ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלי עטיה נגד קנית השלום השקעות בע"מ :

ע"א 2965/96
רע"א 7763/97 רע"א 7768/97
רע"א 1579/98 רע"א 1324/98
בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
כבוד השופטת ד' דורנר
כבוד השופטת ד' ביניש

המערער בע"א 2965/96
והמבקש ברע"א 1324/98: אלי עטיה

המבקשת ברע"א 7763/97
וברע"א 1579/98: קנית השלום השקעות בע"מ

המבקשת ברע"א 7768/97: עירית תל-אביב-יפו

נגד

המשיבים בע"א 2965/96 1. עירית תל-אביב-יפו
וברע"א 1324/98: 2. קנית השלום השקעות בע"מ

המשיבים ברע"א 7763/97
וברע"א 1579/98: 1. אלי עטיה
2. עירית תל-אביב-יפו

המשיבים ברע"א 7768/97: 1. אלי עטיה
2. קנית השלום השקעות בע"מ

ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי
בת"א-יפו מיום 18.4.96 בה"פ 1380/95
שניתן על ידי כבוד השוט ג' קלינג;
ובקשות רשות ערעור על פסק דין בית המשפט
המחוזי בת"א-יפו מיום 17.12.97 בתיק
1670/90; ומיום 9.2.98 בתיק 206/98
שניתן על ידי כבוד השופטת ש' סירוטה

בשם המערער בע"א 2965/96
והמבקש בברע"א 1324/98
והמישב בברע"א 7763/97
בברע"א 1579/98 ובברע"א
7768/97: עו"ד פלדמן אביגדור

בשם המבקשת בברע"א 7763/97
ובברע"א 1579/98
והמשיבה בע"א 2965/96,
בברע"א 7768/97
ובברע"א 1324/98: עו"ד ט' ארליך; עו"ד ע' רות

בשם המבקשת בברע"א 7768/97
והמשיבה בע"א 2965/96
ובברע"א 7763/97
ובברע"א 1579/98
ובברע"א 1324/98: עו"ד ע' נ' קונשטוק

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

פסק-דין

1. עיריית תל אביב, היא המשיבה מס' 1 בערעור שלפנינו, מקימה מרכז קניות בתל אביב בשם "מרכז השלום" (להלן - המרכז או הפרויקט). העירייה פרסמה מכרז לתכנונו של מרכז השלום ולהקמתו והמשיבה מס' 2 (להלן - קנית) זכתה במכרז. המערער הוא ארכיטקט במקצועו. הוא נטל חלק בהכנת התוכניות אשר זכו במכרז. נתגלעו סכסוכים בין כל הנוגעים בדבר בקשר להקמת המרכז ונתקיימה בוררות בין המערער לבין קנית. ביום 9.6.93 ניתן פסק בוררות שחייב את קנית לשלם למערער סכום של 1,500,000.- דולר וגם קבע הוראות נוספות, שבהן עוד נדון. פסק הבוררות אושר על ידי בית המשפט המחוזי. לאחר מכן הגישה חברה אחרת - מגדלי מרכז השלום בע"מ - תובענה כנגד המשיבות והמערער שבה עתרה לביטול המכרז ולפסילת החלטת ועדת המכרזים מחמת פגמים לכאורה שדבקו במכרז. תובענה זו באה לדיון לפני כבוד השופט שטרוזמן בבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, אשר בצד הנמקת פסק דינו גם קבע, בין השאר, כי הזכות המוסרית לגבי אופן ביצוע הפרויקט לפי תוכניותיו של המערער לא נפגעה עקב פסק הבוררות.

2. בתובענה נשוא הערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב עתר המערער למתן צו מניעה קבוע האוסר על העירייה לתת לקנית היתר בניה והאוסר על קנית לבצע את הפרויקט אלא על פי התוכניות שעל פיהן זכתה במכרז. בעלי הדין הסכימו להגדיר שלוש פלוגתאות שבגדרן על בית המשפט המחוזי לפסוק: (א) האם פסק דינו של השופט שטרוזמן חוסם את דרכו של המערער כמעשה בית דין מלזכות בתובענה? (ב) פועלו של פסק הבוררות על זכויותיו של המערער ו - (ג) הזכות המוסרית שנותרה בידי המערער, אם קיימת כזו.

בפסק דינו של בית המשפט המחוזי שניתן על ידי כבוד השופט קלינג, נקבע שפסק דינו של השופט שטרוזמן אינו מחייב את בעלי הדין הן משום שהפלוגתא שבעניין שלפניו שונה מהפלוגתא שנדונה בפני השופט שטרוזמן והן משום שההכרעה בשאלה מה פועלו של פסק הבוררות על זכויותיו של המערער לא הייתה חיונית לצורך פסק הדין ההוא. השופט המלומד גם קיבל את טענת העירייה כי משזכתה בהליך לפני השופט שטרוזמן ניטלה ממנה האפשרות לתקוף בערעור את מסקנותיו.

השופט המלומד דחה גם את טענתו השנייה של המערער לגבי פרשנותו של פסק הבוררות. אליבא דקביעתו, לשונו של פסק הבוררות היא בהירה ואיננה משתמעת לשתי פנים, לאמור, עם תשלום הסכום הנקוב בפסק הבוררות תבוא לסיומה כל מחויבות של קנית כלפי המערער. מסקנת השופט המלומד הייתה שזכותה של קנית היא להנהיג שינויים והתאמות בתוכניות שהוכנו על ידי המערער במהלך ביצוע המכרז והכל במסגרת התנאים שנקבעו בו. להלן התייחס השופט המלומד גם לזכותו המוסרית של המערער לפי סעיף 4א לפקודת זכויות יוצרים וקבע על יסוד האסמכתאות שהובאו לפניו שהזכות האמורה ניתנת לויתור וגם על כן לא נותרה בידי המערער טענה כלפי קנית מכוח זכותו המוסרית לפי פסק הבוררות.

3. הערעור שלפנינו נדון על דרך של הגשת סיכומי טענות בכתב עם השלמת טענות בעל פה; לאחר ששמענו את טענותיו של עו"ד פלדמן, בשם המערער, נחה דעתנו שאין מקום לשמיעת טענות נוספות ושדין הערעור להידחות.

4. מקובלת עלינו מסקנת בית המשפט המחוזי שפסק דינו של השופט שטרוזמן איננו מהווה מעשה בית דין ביחסים שבין המערער לבין המשיבות ושלא נוצרה בנסיבות העניין ועל יסוד טענות בעלי הדין לפני השופט המלומד חזית מריבה שהצריכה הכרעה במחלוקת כלשהי בין המערער לבין המשיבות; אמת נכון הדבר שבמהלך הדיון גם עלתה על הפרק שאלת זכויותיו של המערער אולם מקובלת עלינו טענת המשיבות כי טענות אלה נטענו אך בקשר למערכת היחסים שבין התובעת בהליך ההוא לבין בעלי הדין האחרים ולא במערכת היחסים שבין הנתבעות לבין עצמן. עוד מקובלת עלינו קביעת השופט המלומד שקביעותיו של השופט שטרוזמן לא היו צריכות להכרעה במחלוקות שהועמדו לפניו ואין בהן אלא אמרת אגב.

5. אין לנו צורך להתייחס לקביעותיו של השופט המלומד לגבי תחולתה של הזכות המוסרית שניתנה למערער על תוכניותיו להבדיל מזכויות היוצרים שלו בתוכניות אלה. הטעם לדבר הוא שאם אמנם, כמו שפורט לעיל, ברור מפסק הבוררות שהתמורה שניתנה למערער על יסודו ניתנה גם בעד הזכות המוסרית של המערער בתוכניות שהכין הרי שקביעת הבוררת, שאושרה על ידי בית המשפט מהווה סוף פסוק לגבי עניין זה והוא - בין אם קביעת הבוררת בדין היה יסודה ובין אם לאו.

והנה - למקרא פסק הבוררות אך ברור הוא שהתשלום בסך 1,500,000.- דולר שנפסק למערער ניתן תמורת מלוא זכויותיו של המערער בנשוא המכרז; בין השאר נאמר בו:

"קנית רשאית להשתמש בכל התוכניות שהופקו על ידי עטיה או מטעמו, הן לפני הזכיה במכרז והן לאחריה, לביצוע פרוייקט 'מרכז שלום', לרבות הכנסת שינויים והתאמות במהלך הביצוע, הכל במסגרת המכרז שזכתה בו.
פסק הבוררות מסיים את הסכסוך בין הצדדים לבוררות זו, ואף אחד מהם לא ינקוט כלפי רעהו שום צעדים, משפטיים או אחרים, בשום נושא הנוגע במישרין או בעקיפין לפרוייקט השלום, או לסכסוך נשוא הבוררות, ובכלל זה פרסומים המטילים דופי זה בזה או תגובה לפרסומים כאלה בעבר...
קנית תשלם לעטיה סך של 1,500,000 דולר (מליון ועוד חמש מאות אלף דולר של ארה"ב) לחיסול כל התחייבויותיה כלפיו לרבות התחייבות אישית של עזריאלי, בגדר הפרוייקט של 'מרכז שלום'".

בא כוחו המלומד של המערער, עו"ד פלדמן, ביקש לשכנענו כי הבוררת לא יכולה היתה כלל להתייחס בהחלטתה לזכות המוסרית, כיוון שנושא זה לא עלה במהלך הבוררות. והנה למקרא טענות בעלי הדין לפני הבוררת עולה כי המערער העלה בתביעתו על הפרק גם את זכותו המוסרית בתוכניות נוסף לזכויות היוצרים הרגילות באותן תוכניות. נמצא שהשופט המלומד צדק בקביעותיו ולא קיימת עילה מספקת להתערב בפסק הדין.

6. במהלך הטיעונים הצגנו לפני מר פלדמן את השאלה אם דינו של הערעור להידחות כבר על יסוד סעיף 9 לחוק זכות יוצרים 1911. לעניין זה טען לפנינו עו"ד פלדמן שאין סעיף זה חל כלל ועיקר על המקרה שלפנינו, מפני שמדובר בו על שלילת זכותו של בעל זכות היוצרים לקבל צו מניעה או צו איסור, לאחר שהוחל בבנייתו של בניין מפר, רק אם מדובר בהפרה של זכות היוצרים ביצירה אחרת. לאור התוצאה שאליה הגענו לעיל אין לנו צורך לחוות דעה לעניינה של טענה זו וגם אין לנו צורך לקבוע עמדה לגבי השאלה אם ניתן להחיל את הוראותיו של הסעיף האמור מכוח היקש על המקרה הנוכחי; אכן יכול הדבר שגם לפי הדינים הרגילים החלים על צווי מניעה היה דין התובענה להידחות ונתבשרנו על ידי בעלי הדין כי כבר תלויה ועומדת בבית המשפט המחוזי תובענה חדשה שהוגשה על ידי המערער כנגד המשיבות.

לעניין התובענה החדשה ההיא הוגשו לנו שתי בקשות רשות לערער על החלטות שניתנו בה: האחת ברע"א 1579/98 והאחרת ברע"א 1324/98. בתחילת הדיון היום החלטנו שעם מתן פסק דיננו נחליט מה יעשה בשתי בקשות אלו. אנו מחליטים שהדיון בהם יחזור אל השופטת שטרסברג-כהן שטיפלה בהן וכי תינתן הזדמנות לבעלי הדין להשלים את טענותיהם בשתי בקשות אלה, בין השאר על יסוד האמור בפסק דין זה, כפי שתורה השופטת שטרסברג-כהן.

הערעור נדחה. המערער ישלם לכל אחת מן המשיבות שכ"ט עו"ד 50,000 ש"ח.

ניתן היום, כ"ז באדר תשנ"ח (25.3.98).

המשנה לנשי פ ט ת

העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
96029650.B02
חכ/


מעורבים
תובע: אלי עטיה
נתבע: קנית השלום השקעות בע"מ
שופט :
עורכי דין: