ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דיאליט בע"מ נגד Sahajanand Laser Tecnology Private Ltd :

פסק-דין בתיק ע"א 5118/16 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

כבוד השופט ד' מינץ

המערערת:
דיאליט בע"מ

נ ג ד

המשיבים:
1. Sahajanand Laser Tecnology Private Ltd

2. Sahajanand Technologies Private

3. Dhirajlal Kotadia

ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת א' לושי-עבודי) בת"א 30462-04-14 מיום 14.6.2016

תאריך הישיבה:
כ"ט בתשרי התשע"ח
(19.10.2017)

בשם המערערת:
צבי פורת

בשם המשיבים:
עו"ד איתן שאולסקי

פסק-דין

השופט ע' פוגלמן:

1. עניינו של הערעור שלפנינו בפסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת א' לושי-עבודי) מיום 14.6.2016 שהורה על סילוק על הסף של תביעה שהגישה המערערת נגד המשיבים, ושעניינה – בתמצית – בטענות להפרת הסכם שנחתם בין המערערת לבין המשיבה 1. על פי הנטען בכתב התביעה, המערערת היא חברה העוסקת בייצור, בשיווק ובמכירה של מכונות ייצור לענף היהלומים המלוטשים. בשנת 1997 חתמה המערערת – לדבריה – על הסכם הפצה בלעדי עם המשיבה 1 (יוער כי המערערת לפנינו לא דקדקה בהבחנה בין המשיבה 1 לבין המשיבה 2, ומשכך אף אנו לא ראינו להידרש להבחנה האמורה). בהסכם האמור, כנטען, התחייבה המשיבה 1 לרכוש את מוצרי המערערת ולשווקם לתעשיית ייצור היהלומים ההודית. כנטען בכתב התביעה, לימים הופר הסכם זה על ידי המשיבה 1. על רקע זה תבעה המערערת פיצוי כספי מהמשיבים בגין מספר עילות. בהמשך לכך הגישו המשיבים בקשה לסילוק התביעה על הסף (להלן: הבקשה לסילוק על הסף).

2. ביום 18.1.2016 התקבלה באופן חלקי בקשת המערערת לתיקון כתב התביעה. נקבע כי המערערת רשאית לתקן את כתב התביעה בסעיפים אחדים, וזאת בכפוף לתשלום הוצאות המשיבים בסכום של 20,000 ש"ח בתוך 30 ימים מעת שניתנה ההחלטה. עוד נקבע כי כתב התביעה המתוקן יוגש בתוך 7 ימים ממועד התשלום למשיבים, ולא יאוחר מיום 28.2.2016. בקשת רשות לערער על החלטה אחרונה זו נדחתה על ידי בית משפט זה (כבוד השופט נ' סולברג) ביום 10.4.2016 (רע"א 1557/16 דיאליט בע"מ נ' Sahajanand Laser Techonology Private Lts (10.4.2016)). בין הצדדים אין מחלוקת כי המערערת לא שילמה את הסכום האמור; וכי היא לא הגישה כתב תביעה מתוקן.

3. ביום 14.6.2014 קיבל בית המשפט את הבקשה לסילוק התביעה על הסף. תחילה ציין בית המשפט כי משהמערערת לא הגישה כתב תביעה מתוקן, יש להתייחס לכתב התביעה המקורי ככתב הטענות היחיד מטעמה. צוין כי נוסחו של זה "לוקה בחסר, מעורפל ואף אינו מציין מהו סכום התביעה ביחס לכל אחד מרכיביה [רכיבי כתב התביעה – ע' פ'], מה גם שלא צורפו לו מסמכים כלשהם". לפיכך, הורה בית המשפט לסלק את התביעה על הסף מחמת היעדר עילה. אשר לסכום הנתבע על ידי המערערת נקבע כי זה אינו ברור דיו. כך שכן, בראש כתב התביעה ובסעיף 81 ציינה המערערת כי סכום התביעה הוא 2,500,001 ש"ח לצורך תשלום אגרה בלבד. ואולם, בסעיף 83 ציינה המערערת כי המשיבים חבים לה פיצויים בסכום של 4,000,000 ש"ח. בית המשפט קבע כי המערערת לא ציינה "כיצד היא מבקשת לצמצם את נזקיה לצרכי אגרה ומאיזה סכומים היא מפחיתה את התביעה". הוטעם כי כתב התביעה אוחז שלל עילות, ואולם המערערת לא ציינה איזה סכום יש לייחס לכל אחת מהן. בנתון לכך, סולקה התביעה על הסף תוך חיוב המערערת בהוצאות משפט בסכום של 30,000 ש"ח.

4. מכאן הערעור שלפנינו. בתמצית, טענות המערערת – המיוצגת על ידי מנהלה הכללי – הן כי לא היה מקום לסלק את כתב התביעה על הסף; וכי זה מגלה עילה. נטען כי בכתב התביעה צוין במפורש כי המשיבה 1 אחראית לנזקיה של המערערת; וכי מנהלה – המשיב 3 – חב באחריות אישית לנזקים שנגרמו על ידי המשיבה 1. המערערת הוסיפה כי בכתב התביעה צוין בבירור הסכום הנתבע, וכי ממילא אי ציון הסכום ביחס לכל אחת מהעילות הנטענות אינו מהווה עילה לסילוק כתב התביעה כולו. הוטעם, כי סילוק תביעה על הסף הוא צעד דרסטי, הננקט במקרים חריגים בלבד – שהמקרה דנן אינו בא בגדרם; וכי ככל שבית המשפט סבר כי נפלו פגמים בכתב התביעה, היה עליו להורות על תיקונם תוך חיוב המערערת בהוצאות. בדיון לפנינו הוסיפה המערערת כי ככל שיידחה הערעור היא לא תוכל להביא את טענותיה לבירור לפני בית משפט, נוכח התיישנות התביעה.

המשיבים סומכים ידיהם על פסק הדין של בית המשפט המחוזי. לדבריהם, בית המשפט המחוזי יישם כהלכה את ההלכות הרלוונטיות כשקבע כי כתב התביעה אינו מגלה עילה. לכך הוסף כי כתב התביעה אינו מציין במפורש את הסכום הנתבע, וכי נפלו בהתנהלות המערערת פגמים דיוניים רבים.

5. לאחר שעיינו בערעור ובתשובה לו, ושמענו את טענות הצדדים בדיון לפנינו מצאנו להיעתר לו. כידוע, תקנה 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כי בית המשפט רשאי לצוות על מחיקת כתב תביעה מקום שבו אין הכתב מראה עילה. בית המשפט יעשה שימוש בתקנה זו מקום שבו אפילו יוכיח התובע את כל העובדות המהותיות אשר פירש בכתב התביעה, לא יזכה בפסק דין (יואל זוסמן סדר הדין האזרחי 384 (מהדורת 7, 1995)). תכלית ההוראה האמורה היא למנוע בזבוז זמן שיפוטי ומשאבי ציבור לשווא בניהול הליכים שאין להם תכלית. בצד זאת, בפסיקתנו נקבע כי סילוק תביעה על הסף – בטרם נשמעו ראיות וטיעונים לגופן של עילות התביעה – הוא אמצעי קיצוני, המגביל את זכות הגישה של התובע לערכאות. לפיכך, נקבע, כי יש לעשות שימוש בסעיף זה "בזהירות המתחייבת, ולהפעילו רק מקום שנעלה מספק שאין סיכוי, ולו קלוש ביותר, לקבלת התביעה, אם תישמע לגופה. יתר על כן, במסגרת חובת המידתיות הדיונית, ומשיקולי יעילות, מקום שבו ניתן לתקן את כתב התביעה כך שיגלה עילת תביעה, יש להעדיף פתרון זה על פני מחיקת כתב התביעה" (ההדגשות הוספו – ע' פ') (ע"א 7547/99 מכבי שירותי בריאות נ' דובק בע"מ, פ"ד סה(1) 144, 175 (2011)). פסיקתנו הטעימה כי "מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הן בגדר אמצעים, הננקטים בלית ברירה, ופתרון ענייני של כל מחלוקת, לגופה, הוא לעולם עדיף" (ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין תל-אביב-יפו, פ"ד מ(2) 668, 671 (1986)). בנתון לכך, נקבע כי בית המשפט רשאי להורות – בין היתר – על תיקון כתב התביעה או על מחיקת חלקים ממנו, וזאת תוך פסיקת הוצאות, חלף סילוקו על הסף (ע"א 3755/03‏ בן חמו נ' טנא נגה שיווק 1981 בע"מ, פסקה 13 (12.9.2004)).

בנסיבות המקרה דנן, סבורים אנו כי לא היה מקום להורות על סילוק התביעה על הסף. עיון בכתב התביעה מעלה כי אין הוא בא בגדרי המקרים שבהם גם לו תשמע התביעה לגופה אין סיכוי – ולו קלוש ביותר – לקבל את טענות המערערת, וזאת מבלי לקבוע מסמרות לגופן של הטענות. לפיכך, אנו מורים על ביטול פסק הדין של בית המשפט המחוזי כך שהתיק יוחזר לבירור לפניו. זה יחליט כחכמתו אשר להמשך ההליכים בתביעה.

הערעור מתקבל אפוא, כאמור בפסקה 5. נוכח התנהלות המערערת, כמפורט מעלה, תישא האחרונה בתשלום שכר טרחה והוצאות המשיבים בסכום כולל של 20,000 ש"ח.

ניתן היום, ‏כ"ט בתשרי התשע"ח (‏19.10.2017).


ת


מעורבים
תובע: דיאליט בע"מ
נתבע: Sahajanand Laser Tecnology Private Ltd
שופט :
עורכי דין: