ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יצחק פריאל נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופט אורן שגב

המבקש
יצחק פריאל
ע"י ב"כ: עו"ד אסף ברק
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד מוניר ח'יר

פסק דין

לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) מיום 21.10.15 (להלן: הוועדה).

העובדות
1. המערער, יליד 1950, סובל מליקויים רפואיים שונים.

2. ביום 21.10.15 התכנסה ועדה רפואית לעררים (להלן: הוועדה) לדון בעניינו של המערער.

3. על החלטה זו הוגש הערעור שלפני.

טענות הצדדים

4. ואלה טענות המערער בתמצית:

א. הוועדה לא התייחסה למסמכים הרפואיים הרלוונטיים שהוגשו, לרבות 3 חוות דעת.
ב. בהתאם לאישורי הנכות הרפואית המשוקללת, הוועדה הייתה צריכה לקבוע שיעור נכות גבוה מ- 54%.

5. ואלה טענות המשיב בתמצית:

א. לא נפלה טעות משפטית בעבודת הוועדה ובאופן קבלת החלטתה;
ב. ביחס לתחום הנפשי – מדובר בקביעה רפואית מובהקת ומנומקת דיה. הפסיכיאטר מטעם המערער קבע 20% נכות ואילו הוועדה קבעה 15%. מדובר בקביעה סבירה, שניתנה בהתאם לשיקול דעת רפואי המסור לוועדה.
ג. בתחום הקרדיולוגי, המערער מסתמך על מסמך מאוחר להתכנסות הוועדה;
ד. ביחס לפסוריאזיס, החלטת הוועדה מנומקת ואף ניכר כי היא בדעה שהנכות שנקבעה מטיבה עם המערער.

דיון והכרעה

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להידחות, כמפורט להלן.

7. כידוע, בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. כאשר כבר נקבע כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. עוד נקבע כי קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה ובית הדין אינו מוסמך להתערב בהן.

8. הלכה היא כי אחת מהחובות המוטלת על הוועדה הרפואית לעררים, שהיא גוף מעין שיפוטי היא חובת ההנמקה על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה. בעניין לביא נפסק כי "ההנמקה צריכה שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק".

9. עוד נקבע בפסיקה כי הוועדה הרפואית לעררים חייבת להתייחס לחוות הדעת הרפואיות המוצגות בפניה התייחסות "עניינית ומנומקת".

10. אשר לענייננו – מפרוטוקול הוועדה עולה כי חברי הוועדה ראיינו את המערער וציינו כי עיינו בכל המסמכים שבתיק. בפרוטוקול פורט מצבו הרפואי, ביחס לכל אחת מהפגימות מהן הוא סובל. הוועדה אף ציינה כי האזינה בקשב רב לדברי המערער ונתנה התייחסות מפורטת לחוות הדעת של הרופאה התעסוקתית, ד"ר יעל סהר וכן לחוות הדעת של ד"ר ברידצקי ואמצה את המסקנה כי המערער אינו יכול לשוב לעבודתו הקודמת כמנהל כספים. יחד עם זאת, קבעה הוועדה , כי אין מניעה שלאור כישוריו, יועסק המערער בעבודה משרדית פשוטה, בייעוץ, מענה טלפוני, פקיד מודיעין, בודק תעודות משלוח או כל עבודה בעלת אותו ערך בהיקף מלא. עוד הוסיפה, כי לקחה בחשבון את גילו של המערער ולכן קבעה כי יש אפשרות של צמצום אפשרויות התעסוקה העומדות בפניו. לאור כל אלה, קבעה כי המערער איבד את כושרו להשתכר בשיעור של 60%.
11. מבחינה פסיכיאטרית, הוועדה הסבירה כי אינה מקבלת את ממצאיו של ד"ר בורדסקי, מן הטעם שאיננו מומחה בתחום הפסיכיאטריה.

12. בתחום הקרדיאלי, הוועדה ציינה כי היא מקבלת את ממצאיה של הוועדה מדרג ראשון ומבחינה אורטופדית, קבעה כי היא מקבלת את מסקנותיו של ד"ר יוסף וכך גם לגבי מסקנותיו של המומחה בתחום הנוירולוגיה.

13. הנה כי כן, הוועדה התייחסה לכל המסמכים וחוות הדעת שהונחו בפניה ונימקה את החלטה באופן שניתן להתחקות אחרי הלך רוחה. העובדה שהוועדה לא אימצה את האמור בחוות הדעת מטעם המערער כ'כזה ראה וקדש', אין בה כשלעצמה להצביע על טעות או פגם, בוודאי לא כאלה שמצדיקים את התערבותו של בית הדין, שממילא מוגבלת לעניינים שבחוק ומשפט בלבד.

14. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הערעור.

15. כמקובל בהליכים כגון דא, איני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ז תשרי תשע"ח, (17 אוקטובר 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: יצחק פריאל
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: