ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אמנון מלכין הנדסה אזרחית בע"מ נגד שחר ידגר ובניו קבלנות בנין ונכסים... :

בפני כבוד ה רשמת הבכירה מרי יפעתי

תובעת / משיבה

אמנון מלכין הנדסה אזרחית בע"מ

נגד

נתבעת / מבקשת

שחר ידגר ובניו קבלנות בנין ונכסים בע"מ

החלטה

לפניי התנגדות המבקשת כנגד תביעת המשיבה, בסך של 37,639 ₪, שהוגשה כתובענה בסכום קצוב.

אין חולק כי בחודש מרץ 2016 הזמינה המבקשת מהמשיבה עבודה באתר ברחוב שרה מלכין בהרצליה (להלן: "האתר") ה כוללת חפירת מרתף, חפירת שתי חניות כפולות ופיר מעלית וכן פינוי, תמורת הסך של 15,000 ₪ +מע"מ, וזאת בהתאם להסכם בין הצדדים. אין חולק כי המבקשת שילמה את מלוא התשלום בעבור העבודה, וזאת בהתאם לחשבון 1571 שהוציאה המשיבה.

טוענת המשיבה כי בחודש יוני 2016 פנתה המבקשת למשיבה וביקשה תוספת לעבודה וזאת עקב שינויים בתכנון המרתף ודחיית מכפילי החניות עד לאחר יציקת הרצפה והקירות. המבקשת אישרה בחתימתה ב יום 13.6.16 את הצעת המחיר של המשיבה לעניין התוספ ות (להלן : "מסמך התוספות").

נטען בכתב התביעה כי במסמך התוספות צוין כי העבודה הינה בתוספת לעבודה שכבר בוצעה ובתוספת לחשבונות שהוגשו עד לאותו היום, חשבונות מס' 1569, 1568, 1571, ומס' 1572.
המבקשת שילמה את חשבונות 1568 ו- 1571 וכן את שילמה באופן חלקי את חשבון 1569, כאשר נותרה חייבת בגינו סך של 482 ₪, ואולם, לא שילמה את חשבון 1572.

כמו כן, חרף ביצוע העבודה על ידי המשיבה בהתאם למסמך התוספות לא שילמה המבקשת את חשבון מס' 1603, על סך של 29,250 ₪ על אף שתעודת המשלוח הנלוות לחשבון זה חתומות כולן על ידי המבקשת או מי מטעמה.

המבקשת הגישה התנגדות, נתמכת בתצהיר מנהלה מר שחר ידגר.

נטען בתצהיר כי בחודש מרץ 2016 שלחה המשיבה למבקשת הצעת מחיר פאושלית בקשר לעבודת החפירה באתר, הכולל ת חפי רת המרתף ופינוי, חפירת שתי חניות כפולות ופיר מעלית, כולל תשלום למטמנה וכולל אישור לטופס 4, תמורת הסך של 15,000 ₪ +מע"מ. סכום זה היה סופי ומוחלט ללא מדידות וללא תוספות. סכום זה שולם על ידי המבקשת במלואו.

טוענת המבקשת כי מעולם לא בוצעו שינויים בתכנית העבודה ולא בתכנון ולא נדרש לבצע עבודות נוספות. לטענתה, בעת ביצוע השלב השני על פי ההסכם ממרץ 2016, קרי חפירה עמוקה של שתי החניות ופיר המעלית, טענה המשיבה כי נוצר קושי לבצע העבודה עקב בניה קיימת של קיר בטון לאורך הירידה למרתף. לפיכך, איימה המשיבה כי תפסיק את העבודות ותנטוש את האתר אלא אם תאושר לה תוספת תשלום.

טוענת המבקשת כי על אף שהמשיבה התחייבה בהסכם לבצע את כל העבודות בשני שלבים ולמרות שמדובר בהסכם פאושלי, נאלצה המבקשת, בשל חששה כי המשיבה תנטוש את האתר ותגרום לה נזק עצום, לחתום על המסמך מחודש יוני 2016 . לטענתה, בחתימתה על המסמך אישרה המבקשת אך ורק את פיצול העבודות שאכן מתבצעות בפועל, עבודת שופל, בו בקט ומחפרון, כאשר מר ידגר ציין בכתב ידו כי "המחירים לפי המחירים הרגילים בשוק ללא מסחטה".

בעקבות כך, שילמה המבקשת למשיבה סך נוסף של 6,000 ₪ +מע"מ, וזאת בנוסף לסך של 15,000 ₪ +מע"מ, וזאת עבור 4 ימי עבודת בובקט.

עוד נטען בתצהיר כי תעודות המשלוח שצורפו לכתב התביעה אינן מוכיחות דבר וזאת לאור קיומו של הסכם בין הצדדים, וכי אין בחתימה של אחד הפועלים בשטח כדי לייצר הסכמה חדשה. עוד נטען כי חלק מתעודות המשלוח הינן פיקטיביות, חלקן אינן חתומות כלל, וחלקן נחתמו ע"י גורם שאינו קשור למבקשת.
טוענת המבקשת כי אינה חייבת דבר למשיבה וכי המשיבה אף סחטה ממנה סך נוסף של 6,000 ₪ בעקבות איומיה לנטוש את האתר.

בדיון בפני נחקר המצהיר מטעם המבקשת על תצהירו והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

דיון והכרעה:
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ולאחר ששמעתי חקירת המצהיר וטיעוני הצדדים בפני, החלטתי לקבל ההתנגדות באופן חלקי. להלן טעמיי.

טוענת המבקשת כי ההסכם הקובע בין הצדדים הינו ההסכם מחודש מרץ 2016, בו נקבע מחיר כולל על ידי המשיבה לביצוע העבודות באתר בשני שלבים.
ואולם, אין חולק כי בחודש יוני 2016 נחתם מסמך נוסף בין הצדדים הנוגע לתוספת לעבודה.

המבקשת טוענת כי חתמה על המסמך תחת אילוץ וכפיה, כי לא בוצע כל שינוי בתכנון, אלא המשיבה נתקלה בקושי מבחינתה לבצע את העבודה, וכי המשיבה איימה כי באם לא תאושר תוספת העבודה היא תנטוש את האתר.
נטען בתצהיר המבקשת כי היא אישרה בחתימתה אך ורק את פיצול העבודות המתבצעות בפועל ושילמה בעבורן 6,000 ₪ +מע"מ.

טענות המבקשת לעניין זה מעלות בעייתיות. המבקשת, אשר הינה חברה קבלנית, חתמה על שני עמודי המסמך ולא רק לצד ההערות שהוסיף מר ידגר בכתב ידו. מבקשת עצמה שילמה חלק מהתוספות ואולם, לא ניתן הסבר מניח את הדעת מדוע שולם בעבור חלק מהעבודות הנוספות. מר ידגר העיד כי שילם רק את מה שאישר לביצוע באותו מסמך ואולם, אותו מסמך ציין מר ידגר בכתב ידו כי הוא מאשר את עבודת הכלים שופל, בובקט ומחפרון, מבלי שצוין מעבר לכך דבר, כגון מספר ימי העבודה או שעות העבודה לכל כלי. מעבר לכך, התשלום שבוצע בסך של 6,000 ₪ הינו אך בעבור עבודה נוספת של 4 ימי עבודת בובקט בלבד, כפי טענת המבקשת בתצהירה.

אף טענת המבקשת לפיה ההסכם נחתם תחת אילוץ וכפיה, הינה בעייתית. מחד טוען ידגר כי אולץ לחתום תחת כפיה ומנגד, טוען כי הגביל בכתב ידו במסמך את העבודה הנוספת. ברי כי טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם הטענה כי המשיבה אילצה את המבקשת לחתום על המסמך ולהסכים לביצוע עבודה נוספת. כמו כן, המבקשת חתמה על המסמך מבלי שנרשמו הסתייגויות מצידה בכל הנוגע לרשום באותו מסמך, הן ביחס לסיבה בגינה נדרשות העבודות הנוספות, כאשר נרשם כי העבודות הנוספות נדרשות בשל שינויים בתכנון, ואף לא ביחס לחשבונות שהוגשו למבקשת עד למועד חתימת אותו מסמך ואשר פורטו באותו מסמך.
גם לו כטענת המבקשת חתמה על המסמך תחת אילוץ וכפיה, הרי שלא נטען מפי המבקשת כי בחלוף הכפיה והאילוץ הודיעה למשיבה על ביטולו של מסמך התוספות מחודש יוני 2016.

סבורני כי אין למבקשת הגנה בכל הנוגע לחשבונות שצוינו במסמך מחודש יוני 2016 ולא שולמו, קרי חשבון 1572 שלא שולם וחשבון 1569 ששולם באופן חלקי.

במסמך מחודש יוני 2016 פורטו מפורשות החשבונות שהוגשו בגין עבודה שבוצעה עד למועד חתימת המסמך ולא שולמו ומועדי חשבונות אלו. וכך נכתב : " יש לאשר שהעבודה היא תוספת לעבודה שבוצעה עד היום, ותוספת לחשבונות שהוגשו עד היום חשבון מספר 1569 מתאריך 30/04/16 חשבון מספר 1568 מתאריך 30/04/16, חשבון מספר 1571 מתאריך 30/04/16 וחשבון מספר 1572 מתאריך 09/05/16".

מסמך זה מהווה, למעשה, שינוי של ההסכם המקורי בין הצדדים מחודש מרץ 2016. לפיכך, טענת המבקשת לפיה ההסכם בין הצדדים הינו אך ורק ההסכם מחודש מרץ 2016, אין בה ממש.
מהמסמך מחודש יוני 2016 באשר לתוספת לעבודה נכתב מפורשות כי התוספות נדרשות עקב שינויים בתכנון המרתף. המבקשת חתמה על המסמך, ובין היתר בדף בו פורטו החשבונות, וזאת מבלי שנרשמה כל הסתייגות. אין חולק כי אף חלק מהחשבונות שצוינו שם שולמו.

על המבקשת היה הנטל לפרט בתצהירה כדבעי מדוע אין היא חייבת בתשלום חשבונות אלו. על אף שחשבונות אלו עמדו בפני המבקשת לא העמידה המבקשת כל גרסה עובדתית מפורטת כנדרש בשלב זה לטענתה לפיה אינה צריכה לשלם חשבונות אלו. ודוק, מדובר בחשבונות מחודשים אפריל ותחילת מאי ואילו המסמך עליו חתמה המבקשת, תחת אילוץ כטענתה, נחתם רק בחודש יוני 2016.

נוכח האמור לעיל, יש לדחות טענת ההגנה של המבקשת כנגד חשבונות 1572 וחשבון 1569.

על אף הגנתה הבעייתית של המבקשת, מצאתי ליתן למבקשת רשות להתגונן בכל הנוגע לחשבון מספר 1603, חשבון מיום 15.6, ובו כלולות העבודות הנוספות שביצעה המשיבה, לטענתה, מכח מסמך התוספות מחודש יוני 2016.
יוער כי חשבון זה, המהווה את עיקר המחלוקת בין הצדדים, כולל עבודות נוספות בשווי של 29,250 ₪.
טוענת המבקשת כי שווי העבודות הנוספות הכלולות בחשבון זה עולה בהרבה על מלאו שווי העבודה כולה בהתאם להסכם המקורי.
בתצהירה הכחישה המבקשת את תעודות המשלוח הכלולות בחשבון זה. אמנם, הכחשתה של המבקשת היתה הכחשה כללית ומבלי שפירטה ביחס לאלו תעודות משלוח הינה טעונת לזיוף חתימה, אלו מהן פיקטיביות ואלו נחתמו על ידי גורם אחר שאינו קשור למבקשת, כטענתה.
מעבר לכך, מחד טענה המבקשת בתצהיר כנגד החתימות על תעודות המשלוח וכן כי אלו לא אושרו בחתימת גורם מוסמך מטעמה, ומנגד, כאשר נשאל מר ידגר בחקירתו האם טארק מוסמך לחתום על תעודות המשלוח, השיב כי כלל לא מעניין אותו נושא תעודות המשלוח מכיוון שהעבודה בוצעה באופן פאושלי. עדות זו אינה עומדת בקנה אחד עם הנטען בתצהיר המבקשת לעניין תעודות המשלוח, וכן עם המסמך מחודש יוני 2016 העוסק בעבודות נוספות ותמחורן ולא בהסכם עבודה פאושלי.

נוכח האמור לעיל, ההתנגדות נדחית בכל הנוגע לחוב בגין חשבון 1572 ויתרת חשבון 1569.

באשר ליתרת הסכום הנתבע, ניתנת למבקשת רשות להתגונן ואולם, נוכח הבעייתיות העולה מגרסת המבקשת מתן הרשות להתגונן מותנית בהפקדת סך של 15,000 ₪ בקופת בית המשפט וזאת בתוך 30 יום מיום המצאת החלטתי זו.
לא יופקד הסכום במועד כאמור לעיל, תדחה ההתנגדות כולה.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ח' חשוון תשע"ח, 28 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אמנון מלכין הנדסה אזרחית בע"מ
נתבע: שחר ידגר ובניו קבלנות בנין ונכסים בע"מ
שופט :
עורכי דין: