ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ליאת סליה אביב נגד משרד הפנים :

בפני כבוד ה שופטת זהבה (קאודרס) בנר

תובעת

ליאת סליה אביב

נגד

נתבעת

משרד הפנים

פסק דין

לפניי תביעת התובעת בסך של 1,000 ₪ כנגד המדינה - משרד הפנים- לפי סעיף 30א.חוק התקשורת (בזק ושירותים) תשמ"ב-1982 (להלן: "החוק") .

1. בתביעה נטען כי התובעת קיבל ה ביום 11.6.17 מסרון ממשרד הפנים שזו לשונו:
"שר הפנים, אריה דרעי, שמח לעדכן –תחילת חוק הביומטריה. זקוקים לתעודת זהות או לדרכון ביומטריים? הזמינו תור: WWW.piba.gov.il . שימו לב מי שבידו תיעוד ישן בתוקף לא נדרש להגיע – התיעוד יכובד במוסדות הציבוריים ".

2. התובעת טוע נת בתביעתה כי משלוח המסרון מהווה הפרה ל פי הוראות סעיף 30.א לחוק בהתחשב בנסיבות הבאות: " התובע (כך בכתב התביעה – ז.ב.) מעולם לא נתן את הסכמתו לקבלת דברי פרסומת מהנתבעת " וכן כי "הנתבעת לא סיפקה אפשרות להסרה מרשימת התפוצה שלה, ולהפסקת קבלת דברי פרסומת". עוד נטען כי עדכון עתי שאינו בא לעודד רכישת מוצרים בתשלום הוא "דבר פרסומת" לפי החוק וכי אין מחלוקת כי הנתבעת מבקשת תשלום על השירותים שהיא מספקת.

3. ביום 1.10.17 הגישה הנתבעת בקשה לסילוק על הסף בסופה אף התייחסה מפורשות לכל הנטען בכתב התביעה. באותו היום הוריתי לתובעת להגיש תגובתה תוך 14 יום. מבדיקת המזכירות עולה כי התובעת קיבלה ההחלטה ביום 5.10.17 אך עד היום, על אף שחלפו למעלה מ – 14 יום לא הוגשה תגובתה לבקשה.
ביום 29.10.17 הגישה הנתבעת הודעה לפיה אם תדחה בקשתה לדחייה על הסף יש לראות בבקשתה כתב הגנה.
משלא הוגשה תגובת התובעת לבקשה לדחייה על הסף, ולאחר ששקלתי בשנית את הבקשה לדחיית התביעה על הסף, החלטתי לדון בטענות הנתבעת בבקשתה לסילוק על הסף במסגרת פסק הדין.

4. לטענת הנתבעת, התביעה אינה מגלה עילה, היא קנטרנית וטורדנית ונועדה לעשות שימוש לרעה בהליכי בית המשפט.
נטען כי התביעה שהוגשה היא חלק ממספר רב של תביעות דומות שהוגשו בבתי משפט ברחבי הארץ בתקופה הא חרונה נגד המדינה לפי חוק התקשורת, בגין משלוח מסרון אינפורמטיבי מטעם רשות האוכלוסין וההגירה. התביעה, נטען, היא חלק מקמפיין כנגד החוק הביומטרי, וכתב התביעה כלשונו פורסם לרבים ברשת האינטרנט.
לפיכך, נטען, מדובר בתביעה קנטרנית שנעשית בפורום שאינו נאות שכן מטרתה אינה קידום המטרות להן נועד סעיף 30 בחוק התקשורת, אלא חלק מהקמפיין הביומטרי באופן עקיף.

5. נטען כי התביעות השונות שהוגשו ברחבי הארץ אינן מכילות פרטים מלאים של התובעים. כך תביעת התובעת בענייננו הוגשה ללא ציון מס' תעודת זהות, ללא ציון מס' טלפון, התביעה מנוסחת בלשון זכר במקום לשון נקבה ואף ההודעה צורפה כנספח ללא תאריך, כך שלא ניתן לבחון האם קיים תיאום בין המועד הנקוב בהודעה לבין המועד הנקוב בכתב התביעה.

6. עוד טוענת הנתבעת כי בבתי משפט ברחבי הארץ ניתנו לא מכבר פסקי דין בתביעות דומות לתביעה זו, בהן נדחו התביעות או נמחקו לבקשת התובעים עצמם. כך, לדוגמא, בת"ק 28166-06-17 מרינה ברלין קרמר נ' משרד הפנים, דחתה כבוד השופטת אורית ליפשיץ את התביעה על הסף, לאחר שהתובעת ביוזמתה הגישה בקשה לדחייה על הסף תוך שהיא מנמקת כי "ככל הנראה "השתמשו" בי להיות חלק מקמפיין כנגד החוק הביומטרי. דבר שאיני מאמינה בו".

7. הנתבעת טוענת כי מדובר במסרון שאינו מסחרי ואינו מהווה "פרסומת" בהתאם לסעיף 30א. חוק התקשורת. המסרון אותו קיבלה התובע ת, נשלח לכ – 2.3 מיליון תושבים מעל גיל 18, ונועד ל יידע את הציבור כי החוק הביומטרי נכנס לתוקף, ובכך להקל על העומס בלשכות באמצעות עדכון בעלי התיעוד, כי ככל שהוא בתוקף הם אינם נדרשים להחליפו בשלב זה.
לטענת המדינה, קביעה הפוכה תמנע מהציבור מידע נחוץ אודות השירותים העומדים לרשותם, ובכך יפגעו אזרחי המדינה, בניגוד לתכליתו של החוק התקשורת.

דיון והכרעה:

8. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובחנתי את המסרון שנשלח לתובע ת, אני סבורה כי משלוח המסרון על ידי המדינה אינו מהווה "פרסומת" ולא מדובר בהפרה לסעיף 30א לחוק התקשורת.

9. סעיף 30 א. (א) מגדיר את המונח "פרסומת" ו- "מפרסם" באופן הבא:
"דבר פרסומת" – מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת וכן מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה;
"מפרסם" – מי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת כמען להתקשרות לשם רכישתו של נושא דבר הפרסומת, מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, ובכלל זה לקדם קבלת תרומות או תעמולה, או מי שמשווק את נושא דבר הפרסומת בעבור אחר; לעניין זה, לא יראו כמפרסם מי שביצע, בעבור אחר, פעולת שיגור של דבר פרסומת כשירות בזק לפי רישיון כללי, רישיון מיוחד או מכוח היתר כללי, שניתנו לפי חוק זה;
..
(ב) לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת; פנייה חד-פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק או לנמען לשם קבלת תרומה או תעמולה, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה, המהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו, לא תיחשב הפרה של הוראות סעיף זה.
(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), משלוח דבר פרסומת באמצעות דואר אלקטרוני לשם קבלת תרומה או תעמולה על ידי מפרסם שהוא עמותה או חברה לתועלת הציבור, לא יהווה הפרה של הוראות סעיף קטן (ב), ובלבד שהנמען לא הודיע על סירובו לקבל את דבר הפרסומת לפי הוראות סעיף קטן (ג)(2) או (ד)."

10. מקובלת עלי עמדת המדינה. המסרון שנשלח ע"י המדינה אינו מסחרי ולא נועד לעודד רכישת מוצר או שירות, אלא מהווה שירות לציבור על מנת לעדכן בדבר תחילת החוק הביומטרי. מסרון זה אף אינו בגדר קמפיין פוליטי.

11. היטיבה לנמק זאת כבוד השופטת מאג'דה ג'ובראן מורקוס, בתיק בו נדונו נסיבות דומות - ת"ק (עפ') 30495-06-17 ליאור גבע נ' מדינת ישראל – משרד הפנים (ניתן ביום 2.9.17) (להלן – עניין גבע), וכך בלשונה:

"אני סבורה כי משלוח המסרון על ידי המדינה אינו מהווה "פרסומת" ולא מדובר בהפרה לסעיף 30א לחוק התקשורת.
...
לשון הסעיף מדברת על פרסומת שמופצת כמסר מסחרי. לא ניתן לראות את המסרון ששלח משרד הפנים כמסר מסחרי. מסירת הודעה לציבור על כניסת החוק לתוקף הינו מידע שראוי וצריך להגיע לרשות כלל האוכלוסיה. אין כאן עניין מסחרי. אין גם לראות באגרה שהמדינה גובה עבור הנפקת התעודות כ"רווח". המדינה אינה גוף מסחרי ואינה פועלת מול אזרחיה לשם השגת רווח כספי. בעניין זה אני מפנה לרת"ק (ת"א) 56184-09-16 לאומית שירותי בריאות כללית נ' בן עטר (פורסם בנבו) שם נקבע כי מסרון ששלחה קופת חולים המיידעת את לקוחותיה בדבר החזרים על ייעוץ רפואי וחיסונים ועוד שירותים הניתנים על ידה אינם דברי "פרסומת" בהתאם לחוק התקשורת. ראה גם פסק דין דומה לגבי קופת חולים כללית ב ת"ק (ת"א) 14624-02-16 יונתן בן עמי נגד שירותי בריאות כללית (פורסם בנבו). גם במקרה דנן, המסרון ששלחה המדינה לתושבים הינו מידע חיוני שאינו מהווה "פרסומת".

12. ביהמ"ש העליון נדרש לסוגיית חוק התקשורת ב רע"א 1954/14 אילן חזני נ' שמעון הנגדי [פורסם בנבו] (4/8/14) [להלן: "עניין חזני"], שם נערך דיון, בין היתר, בנוגע לתכליתו של חוק התקשורת ומטרותיו.
בסעיף 2 לפסק הדין בעניין חזני, מפרט כבוד השופט פוגלמן 5 סוגי בעיות הנגרמות ממשלוח הודעות ספאם – "דואר זבל":
(1) בעיות הנוגעות לתוכנן של הודעות הפרסומת – יכולות להכיל מידע שקרי או פוגעני המגיע לנמען שאינו חפץ בו (פרסום אתרי הימורים, פורנוגרפיה ועוד).
(2) בעיות הנוגעות לפגיעה בפרטיות הנמען – כתובת הדואר האלקטרוני של הנמען הועברה לשולח ללא הסכמת הנמען ונעשה בה שימוש שלא בהסכמתו.
(3) בעיות הנוגעות לשימוש בדואר אלקטרוני כאמצעי תקשורת- בשל קלות ההפעלה והעלות הנמוכה. תופעת הספאם פוגעת ביעילות ובתועלת שהעסקים מפיקים ממנו ופוגעת במסחר.
(4) העברת עלויות הפרסומים מן המפרסם אל הנמען – הנמען צריך לבזבז זמן רב על סינון והפרדה בין הודעות רצויות לאלו שאינן רצויות, ומטיל גם עלויות משמעותיות על ספקי התקשורת.
(5) פגיעה בצדדים שלישיים שאינם במעגל התקשורת שבין המפרסם לנמען:
פגיעה במוניטין של גופים שכתובות הדואר שלהם משמשות מסווה למפרסמים.

13. לא מצאתי כי בהודעות בגינן הוגשה התביעה מתקיימות מי מ"הבעיות" אשר פורטו לעיל.
החשש אותו ביקש למנוע חוק התקשורת אינו מתקיים במסרון ששלחה הנתבעת לתובעת.
אני מקבלת את עמדת המדינה כי פרטי הטלפון של התובעת הועברה על ידה במסגרת בקשות דומות לתוכן ההודעה, ובמטרה לקבל הודעה הרשות ולפיכך טענת התובעת כי לא מסרה את מס' הטלפון שלה דינה להידחות.
אף טענת התובעת כי הנתבעת לא סיפקה אפשרות להסרה מרשימת התפוצה ולהפסקת קבלת דברי "הפרסומת" דינה להידחות. במסרון נמסר "לינק" לאתר משרד הפנים והתובעת רשאית הייתה לפנות ולבקש הסרת מס' הטלפון שלו מרשימת התפוצה בלינק שצורף.

14. לסיכום, ס' 30א לחוק התקשורת נועד להילחם בהשלכות העלולות לנבוע ממשלוח הודעות ספאם. אין זה ראוי להשתמש בחוק התקשורת על מנת לקדם כל מטרה אחרת, העשויה לגרום להצפת המערכת בתביעות סרק נגד המדינה.
המסרון שנשלח לתובעת אינו בגדר "דבר פרסומת". תוכן ההודעה - כניסת החוק הביומטרי לתוקפו – הינו מידע ראוי שיש למוסרו לציבור ו מטרתו, כפי שציין ביהמ"ש בעניין גבע, להביא לייעול ולחסכון לקופה הציבורית.

15. לפיכך, אני קובעת כי דין התביעה להידחות על הסף והדיון הקבוע ליום 31.10.17 מבוטל .

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 400 ₪.
הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, ישא סכום זה בהפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.

על המזכירות להודיע על פסק הדין מידית לצדדים.

ניתן היום, י' חשוון תשע"ח, 30 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ליאת סליה אביב
נתבע: משרד הפנים
שופט :
עורכי דין: