ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סופרדיל לבנין ולבית בע"מ נגד פסח זוהר וינקלר :

התובעת/המשיבה
סופרדיל לבנין ולבית בע"מ
ח.פ. 512732496

נגד

הנתבע/המבקש
פסח זוהר וינקלר
ת.ז. XXXXXX754

פסק דין

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות וכן התנגדות לביצוע שטר.

במסגרת התצהיר התומך בבקשה טען המבקש כי לא קיבל כל תמורה בגין ההמחאה שהוגשה לביצוע, וכי כאשר פנה לזוכה לקבל פירוט אודות המוצרים שלכאורה ניתנו לו כנגד ההמחאה, לא הסכימה הזוכה להעביר אליו פירוט. עוד טען בתצהיר התומך בבקשה כי הליכי ההוצל"פ התקבלו אצלו במהלך תקופה לחוצה בחייו, ובשל טעות לא ייחס להם חשיבות, תוך שהוא סמוך ובטוח לאור פנייתו אל הזוכה כי ההליכים יסתיימו ללא צורך בנקיטת צעדים נוספים מטעמו, עד אשר ננקטו נגדו ההליכים ונסיון לנהל מו"מ כשל.

בבקשה, בניגוד לתצהיר, הוסיף המבקש וטען כי ההמחאה מזויפת, כי במסגרת התנהלות עסקית שהתקיימה בין הצדדים בעבר הפקיד בידי הזוכה המחאה ריקה, ללא תאריך וסכום לבטחון בלבד, ולימים לא ביקש לקבל לידיו את ההמחאה לאחר עריכת החשבון והיה סמוך ובטוח כי הזוכה תפעל להשמדתה, אלא שמסיבה לא ברורה בחרה זו למלא את ההמחאה כראות עיניה באשר לסכום ולתאריך.
המבקש הוסיף וטען כי במועד מאוחר יותר רכש סחורה אחרת מאת המשיבה, אך זו היתה באיכות ירודה ונגרמו לו נזקים והזוכה התנערה מטענותיו.

ראוי להבהיר ולציין כי במסגרת התצהיר התומך בבקשה לא טרח המבקש לטעון כל טענה בנוגע לזיוף ההמחאה, ואף לא לעניין הנזקים שלשיטתו נגרמו לו או לעניין הפגמים באיכות הסחורה המאוחרת שקנה.

בחקירתו טען המבקש לראשונה כי החתימה שעל גבי השטר שהוגש לביצוע הינה חתימה מזויפת שאיננה חתימתו, וכאשר נשאל מדוע טען בבקשתו כי השטר שמסר היה חסר חתימה וסכום ולא ציין חסרונה של חתימה, השיב בתשובה מתחמקת וטען מחד כי הוא אינו יודע אם השיק נשוא התיק הוא השיק שהותיר בידי הזוכה, או שמא מדובר בשיק אחר.

עוד העיד המבקש בחקירתו כי הוא מאשר חתימתו לפחות על אחת מתעודות המשלוח אשר הוצגו לו, וכאשר נשאל מדוע לא שילם את הסכום הנדרש בגין הסחורה שסופקה כעולה מתעודת המשלוח, השיב כי ביקש "להיפגש עם דוד והוא סירב".

מכל הדברים ניתן ללמוד כי לא זו בלבד שהמבקש מודה בכך שהגיש את התנגדותו באיחור על אף שהאזהרה נמסרה לידיו כדין, אלא שהוא אף מודה כי קיבל סחורה ולא שילם בעבורה, וטענתו לעניין פגמים בסחורה נותרה כללית, סתמית , בלתי מפורטת וממילא אף אינה נזכרת בתצהיר התומך בהתנגדות.

אשר לטענת הזיוף הרי שמלבד העובדה שטענה זו לא נזכרה כלל בתצהיר התומך בהתנגדות, הרי שהלכה למעשה אף נזנחה על ידו במסגרת הסיכומים שעה שטען שם את אותן טענות שהועלו במסגרת ההתנגדות בעניין זה, וזנח את הטענה כי החתימה מזויפת.
לא ניתן היה שלא להתרשם מחקירתו של המבקש וממילא אף מתצהירו ומסיכומיו, כי טענות המבקש נוגעות לנקוב בשטר בכל הנוגע לסכום ולתאריך, וטענתו לעניין זיוף החתימה הועלתה לראשונה בדיון, ואף היא באופן מהוסס ותוך סתירה לטענות אחרות.

ככלל, אין די לומר כי מדובר בזיוף של שטר, ועל הטוען לזיוף להעלות גרסה עובדתית ברורה וסדורה, בנוגע לנסיבות העברתו של השטר מחזקתו, ובהתאמה בנוגע להשתלשלות הארועים שהובילה להימצאותו של השטר בידי אחר, במקרה זה הזוכה.
הגרסה העובדתית שהעלה המבקש בהקשר זה מלמדת על מסירת שטר שאיננו נוקב בתאריך ובסכום (בלבד) לידיה של המשיבה ע"י המבקש עצמו.

משפעל המבקש כאמור הרי שיש לראות אותו כמי שהסמיך את המשיבה למלא את השטר בכל הנוגע לפרטים החסרים, ומשממילא הודה המבקש בחקירתו כי לא שילם עבור סחורה שסופקה לו, אין לביהמ"ש אלא להסיק כי טענות המבקש עניינן בחריגה מהרשאה במילוי השטר בלבד.

הואיל וכאמור לא טרח המבקש לפרט במה כשלה התמורה שקיבל, מהם הפגמים שנתגלו בה ומהו התחשיב הנכון של יתרת החוב לסילוק בשים לב לטענותיו לעניין נזקים שנגרמו לו בשל אספקת סחורה "לקויה", הרי שיש לקבוע כי המבקש לא עמד בחובת הפירוט החלה עליו במסגרת ההליך כאן.

בע"א 10189/07 עזרא ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (פורסם בנבו), ריכז ביהמ"ש העליון את ההלכות הנוהגות בסוגית בקשות הרשות להגן, והבהיר כי מקום שמועלית הגנה ולו הדחוקה ביותר - יש ליתן רשות להגן, וזאת אף אם מדובר בטענה שסיכויה להתקבל נמוכים הם, וכך נקבע:

"התביעה בסדר דין מקוצר הינה חריג להליכי התביעה הרגילים ובמסגרתו עשוי בית המשפט להכריע בתביעה, כולה או חלקה, על סמך האמור בכתב התביעה ובבקשה לרשות להתגונן, כמו גם על בסיס הדיון המתייחס לבקשה זו בלבד. בית המשפט יסרב להעניק לנתבע רשות להתגונן רק אם ברור על פניו ונעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו [ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עיריית חולון, פ"ד נב(1) 390, 400 (1999); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 675 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995) (להלן – זוסמן)]. החובה המוטלת על הנתבע במסגרת בקשת הרשות להתגונן הינה לאשר את טענתו בתצהיר; משעשה כן, על השופט הדן בבקשה להניח כי טענתו הינה טענת אמת, כך שאם מגלה התצהיר הגנה אפשרית, ולו בדוחק, תינתן לנתבע רשות להתגונן [ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט(3) 41, 46 (2004)]. כך הוא אף אם הטענה אותה מעלה הנתבע הינה טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב [ראו: ע"א 1266/91 קרן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, פ"מ מו(4) 193, 196 (1992); זוסמן, בעמוד 678]. מכאן, שבירור בקשת הרשות להתגונן לא ישמש תחליף לדיון בתביעה גופה והוא לא יכול לבוא במקום משפט בתיק. יפים לעניין זה דבריו של כבוד השופט מלץ:

"ההלכה היא, שבבחינת בקשת רשות להתגונן מספיקה הגנה לכאורה להצדקת הבירור המשפטי, ואין צורך לפסוק בדבר טיב הזכויות והטענות לגופן. הנתבע איננו נדרש להוכיח את גרסתו, אלא רק להראות הגנה אפשרית. השופט מצדו לא ייכנס לבחינת שאלות של מהימנות. אפילו חוסר אמון בטענות ההגנה איננו יוצר כשלעצמו בסיס לאי מתן הרשות. הדיון אינו אלא בחינה ראשונית של העניין... הרשות תוענק, אם התצהיר על פניו (יחד עם החקירה הנגדית, כשמתקיימת) מגלה טענה, שאם תוכח במשפט תהווה הגנה מפני התביעה. ויודגש: אין צורך להגיע למסקנה שלנתבע סיכוי טוב בהגנתו; מספיקה המסקנה, שאם תתקבל גרסת הנתבע כמהימנה - אזי יש לו סיכוי כלשהו להצלחה. לטובת התובע ניתן לפסוק רק, כאשר אין ספק בכך, שאין לנתבע הגנה כלשהי, ולא התעוררה כל נקודה הגיונית, שאפשר לטעון לטובת הנתבע." [ע"א 518/87 פטלז'אן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (לא פורסם, [פורסם בנבו], 25.11.93)].

רק אם התברר לבית המשפט עקב חקירתו של הנתבע על תצהירו כי הגנתו הינה "הגנת בדים", דהיינו כי היא משוללת כל יסוד על פניה ואין לה על מה שתסמוך, לא תינתן רשות להתגונן [ע"א 620/06 חברת טימאט קאופמן סילבר נ' אטלי (לא פורסם, [פורסם בנבו], 18.11.08), פסקה 20; ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב(1) 721, 722 (1988)]."

יחד עם זאת, כלל הוא כי שומה על המבקש רשות להתגונן להתכבד ולפרט פרטי הגנתו.
בעניין זה אמר ביהמ"ש העליון את דברו, בהתייחסו להלכות קודמות שניתנו בעניין, בזו הלשון:

""כבר נפסק פעמים רבות, כי נתבע, המבקש רשות להגן, צרך להיכבד ולהיכנס לפרטי הגנתו: ע"א 18/66 חפץ נ' אוצר הקבלנים בע"מ (פ"ד כ(3) 265) וטענת קיזוז אינה יוצאת מכלל זה. כבר נאמר, שמי שמבקש רשות להתגונן בטענה שיש לו תביעה שכנגד (בהנחה שמדובר באותם מקרים נדירים שבהם תינתן רשות להגן על יסודה), חייב להעלות את תביעתו 'בתביעה נקודתית מסוימת וברורה, שנטענה בתצהירו של מבקש הרשות להתגונן כדרך שטוענים תביעה בפרשת-תביעה' (השופט ח' כהן בע"א 288/63 מלון סמדר בע"מ נ' גנים רחובות חברה לבנין בע"מ (פ"ד י"ז 2885) וכלל זה חל גם לגבי טענת קיזוז" (ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518, 526-527 (1982)).

דברים מפורטים יותר נפסקו בע"א 579/85 אריאן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד מ(2) 765, 767 (1986) כדלהלן:

"מול תביעה בסדר דין מקוצר ניתן להעלות טענת קיזוז, אולם במה דברים אמורים: טענת הקיזוז חייבת לפרט את הסכום הנתבע במסגרתה ואף להציג במדויק את מערכת הנתונים, אשר עליהם היא מבוססת… יש להעלות טענת קיזוז בצורה מפורטת וברורה, כדרך שמנסחים כתב-תביעה. דרישת קיזוז בעלמא, ועל דרך הסתם, אין בה כדי ליצור תשתית מספקת, שעליה ניתן לבסס תביעת קיזוז, המצדיקה דיון לגופה או הענקת רשות להתגונן."

הדברים המצוטטים לעיל מפסיקת בית משפט זה יפים כנתינתם לעניין הערעור שבפנינו.."
(ר' ע"א 1907/06 קליברה החברה לקידום מכירות בע"מ ואח' נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פורסם בנבו).

משלא טרח המבקש לפרט הגנתו כנדרש ולמסור מלוא הפרטים, ומשנראה כי שינה גרסתו במהלך טיעוניו כאן פעם אחר פעם, ובמיוחד משנראה כי המבקש אינו חולק על כך שלא הסדיר מלוא חיוביו כלפי המשיבה, נדמה כי גרסת ההגנה שהעלה נשענת כולה על "כרעי תרנגולת".

המבקש כאמור הודה כי איחר בהגשת ההתנגדות ולא מצאתי בבקשתו טעם שיצדיק את האיחור כנדרש. במצב דברים זה, משלא נמצא טעם מיוחד להארכת המועד להגשת ההתנגדות, וממילא התרשמתי כי סיכויו של המבקש לעבור את המשוכה של מתן רשות להתגונן נמוכים, ועל אחת כמה וכמה כאלו הם סיכוייו לזכות בתום ההליך, אין לי אלא לדחות את הבקשות ולהורות על חידוש ההליכים בתיק ההוצל"פ.

המבקש יישא בהוצאות המשיבה בגין ההליך כאן בסך כולל של 2,000 ₪ (לרבות בגין כל חיוב קודם בהוצאות שנפסק בהליך זה), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד יום התשלום בפועל.
שיעור ההוצאות יתווסף לחוב בתיק ההוצל"פ.

המזכירות תעביר העתק מפסה"ד לצדדים והצדדים יעבירו העתק ללשכת ההוצל"פ.

ניתן היום, ה' חשוון תשע"ח, 25 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: סופרדיל לבנין ולבית בע"מ
נתבע: פסח זוהר וינקלר
שופט :
עורכי דין: