ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יורם צור נגד ביטוח חקלאי :

בפני כבוד ה שופט בדימוס הרווי גרובס

תובעים

1.יורם צור
2.בלהה צור

נגד

נתבעת

ביטוח חקלאי- אגודה שיתופית מרכזית בע"מ

פסק דין

בפניי תביעה כספית להשלמת תגמול ביטוחי עקב פריצה לביתם של התובעים וגניבה משם של תכשיטים.

ביום 17.11.16 זרים פרצו לביתם של התובעים. כאשר התובעים הגיעו לביתם ב23:30 בלילה מצאו שהגנבים , תוך שימוש בסולם שהיה במרתף הביתה , טיפסו לחדר השינה וגנבו תכשיטי זהב של התובעת שהיו במגירה בשולחן הטואלט.

התובעים דיווחו למשטרת ישאל, נשלח שוטר והתובעים הגישו תלונה מפורטת על התכשיטים שנלקחו. בהתאם להנחיית סוכן ביטוח של המושב פנו התובעים לשמאי עם רשימת הפריטים שנגנבו ולאחר תיאור מילולי מפורט על כל פריט, השמאי, צורף ומעריך במקצועו, ערך את ההפסד בסכום של 29,750 ₪.

ביום 15.1.17 ביקר חוקר מטעם הנתבעת אצל התובעים. במהלך אותו ביקור הפנה החוקר את תשומת ליבם של התובעים לעובדה שלפני 16 שנים הייתה התפרצות לביתם, בין השאר נגנבו תכשיטים רבים. החוקר טען בפני התובעים שלגבי חלק מהתכשיטים התיאור שניתן בעת התביעה לפני 16 שנים דומה עד למאוד לתיאור שניתן בגין התכשיטים שנלקחו מיום 17.11.16. התובעים טענו שלא זכרו את האירוע הקודם וכנראה לאחר הגניבה הקודמת רכשו תכשיטים דומים לאלו שנגנבו אז וזה בוודאי מסביר את הדמיון שעליו הצביע החוקר.

ביום 8.3.17 הנתבעת שלחה שיק לתובעים בסכום של 11,950 ₪ וזאת במקום סכום העתירה שהוא 28,750 ₪ קרי, 29,750 פחות 1,000 ₪ השתתפות עצמית. הנתבעת בחרה להפחית את עתירת התובעים בסכום של 11,250 ₪ בגין תכשיטים מהאירוע הקודם ועוד סכום של 5,550 ₪ בגין "אי דיוקים".

בתביעה זו התובעים עותרים להשלמת סכום הפיצוי בסך 16,800 ₪.

מוטב להדגיש שבניגוד לפוליסות מודרניות, דובר כאן בפוליסה קולקטיבית המתייחסת לכל תושבי המושב, המתייחס גם לסיכונים חקלאיים ובין היתר מעניקה כיסוי לכל תושב עד 30,000 ש"ח בגין דברי ערך עם השתתפות עצמית של 1,000 ₪.
התובעים לא התבקשו לא בעת לקיחת הפוליסה ולא באף שלב לפרט בפני הנתבעת אילו דברי ערך יש להם בבית ולא בוצע כמקובל סקר לצורך פירוט דברי ערך. הכל נשאר בכיסוי גלובלי ללא פירוט כלשהו. כך יצא, כאשר התובעים התבקשו לתאר את הפריטים שנלקחו הם ניגשו לשמאי ומעריך תכשיטים, מר דוד שור, והתובעת מסרה פרטים על התכשיטים שנלקחו. לפי דברי התובע, בעת הערכתו של מר שור, התובעת הכינה רשימה לפי זיכרונה הכוללת את סוג הטבעת ומספר אבנים וכך אמר התובע:
"הוא הלך לארון והתחיל להוציא דברים דומים ועל סמך הוא קבע את הערך" (ע"מ 3 שורה 26-27) על סמך דברים אלו טוענים התובעים שיש להסתמך על הדו"ח של מר שור הן לגבי פירוט התכשיטים והן לגבי משקלם וערכם.

החוקרים מטעם הנתבעת התקשו לקבל את הסברי התובעים. קודם כל מכיוון שמספר לא קטן של התכשיטים היו כמעט זהים לפרטים אשר בגינם התובעים קיבלו פיצוי מלא לפני 16 שנים, ובנוסף על כך לא התובע ולא התובעת היו מסוגלים להצביע על מקור התכשיטים או כל אחד מהם. לא היה בידיהם ולו קבלה או אישור אחד על רכישת התכשיטים. כמו כן, בשלב מסוים נאמר על ידי התובעים שחלק מהתכשיטים קיבלו בירושה ואת חלקם רכשו, אך לא היו מסוגלים לפרט איזה חלק התקבל מהירושה ואיזה חלק נרכש. כאן אציין שהחוקרים היו חייבים להתמקד בנקודה הזו אך משום מה דילגו על חקירת הנושא לעומק. התובעים מדגישים שאין חובה עליהם להחזיק בקבלות. חלק מהאבנים נרכשו בחול במטרה לעיצוב מחדש בארץ. גם כאן התובעים לא סיפקו פרטים למי נמסרו האבנים לצורך עיצובם. רק במהלך הדיון התובע הגיש צילום (ת2) שרואים עגיל אחד באוזנה של אשתו.

התובעים מלינים על כך שעל אף שהפוליסה אינה מפרטת דרכי הוכחת תביעתם, החוקרים דרשו מהם הוכחות כאילו שזה תנאי מוקדם לקבלת כספם, דבר שהוא לא נכון.

כללית, עמדת הנתבעת היא שהייתה פריצה ואכן נגנבו תכשיטים אך הרשימה שהוגשה על ידי התובעים אינה משקפת את האמת. זו הסיבה אשר בגללה נכון להפחית סכומים ניכרים מהתביעה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי בלבד ולהלן הנימוקים לכך:

1. תמוה הדבר שהתובעת בחרה שלא להעיד בפני בית המשפט. יש לציין שמספר שבועות לפני הדיון התובע הגיש בקשה לשחררה מהתייצבות תוך טיעון שהיא אישה מבוגרת כבת 78 הסובלת מלחץ דם המטופלת על ידי כדורים בכל יום, לכן החשש של התובע היה שהמתח וההתרגשות בבית המשפט עלול לפגוע בבריאותה פגיעה של ממש. בית המשפט אכן נעתר לבקשה זו על אף שלא הייתה נתמכת באישור רפואי כלשהו. בדיעבד אני סבור כי התובע התחכם בפני בית המשפט מהחשש שמא אשתו תתקשה עד למאוד להתמודד עם החקירה הנגדית ולאו דווקא מטעמי בריאות. הרי היא זו שקנתה את התכשיטים נשוא התביעה והיה עליה לשכנע את בית המשפט על אמיתות דבריה.

2.תמוה בעיניי שכאשר לתובעים כיסוי כללי של 30,000 ₪ על פי פוליסה גלובלית בגין דברי ערך דווקא הוגשה תביעה בסכום מדויק של 29,750 ש"ח ללא תמיכה במסמך כלשהו מלבד הערכה של מעריך התכשיטים, מר שור אשר לא ראה אף תכשיט נשוא התביעה. כמו כן, קשה לקבל את דברי התובע ששכחו לחלוטין מהאירוע הקודם והעובדה שקיבלו פיצוי מלא בגין תכשיטים לפני 16 שנים. כך הוא טען בפני החוקר וכך גם טען בפני בית המשפט.

3. כאשר בית המשפט עושה השוואה בין התכשיטים שנלקחו באירוע לפני 16 שנים לבין חלק מהתכשיטים שנלקחו באירוע נשוא התביעה, יש בהחלט דמיון מדהים ביניהם. לכן, אני מוצא שטענות הנתבעת היו מוצדקות בתחום זה והניכוי מסכום התביעה של 11,250 ₪ היה מוצדק לחלוטין.

4. דעת בית המשפט אינה נוחה בניכוי הנוסף בסכום של 5,550 ₪ בגין "אי דיוקים". אם עמדת חברת הביטוח היא שדובר בתביעה נגועה בחוסר תום לב זכותה של חברת הביטוח לדחות את התביעה כולה גם אם חלקה מוצדקת, הרי חוסר תום לב וגלוי נאות די בכך לשחרר את חברת הביטוח מחובת התשלום. בתיק זה עמדת החוקר מטעם התובעת, מר מוטי בן עטר, הייתה שדובר בפריצה אמתית אך התובעים הגזימו בדרישת התשלום. וכך אמר מר בן עטר בסיכום עדותו:
"אני אומר שהתביעה מוגזמת. הוא אדם מכובד ונחמד וקיבל אותי בביתו יפה" (ע"מ 6 שורות 14-15)
לכן, אם דברים אלו אכן מייצגים נכון את עמדת הנתבעת ויש להניח שאומנם כך, הורדת הסכום עבור התכשיטים אכן משקפת את העמדה שדובר בתביעה מוגזמת. יחד עם זאת לא הוגש לבית המשפט העתק של הפוליסה ונציגיה השונים של הנתבעת אשר הופיעו בדיון לא היו מסוגלים להפנות את בית המשפט למקור הניכוי בגין "אי דיוקים". לכן התרשמותי היא שסכום זה הופחת בצורה שרירותית לבטא את חוסר השקט של הנתבעת בתביעה זו. ההפחתה אינה מוצדק ת ועד כמה שידוע לבית המשפט אינה מוגנת בסעיפי חו ק חוזי ביטוח או בפסיקה המוכרת לבית המשפט בעניין זה.

אשר על כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סכום של 5,550 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום.
אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ח תשרי תשע"ח, 18 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יורם צור
נתבע: ביטוח חקלאי
שופט :
עורכי דין: