ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ישראל בוסקילה נגד קופיוטסט הנדסת ציוד לרכב בע"מ :

לפני כבוד ה שופט נצר סמארה

תובע

ישראל בוסקילה
ע"י ב"כ עוה"ד אביתר רייבי

נגד

נתבעת

3. קופיוטסט הנדסת ציוד לרכב בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד רמי שפאן

פסק דין

1. לפניי תביעה כספית שעילתה נזקי רכב שנגרמו בתאונת דרכים מיום 28.06.2015, בין כלי רכב, מ"ר 75-021-76 שבעת התאונה היה בבעלות התובע (להלן: "רכב התובע") לבין כלי רכב, מ"ר 35-876-11 שבעת התאונה היה בבעלות הנתבעת 3 (להלן: "רכב הנתבעת") (ולהלן: "התאונה").

2. התובע הגיש את תביעתו כנגד הנתבעת 3 וכנגד שני נתבעים נוספים, מבטחת רכב נוסף שהיה מעורב בתאונה ונהגו, אשר סומנו כנתבעים 1 ו-2, בהתאמה.

במסגרת כתב תבעיתו טען התובע כי רכב הנתבעים 1 ו-2 פגע בו מאחור ואילו לטענת נהג רכב הנתבעים 1 ו-2 הוא נהדף על ידי רכב הנתבעת 3.

עוד טוען התובע כי בגין התאונה נגרמו לרכבו נזקים שהוערכו על ידי שמאי רכב ואותם, בצירוף שכ"ט שמאי והוצאות ונזקים נוספים שנגרמו לו, הוא תובע ממי שנושאים באחריות לתאונה, הם הנתבעים.

הנתבעת 3 טוענת כי קודם לפגיעת רכבה ברכב הנתבעים 1 ו-2, האחרון פגע ברכב התובע, ורק לאחר מכן פגע רכב הנתבעת 3 קלות ברכב הנתבעים 1 ו-2 מבלי שהדפו, כך שלמעשה רכב הנתבעת 3 נכנס לתאונה קיימת, ונהגה לא גרם לנזקים לרכב התובע. כמו כן, מכחישה הנתבעת 3 את שומתו של השמאי מטעם התובע שצורפה לכתב תביעתו, וטוענת כי מדובר בשומה תיאורטית בלבד מאחר שהנזקים שנגרמו לרכב התובע לא תוקנו בפועל. עוד בעניין זה טוענת הנתבעת 3 כי השמאי מטעם התובע מצא בחוות דעתו כי יש חלקים הדורשים החלפה, קרי שאינם ברי תיקון, בעוד שבפועל מבדיקתו של השמאי מטעם הנתבעת 3 את רכב התובע, שבעקבותיה נערכה שומה נגדית עולה כי בעקבות התאונה רכב התובע רק תוקן, ולא הוחלפו חלקים בו, כפי שומתו של השמאי מטעם התובע. מכאן, טוענת הנתבעת 3 כי סכום הנזק על פי ממצאים בפועל מסתכם בסכום קטן משמעותית מהסכום אותו מצא השמאי מטעם התובע.

3. נערכה לפניי ישיבת הוכחות מיום 18.10.2017 שעוד בתחילתה הגיעו ב"כ הצדדים להסכמה לפיה התביעה נגד הנתבעים 1 ו-2 תימחק. כמו כן, הוסכם בין ב"כ הצדדים כי אין מחלוקת בעניין האחריות וכי הדיון יתמקד בעניין הנזק בלבד. להסכמות אלו ניתן תוקף של החלטה.

במעמד ישיבת ההוכחות מיום 18.10.2017, מששמאי התובע לא היה נוכח, הוסכם כי תחילה יישמע השמאי מטעם הנתבעת 3 וכי ביום שלמחרת, ביום 19.10.2017, יישמע השמאי מטעם התובע.

השמאים מטעם הצדדים נשמעו, כאמור, תוך שהצדדים מוותרים על שמיעת עדים נוספים מטעמם, לרבות נהגי הרכבים המעורבים בתאונה.

4. בתום שמיעת המומחים מטעם הצדדים, ולאחר שנשמעו סיכומי טענות הצדדים בעל פה, כל שנותר הוא לדון ולהכריע בתובענה.

5. על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהמומחים במהלך חקירתם בבית המשפט, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, כפי המפורט להלן:

5.1. בחוות דעתו של השמאי מטעם התובע נכתב באופן מפורש כי מדובר בשומה שנערכה טרם תיקון הרכב בפועל לבקשת התובע.

בחקירתו הנגדית מעיד שמאי התובע כי אמנם הוא לא בדק את רכב התובע לאחר שערך את חוות דעתו, וזאת לבקשת התובע. אולם, הוא אומר כי החלקים שהוא מנה בחוות דעתו כחלקים המיועדים להחלפה (להבדיל מתיקון) הם חלקים שיצאו מכלל שימוש, איבדו את המבנה שלהם וכי מדובר בחלקים שההסתפקות בתיקון בלבד פוגמת בבטיחות הרכב (עמ' 8, שורות 13-12 לפרוטוקול), זאת מבלי להביא ולו ראיה אחת המלמדת על היותו של החלק קשור לבטיחות ברכב. מכאן, שאיני יכול לקבל טענה זו של שמאי התובע כבסיס להנחה כי החלפים אכן הוחלפו ולא נכון שרק תוקנו.

5.2. בנסיבות העניין, קיימת אפשרות כי רכב התובע היה מעורב בלפחות תאונה נוספת לאחר התאונה מושא התובענה, ועובר לבדיקתו של השמאי מטעם הנתבעת. כך שהממצאים שהתגלו לשמאי מטעם הנתבעת בעת בדיקתו הפיזית את רכב התובע שנתיים לאחר התאונה מושא התובענה, בחלקם או כולם, הינם תוצאה של תאונה מאוחרת לתאונה מושא התובענה. יחד עם זאת, צודק ב"כ הנתבעת כי באותה מידה ייתכן כי רכב התובע היה מעורב בתאונה נוספת עובר לתאונה מושא התובענה, כך שהנזקים המתוארים בחוות דעתו של השמאי מטעם התובע, בחלקם או כולם, הינם תוצאה של תאונה קודמת, עובר לתאונה מושא התובענה.

מאחר שהתובע לא הביא כל ראיה השוללת את מעורבות רכבו בתאונות דומות נוספות (של פגיעה מאחור) עובר לתאונה מושא התובענה, כפי שגם הנתבעת לא הביאה כל ראיה השוללת כי רכב התובע (לאחר שנמכר לצד ג') היה מעורב בתאונות נוספות, אזי המשקל שיינתן לפרק הזמן שחלף בין מועד התאונה למועד בדיקת שמאי מטעם הנתבעת הוא קל יותר מכפי שב"כ התובע מבקש לייחס לו. עם זאת, פרק זמן זה הוא בעל משקל מסוים, אמנם לא מכריע, אך בעל משקל מספיק כדי לקחת את הערכתו של השמאי מטעם הנתבעת בערבון מוגבל.

5.3. ייתכן מאוד כי התובע ביקש לקבל חוות דעת שמאית רק לשם הערכת הנזק במטרה להביאה לידי ביטוי במחיר המכירה של הרכב שהיה מיועד למכירה לסוחר (עמ' 11, שורות 8-7 לפרוטוקול). עם זאת, התובע לא צירף הסכם בגין מכירת הרכב לסוחר. בין אם ב"כ התובע העביר לעינו של ב"כ הנתבעת את הסכם מכירת הרכב לסוחר ובין אם לאו, הסכם זה מעולם לא הוצג לבית המשפט, כך שבית המשפט לא יוכל להתייחס לאמור בו, ומובן כי לא יוכל לקבוע אם שומתו של שמאי מטעם התובע באה לידי ביטוי במחיר בו נמכר הרכב לסוחר.

עם זאת, אני סבור כי לאור החשד הממשי שקינן בלב הנתבעת כי שמא התובע ביקש לעשות עושר ולא במשפט על גבה של הנתבעת, הרי שהיה זה אך מתבקש כי שמאי מטעם הנתבעת יברר עם מי שהיו הבעלים של רכב התובע לאחר התובע, אם הרכב היה מעורב בתאונות נוספות, זולת התאונה מושא התובענה. אי ליבון סוגיה זו על ידי הנתבעת עומדת לה לרועץ.

5.4. איני מקבל את מסקנתו של ב"כ התובע לעניין זיקתה של החלפת הדוד ("אגזוז") למעורבותו של רכב התובע בתאונות נוספות לאחר התאונה מושא התובענה. החלפת הדוד ברכב לא מצביעה בהכרח על תאונה של פגיעה מאחור, שהרי תיתכנה סיבות רבות להחלפת הדוד ברכב, שפגיעה מאחור היא רק אחת מהן.

5.5. לא אוכל להתייחס לקביעתו של השמאי מטעם התובע, לפיה אם החלקים ברכב התובע אכן היו מתוקנים ולא מוחלפים הרי שהוא היה משנה את מסקנות חוות דעתו באופן שהדבר היה צריך לבוא לידי ביטוי בירידת הערך של הרכב (עמ' 9, שורות 7-2 לפרוטוקול). מלבד העובדה כי מדובר בשאלה מכוונת, אני סבור כי אין לכך כל רלוונטיות שהרי מדובר בהנחות גרידא שהרי שמאי מטעם התובע מעולם לא בדק את הרכב לאחר התיקון (עמ' 8, שורה 20 לפרוטוקול).

5.6. לפיכך, בנסיבות ששתי חוות דעת השמאיות מטעם הצדדים היו בעייתיות בלשון המעטה, כפי שפורט לעיל, אני קובע על דרך האומדנה כי הנתבעת תישא בשיעור של מחצית הנזק הישיר שהוערך בחוות דעת השמאי מטעם התובע, קרי בסך של 32,145 ₪.

5.7. באשר למחלוקת בעניין המע"מ, לא הוכח על ידי הנתבעת כי התובע הוא עוסק מורשה וכי רכבו שימש אותו לצרכי עסקו, כך שיש להתייחס אל הרכב כרכב של בעלים פרטי. לכן, יש להוסיף את רכיב המע"מ כדין לסכומי הנזקים.

שיעור המע"מ שהיה נהוג במועד הערכת שמאי התובע הוא 18%.

לכן, סכום הנזק הישיר לרבות מע"מ יעמוד על סך של 37,931 ₪.

5.8. אני דוחה את ראשי הנזק בדמות עגמת נפש, ימי השבתה ושכירות רכב חלופי אשר לא צורפה כל אסמכתא בעניינם.

5.9. באשר לשיעור שכ"ט שמאי מטעם התובע, הרי שאני סבור כי מדובר בשכ"ט חריג. מעיון בחוות דעתו של השמאי מטעם התובע עולה כי נעשתה בדיקה אחת בלבד, הרי לא נעשתה כל בדיקה לאחר התיקון, וממילא הרכב תוקן לאחר שהבעלות בו עברה מהתובע לסוחר. כמו כן, אין עדות בחוות דעתו של השמאי מטעם התובע לכל פעולה חריגה בגינה נגבו הוצאות נוספות. כך שאיני מבין את פשר גובה שכ"ט השמאי. משכך, אני מעמידו על סך של 1,000 ₪ כשהוא כולל מע"מ.

6. הנתבעת 3 תשלם לתובע את הסכומים הבאים:

6.1. סך של 38,931 ₪, כאמור בסעיפים 5.7 ו- 5.9 לעיל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

6.2. הוצאות משפט, ובכלל זה אגרת בית המשפט כפי ששולמה ושכ"ט עו"ד, בסך של 9,000 ₪.

6.3. שכר עדותו של השמאי כפי שנפסק .

הסכומים הכוללים ישולמו תוך 30 יום.

7. הנתבעת 3 תישא בשכר עדותו של השמאי מטעמה כפי שנפסק.

8. המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים בדואר רשום ותסגור את התיק.

ניתן היום, ו' חשוון תשע"ח, 26 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ישראל בוסקילה
נתבע: קופיוטסט הנדסת ציוד לרכב בע"מ
שופט :
עורכי דין: