ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יחזקאל מועלם נגד יעקב דונל :

לפני כבוד ה שופטת עינת רביד

המבקש

יחזקאל מועלם
ע"י ב"כ עו"ד ריטרסקי

נגד

המשיב
יעקב דונל
ע"י ב"כ עו"ד קורייאט

החלטה

החלטה זו עניינה בבקשת המבקש למינוי בא כוחו ככונס נכסים מכוח תקנה 388 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 וזאת לצורך השלמת עסקת המכר בין הצדדים בחנות ברחוב המלך ג'ורג' 46 בתל אביב, הידועה כחלקה 74/4 בגוש 69054 (להלן: החנות או הנכס) ורישומה, בהתאם לפסק הדין שניתן בתביעה הנדונה מיום 12.12.16 (להלן: פסק הדין).
בפסק הדין מיום 12.12.16 התקבלה תביעתו של המבקש ונקבע, כי הסכם האופציה , שנחתם בין המבקש והמשיב ביום 15.7.11, באשר לחנות - תקף, והאופציה , שניתנה בהסכם, מומשדי התובע במועד, ועל כן היה על הצדדים לחתום עד ליום 31.8.11 על הסכם מכר החנות בתנאים שנקבעו, משמע תשלום סך של 385,000 דולר כערכם במועד החתימה על הסכם האופציה. עוד נקבע כי כל תשלום ששולם מיום 31.8.11 על ידי המבקש למשיב שולם על חשבון תמורת החנות. על פסק הדין לא הוגש ערעור והוא חלוט.
ביום 4.5.17 הוגשה הבקשה הנדונה למינוי בא כוח המבקש ככונס נכסים בתיק. בבקשתו עתר המבקש לאפשר לכונס לחתום בשם המשיב על כל מסמך הנדרש לשם השלמת עסקת המכר ורישום הזכויות על שם המבקש , ובלבד שיופקד עד לאותו מועד בחשבון נאמנות על שם המשיב סך של 895,000 ₪ שהיא התמורה המוסכמת בסך של 385,000 דולר בקיזוז סכומים ששולמו על החשבון והפיצוי המוסכם, ובקיזוז כל הוצאה, אגרה מס או תשלום שידרשו לשם השלמת הרישום למעט מס או אגרה החלים על המבקש.
תשובת המשיב
המשיב הגיש תשובתו לבקשה וטען כי יש לדחותה. לטענתו פסק הדין שניתן בתיק הוא פסק דין חלוט, וכעת מנסה המבקש לשנות ולעקוף את הוראות הדין וזאת בכדי לקבל סעדים אותם היה עליו לבקש במסגרת תביעה נפרדת.
לטענת המשיב פסק הדין אינו פסק דין אופרטיבי המקנה למבקש זכות קניינית או רכושית אותה ניתן לממש בהוצאה לפועל דרך מינוי כונס נכסים, אלא המדובר בפסק דין הצהרתי, אשר מקנה למבקש לכל היותר זכות חוזית בלבד הכפופה להעברת מלא סכום התמורה לידי המשיב . היות ועד למועד הגשת תגובתו לא העביר המבקש למשיב תמורה כלשהי עבור הנכס עדיין לא קמה למבקש הזכות לרשום את הנכס מכוח החוזה ואין לו כל זכות אופרטיבית. לעניין האמור הוסיף המשיב כי קיום התנאים מצוי במחלוקת בגינה ה גיש המשיב תביעה לבית משפט השלום בתל אביב (ת.א. 39343-04-17), שעניינה הפרת ההסכם מושא ההליך הנדון.
עוד טוען המשיב כי בפסק הדין עתר המבקש למתן סעד לפיו הצדדים יפעלו בהתאם להסכם המכר להשלמת העסקה, בסיומה יפעל המשיב לרישום זכות הבעלות בחנות על שם המבקש. בית המשפט דחה את בקשת המבקש למתן הסעד, ולא נתן כל סעד אופרטיבי, למעט קביעה שיפוטית לפיה יש לראות בהסכם המכר כחתום ותקף החל מיום 31.8.11 בכפוף להעברת מלא התמורה.
לטענת המשיב הבקשה הנדונה היא בקשה "לעיון חוזר" במסגרתה עותר המבקש להתערב בפסק הדין לאחר שבית המשפט קם מכיסאו, ולאחר שפסק דינו הפך חלוט.
עוד טוען המשיב כי ככל שברצונו של המבקש לתבוע את המשיב בגין הפרת החוזה ואכיפתו, עומדת בפניו האפשרות להגשת תביעה נפרדת לבית המשפט המוסמך.
בנוסף טוען המשיב כי הנכס כלל אינו רשום על שמו אלא על שם צד ג' אשר לא צורף כצד להליך המקורי, וכי הכרעה בסוגיה זו תעשה לאחר התייחסות לטענות הצדדים ושמיעת ראיות.
עוד טוען המשיב כי המבקש לא פנה להוצאה לפועל בניסיון לממש את פסק ה דין ולא ציין בבקשתו כל טעם מיוחד מדוע הוא פונה כעת לבית המשפט בבקשה זו.
בנוסף טוען המשיב, כי המבקש , אשר בהליך המקורי התחייב להעביר את כספי השכירות החודשיים בנאמנות לבא כוחו , נמנע מלצרף לבקשתו דוחות בנק עדכניים המאשרים ומשקפים את העברת הכספים , כפי שהיה עליו לעשות ורק מציין סכום בעלמא הנמוך משמעותית מהסכום אותו הוא חייב למשיב.
תגובת המבקש לתשובת המשיב
לטענת המבקש די בכך שתשובת המשיב אשר במסגרתה הועלו טענות עובדתיות, לא נתמכה בתצהיר, כדי לדחות הטענות המועלות בה.
עוד טוען המבקש כי המשיב אשר מסכל את ביצוע העסקה ופסק הדין מושתק מהעלאת טענות כנגד הבקשה אשר מטרתה להביא לקיומו של פסק הדין.
המבקש טוען כי בכתב התביעה מושא ההליך עתר המבקש לסעד של צו עשה בצוותא עם הסעד ההצהרתי, וזאת בניגוד לטענות המשיב. באשר לטענה כי סעד זה נדחה על ידי בית המשפט בפסק דינו טוען המבקש כי לא הובא כל מראה מקום לביסוס טענה. לעמדת המבקש, בית המשפט רשאי להורות על מינוי כונס נכסים בעניינו לנוכח הסעדים המבוקשים בכתב התביעה ועל מנת לאפשר קיום פסק הדין, והוא אף רשאי להבהיר את פסק הדין או ליתן פסק דין משלים.
באשר לטענות בדבר אי תשלום תמורת המכר השיב המבקש כי המדובר בטענה עזת מצח שעה שהמשיב מסכל את ביצוע העסקה וכן אינו משיב לפניות שנעשו אליו לצורך התחשבנות בין הצדדים. לעניין זה מוסיף המבקש כי לשם תשלום תמורת המקרקעין עליו לקחת משכנתא, והוא אינו יכול לקחת משכנתא ללא שיתוף פעולה של המשיב או ללא מינוי כונס נכסים אשר יפעל בנעלי המשיב מול הבנק. וכן יש צורך במינוי כונס אף לשם העברת הזכויות בנכס מבעלת הנכס הרשומה , חברת פי פי טי פרופרטי פרטנר בע"מ (להלן: החברה), למשיב וממנו למבקש. לעניין זה הוסיף המבקש כי בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 24.12.15 הפקיד הסכומים שנדרש להפקיד, וכי אף הוסיף והפקיד לאחר אותו מועד את יתרת הסכומים שהיה עליו להפקיד עד למועד פסק הדין, ובמועד הגשת תגובתו עומדת יתרת החשבון על סך של 298,200 ₪.
באשר לזכויותיה של החברה , הפנה המבקש לתשובת החברה לבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט, לפיה למשיב אין כל חוב כלפיה והיא אינה מתנגדת להעברת הזכויות.
באשר לטענה כי הערכאה המתאימה היא לשכת ההוצאה לפועל השיב המבקש כי המדובר בטענות סותרות של המשיב, אשר טען בעצמו , כי הערכאה המתאימה אינה לשכת ההוצאה לפועל. לעניין זה מוסיף המבקש כי בעניינו נדרש מינוי כונס נכסים לא לשם מימוש הנכס אלא לשם הוצאתה לפועל של עסקה קיימת, כ אשר בעל הדין מנגד אינו משתף פעולה לשם כך.
לאחר הגשת טענות הצדדים הודיע המשיב כי הוא עומדת על חקירת המבקש על תצהירו, ביום 19.9.17 התקיים דיון בתיק והמבקש נחקר על תצהירו, ולאחר מכן הגישו הצדדים סיכומיהם.
דיון והכרעה
לאחר עיון בטענות הצדדים אני מקבלת את בקשתו של המבקש, וזאת כמפורט להלן.
תקנה 388 לתקנות שכותרתה "מינוי כונס נכסים" קובע ת בתקנת משנה (א) כדלקמן:
"(א) הוגשה בקשה למינוי כונס נכסים, רשאי בית המשפט, או רשם שהוא שופט, אם הדבר נראה לו צודק ונוח, לעשות, לפי טופס 45, את הדברים האלה:
(1) למנות כונס נכסים לכל רכוש, בין לפני מתן פסק הדין ובין לאחריו;
(2) לסלק כל אדם מהחזקת הרכוש או ממשמורתו;
(3) להעמיד את הרכוש להחזקתו, למשמורתו או לניהולו של כונס הנכסים;
(4) להעניק לכונס הנכסים את הסמכויות שבידי בעל הרכוש, כולן או מקצתן, כפי שייראה לבית המשפט או לרשם כאמור, בכל הנוגע להגשת תובענות והתגוננות בהן, מימוש הרכוש, ניהולו, שמירתו, שימורו והשבחתו, גביית דמי שכירות ורווחים מן הרכוש ואופן השימוש בהם וחתימה על כל המסמכים."
בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין ע"א 447/92 הנרי רוט נ' אינטרקונטיננטל קרדיט קורפריישן, פ"ד מט (2) 102 (1995) (להלן: פסק דין רוט) קבע בית המשפט כי ניתן לעשות שימוש בתקנה 388 לתקנות לצורך הוצאת פסק הדין מן הכוח אל הפועל באמצעות מינוי כונס נכסים, גם ללא שננקטו צעדים קודמים לביצועו של פסק הדין בדרכים חלופיות:
"תקנה זו, אשר מקורה בדיני היושר, שלובה בפרק הסעדים הזמניים שבתקנות. אולם למרות מיקומה של התקנה כחלק מהליכי הביניים, מוסמך בית המשפט מכוח תקנה 388 למנות כונס נכסים גם כסעד קבוע לאחר מתן פסק הדין (388( א)(1) ). תפקידיו של כונס זה שונים בתכלית מתפקידי חברו אשר מונה לתפקיד זמני אגב הדיון; בעוד שתכלית מינויו של הכונס הזמני לנקוט אמצעים לשמירה ולניהול של רכוש עד לבירור המחלוקת בין בעלי הדין ( רע"א 7/89 רותם חברה לביטוח בע"מ נ' חברת נשר סוכנות לביטוח בע"מ ואח' [6]), הרי ייעודו של הכונס, הממונה לאחר מתן פסק הדין, לשמש אלטרנטיבה להליכי הוצאה לפועל. הליך זה נהוג לכנותו הוצאה לפועל מן היושר ( equitable execution), ושורשיו בהליך האנגלי אשר הקנה הגנה בידי אדם אשר לא הצליח לממש זכותו כלפי החייב בהליכים רגילים במשפט המקובל ( י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי ( אמינון, מהדורה 6, בעריכת ש' לוין, 1990) 585)".
עוד קבע בית המשפט כי דרך המלך לביצוע פסק הדין היא באמצעות לשכת ההוצאה לפועל ואילו רק במקרה שהליכי הוצאה לפועל עשויים להביא למבוי סתום יש לעשות שימוש בתקנה 388 למינוי כונס נכסים מן היושר. בית המשפט מנה את השיקולים שעל בית המשפט לשקול בדיון בבקשה למנות כונס נכסים מן היושר:
"(1) פרק הזמן שלגביו ניתן צו הכינוס: מן הראוי כי מינוים של כונסי נכסים על דרך הוצאה לפועל מן היושר ייעשה לפרק זמן קצוב ומוגדר ולתקופה לא ארוכה. במהלך פרק זמן זה יבצעו הכונסים את כל אשר לאל ידם כדי לאתר את הנכסים ולבחון את סיכויי מימושם...(2) כונס הנכסים מן היושר, במובחן מכונס לפי פקודת פשיטת הרגל [ נוסח חדש] או פקודת החברות [ נוסח חדש], אינו כונס של הגוף המשפטי ( החייב) אלא של נכסיו. הכונס בהוצאה לפועל מן היושר אינו שולל מן החייב את כושרו לבצע פעולות משפטיות. בהקשר זה יש לתת את הדעת להשפעת הכינוס על המשך ניהולם של עסקי החייב. הכונס תפקידו לסייע לאכוף את פסק הדין, באשר לצורך זה הוענקו לו סמכויותיו. הוא אינו הופך למנהל עסקי החייב. אם אין נכסים הניתנים לתפיסה, ובמקרה שבית המשפט נוכח כי הסיכוי לתפיסת נכסים הינו נמוך, יש להפנות את הצדדים להליכי פשיטת רגל או ללשכות ההוצאה לפועל.
(3) העומס על בתי המשפט הינו בהחלט שיקול רלוואנטי, ועל בית המשפט להביאו בחשבון במסגרת השיקולים עובר להפעלת סמכויות המינוי; ההליך יהא בלתי צודק או בלתי נוח אם פעולותיו של הכונס כשלעצמן תדרושנה התערבותו הנרחבת מאוד של בית המשפט. מאידך גיסא, ייתכן גם כי שליחת החייב ללשכות ההוצאה לפועל לא תועיל ...
לאור האמור לעיל דומה כי הקנייתן של סמכויות לכונס לביצוע משימות מוגדרות ולזמן שאינו ממושך עשויה שלא להטיל על בית המשפט עומס שאינו מוצדק בנסיבות העניין.
קשת המקרים שבהם ניתן להעניק סעד הינה מצומצמת ביותר, שכן ביצוע פסק הדין אינו מתפקידיו השיפוטיים של בית המשפט. לשם כך הוקמה ההוצאה לפועל, והדברים מובנים. על-כן, רק במקרים שהצטברות הנסיבות מצביעה על כך שהליך זה הינו הכרחי למימוש פסק הדין, ובהתחשב בגורמים שנזכרו לעיל, ייטה בית המשפט להעניק את הסעד".
לעניין זה ראו אף פסק הדין בעניין בע"א 4111/97 שם טוב נ' מורטזה פ"ד נג(2) 616, 623 (1999) שם קבע בית המשפט כי השיקול העיקרי שעל בית המשפט לשקול בבקשה למנות כונס נכסים הוא האפקטיביות של הליכי ההוצאה לפועל בביצוע פסק הדין.
במקרה הנדון המשיב מעלה שתי טענות סותרות באשר לזכותו של המבקש לפנות להוצאה לפועל, שכן בסעיף 1 לתשובתו, הוא מציין כי למבקש אין זכות אותה הוא יכול לממש בהוצאה לפועל, ומנגד בסעיפים 11-13 טוען המשיב כי דרך המלך היא פניה להליכי ההוצאה לפועל, די בטיעונים סותרים אלו כדי לדחות את טענתו באשר לזכותו של המבקש לפנות בהליך מינוי כונס נכסים לבית המשפט.
בנוסף לאמור ובשים לב כי המשיב אינו משתף פעולה עם המבקש לצורך העברת הזכויות בחנות מהמשיב למבקש על פי ההסכם, כפי שנקבע בפסק הדין, וכן לצורך העברת הכספים למשיב (ראו מכתבי המבקש נספחים 2-3 לתגובת המבקש לתשובת המשיב) אזי יש בנימוקים אלו כדי להצדיק מינוי כונס נכסים [לעניין זה ראו הפ"ב (מחוזי ת"א) 755-08 אלי גבריאל נ' ניל קדישה (23.05.2010) ].
באשר לטענת המשיב לפיה פסק הדין אינו מקנה למבקש זכות קניינית או רכושית הניתנת למימוש בדרך של הוצאה לפועל או מינוי כונס נכסים, וכי המדובר בפסק דין הצהרתי המקנה למבקש זכות חוזית בלבד הכפופה לתנאי העברת מלא התמורה למשיב, אף טענות אלו נדחות. היות והוצהר בפסק הדין כי הסכם האופציה שנחתם בין המבקש למשיב הוא תקף ומחייב את הצדדים, בוודאי שיכול המבקש לפעול לצורך העברת הבעלות בחנות על שמו וזאת בכפוף לתשלום סכום התמורה, כמפורט בפסק הדין.
באשר לטענת המשיב כי לא הועברה לו מלא התמורה עבור הנכס, אזי ובוודאי שלא ניתן להעביר מלא התמורה עבור הנכס כל עוד המשיב אינו משתף פעולה לצורך רישום הבעלות על שמו של המבקש. יוער לעניין האמור כי המשיב לא הגיש תצהיר מטעמו ולא הציג כל גרסה עובדתית מאומתת בתצהיר באשר לטענותיו בעניין זה.
בהתייחס לטענה נוספת שהועלתה על ידי המשיב באשר לאי צירופה של החברה כצד להליך על אף היותה הבעלים הרשום במקרקעין, אזי ונוכח תגובת החברה מיום 28.3.17 לבקשת המבקש למתן צו לפי פקודת בזיון בית משפט, לפיה אין לה כל התנגדות לרשום את זכויות המבקש כבעלים (סעיף 10 לתגובה), אין ממש בטענה זו.
לאור כל האמור לעיל, ומבלי לקבוע מסמרות, הנני סבורה כי שעה שהצדדים התדיינו בפני , וכן שעה ש לאחר פסק הדין התעוררה מחלוקת באשר ל שאלה האם פסק הדין הוא הצהרתי בלבד ואינו ניתן לאכיפה , טענה שנדחתה על ידי כאמור, אני מקבלת את הבקשה למינוי ב"כ המבקש ככונס נכסים לצורך רישום החנות על שמו של המבקש. יחד עם זאת אני קובעת כי המשך הליכי הכינוס ייעשו במסגרת ההוצאה לפועל תוך מתן הוראות ופיקוחו של ההוצאה לפועל .
אדגיש, כי בהתאם לפסק הדין על המבקש לשלם את תמורת המכר בסך של 385,000 דולר כערכם ביום החתימה על הסכם האופציה, וזאת בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין. ככל ששולמו תשלומים למשיב כמפורט בסעיף 86 לפסק הדין הללו בלבד יקוזזו מסכום המכר. מלבד סכומים אלו אין לקזז סכומים נוספים וכך אין לקזז רכיב הפיצוי המוסכם אשר נדחה בפסק הדין. היתרה תופקד בחשבון נאמנות אשר ייפתח על שמם של ב"כ המבקש והמשיב. כל הכספים המצויים בחשבון נאמנות שנפתח על ידי ב"כ המבקש בהתאם להחלטה מיום 24.12.15 יועברו לחשבון זה.
בנסיבות העניין לא מצאתי מקום לפסוק הוצאות.

ניתנה היום, ו' חשוון תשע"ח, 26 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יחזקאל מועלם
נתבע: יעקב דונל
שופט :
עורכי דין: