ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אמנון אשל נגד פסק דין :

התובע

אמנון אשל ת.ז. XXXXXX650

נגד

הנתבעים
.1 אלבר ציי רכב בע"מ ח.פ. 512642281
.2 שקד ברק ת.ז. XXXXXX386

פסק דין

1. בתאריך 2.8.16, בזכרון יעקב, ארעה תאונת דרכים בין רכבו של התובע מסוג רנו פלואנס מ.ר. 34-388-97 (להלן: "רכב התובע"), לבין רכבה של נתבעת 2 ש היה מבוטח באותה עת על ידי נתבעת 1.

2. בהכירה באחריות העיקרית של נתבעת 2 לתאונה, פיצתה נתבעת 1 את התובע בסכום של 19,427 ₪, זאת לאחר קיזוז של 212 ₪ משכר טרחת השמאי הגבוה מדי לתפיסתה , 2,367 ש"ח בגין ירידת ערך רכבו של התובע ו- 3,248 ₪ (15%) בגין רשלנות תורמת.

3. התובע טוען כי סך הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה מסתכמים בסכום של 25,421 ₪ - 21,557 ₪ בגין הנזק לרכב , 1,500 ₪ בגין שכ"ט השמאי ו- 2,367 ₪ בגין ירידת ערך הרכב.

4. עוד קודם להגשת תביעתו, הודיע התובע לנתבעת 1 כי הוא מסכים לקיזוז הסכומים בגין ירידת הערך וההפרש בין שכה"ט ששולם לשמאי בפועל לבין הסכום שהו חזר לו על ידה, אך הבהיר כי הוא עומד על כך שמדובר בתאונה שארעה באשמת נתבעת 2 בלבד, וכי לו עצמו לא היתה כל רשלנות תורמת להתרחשותה. לפיכך, דרש התובע את תשלום ההפרש שהופחת על ידי נתבעת 1 בגין רכיב זה בסך של 3 ,428 ₪, ואולם משזו סירבה לשלם לו את ההפרש כאמור, החליט הלה להגיש את התביעה שבמסגרתה הוא עותר לתשלום ההפרש כאמור, בתוספת פיצוי בסך 5,000 ₪ והשבת אגרת בית המשפט בסך 85 ₪.

5. בעדותו בבית המשפט תיאר התובע את האופן בו התרחשה התאונה , כך: "...נסעתי בכביש ראשי, נכנסתי לכיכר שאורכה 22 מטר מהרגע שאני נכנס אליה עד מקום התאונה...
הנתבעת 2 הגיעה מצד ימין שלי ונכנסה לכיכר כשאני כבר הייתי בה. לכן אני חושב שלא היתה לי רשלנות תורמת". לתמיכת גרסתו הפנה התובע אל תצלומי המקום בו ארעה התאונה ואל צילומי הנזקים שנגרמו לשני כלי הרכב.

6. מנגד, טענו הנתבעות כי מיקום ואופי הנזקים שנגרמו לכלי הרכב מלמדים על כך שבשלב בו ארעה ההתנגשות ביניהם, היה רכב הנתבעת בתוך הכיכר, ומשכך היה על התובע להבחין בו מבעוד מועד ולהאט את מהירות נסיעתו כדי למנוע את ההתנגשות.

7. נתבעת 2 סיפרה: "...אני הסתכלתי, לא היה אף אחד. באתי מהכיוון שסומן על ידי התובע בתמונות. בהתחלה הסתכלתי שמאלה, לא היה אף אחד, התחלתי לגלוש לאט ופתאום הוא היה מולי...". בתשובה לשאלתי אמרה נתבעת 2 : "...אני זוכרת שהסתכלתי שמאלה, נכנסתי לכיכר ולא הסתכלתי שוב ואז פתאום קרתה התאונה...".

8. לאחר ששמעתי את עדויות שני הנהגים ועיינתי בתצלומי הכיכר בו ארעה התאונה ובצילומי הנזקים שנגרמו לשני כלי הרכב, מסקנתי היא שדין התביעה להתקבל.
זאת לאחר ששוכנעתי כי נתבעת 2 נכנסה עם רכב ה לכיכר שלא היתה פנויה, דהיינו בשעה שרכב התובע כבר היה בתוכה ולמעשה ממש ל קראת יציאתו ממנה.
משכך, לא מצאתי כי מדובר במקרה שהיתה בו רשלנות תורמת מצד התובע ואני סבורה כי נתבעת 1 אכן הטריחה אותו בהגשת תביעה זו לבית המשפט, לשווא.

9. עם זאת , מאחר שסכום הפיצוי אותו דורש התובע בגין טרחתו מופרז בעיני, אני מחליטה לחייב את הנתבעות לשלם לו, ביחד ולחוד, את הסך של 3,428 ₪ בתוספת פיצוי בסך 1,000 ₪ והוצאות המשפט בסך 500 ₪. הסכום הכולל בסך 4,928 ₪ ישולם בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לנתבעות, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד ליום התשלום בפועל.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח לצדדים את פסק הדין בדואר רשום.
ניתן היום, ו' חשוון תשע"ח, 26 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אמנון אשל
נתבע: פסק דין
שופט :
עורכי דין: