ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עיריית חדרה נגד רפאל שטרנין :

בפני כבוד הרשם שמעון רומי

תובעת

עיריית חדרה

נגד

נתבע
רפאל שטרנין ת"ז XXXXXX162

החלטה

התובעת, רשות מקומית, הגישה כנגד הנתבע, תובענה בסדר דין מקוצר, לאוכפו לשלם לה חוב נטען בן 514,294.00₪.

התובענה סומכת יתדותיה על "דו"ח מצב חשבון" שחלקו מחוק בכתב יד, עליו תוספות בכתב יד ושורתו האחרונה נושאת סכום מתוקן בכתב יד (נמוך בהרבה מן הסכום המודפס).

הנתבע הגיש ביום 25/1/2017 בקשת רשות להתגונן (לאחר שזה מכבר ניתן ובוטל פס"ד בהעדר).

הבקשה נסמכת בתצהיר המבקש שחלקו מסמך על יעוץ משפטי, חלקו עוסק בלא עובדות וחלקו בעובדות.

עיקר העובדות נוגעות לשימוש שעשתה התובעת בקרקע שבבעלות הנתבע כנגד הבטחת העירייה לשלם לו תמורת שימוש זה 5000 ₪ בצירוף מע"מ מידי חודש בחודשו של שימוש העירייה במקרקעי הנתבע.
עפ"י המוצהר הובטח למבקש כי בתמורה לשימוש יקוזז חובו בגין ארנונה מהתשלום הנ"ל.
חלף קיזוז קיבל את התובענה נשוא החלטה זו.

בין הטענות גם טענת התיישנות ביחס לעילות התביעה שלידתן 7שנים ומעלה מיום הגשת התביעה.

ביחס לחלק מן הנכסים נשוא כתב התביעה מוצהר כך: נכס פיזי מספר 41246009 אינו אלא מקרקעין שמחזיקה בו התובעת למן 2012 ועד הגשת הבקשה. נכס פיזי 564180007 עפ"י המוצהר אין הנתבע מחזיק בו ומעולם לא עשה כן אלו שייכים לאחר (אבו פחדאג'ה חמדאן) אשר נאסף אל אבותיו זה מכבר. בגין נכס זה נתבע הנתבע לשלם מעל 165,000₪. ביחס לנכס פיזי 412460005 ישנה טענת התיישנות ביחס לחוב הקודם לשנת 2009 בסך כ-23,761 ₪.

כך גם ביחס לנכס פיזי 412460007. בדומה טענות כנגד חיוב אגרות חינוך בגני ילדים בשנים בהם ילדתו הצעירה של הנתבע לא הייתה לא בגן ולא בבי"ס יסודי ומכל מקום גם רכיב זה התיישן.
באשר לאגרות שילוט – למבקש היו שני שלטים לפני 10 שנים בקירוב ומיד לאחר שפנתה אליו התובעת הסיר אותם בגין רכיב זה הוא יתבע בסך של למעלה מ-6,000 ₪.
המבקש מציין, כי למן שנת 2012 ועד הגשת התביעה לא נשלחה אליו שום התראה באשר התובעת עצמה החזיקה במקרקעיו.

ביום 6/4/2017 עמד המבקש לחקירה נגדית בראשיתה אישר, כי הגיש תביעה כנגד התובעת בגין חובה כלפיו שעומד על כ 680,000 ₪ (בתיק 41255-04-15).
כשנשאל איזה חובות התיישנו השיב בדומה לאמור בתצהירו (ראה פירוט מעלה).
כשנשאל האם הוא מסכים שכתב התביעה צורף תדפיס חוב ע"ס 754,000 ₪ ובפועל התביעה היא על 514,000 ₪ ענה:"...אתם כותבים סכום אחר, מוחקים בעט. יכול להיות שיש עוד הקטנות..."
כשנשאל האם נכון שבמהלך השנים ננקטו הליכים לגביית החוב השיב בשלילה.
כשנשאל האם הגיש עררים או השגות לעניין טענות מחזיק השיב בחיוב וכן אישר כי פנה אל העיריה במשך שנים.
כשנשאל האם הוא משלם ארנונה ענה ,כי אינו משלם נוכח ההסכם בינו לבין התובעת שתמציתו קיזוז תשלומי שכר דירה תמורת ארנונה. עוד הוסיף, כי התובעת יושבת אצלו בנכס וגם מחייבת אותו בארנונה שהוא מכוון לעבר נכס שמספרו מסתיים ב-009.

סיכומי המבקש הוגשו ביום 7/5/2017 ואין הם אלא תמצית הטענות המוצהרות ע"י המבקש, חלקה הגדול של התמצית בשיטת העתק הדבק.

סיכומי המשיבה מיום 11/7/2017 מציינים בין היתר בסעיף 4, כי התביעה הוגשה ע"ס 514,294 ₪ כאשר חובו של המבקש בספרי המשיבה עמד ע"ס 754,075.02 ₪ כל זאת בשל הפחתת יתרות ישנות.
לשיטת התובעת בסיכומיה המסמך האמור הוא רשומה מוסדית ולכן חלה החזקה, כי הם יהוו ראייה קבילה להוכחת אמיתות תוכנה עפ"י פקודת הראיות.
לשיטת התובעת טענות המבקש אינן מצדיקות בירור משפטי. מדובר בטענות סרק, שכן המדובר בשומות מס חלוטות בנכסים שונים בהם אגרות שמירה, חינוך ושילוט שלא שולמו במשך שנים רבות (לא פורט מספר השנים – ש.ר).
באשר לטענת ההתיישנות מציינים הסיכומים כי המבקש כלל לא נתבע אלא על יתרות חוב בנות גבייה.
(במקור נכתב בסעיף 15 "ברות גבייה" אולם זהו שימוש שגוי בשפה העברית ממש כמו "ברת מצווה" – ש.ר).

עפ"י סעיף 20 לסיכומים הטענה הנוספת והיחידה של המבקש היא, כי אין הוא מחזיק בנכסים ולכן אינו חב בחוב ויתרה מזו לטענת הנתבע התובעת היא המחזיקה בנכס. כל זאת ביחס לנכס פיזי 41246009.

אף לשיטת המבקש הנכס שלטענתו עבר לחזקת התובעת במהלך שנת 2012 הוא שלו, ולכן גם החוב שקדם לשנת 2012 חל עליו. לא צורף כל הסכם שכירות, או חוזה לתשלום דמי שכירות או סימוכין אחרים מהם עולה כי בין הצדדים ישנה התקשרות שכזו.

סיכומי תשובה לא הוגשו עד היום הגם שביהמ"ש המתין בסבלנות רבה למעלה משלושה חודשים להגעתם.

בחינת מכלול הכתבים מגלה, כי בפי המבקש טענות שיש בהן כדי להצביע על הגנה לכאורה.

טענות אלו, גם עפ"י העולה מבקשת הרשות להתגונן וגם עפ"י סיכומי התשובה של התובעת הן טענות לקיומו של הסכם שכירות בע"פ.

לא מצאתי בשום מקום הכחשה של התובעת, כי עשתה שימוש במקרקעי הנתבע לצורך אחסון והובלה של גזם או פסולת אחרת , ומעצם העובדה, כי מציינת התובעת שטענות המבקש חלות רק למן שנת 2012, הרי שלכאורה מסכימה היא, כי יש לו טענות ביחס לחלק נכבד מן התקופה השייכת לתביעה.

לא נעלם מעיני, כי בחקירה הנגדית נמסרו פרטי התביעה שהגיש התובע כנגד הנתבעת ובאשר עודה תלויה ועומדת בבימ"ש זה.

התוצאה המתבקשת היא, כי יש ליתן למבקש הרשות להתגונן מפני התביעה באשר לא לי להכריע היום כיצד יעלה בכוחו להוכיח את הטענות שתמציתן ע"פ כנגד כתב.

גם לא לי לקבוע היום אם הדרך בה מצא לנכון להשיג על דרישות תשלום שהופנו אליו היא הדרך הנכונה, אם לאו.

נתונה לנתבע הרשות להתגונן.

נוכח שווי התובענה (גבוה מ- 75,000.00₪) תתברר התובענה בסדר הדין בה הוגשה.

תצהיר הנתבע יהא לכתב ההגנה, כמתחייב מהוראות תקנה 211 בתקסד"א.

החלטה זו תועבר למנ"ת, על מנת שייקבע דיון בפני שופט/ת.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ו' חשוון תשע"ח, 26 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עיריית חדרה
נתבע: רפאל שטרנין
שופט :
עורכי דין: