ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אברהם מרום נגד וועד הבית שברח' החשמונאים 72 קריית מוצקין :

בפני כבוד ה שופטת סימי פלג קימלוב

תובע

אברהם מרום

נגד

נתבע

וועד הבית שברח' החשמונאים 72 קריית מוצקין

פסק דין

לפני תביעה בסך של 7,500 ₪ שהגיש התובע כנגד וועד הבית שברחוב החשמונאים 72 בקרית מוצקין.
התובע, קבלן לביצוע עבודות אינסטלציה, מים וביוב טוען כי הנתבע פנה אליו בחודש נובמבר 2016 או בסמוך למועד זה, והזמין ממנו עבודות אינסטלציה ואח' בבניין שברחוב חשמונאים 72 בקריית מוצקין, עבודות אשר כללו בין היתר עבודות בחדר משאבות, החלפת מגוף ואביזרים נוספים. עוד ציין התובע בכתב התביעה כי התבקש על ידי הנתבע לבצע עבודות נוספות בגג- תיקון והחלפת קטע צינור.
התובע טען כי ביצע את כלל העבודות אשר הזמין הנתבע לשביעות רצונו המלא.
זאת ועוד, טוען התובע כי סך הסכום הסתכם ב- 9,500 ₪ כולל מע"מ וכי הנתבע שילם סכום של 2,000 ₪ ובכך למעשה הנתבע נותר חייב סכום של 7,500 ₪. זאת ועוד, טוען התובע כי הנתבע סירב לשלם את היתרה וביום 18.1.17 שלח לנתבע מכתב דרישה לתשלום חוב.

הנתבע הגיש כתב הגנה וטען שהתובע הוזמן על ידי הנתבע לבצע עבודות אינסטלציה בחדר המשאבות התחתון מכיוון שהיתה בעיה של בריחת מים מברז העודפים ללא שליטה. לטענת הנתבע לאחר סיור שנערך לתובע סוכם על תשלום של 5,500 ₪ . לטענת הנתבע במהלך העבודה התובע קיבל סכום של 4,000 ₪ במזומן ולא נמסרה לנתבע חשבונית בגין תשלום זה. לטענת הנתבע, החשבון שצירף התובע לכתב התביעה לא הוצג בפניהם מעולם . זאת ועוד, הנתבע צירף לכתב ההגנה מכתב שכתב ונשלח באמצעות המייל לעו"ד גסאן. במכתב זה גולל הנתבע את השתלשלות העניינים ולא התקבלה כל תגובה. הנתבע ציין כי לאחר שהנתבע נטש אותם לטענתו, פנה הנתבע לבעל מקצוע אחר אשר פתר את בעיותיו של הבניין והוחלפו מספר רכיבים בארון החשמל ועוד כל מיני חלקים שנפגעו מהעבודה המרושלת של התובע ואשר עלו לנתבע אלפי שקלים לטענתו. זאת ועוד, טען הנתבע כי עד ליום כתיבת כתב ההגנה יש טפטוף של מים כתוצאה מהעבודה המרושלת של הנתבע.

בדיון שהתקיים בפני התייצב לדיון נציג של הנתבע.
הצדדים חזרו כל צד על טענותיו.
התובע טען כי שהגיע ביום שישי אחר הצהרים לבניין הנתבע מכיוון שהיה פיצו. במשאבות והן לא עבדו. לטענת התובע דיברו על טיפול ראשוני שיעלה 1,200 ₪, שאיבות מים מהמיכל, החלפת קטע צינור של כיבוי אש ופירוק צינור מים קיים. לטענת התובע, ביצע את כל העבודה ושולם לו סכום של 2,000 ₪ . ונמסר לו שלאחר מכן יאסף סכום כסף ויתרת התשלום תשולם. לטענת התובע מאז דחה אותו הנתבע בטענות שיש בעיות במשאבות שעל הגג ואמרו לו שהתיקון לא טוב. לטענת התובע הגיע לבניין הנתבע ובדק את טענות הנתבע ועלה על הגג אבל לא היתה כל בעיה. לטענות שנשמעו על ידי הנתבע שהמשאבות נשרפו, טען התובע כי זה שקר וכזב וכל האמור בכתב ההגנה איננו נכון. זאת ועוד, סיפר התובע בעדותו את הדברים הבאים:
" לשאלת בית המשפט לא ייתכן שעזבתי את השיבר פתוח, לא יכול להיות שאני אפתח צנרת ולא אסגור את השיבר. היו 2 עובדים מקצועיים, לא הבאתי אותם, ביקשתי מהם לבוא והם לא רצו לבוא".
התובע ציין בעדותו שאין לו חשבוניות להצגה וגם לא החשבון המקורי.

נציג הנתבע טען שהתובע אינו דובר אמת וכי ההצפה נגרמה כשהתובע נסע להביא מגוף והשאיר את העובדים שלו במקום.
זאת ועוד, טען נציג הנתבע כי עובד של הנתבע פירק את הצינור שמעל לארון החשמל ולא סגר את הברז הראשי וציין כי לא היה אישית במקום. זאת ועוד, נציג הנתבעת מועד הגעתו של התובע היתה בנובמבר 2016 ואמר את הדברים הבאים:
"לשאלת בית המשפט התובע היה אצלנו בתיקון בנובמבר 2016, היינו חייבים לתקן את המשאבות ואת כל הנזקים שהוא עשה. לשאלת בית המשפט האם שאבו בפיר המעליות – החשבונית 3.2.17 זה גם מועד העבודה וגם מועד התשלום. לא ידענו שהפיר מוצף במים, טכנאי המעליות שבא לעשות ביקורת שגרתית אמר לנו ששני פירי מעליות מוצפים במים".
עוד טען נציג הנתבע כי שולם לתובע סכום של 4,000 ₪ במזומן וסוכם לטענתו על סכום של 5,500 ₪.
בסיום הדיון ניתנה לתובע הזדמנות להשלים הבאת ראיות ולאפשר לו לצרף חשבוניות לתיק בית המשפט ואולם לתיק בית המשפט לא הוגשה כל ראיה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות וכן שמעתי טענות הצדדים אני סבורה שדין התביעה להתקבל בחלקה.
טענתו של התובע מבוססת כולה על הטענה כי נקבע סכום מסוים לעבודה שנעשתה על ידי התובע ולאחר ששולם סכום חלקי נותר חוב שעל הנתבעת לשלם לתובע בגין העבודה שעשה.
חובת ההוכחה אמנם מוטלת על התובע. במקרה דנן, המחלוקת בין הצדדים נעוצה הן באשר לסכום שסוכם על ידיהם והן באשר לסכום הכסף ששולם לתובע. התובע טוען כי הסכום שסוכם הוא 7,500 ₪ ואילו הנתבע טוען שהסכום שסוכם בלחיצת יד הוא 5,500 ₪.
גם באשר לסכום ששולם לתובע יש מחלוקת. התובע טוען כי הסכום שנתר לתשלום הוא 7,500 ₪ ואילו הנתבע טוען כי שולם סכום של 4,000 ₪.
התובע לא הציג כל חשבונית לקבלת הכסף ששולם לו חרף העובדה שניתנה לו האפשרות להמציא מסמכים לאחר הדיון לתיק בית המשפט.
אשר על כן, אינני יכולה לקבוע כי הסכום שסוכם בין הצדדים הוא אכן 7,500 ₪. אכן, התובע צירף חשבון לכתב התביעה אבל נטען על ידי הנתבע כי הוא לא ראה את החשבון שצורף לכתב התביעה וכי הסכום שבסופו של דבר סוכם הוא 5,500.

נטען על ידי נציג הנתבע כי שולם סכום של 4,000 ₪. הסיבה לכך שלא שולמה יתרת התשלום היא העובדה שלטענת הנתבע התובע התרשל בעבודתו , דבר אשר גרם לנתבע נזקים שבגינם נאלצו לפנות לבעלי מקצוע על מנת לתקן את הנזקים שהותיר התובע. אינני מקבלת טענה זו. ראשית לא הוכחה הטענה כי התובע התרשל בעבודתו, לא בראיות ולא באמצעות עדים. נציג הנתבעת עצמו טען בפני בעדותו כי לא ראה את קרות האירוע שלטענתו גרם לנזק. לא הוגשה לי חוות דעת אשר קובעת כי עבודתו של התובע היתה רשלנית. חשבונית התיקון שצורפה לכתב ההגנה ניתנה 3.1.17 . אינני סבורה כי הוכח קשר סיבתי כלשהו כי הנזק הנטען על ידי נציג הנתבעת אירעה כתוצאה מעבודתו הרשלנית של התובע.
יחד עם זאת, גם הנתבע מסכים כי לא שולם לתובע כל התשלום כפי שלטענתו סוכם ועל פי עדותו עולה כי לא שולם לתובע סכום של 1,500 ₪.

אשר על כן, אני קובעת כי על הנתבעת לשלם לתובע סכום של 1,500 ₪ בתוספת של 300 ₪ הוצאות משפט וזאת תוך 45 יום ממועד קבלת פסק הדין שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית עד למועד התשלום בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין אצל הנתבעת לבית המשפט המחוזי בחיפה.
המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.
ניתן היום, ו' חשוון תשע"ח, 26 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אברהם מרום
נתבע: וועד הבית שברח' החשמונאים 72 קריית מוצקין
שופט :
עורכי דין: