ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אברהם מאור נגד ניהול אמריקן סיטי רחובות בע"מ :


לפני כבוד הרשמת השופטת נועה גרוסמן

מבקשים/נתבעים

  1. אברהם מאור
  2. לילך מאור
  3. דוד בן שילה
  4. יצחק זלוטניק
  5. לאה זלוטניק
  6. גבריאל קדוש
  7. ציון קדוש
  8. ב.מ.מ.ן אחזקות בע"מ
  9. חסידי אשר
  10. לוי ארז
  11. לוי אורית
  12. נכסי גורי ג'ני ועילית אגסי בע"מ

כולם ע"י ב"כ עו"ד גלעד נרקיס ו/או יוסי פפר

נגד

משיבה/תובעת

ניהול אמריקן סיטי רחובות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד שמואל גלינקא ו/או משה מזרחי

החלטה

לפני בקשה לעיכוב הליך מחמת קיומו של "הליך תלוי ועומד".

המסגרת הנורמטיבית :
מהו הליך תלוי ועומד?
לבית המשפט סמכות טבועה לעכב הליך בעניין המובא בפניו, מקום בו עניין זה, על פי מהותו, תלוי ועומד כבר לדיון בהליך אחר, בפני מותב אחר.
הכלל הפסיקתי המנחה, מבטא למעשה את הדוקטרינה של " הליך תלוי ועומד", כפי שנקבעה בפסק הדין המנחה ע"א 9/75 שייח סלימאן מוחמד אל-עוקבי נ’ מנהל מקרקעי ישראל, פד"י כט (2) עמ' 447.

כך נאמר שם , עמ' 481 :
"לפי ההלכה, כמו ב"מעשה בית-דין" כך גם ב"עניין תלוי ועומד" העילות צריכות להיות זהות. ברם הזהות איננה נקבעת לפי צורת התביעות אלא לפי מהותן. השאלה, אם צד למשפט מוטרד פעמיים בגלל אותה העילה תלויה לא בטעמים טכניים של צורת התביעות אלא בעניינים של ממש, היינו לפי מהותן העיקרית" .
בהמשך שם, נקבע גם כי זהות העילות אינה נקבעת לפי צורת התביעות אלא לפי מהותן:
"לפי ההלכה, כמו ב"מעשה-בית-דין", כך גם ב"עניין תלוי ועומד" העילות צריכות להיות זהות (ראה פסק-דיני ב-ע"א 424/73,[1], בע' 541-540), ברם הזהות איננה נקבעת לפי צורת התביעות אלא לפי מהותן. השאלה, אם צד למשפט מוטרד פעמיים בגלל אותה העילה תלויה לא בטעמים טכניים של זהות צורת התביעות אלא בעניינים של ממש, היינו, לפי מהותן העיקרית".
בתיק רע"א 3755/01 הפניקס חברה לביטוח נ’ קפלן ואח'( 28.1.02, פורסם במאגרים) אומרת כבוד השופטת שטרסברג-כהן:
"סמכותו של בית המשפט לעכב הליך כאשר מתקיים הליך אחר המעורר שאלות דומות אינה שנויה במחלוקת. זוהי סמכות שבשיקול דעת והיא הופעלה לא אחת תוך שקילת יעילות הדיון, יעילות המערכת השיפוטית, חסכון במשאבי זמן והוצאות, מניעת הכרעות סותרות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה, מאזן הנוחות וכיו"ב . . . כאשר לא ראוי משום בחינה לאפשר ניהול מספר הליכים כאלה בו זמנית בשאלות דומות, בעילות דומות ובעניינים דומים שתשתיתם זהה. הדברים נכונים לא רק כאשר מדובר באותם צדדים בשני ההליכים, אלא גם כאשר הצדדים אינם אותם צדדים אלא שהעניינים דומים, העילות זהות והאינטרס זהה" .

הפסיקה העדכנית בסוגייה זו מוצאת ביטוי בהחלטת כבוד השופטת חיות ברע"א 8018/15 לקח נ' דובינצקי, פורסמה במאגרים בנבו, 14.1.16 :

"כפי שנפסק לא אחת החלטה בעניין עיכוב הליכים בשל הליך תלוי ועומד מוכרעת על יסוד שיקולים של יעילות הדיון, חסכון במשאבי בית המשפט ומניעת הכבדה מיותרת על הצד שכנגד. בהקשר זה, על בית המשפט לבחון, בין היתר, את מהות השאלות שבמחלוקת, זהות בעלי הדין, יעילות הדיון, חסכון בזמן שיפוטי, הימנעות מכפל התדיינות ומאזן הנוחות".

עיקרון " עניין תלוי ועומד", קובע אם כן, כי אפשר להעמיד את הדיון בהליך האחד, כל עוד תלוי ועומד הליך אחר באותו עניין בין הצדדים. מטרת הכלל היא כפולה : מניעת הכבדה מיותרת על היריב ומניעת הטרדתו של בית המשפט בהליך כפול.
בכל מקרה, מוקנה לבית המשפט שיקול דעת, האם להורות על עיכוב הליכים נוכח קיומו של הליך מקביל המתנהל באותו עניין. כאשר העיכוב עלול לגרום נזק לתובע, שזכותו לקבל פיצוי נמנעת ממנו מחד גיסא, וכאשר התביעה לא נועדה להכביד על הנתבע או על בית המשפט מאידך גיסא, אלא עניינה בפניה לגיטימית של התובע לעמוד על זכותו לקבל פיצוי לפי נזקיו – ברור כי היעתרות לדרישות הנתבע לעיכוב ההליכים, אינ ה סבירה.
ראו :
רע"א 2314/02 גידולי שדה נטופה נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ פד"י נו ( 5) עמ' 305.
עוד עיינו:
ספרו של המלומד אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה 12, ( 2015, הוצאת 'נבו') שם בעמ' 174-171.

האלמנטים המצריכים בדיקה :
מכל האמור לעיל עולה כי יש לבחון את השאלות הבאות :
האם יש חפיפה בין בעלי הדין בשתי התביעות ?
האם יש חפיפה מהותית בין העילות בשתי התביעות ?
האם יגזרו השתקי פלוגתא בתביעה המאוחרת, מתוך ההכרעה שתיעשה בתביעה המוקדמת?
האם יגרם נזק מהותי לתובע שהדיון בתביעתו יעוכב ?
אבחן את נפקות האלמנטים הללו לענייננו.
השוואה ובחינת הסוגיות העומדות על הפרק בשני ההליכים :
התביעה הראשונה הוגשה במסגרת תיק אז' 1925/07, שלאחר מכן הוסבה וקיבלה מספר עדכני : ת .א. 41224-11-16 (שתיקרא להלן : "התביעה הראשונה").
התביעה במסגרתה הוגשה בקשה זו, הינה ת.א. 27088-05-17 (שתיקרא להלן : " התביעה הנוכחית").
קיימת זהות מוחלטת בין התובעים שם, לבין הנתבעים המבקשים דכאן.
קיימת חפיפה חלקית בין בעלות הדין שכנגד.
התובעת/ המשיבה בתביעה הנוכחית, הינה הנתבעת 3 בתביעה הראשונה.
בתביעה הראשונה קיימות שתי בעלות דין נוספות, שאינן חלק מן התביעה הנוכחית. הנתבעת 1 שם הינה בנייני מ.י. גינדי הנדסה ופיתוח בע"מ (שתיקרא להלן : "גינדי"). הנתבעת 2 הינה תל דר נכסים והשקעות (1922) בע"מ (שתיקרא להלן: "תל דר").
המבקשים הם רוכשי חנויות במיתחם "אמריקן סיטי" ברחובות.
המשיבה בתביעה הנוכחית, נתבעת 3 בתביעה הראשונה, היא חברת הניהול של המיתחם (תיקרא להלן גם : " חברת הניהול").
כאמור גינדי ותל דר, אינן בעלות דין בתביעה הנוכחית אך הן נתבעות בתביעה הראשונה.
גינדי ותל דר הן החברות שמכרו את החנויות במיתחם לידי המבקשים.
בתביעה הראשונה, טענו המבקשים בכובעם כתובעים, כי הולכו שולל ע"י גינדי ותל דר, להאמין כי מדובר בקניון שיהיה סיפור הצלחה כלכלי, ובפועל למרות שהשקיעו את רוב הונם בעסקה, לא כך הם פני הדברים. הקניון הפך "פיל לבן" ש"אינו יותר ממרכז קניות שכונתי קטן ועלוב" ( סעיף 28 לתביעה הראשונה).
התביעה הראשונה , מתגדרת בכותרתה כ "תביעה הצהרתית, כספית, צו עשה". סכומה הועמד על סך של 18,217,020 ₪, נכון למועד הגשתה לפני למעלה מעשור. כיום הסכום עלה כלפי מעלה. התביעה שבה אך לאחרונה לפתחו של בית המשפט וקיבלה מיספור חדש בהתאם.
בירור התביעה התעכב זמן ממושך, ככל הנראה מחמת מחלוקות בנושא סכום האגרה, והליכים שהגיעו עד לפתחו של בית המשפט העליון הנכבד, בנושאים מקדמיים.
כלפי גינדי ותל דר, מכוונת התביעה הראשונה לביטול הסכמי הרכישה והשבת הסכומים ששולמו במסגרתם.
כלפי חברת הניהול, שהיא המשיבה והתובעת בתביעה הנוכחית, מכוונת התביעה הראשונה לטענות בדבר התנהלות בלתי תקינה בניהול ותחזוקת הקניון, וגביית דמי ניהול בלתי סבירים.
ראוי לציין כי הטענות בתביעה הראשונה כלפי חברת הניהול, מתייחסות לתקופה בין השנים 2001-2007 ( מועד הגשת התביעה הראשונה).
לעומת זאת, התביעה הנוכחית מתייחסת לתקופה מיום 1.1.10 עד מועד הגשתה 14.5.17.
התביעה הנוכחית הוגשה אך ורק על ידי החברת הניהול של הקניון , כלפי המבקשים כבעלי חנויות במיתחם לתשלום דמי ניהול עבור התקופה נשוא ההליך.
תאריך הגשתה הינו 14.5.17 והיא מוגדרת כ: "תביעה כספית- חוזית, עשיית עושר ולא במשפט". סכומה עומד על 3,394,923 ₪.
לטענת המבקשים, התביעה הנוכחית מהווה מעין אכיפה בררנית, באשר חברת הניהול בחרה לתבוע אך ורק אותם, כבעלי חנויות שהעזו לתבוע את זכויותיה במסגרת התביעה הראשונה ולא בעלי חנויות נוספים במיתח ם. לדידם, גם הגשת התביעה הנוכחית, בסמוך לחידוש ההליכים בתביעה הראשונה, מצביעה על מגמתיות.
אני מוצאת כי אמנם אין זהות מלאה בין בעלי הדין, שכן גינדי ותל דר אינן צד לתביעה הנוכחית.
גם בין העילות אין זהות , שכן התביעה הראשונה עוסקת בעתירה לביטול הסכמי המכר, ובהתייחסות לדמי הניהול היא עוסקת בתקופה שונה לחלוטין מן התקופה הנוכחית.
ברם, במישור המהותי, התביעה הנוכחית נשענת במידה רבה על אדניה של התביעה הראשונה.
חרף העדר הזהות המלאה בין בעלי הדין, חרף השוני בעילות - בין עילת ביטול הסכמי המכר לבין עילת דמי הניהול, וחרף השוני בתקופות הנידונות בדמי הניהול בין בתביעה הראשונה לבין התביעה הנוכחית, אני מוצאת כי קיים יחס של היזון חוזר בין שתי התביעות.
בבסיס שתיהן עומדות טענות המבקשים כלפי גינדי תל דר וכפועל יוצא גם כלפי חברת הניהול הפועלת מכוחן.
אם תוכרע התביעה הראשונה באופן בו יישמט הבסיס תחת חוזי הרכישה, ממילא תישמט גם החובה לתשלום דמי ניהול, שהיא התשתית לתביעה הנוכחית.
אם יימצא במסגרת התביעה הראשונה, כי דמי הניהול הנדרשים הינם מופרזים, ממילא תהיה לכך השלכה גם על התביעה הנוכחית.
גם אם יש צורך לאפיין בין התנהלות חברת הניהול בשתי התקופות השונות : ה שנים 2001-2007 המתייחסות לתביעה הראשונה מול השנים 2010-2017 המתייחסות לתביעה הנוכחית, בפן המהותי עדיין יש נקודות השקה ודמיון בין הסוגיות.
באופן זה, ניהול ההליך הנוכחי, שלא על תשתית ההכרעה שתיעשה בתביעה הראשונית, יפגע ביעילות הדיונית, ועשוי אף לפגום באחידות השיפוטית.
ערה אני לכך שהתביעה הנוכחית אכן פשוטה ובירורה קצר לעין ערוך מבירור התביעה הראשונה.
יחד עם זאת, אני מוצאת כי עיכוב הבירור של התביעה הנוכחית לא יגרום עוול למשיבה התובעת, חברת הניהול. אינני רואה כי נפגע האינטרס הלגיט ימי של חברת הניהול לעמוד על קבלת המגיע לה. באשר השתהתה עם בירור טענותיה לדמי ניהול במרוצת השנים 2010-2017, כאשר התביעה הראשונה הייתה רדומה, והתעוררה למ צות את זכויותיה דווקא בעיתוי זה.
נראה כי כשם שהמתינה עד כה, יכולה חברת הניהול להוסיף ולהתאזר בסבלנות עד להכרעה בתביעה הראשונה, שאז תקל הדרך כפל כפליים להגיע להכרעה השיפוטית המושכלת בתיק זה, תוך הישענות על השתקי פלוגתא, שיושגו תוך כדי בירור התביעה הראשונה.
אני סבורה כי בעיכוב הליכי בירור התביעה הנוכחית יש כד י להביא למניעת הליכי סרק, חיסכון בזמן שיפוטי ומניעת הכבדה מיותרת על כל הנוגעים בדבר.

בתביעה הראשונה, יכול וייקבעו ממצאים היכולים להוות מעשה בית דין מסוג השתק פלוגתא גם בתביעה הנוכחית. בכך אני גוזרת גזרה שווה מפסיקת בית במשפט העליון, רע"א 488/15 אלנקרי נ' א.ה. נווה טל בע"מ ( מפי כבוד השופטת חיות פורסמה במאגרים 24.3.17).

בפרשת רע"א 1377/14 לאוניד נ' מדינת ישראל (מפי כבוד השופט דנציגר, פורסמה במאגרים 1.5.14).
נמצא כי תובענה שהגישו הדיירים מעורר ת שאלות המשיקות לשאלות שהתעוררו בשתי תביעות אחרות וההכרעה היתה צפויה להשפיע על שתי התובענות האחרות ואף לייתר את הדיון בהן. מכאן נמצא הצדק לעיכוב הליכים. אני סבורה כי אף כאן ראוי לעכב את הדיון בתביעת חברת הניהול כלפי המבקשים, עד לקבלת הכרעה בתביעה הראשונה העוסקת בשאלות עקרוניות החשובות אף להכרעה בתביעה דכאן.

הסכמות קודמות :
יש לקחת בחשבון גם את טענות המבקשים, סעיפים 14- 8 לבקשה, ונספחים ו' אשר צורפו אליה.
עולה בבירור כי בסדרה של הליכים אחרים הנוגעים לדמי ניהול באותו קניון, הוסכם בין הצדדים כי ההכרעה שתיעשה בהם, תהיה כפופה ותתבסס בשינויים המחויבים על ההכרעה בתביעה הראשונה.
ולא בכדי, אכן יש בכך משום חסכון שיפוטי, יעילות ואחידות דיונית. אך מה שחשוב יותר מכל שיקולי היעילות הללו: יש בכך הגיון ושכל ישר . על מנת שכל ההכרעות בסוגיה זו של דמי ניהול יעלו בקנה אחד ולא יגדלו פרא לצדדים בהכרעות שלא תיצמחנה על אותו בסיס דיוני.
כאשר שקלתי, האם מוטב יהא לצוות על הגשת כתב הגנה בתביעה הנוכחית, ואיחוד בין תביעה זו לבין התביעה הראשונה, שיוויתי לעיני את ההסכמות הדיוניות הללו, עימן לא התמודדה המשיבה באופן משביע רצון בתגובתה. לפיכך אני רואה ליתן נפקות למסלול בו הלכו הצדדים עד היום, גם במסגרת הנוכחית.

היעדר תצהיר :
לסיום החלטתי זו, אתייחס לטענה פרוצדורלית שהעלתה המשיבה בדבר היעדר תצהיר לתמיכה בעובדות הנזכרות בבקשה.
כלל ידוע הוא, כי כאשר העובדות הנזכרות בבקשה מתבלטות ועולות מתוך כתבי הטענות ע צמם, אין צורך בתצהיר.
ראו בספרו של של המלומד ד"ר יואל זוסמן "סדרי הדין האזרחי" מהדורה שביעית 1995 שם בעמ' 714.
כך גם בענייננו.
לפיכך, חסרונו של התצהיר, אינו עומד למבקשת לרועץ.

סיכום :
מן המקובץ לעיל אני נעתרת למבוקש.

אני מורה על עיכוב הליכי הדיון בתובענה זו מחמת קיומו של הליך תלוי ועומד בת.א . 41224-11-16.
אני קובעת כי להכרעות שתיעשנה בתובענה בת.א. 41224-11-16 הנ"ל, תהינה השלכות עקרוניות ומהותיות, גם על ההליך הנוכחי.

השתקי פלוגתא רלוונטיים יגזרו בהתאם.

אני מחייבת את המשיבה/תובעת בהוצאות הדיון בבקשה זו בסך של 5,000 ₪ צמוד ונושא ריבית מהיום .

ניתנה היום בשבתי כרשמת , ו' חשוון תשע"ח, 26 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אברהם מאור
נתבע: ניהול אמריקן סיטי רחובות בע"מ
שופט :
עורכי דין: