעתה היתה "נעולה". התובע ביקש בסכומיו כי בית הדין יורה על מינוי מומחה נוסף . עיקר טענות הנתבע מתיחס לכך שלגופו של ענין מבקש התובע להתעלם מהממצא הרפואי החד משמעי מיום 15.6.2017 לפיו היו כאבי גב מקרינים לרגל ימין- ממצא שעליו מתבססת המומחית. בנסיבות אלה סבור הנתבע כי חוות הדעת ברורה ונהירה.

דיון והכרעה
לאחר שעמדתי על המצוי לפני הגעתי לכלל המסקנות הבאות:
כעולה מן המובא לעיל ומיתר התשובות לשאלות ההבהרה , סבורה המומחית כי התובע סובל מהתקפים חולפים של כאבי גב אשר שכיחים גם אצל אנשים צעירים המתאמנים בחדר כושר כדוגמת התובע. לטעמה , בשנת 2003 חווה התובע התעוררות של התקף כזה, אך הוא חלף, והוא חזר והתעורר בשנת 2013 בנסיבות שהוגדרו בפרק העובדתי. לטעמה , אין העבודה בהכרח גורם להחמרה במצבו, אלא מדובר בהתקף חוזר וחולף שלעת התרחשותו הוגבל התובע בנשיאת משאות כבדים . המומחית מצאה בתיעוד הרפואי אסמכתא לכך שגם לאחר הארועים משנת 2013 חזר התובע לתפקוד מלא. (ר' התשובות לשאלות ההבהרה הראשונות (שאלות 6,7) .) המומחית מציינת עוד כי התלונות של התובע משנת 2003 זהות לתלונות מ2013.
טיעונו של התובע מתבסס על כך שלדעתו המומחית נעולה היתה בדעתה שאליה הגיעה שלא על בסיס חומר רפואי מספק. בד"א? בכך שהמומחית הסתפקה בקביעה אחת של רופאת משפחה כי הוא סובל מ כאב גב תחתון המקרין לרגל ימין בשנת 2003 . לשיטתו, קביעה זו בעייתית הן מהותית: כיון שמתבססת על ממצא אחד כאשר מאותם מועדים קיימים ממצאים אחרים שאינם מצביעים על בעיה בגב אלא על בעיה ברגל- ובכלל זה ממצאי האורתופד, והן טכנית- המומחית לא שינתה מעמדתה גם כאשר הובהר לה, בניגוד לסברתה בחוות הדעת המקורית כי התובע כן ביקר אצל אורתופד למחרת הביקור הראשון אצל רופאת המשפחה והמשיכה להיות "נעולה בדעתה" על כך שהיה ביקור נוסף אצל אורתופד, אשר אינו מתועד- דבר שאין לקבל. התובע ציין כי המומחית לא השיבה עניינית לשאלות רבות שהופנו אליה. ( ר' לענין זה טענותיו בסעיפים 8-13 לסכומיו המתיחסים לשאלות והתשובות שהובאו לעיל, וכן טענותיו ביחס לתשובה לשאלה 5 משאלות ההבהרה הנוספות, אשר הציבה בפני המומחית את גם השאלה האם היו ממצאים של אורתופד על קיומה של פריצת דיסק בשנת -2003 השאלה לא נענתה כלל).
אף אם לכתחילה מצאתי כי אין מקום למנות תחת המומחית מומחה יועץ אחר, כפי שנתבקש על ידי התובע, הרי לאחר עיון בכלל טיעוני הצדדים באתי לכלל מסקנה כי הנסיבות מצדיקות מינוי מומחה נוסף.
אבהיר – אכן אין חולק על כך כי אכן בסופו של דבר רופאת המשפחה ציינה אבחנה של כאב גב המקרין לרגל ימין שלאחריו נשלח התובע שוב לצלום ( שלא הוגדרה מטרתו, שככל הנראה לא ביצע, ומכל מקום לא תועד בחומר שהוגש לבית הדין ). זוהי האבחנה האחרונה משנת 2003 אבחנה ברורה המקבילה לאבחנה משנת 2013. גם אם עסקינן בממצא של רופאת המשפחה "בלבד" כדאליבא דתובע, אין בכך כדי לגרוע מקיומו ומהתבססותה של המומחית עליו. לא זו אף זו: מתוך ההשתלשלות הכרונולוגית נדמה כי כאבי הרגל כשלעצמם נבדקו ולמעשה נשללו ממצאים ברגל עצמה, וכי משכך ונוכח תלונות על כאב גב, הוסקה המסקנה שבתיעוד מה 15.6.03.
ועוד- העובדה שאין תיעוד רפואי על המשך מעקב וטיפול ובכלל זה גם לא ביצוע צילום רנטגן על פי ההפניה מה 15.6.03 , יש בה משום הסבר מסוים למסקנתה של המומחית כי דובר אז (וב2013) בהתקף חולף.
ואולם התעלמותה של המומחית מהתיעוד הכרונולוגי, כפי שהוא, והמנעותה מהשיב לשאלות הרלבנטיות הנובעות מכך, ובכלל זה לתהיה שעלתה מתוך השאלות השונות בדבר הסקת מסקנות על יסוד תלונה אחת על כאב גב מקרין לרגל- בהעדר תיעוד נוסף על ממצאים בענין זה- מביאתני לכלל מסקנה כי אין בחוות הדעת בתוספת התשובות לשאלות ההבהרה כדי לבסס די הצורך ממצאים עליהם יוכל פסק הדין להתבסס. מכל מקום, גם אם ניתן לעשות כן, הרי שהדבר מחייב את בית הדין להגיע למסקנות "רפואיות" במקומה של המומחית בכל אותן נקודות שאליהן לא השיבה באופן ברור.
אכן בהחלטה מיום 16.4.17 דן בית הדין בבקשה שכותרתה היתה "מינוי רופא אחר" והובאו הנימוקים לדחיית הבקשה. כאמור בסכומיו העלה התובע טענה כי בית הדין לא דן בבקשה החלופית למינוי מומחה "נוסף". לא ברישת הבקשה ולא בכותרתה לא צוין כי מבוקש מינוי מומחה נוסף. עם זאת הדבר נכלל בגוף הבקשה כבקשה החלופית ואכן לא היתה התיחסות אליו בהחלטה האמורה.
בהתאם להנחיות הנשיאה אחד המקרים בהם יש מקום לשקול מינוי רופא נוסף הוא כאשר לא ניתן מענה ברור לכלל השאלות שהוצגו "והן חיוניות להכרעה בהליך" . סבורני כי חוסר ההתיחסות של המומחית להשתלשלות הכרונולוגית המלאה של הארועים משנת 2003 כפי שהיא (בצירוף גרסה המשנה מן התשתית העובדתית המתועדת) ו כן לכך שאין תיעוד על צילומים ו/או אבחון פריצת דיסק ב2003, מונעים מבית הדין תשובה רפואית מקצועית לכלל השאלות החיוניות אשר התשובה להן נדרשת לצרכי הכרעה בסוגיות העומדות על הפרק.
משכך, ימונה מומחה נוסף . בכוונת בית הדין להעביר אל המומחה הנוסף את השאלות שהועברו לכתחילה למומחית.

ניתן היום, י' חשוון תשע"ח, (30 אוקטובר 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: ליאור כהן
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: