ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עדי משיח נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופט אורן שגב
נציגת ציבור (מעסיקים) הגב' שרה חורש

המערער
עדי משיח
ע"י ב"כ: עו"ד שאדיה אשקר
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד מוניר ח'יר

פסק דין

לפנינו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 12.07.15 (להלן: הוועדה), אשר קבעה למערער נכות צמיתה בשיעור 0%.

העובדות
המערער, יליד 1984, נפגע ביום 07.01.14 במהלך ים העבודה בתאונת דרכים (להלן – "התאונה"), כתוצאה מ מנה, ניזוק האחרון, בין היתר, בכתף שמאל.
ביום 08.07.15 התכנסה הוועדה לדון בעניינו של המערער וקבעה לו אפס אחוזי נכות. על החלטה זו נסוב הערעור שלפני.

טענות הצדדים

ואלה טענות המערער בתמצית:
לטענת המערער, נפל פגם משפטי בעבודת הוועדה, שכן חרף העובדה שבמהלך בדיקתו, נמצא כי הוא סובל מהגבלה בתנועת הכתף, כפי שציינה זאת הוועדה בעצמה, לא ראתה לנכון להעניק לו אחוזי נכות וכי בנסיבות המקרה, היה עליה לקבוע כי הוא זכאי ל- 15% בגין הגבלת תנועות בכתף, לפי הוראות סעיף 41 (4) ב.
לטענתו, הממצאים הרפואיים ובכלל זה בדיקות ההדמייה (נספחים ב' ו- ג'), מצביעים כי אכן הוא סובל ממגבלה כאמור וכי הוועדה לא היתה מוסמכת לקבוע כי הקרע ממנו סובל המערער הוא מסוג הקרעים שניתן לצפ ות תדיר בהחלמה ואיחוי מלא. המערער הוסיף, כי הוועדה טעתה מבחינה משפטית גם בשל העובדה שלא התייחסה לחוות הדעת מטעמו של ד"ר אגסי.
ואלה טענות המשיב בתמצית:
המשיב טען, כי המערער לא הצביע על פגם משפטי אשר מצדיק את התערבות בית הדין. טענות המערער מופנות כנגד שיקול דעתה המקצועי רפואי של הוועדה ולבית הדין אין סמכות להתערב בשיקול דעת זה.
אין בסיס לטענתו של המערער, כי הוועדה התעלמה מחוות הדעת של ד"ר אגסי והדבר מוצא ביטוי מפורש בפרוטוקול.

הכרעה

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים מצאנו כי דין הערעור להידחות, כמפורט להלן. נקדים ונניח את התשתית המשפטית הרלוונטית למקרה שלפנינו.
כידוע, בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. כאשר כבר נקבע כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה.. עוד נקבע כי קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה ובית הדין אינו מוסמך להתערב בהן.
נוסיף, כי הלכה היא כי הוועדה הרפואית לעררים חייבת להתייחס לחוות הדעת הרפואיות המוצגות בפניה התייחסות "עניינית ומנומקת". וכך פסק בית הדין הארצי:
"אין להסיק מהאמור שוועדה רפואית לעררים חייבת לפרט ארוכות על שום מה שוללת היא את חוות הדעת שהוגשה לה. הדרוש הוא שהתייחסותה תהיה 'עניינית ומנומקת'... וניתן להוסיף: מנומקת כמתבקש בנסיבות המקרה. יש ותעודה רפואית ישנה, שאינה משקפת עוד את מצבו של הנפגע, תידחה במלים קצרות או אף מהנימוק שהנאמר בה אינו משקף יותר מצב קיים, ויש והוועדה הרפואית לעררים תידרש, כדי לסתור מסקנה שבחוות-דעת אחרת, להקדיש דיון מעמיק ומפורט בסוגיה הנדונה, הכל לפי המקרה".
ולבסוף, ההלכה היא כי בדיקה תפקודית עדיפה על פני ממצאים הדמתיים.
אשר לענייננו –
מעיון בפרוטוקול הדיון בוועדה, עולה כי הוועדה התייחסה לתלונותיו של המערער, בדקה אותו ואף השוותה את ממצאי בדיקתה הקלינית לממצאיו של המומחה מטעם המערער, ד"ר אגסי. האמור לעיל אף קיבל ביטוי מפורט בפרוטוקול הדיון, כנדרש.
העובדה שהוועדה לא ראתה לאמץ את מסקנותיו של ד"ר אגסי, לאחר שהתייחסה אליהן, אין משמעה כי לא היתה התייחסות לאמור בה, כטענת המערער.
קביעותיה של הוועדה במקרה זה הן רפואיות גרידא ונשענות על ממצאי הבדיקה הקלינית שנערכה למערער ולא מצאנו כי נפל פגם משפטי המצדיק את התערבותנו.
אחרית דבר - הערעור נדחה.
כמקובל בהליכים מתחום הביטחון הסוציאלי, איננו עושים צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ט תשרי תשע"ח, (19 אוקטובר 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

אורן שגב, שופט

שרה חורש
נציגת ציבור מעסיקים


מעורבים
תובע: עדי משיח
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: