ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אליהו ריכטר נגד מיתב - תאגיד אזורי למים וביוב בע"מ :

לפני: כבוד ה שופטת מיכל נד"ב

המבקש:

אליהו ריכטר

נגד

המשיבה:

מיתב - תאגיד אזורי למים וביוב בע"מ

החלטה

לפניי בקשה למחוק חלק מן הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה ביום 19.6.16, מן הטעם שבבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב תלויה ועומדת בקשת אישור קודמת מיום 12.4.15, שהוגשה בשם אותה קבוצה, בגין חלק מעילות התביעה שלפניי (להלן: "בקשת האישור שלפניי" ו"בקשת האישור הקודמת", בהתאמה).
בקשת האישור הקודמת היא ת"צ 12207-04-15 קוליאן נ' מיתב תאגיד אזורי למים ולביוב ועניינה הטענה שהמשיבה אינה רשאית לגבות סכום הוצאות אחיד וקבוע על פי הרף המקסימאלי שנקבע בתקנות המסים (גבייה) (קביעת הוצאות מרביות), התשע"א-2011 ושעליה לגבות את ההוצאות הישירות בפועל ללא עלויות עקיפות (להלן: " עניין קוליאן").
סעיף 7 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "החוק") קובע כדלקמן:
"(א) (1) מצא בית המשפט שאליו הוגשה בקשה לאישור כי תלויה ועומדת בקשה לאישור קודמת או תובענה ייצוגית קודמת, אשר מתעוררות בה שאלות משותפות של עובדה או משפט, הזהות או דומות בעיקרן לשאלות המתעוררות בבקשה לאישור, רשאי הוא, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין, להורות על העברת הדיון בבקשה לאישור לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, ואם נקבע השופט או המותב שידון בבקשה הקודמת או בתובענה הקודמת – לאותו שופט או מותב.
(2) מצא בית המשפט כי מתקיים האמור בפסקה (1), והיתה הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור המאוחרת זהה או דומה בעיקרה לקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, יורה בית המשפט על העברת הדיון בבקשה לאישור המאוחרת לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, ואם נקבע השופט או המותב שידון בבקשה הקודמת או בתובענה הקודמת – לאותו שופט או מותב.
(ב) על בית משפט שאליו הועבר הדיון כאמור בסעיף קטן (א) יחולו ההוראות כמפורט להלן, לפי הענין:
(1) לענין בקשה לאישור קודמת שטרם החל הדיון בה – בית המשפט רשאי להורות על צירוף הבקשה לאישור המאוחרת לבקשה לאישור הקודמת ולדון בהן יחדיו, או על מחיקת אחת הבקשות, כולה או חלקה, ורשאי הוא להורות על צירוף או החלפה של מבקש או של בא כוח מייצג, והכל כדי שענינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר;
(2) לענין בקשה לאישור קודמת שהחל הדיון בה – בית המשפט רשאי להורות כאמור בפסקה (1), ובלבד שלא יורה על החלפת המבקש שהגיש את הבקשה לאישור הקודמת או בא הכוח המייצג, אלא אם כן שוכנע שהדבר דרוש כדי שענינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר, והכל בהתחשב בשלב שבו נמצא הדיון בבקשה לאישור;
(3) לענין תובענה ייצוגית קודמת שהוגשה בשם אותה קבוצה, כולה או חלקה – בית המשפט יורה על מחיקת הבקשה לאישור המאוחרת, כולה או חלקה, ואולם רשאי הוא להורות אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שלא יורה על צירוף עילות תביעה נוספות או חברי קבוצה נוספים אלא אם כן מצא כי התקיימו לגבי עילות תביעה או חברי קבוצה כאמור כל התנאים וההליכים הנדרשים לפי חוק זה לשם אישור תובענה ייצוגית; הורה בית המשפט על צירוף כאמור, יראו את החלטתו כהחלטה בבקשה לאישור.
(ג)...".

בענייננו הזהות בין בקשת האישור שלפניי ובקשת האישור המאוחרת היא הן בקבוצה הן בחלק מהשאלות.
על פי סעיף 7(א)(2) בחוק, כאשר מוגשות שתי בקשות אישור בשם קבוצות זהות או דומות, על בית המשפט אליו הוגשה בקשת האישור המאוחרת להעבירה לבית המשפט בו הוגשה בקשת האישור המוקדמת. וכלשון הסעיף "יורה בית המשפט על העברת הדיון...". זאת, בהשוואה לנוסחו של סעיף 7(א)(1) הקובע כי במקרה של שאלות משותפות (ולא של זהות בקבוצות) בית המשפט "רשאי הוא, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין, להורות על העברת הדיון...".
בבקשת האישור שלפניי נטענת טענה זהה לזו שנטענה בבקשת האישור הקודמת בעניין קוליאן, כשאלה המשותפת לקבוצה. על כן לכאורה בהתאם לסעיף 7(א)(2) בחוק יש להורות על העברתה לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב. בנוסף נטען בבקשת האישור שלפניי כי דרישות התשלום בגין הסכומים האמורים נדרשות בטרם חלף המועד לתשלום, וללא מכתב התראה לגבי החוב.
האם יש בתוספת זו שבבקשה שלפניי כדי לשנות מהכללים הקבועים בסעיף 7 בחוק, ולמנוע העברת הבקשה שלפניי לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב. אני סבורה שלא.
על תכליתו של סעיף 7 בחוק עמד בית המשפט העליון בע"א 5503/11 דבח נ' דינרי (18.1.12) (להלן: "עניין דבח"):
"התכלית שביסוד סעיף 7 לחוק היא לרכז בידי מותב אחד את הדיון בתובענות שבבסיסן שאלות דומות, בפרט כאשר הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה זהה. זאת מטעמי יעילות הדיון והמערכת השיפוטית, וכמובן טובת הקבוצה שעניינה נדון:
'הרציונל שמאחורי גישה זו ברור מאליו, כאשר מעבר לאינטרס הציבורי למנוע ככלל קיום הליכים מקבילים באותה סוגייה, בתובענה ייצוגית מעצם מהותה ותכליתה נודע משנה חשיבות לכך שהמותב הדן בסוגייה יראה את התמונה בכללותה, מן ההיבט הציבורי וטובת 'הקבוצה'; ואם בהקשרה של אותה סוגייה הוגשו יותר מתובענה אחת, יהיו אלה פרושות בפניו. או אז, לאחר שניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם, יוכל אותו מותב - באמצעות הכלים שניתנו בידו כאמור בסעיף 7(ב) לחוק - להחליט כיצד מבחינת התכליות שביסוד החוק ושיקולי יעילות ומשפט, נכון וצודק יהיה לנהל את הדיון בבקשות האישור או באיזה מהן. שיקול הדעת הנתון בידי בית המשפט הוא רחב עד מאד 'הכל כדי שעניינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר' ' (בש"א (תל אביב-יפו) 5317/09 ברן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (השופטת ענת ברון), פסקה 7)" (הדגשה שלי – מ' נ').
בת"צ (מח'-מרכז) 20046-02-12 סטורזי נ' הוט – מערכות תקשורת בע"מ (13.9.12) עמדה חברתי השופטת א' שטמר על כך שדרך המלך היא העדפת התובענה המוקדמת:
"דרך המלך היא העדפת התובענה המוקדמת, לא רק משום שסעיף 7( א) פוסע בדרך זו, אלא גם בהיותה אחידה וברורה. יתרונה בכך שמי שמבקש להגיש תובענה יכול להיוודע דבר הגשת התובענה הקודמת מתוך עיון בפנקס התובענות הייצוגיות, לבחון במה, אם בכלל, שונה זו מזו שלו שהוגשה קודם לכן, ולהימנע מהגשת התובענה בכלל, או להתאים את התובענה שיגיש, ולהבדילה מזו שכבר נרשמה. העדפת התובענה המוקדמת גם תיצור תמריץ שלילי להעתקת תובענות או חלקי תובענות שכבר הוגשו" (הדגשה שלי – מ' נ').
(ר' גם חברתי השופטת ר' רונן בעניין ת"צ (מח'-ת"א) 55750-07-14 ריטבלט נ' א. דורי בניה בע"מ (9.11.14) ).
כאמור העדפת התובענה המוקדמת נועדה בין היתר על מנת שלא ליצור תמריץ להעתקת תובענות ולשיפורן של תובענות שהוגשו , ו"דילוג" מעל התובענה המוקדמת עקב כך.
ההכרה בכך שעצם הוספתן של טענות נוספות והצגתן כעילות נוספות יוציאו את העניין מתחולת סעיף 7, לעניין העברת ההליך מבית משפט אחד לאחר, עלולה להחטיא את מטרתו של הסעיף, ולהביא בדיוק למצבים אותם נועד למנוע. המקום לדון בשאלת דרך הדיון בתובענה מאוחרת ובתובענה המוקדמת, לרבות העדפת האחת על פני השנייה, הוא בבית המשפט בו הוגשה התובענה המוקדמת.
זאת ועוד. סעיף 6 בחוק קובע, כי משהוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית, ישלח מגיש הבקשה הודעה למנהל בתי המשפט על אודות הגשתה לשם רישום בפנקס. "תכלית הרישום היא ליתן פומבי לדבר הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית באופן שיהיה נגיש וגלוי, ולאפשר ריכוז שקוף של המידע על תובענות ייצוגיות לטובת הציבור, בין היתר כדי לאפשר הן לתובעים פוטנציאליים והן לגופים שונים בעלי עניין ( כגון גופים צרכניים) לשקול את צעדיהם" ( עניין דבח, בפסקה ט"ז). בסעיף הקודם לו נמצאת הוראת סעיף 5(2) בחוק לפיה מחויב המבקש אישור תובענה ייצוגית לבדוק בפנקס, אם מצויה בו בקשה לאישור תובענה ייצוגית.
נוכח תכליות החוק והוראותיו מצופה ממגיש תובענה ייצוגית (בענייננו בהפרש זמן של יותר משנה בין התובענה המוקדמת למאוחרת) כי יעיין בפנקס וככל שרשומה בו תובענה שבה הקבוצה זהה, לא יגיש את התביעה או שיגיש את התביעה באותה עילה, מתוך מודעות לסעיף 7 בחוק על השלכותיו. ככל שבחר להגיש את בקשתו הזהה ולהוסיף לה טענות נוספות, עליו לדעת שלא יהיה מצבו טוב יותר או עדיף על מצבו של מי שהגיש תובענה מאוחרת רק בטענה או העילה הזהה.
על כן אני מורה על העברת בקשת האישור שלפניי במלואה, לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב לפי סמכותי בהתאם לסעיף 7 בחוק תובענות ייצוגיות.

ניתנה היום, ו' חשוון תשע"ח, 26 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אליהו ריכטר
נתבע: מיתב - תאגיד אזורי למים וביוב בע"מ
שופט :
עורכי דין: