ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סילביה ביטון נגד בנימין ביטון :

בפני כבוד השופט הבכיר שאהר אטרש
התובעת:
סילביה ביטון ת.ז. XXXXXX463
ע"י ב"כ עוה"ד האני סרוג'י

נגד

הנתבעים:
1. בנימין ביטון ת.ז. XXXXXX010
ע"י ב"כ עוה"ד אבו סעדה ריאד
2. צמח זם יזמות בע"מ – נמחקה
3. טי.איי פתרונות(ישראל) בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד חניתה מיטלס ואח'
4. בית מסחר השחל בע"מ - נמחקה
5. בי-אד.ד.י בע"מ. - נמחקה
6. סיירוקס ישראל בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד יגאל עיני
7. טי.איי.פתרונות (ישראל) בע"מ
8. הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ – נמחק
9. טכנו א.נ שווק בע"מ
10. הגליל העליון האגש"ח בע"מ - נמחקה
ע"י ב"כ עוה"ד אלברטו קופרשמיט
11. סיירוקס ישראל בע"מ – נמחקה
ע"י ב"כ עוה"ד יגאל עיני
12. נטו מלינדה סחר ב"מ – נמחקה
ע"י ב"כ עוה"ד אריאל מירלמן
13. כל-בו קרור – ממן (1991) בע"מ – נמחקה
ע"י ב"כ עוה"ד אליהו עמר
14. בנק לאומי למשכנתאות בע"מ

פסק דין

1. בישיבה מיום 14.9.2017 הודיעו ב"כ הצדדים כי "מוסכם עלינו כי עם מתן צו כינוס בהליך פש"ר נגד הנתבע 1, תביעה זו מתייתרת ויש להורות על מחיקתה בהסכמה".

2. ביום 1.10.2017 הגישה ב"כ הנתבעת 3 ו- 7 (להלן: "הנתבעת") "בקשה למחיקת התביעה ופסיקת הוצאות" (בקשה 32). בנימוקי הבקשה צוין, כי ביום 24.9.17 ניתן צו כינוס לנכסי החייב – הנתבע 1 במסגרת תיק פש"ר 60308-07-17 בבית משפט זה (שהעתק ממנו צורף לבקשה) ומשכך, ולאור הסכמת הצדדים בדיון מיום 14.9.17, יש להורות על מחיקת התביעה וביטול צו המניעה הזמני. בנוסף, מבקשת ב"כ הנתבעת לחייב את התובעת בתשלום הוצאות משפט בסכום שלא יפחת מסכום העירבון שהופקד ע"י התובעת (בסך 15,000 ₪) זאת משום שמדובר בתביעת סרק מיותרת אשר מטר תה היחידה הייתה יצירת סחבת במימוש בית המגורים של החייב, בעקבותיה נאלצה הנתבעת להגיש כתב הגנה מפורט ובקשות שונות וכן להופיע לארבעה דיונים.

3. משלא הוגשה תשובת התובעת לבקשה 32 במועד, עתרה הנתבעת ביום 22.10.17 "למתן החלטה בבקשה למחיקת התביעה ופסיקת הוצאות" (בקשה 32).
4. ביום 25.10.2017 הוגשה תגובת התובעת לבקשה, בגדרה היא מבקשת "להורות על דחיית הבקשה על הסף, למחוק את התביעה, להשיב למשיבה (התובעת – ש.א.) את הפיקדון וכן לחייב את המבקשת (הנתבעת – ש.א.) בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד כדין ".

בנימוקי התגובה נטען, כי הנתבעת פעלה מלכתחילה בחוסר תום לב משלא יידעה את בית המשפט על הליך הפש"ר המתנהל בעניינו של הנתבע 1, והגישה לאורך כל ההליך בקשות סרק. עוד נטען, כי התובעת פעלה בתום לב ונהגה לקיים את החלטות בית המשפט, אך התנהלות הנתבעת ובקשות הסרק שהגישה עיכבו בהרבה את התקדמות ההליך.

5. בתגובת הנתבעת לתגובת התובעת מיום 30.10.17 השיבה ב"כ הנתבעת לטענות ב"כ התובעת בהדגישה כי הנתבעת הודיעה לבית המשפט על ניהול הליך הפש"ר מיד עם תחילתו, כי אין לנתבעת כל אינטרס להסתיר מידע מבית המשפט או לגרום לעיכוב ההליכים בתיק. הנתבעת שבה וטוענת, כי התובעת היא זו שנמנעה מקיום החלטות בית המשפט במועד וזלזלה בהחלטותיו, עובדה שחזרה על עצמה פעם אחר פעם ואשר הצריכה את הנתבעת בהגשת בקשות רבות לבית המשפט.

6. עינינו הרואות, כי המחלוקת בין ב"כ הצדדים סבה סביב שאלת הוצאות המשפט בלבד, כאשר שניהם מסכימים למחיקת התביעה.

לאור הסכמת ב"כ הצדדים בישיבה מיום 14.9.17 (עמ' 11 ש' 8-7 לפרוטוקול) ולאור עמדותיהם כעולה מהבקשה (מס' 32) והתגובות שהוגשו, ומשניתן צו כינוס לנכסי הנתבע 1, אני מורה על מחיקת התביעה ועל ביטול צו המניעה הזמני מיום 22.6.2016.

7. באשר לשאלת החיוב בהוצאות משפט:

תקנות 511 ו- 512 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 העוסקות ב"הטלת הוצאות" וב"קביעת סכום ההוצאות" קובעות כהאי לישנא:

"511.(א) בתום הדיון בכל הליך, יחליט בית המשפט או הרשם, לענין שלפניו, אם לחייב בעל דין בתשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות המשפט (להלן – הוצאות) לטובת בעל דין אחר, אם לאו.
(ב) החליט בית המשפט או הרשם לחייב בעל דין בהוצאות, רשאי הוא לקבוע את סכום ההוצאות לפי שיקול דעתו, בכפוף לאמור בתקנה 512.
(ג) בדיון המתקיים בערכאה ראשונה, תינתן לבעלי הדין הזדמנות להשמיע את טענותיהם בדבר סכום ההוצאות או שיעורן לפני מתן הצו להוצאות.
(ד) ניתן צו להוצאות בהליך פלוני, לא ייפגע הצו על ידי כל צו אחר להוצאות שיינתן לאחר מכן שלא בדרך של ערעור על הצו הראשון.
מיום 9.6.1990
תק' תש"ן-1990
ק"ת תש"ן מס' 5266 מיום 10.5.1990 עמ' 598
(א) בתום הדיון בכל הליך, יחליט בית המשפט או הרשם, לענין שלפניו, אם לחייב בעל דין בתשלום שכר טרחת עורך דין ויציאות והוצאות המשפט (להלן – הוצאות) לטובת בעל דין אחר, אם לאו.
קביעת ס
476(
קביעת ס
476(
512. (א) קבע בית המשפט או הרשם את סכום ההוצאות, רשאי הוא לפסוק אותו, הן לענין שכר טרחת עורך דין והן לענין הוצאות המשפט, כל אחד מהם בנפרד בסכום כולל, ובלבד שבכפוף לאמור בתקנת משנה (ב), לא יפחת סכום שכר הטרחה מן התעריף המינימלי שנקבע לענין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי), תשל"ז-1977 (להלן – התעריף המינימלי), זולת אם הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על תשלום סכום קטן מהסכום האמור.
מיום 9.6.1990
תק' תש"ן-1990
ק"ת תש"ן מס' 5266 מיום 10.5.1990 עמ' 598
החלפת תקנת משנה 512(א)
הנוסח הקודם:
(א) קבע בית המשפט או הרשם את סכום ההוצאות, רשאי הוא לפסוק אותו בסכום כולל, הן לענין שכר טרחת עורך דין, הן לענין הוצאות המשפט והן לענין שניהם, ובלבד שבכפוף לאמור בתקנת משנה (ב), לא יפחת סכום ההוצאות מן התעריף המינימלי שנקבע לענין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי), התשל"ז-1977 (להלן- התעריף המינימלי), זולת אם הורה בית המשפט, מטעמים שיירשמו, על תשלום סכום קטן יותר מהסכום האמור.

מיום 29.6.1996
תק' (מס' 2) תשנ"ו-1996
ק"ת תשנ"ו מס' 5756 מיום 30.5.1996 עמ' 932 (א) קבע בית המשפט או הרשם את סכום ההוצאות, רשאי הוא לפסוק אותו בסכום כולל, הן לענין שכר טרחת עורך דין והן לענין הוצאות המשפט, כל אחד מהם בנפרד בסכום כולל, ובלבד שבכפוף לאמור בתקנת משנה (ב), לא יפחת סכום שכר הטרחה מן התעריף המינימלי שנקבע לענין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי), התשל"ז-1977 (להלן – התעריף המינימלי), זולת אם הורה בית המשפט, מטעמים שיירשמו, על תשלום סכום קטן מהסכום האמור.

מיום 26.10.1997
תק' (מס' 2) תשנ"ז-1997
ק"ת תשנ"ז מס' 5855 מיום 1.10.1997 עמ' 1262 (א) קבע בית המשפט או הרשם את סכום ההוצאות, רשאי הוא לפסוק אותו, הן לענין שכר טרחת עורך דין והן לענין הוצאות המשפט, כל אחד מהם בנפרד בסכום כולל, ובלבד שבכפוף לאמור בתקנת משנה (ב), לא יפחת סכום שכר הטרחה מן התעריף המינימלי שנקבע לענין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי), התשל"ז-1977 (להלן – התעריף המינימלי), זולת אם הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על תשלום סכום קטן מהסכום האמור.
(ב) בתיתו צו להוצאות ובקביעת שיעורן יתחשב בית המשפט או הרשם, בין השאר, בשווי הסעד השנוי במחלוקת בין בעלי הדין ובשווי הסעד שנפסק בתום הדיון, ויהא רשאי להתחשב גם בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון.
תק' (מס'
תק' (מס'
(ג) בית המשפט או הרשם יכלול בתוך הסכום האמור בתקנת משנה (א) לעניין שכר טרחת עורך דין, סכום השווה למס ערך מוסף מקום שבו הזוכה שילם או מחויב לשלם מס ערך מוסף לעורך דינו, זולת אם ראה בית המשפט או הרשם כי הזוכה רשאי לנכות את מס התשומות בשכר טרחת עורך דינו, ובלבד שלא יפסוק סכום כאמור כרכיב נפרד.
מיום 29.6.1996
תק' (מס' 2) תשנ"ו-1996
ק"ת תשנ"ו מס' 5756 מיום 30.5.1996 עמ' 932 (ג) פסק בית המשפט או הרשם שכר טרחת עורך דין לפי תקנה 511 תקנת משנה (א), ייווסף לסכום שנקבע כאמור סכום השווה למס ערך מוסף החל ששולם עליו, זולת אם הורה בית המשפט או הרשם הוראה אחרת; לענין תקנות אלה, דינו של סכום שהוּסף כאמור כדין שכר הטרחה שנפסק.

מיום 11.7.1996
ת"ט תשנ"ו-1996
ק"ת תשנ"ו מס' 5772 מיום 11.7.1996 עמ' 1442 (ג) פסק בית המשפט או הרשם שכר טרחת עורך דין לפי תקנת משנה (א), ייווסף לסכום שנקבע כאמור סכום השווה למס ערך מוסף ששולם שמשולם עליו, זולת אם הורה בית המשפט או הרשם הוראה אחרת; לענין תקנות אלה, דינו של סכום שהוּסף כאמור כדין שכר הטרחה שנפסק.

מיום 17.11.2010
תק' תשע"א-2010
ק"ת תשע"א מס' 6933 מיום 18.10.2010 עמ' 62 החלפת תקנת משנה 512(ג)
הנוסח הקודם:
(ג) פסק בית המשפט או הרשם שכר טרחת עורך דין לפי תקנת משנה (א), ייווסף לסכום שנקבע כאמור סכום השווה למס ערך מוסף שמשולם עליו, זולת אם הורה בית המשפט או הרשם הוראה אחרת; לענין תקנות אלה, דינו של סכום שהוּסף כאמור כדין שכר הטרחה שנפסק.

מיום 13.9.2012
תק' (מס' 8) תשע"ב-2012
ק"ת תשע"ב מס' 7163 מיום 13.9.2012 עמ' 1693 החלפת תקנת משנה 512(ג)
הנוסח הקודם:
(ג) פסק בית המשפט או הרשם שכר טרחת עורך דין לפי תקנת משנה (א), לא ייפסק ולא ייווסף לסכום שנקבע, כאמור, סכום השווה למס ערך מוסף הנגזר מן הסכום שנקבע.
תק' (
תק' (
(ד) סכום הוצאות המשפט ייקבע בידי השופט או הרשם שנתן את ההחלטה בדבר הטלת הוצאות (להלן – ההחלטה); לא התאפשר הדבר, ייקבע סכום הוצאות המשפט בידי רשם ויהיה צירופם של אלה, זולת אם קבע אחרת בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה:
(1) אגרות בית המשפט, הוצאות רישום של פרוטוקול בית המשפט, העתקתו או צילומו, דמי המצאת כתב בי-דין לפי תקנה 475א, שכר בטלה של עדים, שכר רופאים ומומחים אחרים, דמי לינה ודמי נסיעה של אלה בישראל וכל הוצאה אחרת הרשומה כדין בתיק התובענה לפי החומר שבתיק, בלי צורך בבקשה ושלא בפני בעלי הדין;
(2) הוצאות משפט אחרות, אם היו, ייקבעו לפי בקשה בכתב או בעל פה ולאחר שמי שדן בבקשה נתן לבעלי הדין הזדמנות להשמיע את טענותיהם וראה כי ההוצאות האמורות היו סבירות ודרושות לניהול המשפט".

התקנות הנ"ל מקנות לערכאה המבררת שיקול דעת רחב בנושא ההוצאות, בין היתר, כיוון שהיא זו המתרשמת מאופן ניהול ההליך על-ידי הצדדים (ראו: רע"א 4838/12 עידן מורדוב נ. יונתן טייב, 13.8.2012) "נקודת המוצא לחיוב בעל הדין שהפסיד בדיון בהוצאות בעל דינו, היא של חיוב בהוצאות ריאליות, חיוב שיש בו כדי: למנוע מן הצד הזוכה חסרון כיס, להרתיע תובעים – בכח מלנקוט בהליכי סרק, ולעודד נתבעים בכח להימנע מהתגוננות סרק מפני תביעה ראויה ... את ההוצאות הריאליות יש להכפיף להיותן סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההליך" (ראו: רע"א 6793/08 לואר בע"מ נ. משולם לוינשטיין הנדסה וקבלנות בע"מ, 28.6.2009).

8. במקרה עסקינן, משביקשה התובעת כי בית המשפט יורה על מחיקת תביעתה ומשנעתרתי לבקשתה כאמור לעיל, זכאי בעל הדין שכנגד, הנתבעת, לקבל הוצאותיו, "מתוך המגמה שלא יצא שכרה בהפסדה" (ראו: ע"א 2959/09 שוג מוקטרן נ. ד"ר אהוד וינר, 2.7.2012). אין בנמצא נסיבות מיוחדות, ואף התובעת עצמה אינה טוענת לקיומן של נסיבות כאלה, אשר בעטיין מן הראוי להימנע מלפסוק הוצאות משפט לטובת הנתבעת. ברי כי בעקבות הגשת התביעה נגדה נאלצה הנתבעת להגיש כתב הגנה ובקשות שונות, בעיקר בשל מחדליה של התובעת, וכן להופיע לדיונים שהתקיימו הן בבקשה למתן סעד זמני והן בהליך העיקרי. יש בכל אלה כדי ללמד על הוצאות לא מבוטלות שנגרמו לנתבעת. לא זו אף זו, במכלול שיקוליו רשאי בית המשפט להתחשב גם בדרך שבה ניהלו הצדדים את הדיון (ראו: רע"ב 4146/16 אלון טובים נ. אברהם קייקוב, 11.9.2016). התובעת לא הקפידה על קיום החלטותיו של בית המשפט, דבר שגרם להגשת בקשות חוזרות ונשנות על ידי הנתבעת, הגם שב"כ התובעת לא רק שהגיש את תגובתו לבקשה 32 באיחור אלא גם חטא בחסר דיוק בטענות שהעלה נגד הנתבעת.

9. בהינתן כל האמור, הנני לחייב את התובעת לשלם לנתבעת 3 ו- 7 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.

המזכירות מתבקשת לנכות סכום הוצאות המשפט בסך 10,000 ₪ מסכום העירבון הכספי שהופקד על ידי התובעת ולהעבירו לזכות ב"כ הנתבעת 3 ו- 7, ולהחזיר את יתרת סכום העירבון לתובעת באמצעות בא-כוחה.

ניתן היום, י"א חשוון תשע"ח, 31 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתק לצדדים.


מעורבים
תובע: סילביה ביטון
נתבע: בנימין ביטון
שופט :
עורכי דין: