ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין 36 יפת אל אל סי נגד אורתם סהר תשתיות ובניה בע"מ :

החלטה בתיק רע"א 7067/17
בבית המשפט העליון

לפני: כבוד השופט נ' סולברג

המבקשת:
36 יפת אל אל סי

נ ג ד

המשיבים:
1. אורתם סהר תשתיות ובניה בע"מ

2. מליבו בניה בע"מ

3. אורתם סהר הנדסה בע"מ

4. עו"ד שאול ברגרזון

5. רו"ח יזהר קנה

6. בנק דיסקונט לישראל בע"מ

7. כונס הנכסים הרשמי

8. רזניק פז נבו ר.פ.ן. נאמנויות 2007 בע"מ

9. משמרת - חברה לשירותי נאמנות בע"מ

10. רזניק פז נבו נאמנויות בע"מ

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו מיום 23.7.2017 בתיק פר"ק 22647-10-16 שניתנה על ידי כבוד השופט א' אורנשטיין - נשיא

בשם המבקשת:
עו"ד דניאל אברבנאל; עו"ד גיא פורר; עו"ד אמיר ויזר

החלטה

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (הנשיא א' אורנשטיין) בפר"ק 22647-10-16 מיום 23.7.2017, בה נקבע כי בירור בקשת המבקשת למימוש ערבות בנקאית אוטונומית יעוכב, עד אשר תמציא למשיבים 5-3 מידע הקשור להתחשבנות שבין הצדדים.

רקע
2. זהו, בתמצית, הרקע לבקשה: בשנת 2013 נחתם בין המבקשת (להלן: יפת) לבין המשיבה 3 (להלן: מליבו) הסכם להקמת בית מלון בתל אביב. בהתאם להסכם הנפיק בנק דיסקונט לישראל בע"מ ערבות בנקאית לטובת יפת בסכום של 5.5 מיליון ₪.

3. המשיבות 2-1 ומליבו (להלן ביחד: החברות), העוסקות בביצוע פרוייקטים בתחום הבניין, נקלעו לחדלות פרעון, ואושר בעניינן הסדר נושים. במסגרת ההסדר, רכשה קבוצת משקיעים את מניות החברות, תוך שמירת חלק מהפרוייקטים השונים שבהם היו מעורבות החברות, וזניחת חלק אחר מאותם פרוייקטים. הפרוייקט מושא הדיון הוא מאותם פרוייקטים שנזנחו במסגרת הסדר הנושים.

4. יפת מבקשת לחלט את הערבות הבנקאית שהוצאה לטובתה, בגין נזקים שלטענתה נגרמו לה. בהסדר הנושים נקבע, כי ככל שתחולט ערבות בנקאית בקשר לפרוייקטים שהחברות לא תמשכנה בביצועם, יוכל הבנק להיפרע מהבטוחות שניתנו לו בקשר עם הערבות האמורה, ובאשר ליתרת הסכום – הוא יחזור כנושה לקופת ההסדר (בהתאם למנגנון שנקבע). עוד נקבע בהקשר זה בהסדר הנושים, שחילוט הערבות הבנקאית במצב זה יֵעשה רק באישור בית המשפט, לאחר שהצדדים יבואו בדברים ביניהם.

5. בהתאם לכך פנתה יפת לבית המשפט המחוזי בבקשה לחלט את הערבות הבנקאית. מליבו התנגדה לבקשה, בטענה שהסדר הנושים מפחית מהאוטונומיה של הערבויות הבנקאיות וכמו כן הפנתה אצבע מאשימה כלפי יפת בכל הנוגע לנסיבות עיכוב הפרוייקט וטענה כי נזקיה שלה גדולים מסכום הערבות הבנקאית. על מנת לבסס טענה זו, ביקשה החברה גישה למכולה שנמצאת באתר, שבה מצויים מסמכים רלבנטיים להוכחת טענותיה.

6. הנאמנים סברו שיש לעכב את מימוש הערבות הבנקאית עד לאחר שיבחנו את טענות יפת בקשר למגיע לה, כפי שטענה בתביעת החוב שהגישה. לדידם, קיים חשש לכך שיפת מנצלת את חוסר הידע של הנאמנים על מנת לממש את הערבות שלא כדין. הנאמנים הוסיפו, שאם לאחר בחינה יתברר שקיימת זכאות של יפת לממש את הערבות – הם יסירו את התנגדותם למימוש. בנק דיסקונט והנאמנים למחזיקי האג"ח הצטרפו לעמדת הנאמנים. הכנ"ר צידד בבקשתה של יפת.

7. בית המשפט המחוזי הכריע, לאחר ליבון ודיון, "שיש מקום בנסיבות המקרה המיוחד לעכב את מימוש הערבויות לזמן קצר, על מנת לאפשר לנאמנים לבחון את זכות יפת למימוש וגיבוש עמדה מושכלת. זאת מבלי שיהיה בכך כדי לגרוע מתוקף הערבות, מעמדה והחשיבות בשמירה על האוטונומיה של ערבויות בנקאיות כבטוחה" (פסקה 19 להחלטה). בית המשפט הדגיש כי נקודת המוצא לדיון היא שמירה על המעמד האוטונומי של הערבות הבנקאית כבטוחה, ועל זכותו של המוטב לממשה ללא צורך בבירור עסקת היסוד – עקרונות החלים גם כאשר עסקינן בהליכי חדלות פרעון. עם זאת, החליט בית המשפט שיש מקום לעכב את חילוט הערבות בנסיבות שלפנינו. זאת, על סמך שני נימוקים עיקריים: ראשית, הוראות הסדר הנושים אשר הכפיפו את מימוש הערבות לאישור בית המשפט, מלמדות שהוסכם על 'פגיעה' מסוימת באוטונומיה של הערבויות הבנקאיות שניתנו על-ידי החברות בקשר עם פרוייקטים שנזנחו. בית המשפט ציין כי לא יתכן שתפקידו בהקשר זה לשמש 'חותמת גומי' לאישור החילוט. שנית, קיומם של פערי מידע בין המשקיעים החדשים והנאמנים, לבין יפת. בית המשפט ציין כי ברגיל, כאשר מבוקש לחלט ערבות בנקאית, נמצא די מידע בידיו של מנפיק הערבות על מנת להתנגד למימושה, בהתאם לחריגים הקבועים בדין המצדיקים למנוע את המימוש. ברם, כאשר עסקינן בהליכי חדלות פרעון, קיימים לעתים פערי מידע בין מבקש החילוט לבין הנאמנים והבעלים החדשים בחברה. לפיכך, יש צורך לאזן בין האינטרסים השונים, כך שהנאמנים והבעלים החדשים יוכלו להתמודד עם בקשת החילוט. דבר זה יושג אם יועבר להם מלוא המידע הדרוש בנוגע לעניין. עוד הדגיש בית המשפט המחוזי, כי "יובהר שאין הכוונה לברר בבית המשפט את עסקת היסוד שמקומה בהליך עצמאי [...] ולרוב לאחר מימוש הערבות" (פסקה 22 להחלטה).

8. לאור מסקנה זו, הכריע בית המשפט כי הנאמנים זכאים לקבל את מלוא המידע הדרוש על מנת לברר האם יש מקום לתחולת החריגים למימוש הערבות הבנקאית הקבועים בהלכה הפסוקה, קרי – קיומה של תרמית או קיומן של נסיבות מיוחדות. בית המשפט שוכנע שמידע כאמור לא נמסר להם, ללא טעם ענייני, תוך שצוין כי תביעת החוב שהגישה יפת מעוררת תהיות מסוימות. לפיכך נקבע כי בירור בקשתה של יפת למימוש הערבות יעוכב, עד להמצאת המידע הדרוש לנאמנים ולמליבו וגיבוש עמדתם בנושא מימוש הערבות, תוך שנקצבו מועדים לשם כך.

בקשת רשות הערעור
9. יפת הגישה את הבקשה שלפני למתן רשות ערעור על ההחלטה. בבקשה נטען כי בהחלטתו הפר בית המשפט המחוזי את עקרון העצמאות של הערבות הבנקאית האוטונומית, אשר מהווה התחייבות נפרדת של הבנק כלפי המוטב, שאינה תלויה בעסקת היסוד. לעקרון זה קיימים חריגים החלים בנסיבות נדירות וקיצוניות, בהן קיימת התנהגות חמורה של המוטב. לעומת זאת, מהות הסכסוך בין הצדדים בנדון שלפנינו מתמצה בעסקת היסוד ובטענות הצדדים לגביה – עניין אשר אינו מצדיק, גם לא בנסיבות שתוארו בהחלטת בית המשפט, את עיכוב מימוש הערבות. אפילו קיימים פערי מידע בין הצדדים, ואפילו נדרש אישורו של בית המשפט, הרי שאין מדובר בנסיבות מיוחדות המצדיקות לפי הפסיקה לחרוג מעקרון העצמאות של הערבות הבנקאית האוטונומית.

10. יפת עמדה על כך שלפי ההלכה הפסוקה, אין די בקיומן של טענות הדדיות בין הצדדים באשר לקיומם של חובות נוספים זה כלפי זה, על מנת לבסס 'נסיבות מיוחדות' אשר מצדיקות את עיכוב מימוש הערבות. כמו כן, ציינה יפת כי קיומם של הליכי חדלות פרעון והקפאת הליכים אינם גורעים מיכולתו של מוטב הערבות לממש אותה. לדידה של יפת, החלטת בית המשפט המחוזי מנוגדת לעקרונות אלו. היא עלולה ליצור השלכות רוחביות שאינן רצויות, לפיהן בכל סיטואציה של חדלות פרעון של חברה ניתן יהיה לעכב את מימוש הערבויות, משום שבמצבים אלו כמעט תמיד מתקיימים פערי מידע בין הצדדים. עוד נטען, כי בית המשפט פֵּרש שלא כדין את הסדר הנושים, שכן אין ללמוד ממנו על פגיעה באוטונומיה של הערבות הבנקאית. הסדר זה בא להסדיר רק את היחסים שבין החברה לנושיה, והוא אינו יכול לפגוע בזכויותיו של נושה ביחס לצד שלישי – בענייננו, הבנק. ההוראה בהסדר הנושים מצמצמת עצמה לכך שבית המשפט יבחן אם מתקיימים החריגים הקבועים בדין למימושה של הערבות הבנקאית – אך לא יותר מכך. למעלה מן הצורך נטען, כי למליבו ולנאמנים לא דרוש כל מידע נוסף מעבר למה שמצוי ברשותם.

11. באשר להצדקה למתן רשות ערעור, נטען כי אין לראות החלטה זו כהחלטה 'טכנית' הדוחה את מועד ההכרעה בבקשת החילוט, כי אם החלטה מהותית בנוגע למעמדה של ערבות בנקאית אוטונומית במצב של הסדר נושים, הפוגמת במהותה של הבטוחה שניתנה ליפת. עניינה של הערבות הבנקאית הוא ביכולת המהירה והפשוטה לממשה, אשר מסוכלת שלא כדין בהחלטות בית המשפט המחוזי. עצם השיהוי והתניית המימוש בהשלמת הליך הבדיקה פוגע בזכויותיה של יפת באופן ממשי, והדבר יחייב אותה לנהל הליך שגוי ומיותר.

דיון והכרעה
12. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ושקלתי את נימוקיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות, וזאת מבלי צורך לבקש תשובה מאת המשיבים. זאת, בעיקרו של דבר, משום שלא עלה בידי יפת לשכנע כי מוצדק ליתן לה רשות לערער.

13. החלטת בית המשפט המחוזי אכן אינה החלטה 'טכנית' גרידא, והיא דנה לעומק בשיקולים השונים העומדים על הפרק בנוגע למימוש הערבות הבנקאית. ברם, בית המשפט המחוזי לא קבע דבר בנוגע לשאלה אם נתקיימו חריגים כאלו ואחרים המצדיקים את עיכוב החילוט. כל שנקבע בהחלטה הוא שפערי המידע הקיימים בין הצדדים אינם מאפשרים לנאמנים ולחברה לגבש כדבעי את עמדתם בשאלה אם מתקיימים חריגים כאלו, בהתחשב גם בחובה המוטלת על בית המשפט לאשרו. החלטה זו אמנם מעכבת לתקופה קצרה את ההכרעה, אך אין מדובר בנזק המצדיק כשלעצמו מתן רשות ערעור, לפי אמות המידה הקבועות בסעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. "אכן, כל החלטת ביניים מעניקה יתרון לצד אחד על פני הצד השני, אולם בכך לא די על מנת להעניק רשות ערעור; יש להראות כיצד ייגרם 'נזק של ממש', וזאת לא נעשה" (רע"א 5165/16 אופטיבייס בע"מ נ' שילוני, פסקה 8 (8.7.2016)).

14. לאמיתו של דבר, הנחות המוצא של יפת בבקשתה עולות בקנה אחד עם האמור בהחלטת בית המשפט המחוזי. מעמדה האוטונומי של הערבות הבנקאית, ואי-התלות שלה בעסקת היסוד – גם כאשר מדובר על הליך חדלות פרעון – מבוארות באר היטב בהחלטת בית המשפט המחוזי, על יסוד ההלכה הפסוקה (ראו: רע"א 1765/00 י. מושקוביץ חברה קבלנית לבנין (1988) בע"מ נ' תשורה ייזום ובנין בע"מ (בניהול מיוחד), פ"ד נה(2) 447 (2001); רע"א 4778/16 יפה נוף תחבורה תשתיות ובניה בע"מ נ' עו"ד דורית לוי - טילר בתפקידה כנאמנת כור ‏מתכת (10.7.2016)). לכלל זה חריגים, אשר אכן כטענתה של יפת מתקיימים רק בנסיבות נדירות ביותר – ולא די בהקשר זה בקיומו של סכסוך ביחס לעסקת היסוד. בית המשפט המחוזי לא סטה מעקרונות אלו, אלא קבע כי בנסיבות העניין אין די מידע בידי הנאמנים והחברה אפילו על מנת להעלות טענות בנוגע לקיומם של אותם חריגים. מקובלת עלי עמדתו של בית המשפט המחוזי, לפיה תפקידו לפי הסדר הנושים אינו בגדר 'חותמת גומי' בעלמא, וכי הוא רשאי, לכל הפחות, לוודא כי תתקיים הוגנות דיונית בין הצדדים. ודוק: החלטה זו מבוססת על הנסיבות הקונקרטיות של הסכסוך בין יפת למליבו, ועל טיבו של הליך חדלות הפרעון המורכב, והסדר הנושים שאושר בענייננו. בית המשפט שוכנע הן בצורך בקבלת המידע לצורך גיבוש עמדה על-ידי המשיבים, הן בהיתכנות לקיומה של טענה בדבר נסיבות חריגות שתיטען על-ידם – ואין הצדקה לכך שערכאת הערעור תתערב בהיבטים עובדתיים אלו של הכרעתו.

15. עינינו הרואות, אם כן, כי בית המשפט המחוזי לא שינה מן הכללים הנוגעים לחילוטה של ערבות בנקאית, אלא אִפשר לנאמנים ולחברה, באמצעות העברת המידע המבוקש, לגבש עמדה בשאלה אם מתקיימים החריגים הקבועים בדין לחילוט. כזכור, הנאמנים עצמם הודו שאם לא תימצא עילה בדין לעיכוב החילוט, הם לא יביעו התנגדות לכך. היה ויסברו שיש עילה כזו, יכריע בית המשפט בעניין כחכמתו, ויקבע כיצד יש ליישם את דיני חילוט הערבות על הנסיבות המורכבות שלפניו.

16. לאור האמור, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ט בתשרי התשע"ח (19.10.2017).


מעורבים
תובע: 36 יפת אל אל סי
נתבע: אורתם סהר תשתיות ובניה בע"מ
שופט :
עורכי דין: