ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שלום יפרח נגד עירית שדרות :

בפני כבוד ה שופטת גאולה לוין

תובע

שלום יפרח
ע"י ב"כ עוה"ד משה ואנונו ועוה"ד מרים זקבך

נגד

נתבעת

עירית שדרות
ע"י ב"כ עוה"ד בנימין סעדון

פסק דין

לפניי בקשה משותפת מטעם הצדדים הכוללת הודעת חדילה מוסכמת, לפי סעיף 9(ב) של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, ביחס להוצאות אכיפה שגובה הנתבעת, ובקשת הסתלקות מוסכמת בקשר לעלויות ביצוע עיקולים אלקטרוניים.

1. ביום 8.6.2017 הגיש התובע תובענה כנגד ה נתבעת ובקשה לאישורה כייצוגית, בטענה כי הנתבעת גובה באופן בלתי חוקי על הוצאות אכיפה בגין הודעות דרישה לתשלום יתרות חוב והוצאות עיקול, מעבר להוצאות הישירות הנובעות מפעולות אלה. נטען כי הנתבעת אינה גובה את ההוצאות הישירות הנדרשות לצורך שליחת מכתבי דרשה ו/או הוצאות עיקול בנק, אלא את הסכום המרבי הקבוע בתקנות המסים (גבייה) (קביעת הוצאות מרביות) התשע"א-2011 ובכך באה הנתבעת לידי התעשרות שלא כדין על חשבון הנישומים. התביעה התבססה, בין היתר, על פסק דינו של בית המשפט העליון בעע"מ 6192/13 שרה אברהם נ' עיריית טברייה (ניתן ביום 26.2.2017).
התובע טען כי ההוצאות הישירות של פעולות אכיפת הגבייה נמוכות מהסכומים המירביים הקבועים בתקנות, ולכן הנתבעת אינה רשאית לגבות 16 ₪ בתוספת מע"מ ₪ בגין מכתב דרישה, סך של 23 ₪ בתוספת מע"מ בגין מכתב בדואר רשום, ו-8 ₪ בתוספת מע"מ בגין הודעות עיקול לבנק.
התובע טען כי סכום ההוצאות הישירות והסבירות, בהתאם לפסיקת בית המשפט המחוזי בפרשת ליבוביץ ( ת.צ. 10343-03-13 ליבוביץ נ' עיריית תל-אביב-יפו (ניתן ביום 19.3.2015) ) הוא 2.4 ₪ על מכתב דרישה בדואר רגיל ו- 8.06 ₪ על מכתב רשום. בנוגע לעיקולים, נטען בתביעה כי רשויות מקומיות מחויבות ע"י הבנקים בגין עיקול אלקטרוני בסך של 2 ₪ בלבד, ועל כן אלו בלבד ההוצאות הישירות של הרשות.

2. בהודעה המשותפת, שהוגשה ביום 23.10.2017, נמסר כי עמדת הנתבעת היא כי הוצאותיה הישירות בפועל בגין ביצוע פועלות האכיפה הן גבוהות מהתעריפים המרביים שנקבעו בתקנות, ועל כן אין מדובר במקרה של גבייה ביתר.

3. בהודעה המשותפת נכללת הודעת חדילה, לפיה למען הזהירות, מבלי להודות באחריות, מתוך שיקולים של הקטנת סיכון ונזק ולאור הפסיקות הסותרות ביחס לרכיב "ההוצאות הישירות", החליטה הנתבעת לחדול מהגביה נשוא הבקשה, כדלקמן:
הנתבעת חדלה מלחייב בהוצאות אכיפה בגין משלוח דרישות חוב בדואר רגיל או דואר רשום, בהתאם לסכומים הקבועים בתקנות, וזאת החל מ"המועד הקובע" קרי 90 יום ממועד הגשת התובענה. במקום זאת תגבה הנתבעת סכומים מופחתים, תוך החלת מתווה התעריפים שנקבע בהליך ת.מ. 25462-01-13 שורני נ' עיריית נהריה (ניתן ביום 6.6.2016). על פי מתווה זה, תגבה הנתבעת עבור הוצאות אכיפה בגין דרישות תשלום חוב סך של 13.31 ₪ (לפני מע"מ) בעבור דרישה בדואר רגיל ו- 19.7 ₪ (לפני מע"מ) בעבור דרישה הנשלחת בדואר רשום.

צוין בהודעת החדילה, כי ככל שיהיה שינוי במצב המשפטי לעניין שיעור או מפרט רכיבי הוצאות הגביה, ובפרט בשים לב להכרעה שתינתן בעתיד בית המשפט העליון בעע"מ 2748/15 מי אביבים נ' ליבוביץ, התעריפים המופחתים יתוקנו בהתאם החל ממועד פסק הדין ואילך.

4. הודעת החדילה נתמכת בתצהירו של מר טל טורן, המשמש כמנכ"ל ומ"מ גזבר בעיריית שדרות.

5. הודעת החדילה מוסכמת על ב"כ המבקש, והוא מאשר אותה ומקבל אותה.

6. הצדדים מבקשים מבית המשפט, על פי הסכמה ביניהם, לפסוק לזכות המבקש גמול בסכום של 5,000 ₪ (כולל מע"מ) , וכן שכר טרחת עורך דין לב"כ המבקש בסך של 25,000 ₪ (כולל מע"מ).

7. לאחר שנתתי דעתי להודעת החדילה המוסכמת ולתצהיר התומך בה, אני מאשרת את הודעת החדילה, על כל חלקיה וסעיפיה, ואני נות נת להודעת חדילה זו תוקף של פסק דין.

כל האמור בהודעת החדילה מהווה חלק בלתי נפרד של פסק דין זה.

הסכומים המוצעים על ידי הצדדים כתשלום בגין גמול ושכר טרחת עורך דין – סבירים בנסיבות העניין, בהתחשב בכך שיש בהסדר שהושג משום תרומה לאינטרס הציבורי בכך שהופחתו סכומי הוצאות האכיפה הנגבים מן החייבים, וככל שיחול שינוי בעקבות פסק הדין שיינתן בבוא העת על ידי בית המשפט העליון בעניין ליבוביץ, יעודכנו הסכומים לפי הצורך.

על יסוד כל האמור, אני מחייבת את ה נתבעת לשלם ל תובע גמול בסכום של 5,000 ₪ וכן לשלם לב"כ ה תובע שכר טרחת עורך דין בס ך של 25,000 ₪ (כולל מע"מ).

8. ביחס לעלויות ביצוע העיקולים האלקטרוניים, מוגשת במסגרת ההודעה המשותפת בקשת הסתלקות מוסכמת. נמסר כי לאחר הגשת הבקשה לאישור, ב"כ הנתבעת הציג בפני ב"כ התובעת תחשיב המפרט את כל ההוצאות הכרוכות בביצוע פעולות האכיפה. התחשיב העלה כי העלות בפועל של הנפקת צווי עיקול אלקטרוניים עולה על הסכום הנקוב בתקנות, ועל כן אין מדובר בגביית יתר. נמסר כי התובע לא לקח בחשבון, בין היתר, את העלות הנוספת שעל הנתבעת לשאת בה, והיא תשלום לבנק אם צו העיקול "תופס" נכסים בבנק אליו נשלח הצו. מדובר בעלות של 25.23 ₪ לכל צו עיקול שמצליח "לתפוס" נכסים. בנוסף לא נלקחו בחשבון הוצאות נוספות כגון עלות "לשכת השירות" שבאמצעותה מבוצע העיקול לנשלח לבנק, עלויות של "חתימה אלקטרונית", עלויות מחשוב ועוד.

נוכח האמור, התובע מבקש להסתלק מבקשת האישור בקשר לעילה של העיקולים האלקטרוניים.

הבקשה נתמכת תצהיר התובע ובתצהיר בא-כוחו.

9. לאור תמונת המצב המוצגת בבקשת ההסתלקות, אני מוצאת לקבל את בקשת ההסתלקות ביחס לעילה של העיקולים האלקטרוניים. בנסיבות העניין, איני רואה מקום להורות על פרסום הודעה לפי תקנה 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010. לטעמי, נשמר שיקול הדעת הנתון לבית המשפט לאשר הסתלקות ללא פרסום הודעה (ר' ת"צ (מרכז) 24356-04-10). בנסיבות העניין, גם אין מקום לפעול לאיתור מייצגים חלופיים, כאמור בסעיף 16(ד)(1) לחוק תובענות ייצוגיות.

בסיכום הדברים, אני מאשרת את הודעת החדילה ואת בקשת ההסתלקות.

נוכח האמור, אני מורה על דחיית התובענה האישית של התובע ועל דחיית הבקשה לאישור תביעה ייצוגית.

הנתבעת תשלם לתובע גמול בסכום של 5,000 ₪ ותשלם לב"כ התובע שכר טרחת עורך דין בסך של 25,000 ₪ (כולל מע"מ). התשלום יבוצע תוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין.

ניתן היום, ו' חשוון תשע"ח, 26 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שלום יפרח
נתבע: עירית שדרות
שופט :
עורכי דין: