ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלי בן חנן נגד רז אחרק בניה ופיתוח בע"מ :

,
לפני כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקשים- המערערים:

1.אלי בן חנן
2.אריה רויז
ע"י ב"כ עו"ד דוד גילת ועו"ד אורי רונן

נגד

המשיבה:

רז אחרק בניה ופיתוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ליעד שטרצר

פסק דין

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כבוד השופט עדי הדר) מיום 25/6/17 בת"א 8891-12-16 ולפיה נדחתה בקשת המבקשים – הנתבעים לדחיית התביעה על הסף בשל חוסר סמכות עניינית.

2. עניינינו בתביעה שהוגשה בחודש דצמבר 2016 על ידי המשיבה נגד המבקשים בסך של 777,725 ₪.
התביעה הוגשה במקורה לבית משפט השלום בכפר סבא והועברה לבית משפט השלום בתל אביב (ראה החלטת כבוד הרשם הבכיר צוריאל לרנר מיום 1/2/17).

לפי כתב התביעה, המשיבה - התובעת היא חברה העוסקת בביצוע עבודות פיתוח ותשתיות.
הנתבעים – המבקשים הם נושאי משרה ובעלי תפקיד באגודה שיתופית חקלאית בע"מ, קיבוץ בחן (להלן: "הקיבוץ" או "האגודה"); נתבע 1 היה מנהל הקיבוץ ונתבע 2 גזבר הקיבוץ.

המשיבה טוענת כי התקשרה עם הקיבוץ בשנת 2011 בהסכם לביצוע עבודות תשתית ופיתוח. בפגישה מיום 26/2/2012 הביעו המבקשים את חוסר שביעות רצונם מקצב התקדמות העבודות שמבצעת המשיבה בקיבוץ בהתאם להסכם ודרשו כי המשיבה תסיים את העבודות, התיקונים והמסירות עד לסוף חודש מרץ 2012. המשיבה פעלה בהתאם לפגישה במלוא מרצה לקידום העבודות עפ"י ההסכם ועבודות נוספות שהוזמנו.
ביום 19/3/12 גילה מנהל המשיבה – התובעת כי נשלח מכתב לחברי הקיבוץ המבשר על מינוי ועד ממונה לקיבוץ ביום 27/2/12 אשר נוטל את הסמכות הניהולית של הקיבוץ, נוכח מצבו הכלכלי הקשה של הקיבוץ .
נטען כי המבקשים הסתירו מהמשיבה את מינוי הועד הממונה לקיבוץ או לכל הפחות, הסתירו כי הקיבוץ הוא חדל פ ירעון.
לטענת המשיבה, מהחלטת רשם האגודות השיתופיות מיום 4 /7/12 במסגרתה מונה מפרק לקיבוץ עולה כי המבקשים ידעו, לכל הפחות בחודש נובמבר 2011, על מצבו הכלכלי הקשה של הקיבוץ וכי הוא חדל פירעון ויש למנות לו ועד ממונה.

ביום 4/7/12 ניתן צו פירוק לאגודה ומונה מפרק לקיבוץ - עו"ד בועז נאור.

תביעת חוב מטעם המשיבה שנשלחה למפרק האגודה על סך 1,586,012 ₪ (נספח 9 לכתב התביעה) התקבלה בחלקה והקיבוץ חויב לשלם למשיבה סך של 554,750 ₪ בתוספת מע"מ .

המשיבה דרשה מהמבקשים לשלם את החוב שלא שולם לה, בהתאם לאחריות נושאי משרה בגין עוולות אישיות שביצעו ופעילות בחוסר תום לב ו הסתרת מידע מהותי, כך שנמנע ממנה להקטין את הנזק.
נטען כי הנתבעים גרמו למשיבה לנזקים ממוניים בסכום של 727,725 ₪ (כולל מע"מ והפרשי הצמדה וריבית מיום 24.7.12) נוכח המצאות הקיבוץ בפירוק ואי יכולתו לשלם למשיבה בגין תביעת החוב שאושרה. כמו כן נתבע נזק לא ממוני על סך 50,000 ₪.

3. הנתבעים – המבקשים בכתב ההגנה דחו את הטענות לגופו של עניין.
נטען בין היתר, כי המבקשים פעלו כדין, בתום לב ובמקצועיות הנדרשת מתוקף תפקידם כאורגנים בקיבוץ, תוך שאינם מסתירים דבר מהמשיבה.

4. הבקשה בבית משפט קמא:

(1) בבקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית (בקשה מס' 14) נטען כי כל נושא הקשור לפירוק האגודה מסור לסמכותו הייחודית של רשם האגודות השיתופיות, לאור סעיף 48 (2) לפקודת האגודות השיתופיות (להלן גם : "הפקודה") הקובע כי:

"...פירוק העסקים יתנהל בפיקוחו היחיד של הרשם, ולמרות כל דבר האמור בסעיף 46 בנוגע לזמן אשר בו יינתן תוקף לצו פירוק עסקים, תהא למפרק הסמכות לקנות חזקה מיד בכל הנכסים השייכים לאגודה ובכל הפנקסים ושאר המסמכים השייכים לעסקיה ולנהל את עסקי האגודה ככל שיהא צורך בכך לשם פירוק עסקיה של האגודה בדרך שיש בה מן התועלת".

וסעיף 49 (1) לפקודה, בו נקבע:
"אם נראה אגב מהלך פירוק העסקים של האגודה שמי שהשתתף בארגונה או בהנהלתה של האגודה או שכל מי שהוא עכשיו או מי שהיה נשיא, יו"ר, מזכיר, חבר ועד ההנהלה או פקיד מפקידי האגודה או עובד מעובדיה, השתמש שלא כהוגן בכל כסף מכספי האגודה או בנכס מנכסיה, או שעיכבם אצלו או שנעשה חייב עליהם או אחראי להם, או שאשם באי-יושר או במעילה באימון בנוגע לכספים או לנכסים של האגודה, רשאי הרשם עפ"י בקשה מאת המפרק או מאת נושה או משתתף לבדוק את אופן הנהגתו של אותו אדם וליתן צו הדורש מאתו לסלק או להחזיר את הכסף או את הנכסים או חלק מהם בצירוף ריבית לפי אותו השיעור שהרשם ימצאהו לצודק, או לתרום סכום לאקטיב של האגודה בתורת פיצוי על השימוש לרעה בכספים או בנכסים, על עיכוב הכספים, על אי-היושר או על המעילה באימון, הכל כפי שהרשם ימצא לנכון לצוות".

המבקשים הפנו לפסיקת בית משפט העליון בבג"ץ 1641/10 פלוטקין נ' רשם האגודות השיתופיות (11/10/12), וכן להחלטת רשם האגודות השיתופיות בתיק 524/133/13 אשכול שלמה נ' י.ע.ל. אגודה שיתופית חקלאית בע"מ.

נטען כי הנסיבות המתוארות בכתב התביעה קשורות בקשר ישיר והדוק להליכי הפירוק של האגודה, לרבות הסעד הכספי המבוקש – תביעת החוב החלקית שאושרה ע"י המפרק במסגרת הליכי הפירוק .

(2) המשיבה בתגובתה ביקשה לדחות את הבקשה.
הודגש, כי הפקודה וכן הפסיקה שהובאה על ידי המבקשים עוסקת בפירוק עסקי האגודה; כאשר מדובר בבעלי תפקידים, היא עוסקת בחיוב אישי שלהם כאשר מעלו בנכסי האגודה או בכספי האגודה או שעיכבו כספים השייכים לאגודה.

גם פסק הדין בעניין זיברט (ע"א 136/50 עזבון המנוח אהרן בצלאל זיברט נ' אגודה הדדית בית ונחלה בע"מ , פ"ד ח 958 ) עליו נסמכה הפסיקה שהפנה אליה ב"כ המבקשים, עוסק בתביעה נגד האגודה לאחר מתן צו פירוק, ואילו בתביעה שלפנינו לא נדרשים כספים מהאגודה. התביעה מתייחסת לטענות הנוגעות באופן ישיר ואישי להתנהלות המבקשים , עוד טרם נכנס הקיבוץ להליך פירוק ו הן אינן תלויות בהליך הפירוק ובנכסי הקיבוץ.

(3) בתשובה לתגובה נטען כי פרשנות המשיבה אינה עולה בקנה אחד עם נוסח סעיף 49 (1) לפקודה.
המסכת העובדתית בכתב התביעה מבוססת על השתלשלות עניינים שהובילה לפירוק האגודה, ורק לאחר שהמשיבה נכחה לראות שלא תוכל להיפרע מהקיבוץ, היא מבקשת לקבל לידיה את כספי תביעת החוב החלקית שאושרה דרך המבקשים, זאת כאשר לא נטען שהמבקשים גרפו רווח אישי או הפיקו תועלת אישית – כלכלית לכיסם.

5. החלטת בית משפט קמא:

נקבע כי יש סמכות עניינית לבית משפט קמא לדון בתובענה.

נקבע כי הסמכות הייחודית של רשם האגודות השיתופית היא על "מהלך פירוק העסקים" לפי סעיף 48 (2) לפקודה, וזאת טרם נדרשים לתוכנו של סעיף 49 (1) לפקודה.

נקבע כי יש לפרש את המילה "השתמש" כמתייחסת לשימוש שהחל עם תחילת הפירוק לנוכח הגבלת הפיקוח הייחודי ל"מהלך פירוק העסקים".
כמו כן צוין כי ספק אם המילה "השתמש" נוגעת לעניין כיוון שאין טענה שהנתבעים עשו שימוש בכספים או בנכסים, אלא נטען שהסתירו מהתובעת את פניית ועד האגודה לרשם בבקשה למינוי חוקר.
בימ"ש קמא הוסיף כי : "מכאן שדווקא מעשה "אי היושר" הוא הנוגע לעניין, ואת אי היושר שנמצא בסמכות פיקוח ייחודית יש גם כן לגדור לפרק הזמן של "מהלך פרוק העסקים" כמתייחס לאי יושר לגבי מסת הנכסים של האגודה, טענה שלא הובאה להכרעתי".

נקבע כי לא הובאה פסיקה ממנה עולה כי לרשם סמכות ייחודית לברר תביעה נגד מי שהיו בעלי תפקידים לגבי התקופה שקדמה לפירוק.

בימ"ש קמא הגיע למסקנה לפיה אין לרשם סמכות עניינית ייחודית הואיל והשאלה העובדתית האם הסתירו הנתבעים מהתובעת את דבר קיום החלטת ועד האגודה למינוי חוקר והשאלות המשפטיות האם חבו בגילוי ומשמעותו של אי הגילוי, אינם נכנסים למהלך הפירוק.

הובהר כי בעניין בירור הטענות בנוגע להסתרת מידע עובר להליך הפירוק , אין לרשם עדיפות בבירור המחלוקת העובדתית והמשפטית.
עוד נקבע, כי לפי סעיף 49 (1) לפקודה, הרשם יכול לחייב בעל תפקיד להחזיר כספים לאגודה ולא לפצות הנושה.

המבקשים חויבו בהוצאות בסך 3,500 ₪.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני.

6. בבקשת רשות ערעור מבוקש ליתן למבקשים רשות ערעור, לדון בבר "ע כבערעור, לקבל את הערעור , לבטל את החלטת בימ"ש קמא ולדחות את התביעה מחמת העדר סמכות עניינית .

המבקשים טוענים כי מכוח סעיפים 48 (2) ו- 49 (1) לפקודה, סמכותו הייחודית של הרשם כוללת את מכלול הנסיבות הקשורות בפירוק האגודה, בין אם התרחשו טרם מתן צו הפירוק ובין אם התרחשו במהלכו או אחריו. כמו כן הרשם מוסמך ליתן צווים וסעדים נגד בעלי תפקיד באגודה לטובת נושה של האגודה ואינו מוגבל בסעדים כלפי האגודה בלבד.

לטענת המבקשים פרשנות בימ"ש קמא לפיה אין תחולה לסמכות העניינית הייחודית כאשר עסקינן בפעולות שקדמו להליכי הפירוק עומדת בסתירה לתכלית הפקודה, כוונת המחוקק, לשון החוק וההלכה הפסוקה.

עוד נטען כי הוראות הפקודה מעניקות סמכות רחבת היקף גם בכל הנוגע לסעדים עליהם רשאי להורות הרשם ובימ"ש קמא שגה בקביעתו כי הרשם אינו מוסמך ליתן סעד לטובת צד ג' אלא רק לטובת האגודה.

נטען כי סמכותו של הרשם למתן צו המורה להחזיר כספים או למתן פיצוי, לא הוגבלה למתן סעדים לטובת האגודה בלבד ורק הסעד של תרומת סכום לאקטיב של האגודה, הוגבל לאגודה.

לחלופין, נטען כי לכל הפחות נתונה לרשם סמכות מקבילה לדון בסכסוך שהתגלע בין הצדדים והפורום הנאות לדון בתביעה דנן הוא הרשם, שהינו בעל המומחיות בנושאים של אגודות שיתופיות.

7. המשיבה בתגובתה מבקשת לדחות את הבקשה .
המשיבה חוזרת על הטענות שהועלו על ידה בתגובתה לבקשה לסילוק על הסף.
לטענתה פרשנות המבקשים לסעיף 49 (1) לפקודה אינה עולה בקנה אחד עם הפסיקה ואף נוגדת את ההיגיון והשכל הישר.
נטען כי טענות המשיבה נגד המבקשים אינן קשורות באופן ישיר לאגודה או לפירוקה אלא להתנהלות חסרת תום לב ולנזקים שנגרמו נוכח התנהלות המבקשים, עוד טרם נכנס הקיבוץ להליך הפירוק ובעת בה היה הקיבוץ חסר יכולת פירעון.
לטענת המשיבה אף מבקשת רשות הערעור שהוגשה עולה כי ההיגיון הטמון בריכוז ענייני הפירוק אצל הרשם נוגע רק לעניינים שיש להם השפעה על ענייני הפירוק. תביעת נזיקין נגד בעל תפקיד בתאגיד אינה מסורה לרשם, שכן בתי המשפט דנים בתחום זה שאינו נוגע לענייני הפירוק.

8. לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש ליתן רשות לערער, לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור לדחות הערעור לגופו מהנימוקים כדלקמן:

א. דחיית הדיון בהשגה על החלטת ביניים זו לשלב הערעור על פסק הדין בנוגע לשאלת הסמכות העניינית, עלולה להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי, ולפיכך מצאתי לנכון ליתן רשות לערער ולהידרש לעניין כבר עתה (ראה: רע"א 7913/14 תרכובת ברום בע"מ נ' חצב, פסקה 7 לפסק דינו של כבוד הש' זילברטל (8.2.15)).

ב. לגופו של עניין אני סבורה כי לבימ"ש קמא סמכות עניינית לדון בתובענה ולפיכך, יש לדחות את הערעור.

ג. רקע נורמטיבי:

סעיף 48 (2) לפקודת האגודות השיתופיות מקנה לרשם האגודות השיתופיות סמכות ייחודית לדון בענייניה של אגודה שיתופית בפירוק.
סעיף 49 לפקודת האגודות השיתופיות כותרתו : "אחריותם של פקידים וכו'", צוטט לעיל.

בע"א 422/58 בן שמש נ' הלואה וחסכון, כפר סבא, פ"ד יג 2060, 2063 נדונה שאלת זכות פניה של נושי אגודה לבימ"ש ונפסק כי המחוקק התכוון שכל השאלות המתעוררות בקשר עם פירוק, ובתוכן חובות המגיעים לאגודה וחובות המגיעים ממנה, תיפתרנה במסגרת של פקודת האגודות השיתופיות וצוין כי כך גם נקבע בע"א 136/50 עזבון המנוח אהרון בצלאל זיברט נ' אגודה הדדית בית ונחלה בע"מ בפירוק, פ"ד ח 958 .
בע"ע (ארצי) 1156/00 גרינבלט נ' ברית פיקוח לקואופרציה החקלאית העובדת בע"מ (4 /5/06) בית הדין הארצי לעבודה חזר על ההלכה הפסוקה דלעיל בנוגע לשאלה- האם הגשת הוכחת חוב למפרק חוסמת את הדרך בפני עובד לדון בתביעה מקבילה בבית הדין האזורי.

זאת ועוד; בפירוק אגודות שיתופיות המגמה היא לרכז ככל שניתן את ההליכים הנוגעים לפירוק בפני רשם האגודות השיתופיות (ראה בעניין זה: בג"צ 1641/10 קיבוץ חנתון פלותקין נ' רשם האגודות השיתופיות (11.10.12), שם נפסק ע"י כבוד הש' י' עמית בנוגע לסמכותו של רשם האגודות השיתופיות במסגרת הליכי פירוק).

ד. ענייננו בתביעה במסגרתה נושה של אגודה שבפירוק תובע בעילות תביעה אישיות בעלי תפקידים באגודה שבפירוק.

לתובעת עומדות טענות כלפי הנתבעים מתחום דיני החוזים והנזיקין .
נטען כי הנתבעים פעלו בחוסר תום לב ותוך הסתרת מידע מהותי.

כפי שצוין בהחלטה של רשם האגודות השיתופיות אליה הפנו המבקשים בבר"ע - בתיק 524/133/13 אשכול שלמה נ' י.ע.ל. אגודה שיתופית חקלאית בע"מ -
מטרת פירוק האגודה הינה כינוס כלל זכויותיהן, חובותיהן, חלוקתן באופן שיוויוני, כפוף לדיני הקדימויות וסיום ההליך בהכרזה פורמאלית על פקיעת תוקף אותה אישיות משפטית.

בתביעה שלפני, האגודה שבפירוק אינה צד לתביעה והסעדים המבוקשים בכתב התביעה אינם נוגעים כלל לנכסים של האגודה שבפירוק.

בכתב התביעה התובעת - המשיבה טוענת כי הנתבעים – המבקשים חבים לה באופן אישי חובת פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לה.
גובה הפיצוי אמנם מכומת כגובה תביעת החוב שאושרה לה ע"י המפרק, אך הסעדים המבוקשים מתייחסים ל נכסיהם של הנתבעים ואישור המבוקש בתובענה לא יביא לגריעה מנכסיו של הקיבוץ.

המשיבה דורשת לקבל כספים השייכים לנתבעים.
משכך, אין צורך לבחון גריעה זו בנכסי הנתבעים באמצעות המפרק ואין צורך שהמפרק יבחן לצורך כך את עמדת הנושים האחרים והעדיפויות השונות.

בנסיבות אלה, אף אני סבורה כי לא היה מקום לקבל את הטענה לפיה בימ"ש קמא נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה.

9. לסיכום:

א. לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להתקבל ודין הערעור להידחות.

ב. המבקשים – המערערים ישאו בהוצאות המשיבה ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪.
סכום זה יחולט מתוך כספי הערבון ויועבר למשיבה באמצעות בא כוחה.

ג. המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ו' חשוון תשע"ח, 26 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אלי בן חנן
נתבע: רז אחרק בניה ופיתוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: