ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יוסף קלמנוביץ נגד נעם אליעזר תמיר :

לפני כבוד ה רשמת הבכירה עדי בר-טל

התובע
יוסף קלמנוביץ

נגד

הנתבעים
נעם אליעזר תמיר

איילון חברה לביטוח

פסק דין

בפניי תביעה כספית בגין נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים. כמו כן תובע התובע פיצויים בגין כאב וסבל והוצאות עקיפות נוספות שנגרמו לו כטענתו מתאונת הדרכים. רכיבים אלו תובע התובע מהנתבע 1 בלבד.

טענות הצדדים:

התובע טוען כי הוא המחזיק של הקטנוע נשוא התביעה, הגם שאינו הבעלים הרשום. לטענת התובע , הוא נושא בעלויות החזקתו של הקטנוע, עלויות הביטוח והוא אשר עושה בו שימוש בלעדי.

ביום 16.8.16 בשעות הבוקר רכב התובע על הקטנוע לכיוון בית חולים הדסה עין כרם. בדרכו עקף כחוק לטענתו, את רכב הנתבע. בעת העקיפה פנה הנתבע לפתע שמאלה לדרך המובילה לאזור מסחר ומלאכה. בעת הפניה פגע רכב הנתבע בתובע והתובע הועף כ – 2 מטר ממקום התאונה . למקום הוזמן אמבולנס אשר לקח את התובע לבית חולים. הפלאפון של התובע ניזוק כתוצאה מהתאונה.

התובע טוען כי ביקש מהנתבע לצלם את הרכבים. לטענתו הנתבע התנצל ואף נסע לבית חולים כדי להשיב את התובע בחזרה לקטנוע. חברת הביטוח של הנתבע, הנתבעת 2, לא הכירה באחריות מבוטחה לתאונה ולכן דרישת התובע לפיצוי נדחתה.
התובע תובע פיצוי בסך 1,559 ₪ בגין המצלמה של הפלאפון שנשברה; התובע טוען כי התאונה השביתה אותו מעבודתו למשך 3 ימי עבודה ולכן תובע פיצוי בסך 5,529 ₪; כאב וסבל בסך 5,000 ₪; פיצוי בגין הנזק לקטנוע על פי דו"ח שמאי בסך 4,561.5 ₪ ובסה"כ – 17,189.5 ₪.

הנתבעים טוענים מנגד, כי הנתבע אינו הבעלים הרשום של הקטנוע ולכן דין תביעתו להידחות על הסף מכח סעיף 22 לפקודת הנזיקין.

כמו כן טוענים הנתבעים כי האחריות לתאונה רובצת לפתחו של התובע, אשר ביצע עקיפה משמאל של רכב אשר היה באמצע פניה שמאלה בצומת T. לטענת הנתבעים התובע ביצע עקיפה בצומת תוך סיכון חיי אדם ורכוש ובניגוד לתקנות התעבורה (תקנות 21(ג), 47(ד), 47(ה), 51, 61 ו – 65 ).

דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים וכן עיינתי בראיות שהוצגו, מצאתי כי דין התביעה להידחות.

ראשית אציין, כי התובע טען שהקטנוע רשום על שם ביתו, אך הוא נמצא בחזקתו הבלעדית. התובע הציג תעודת זהות ממנה עולה כי הבעלים הרשום של הקטנוע הינה אכן ביתו. כמו כן הציג התובע הצהרה מביתו ולפיה הרכב נמצא ברשות אביה וכי לא בוצעה העברת בעלות רשמית היות והם בני משפחה. ביתו של התובע מצהירה כי כל החובות והזכויות בגין הקטנוע חלות על אביה בלבד (מוצג ת/1). התובע אף הציג צילום מתעודת הביטוח שם הוא מוצג כמבוטח.

נוכח האמור ובהינתן הראיות שהוצגו, אני קובעת כי התובע הינו בעל זכות התביעה במקרה הנדון.

לגופה של התביעה – השאלה העובדתית הראשונה המצריכה בירור הינה האם התובע ביצע עקיפה בצומת. סעיף ההגדרות בתקנות התעבורה, תשכ"א – 196 1 קובע:

"צומת – השטח המתהווה על ידי פגישתם של שני כבישים או יותר והמוגבל על ידי קווי שפות הכבישים או אבני השפה של אותם כבישים או על ידי הארכתם המדומה;
צומת אינו כולל –
(1) התמזגות כבישים בדרך מהירה;
(2) שטח המתהווה על ידי פגישה של כביש עם כניסה ויציאה לחצרים, או עם דרך גישה לבית, למגרש חניה, לתחנת דלק או למפעל, אלא אם סומן אחרת בתמרור;
(3) התמזגות בכביש חג סטרי שבו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה..."

מהתמונות שהוצגו בפני במהלך הדיון מוצג נ/1 ומוצג ת/2 עולה כי התאונה אירעה בצומת כהגדרתה לעיל. מדובר במפגש של שני כבישים המוגבל על ידי שפות הכבישים. כמו כן אין מדובר על כניסה לחצרים או מגרש חניה . אציין כי הכביש הינו דו נתיבי – נתיב לכל כיוון.

התובע בעדותו טען כי אין מדובר בצומת בפועל, מכיוון שעסקינן בכניסה לחצרים של מספר מפעלים (עמ' 2 שורות 22-23). אלא שבחינה של התמונות מעלה כי מדובר בכביש שאינו כביש פנימי ואף קיים תמרור האט ליוצאים מאותו כביש ומנסים להשתלב בתנועה (ראה התמונות וכן עדות התובע עצמו עמ' 2 שורה 27).

תקנה 47 (ד) לתקנות התעבורה קובעת - "נוהג רכב לא יעקוף רכב, אלא אם הדרך פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר לו את ביצוע העקיפה ואת המשכת הנסיעה בבטיחות ללא הפרעה וללא סיכון לנסיעתו של רכב אחר וללא הפרעה אחרת לתנועה מכל כיוון שהוא."

תקנה 47 (ה) לתקנות התעבורה קובע: "נוהג רכב לא יעקוף, לא ינסה לעקוף ולא יסיט את רכבו שמאלה או ימינה כדי לעקוף רכב או בעל חיים באחד מאלה:
(1) הראות לקויה או שדה הראיה חסום או מוגבל.
...
(4) או עובר בתוך צומת, או אינו משלים את העקיפה לפני הגיעו לצומת."

עולה איפה, כי התובע ניסה לבצע עקיפה בתוך צומת, דבר האסור על פי תקנות התעבורה. התובע טען כי לא היה שום סימן לכך שהנתבע אכן התכוון לפנות שמאלה. בעניין זה קיימת מחלוקת עובדתית באם הנתבע אותת או לא. אלא שאין צורך להכריע בשאלה עובדתית זו משנקבע כי התובע ביצע עקיפה במקום אסור. אינני שוללת את הטענה כי לנתבע היה אשם תורם בקרות התאונה, אלא שאשם תורם זה אינו עולה על 50% בהינתן ביצוע העקיפה המסוכנת בצומת .

עוד אציין, כי בהתאם לתמונות שהוצגו בפניי, הנתבע כבר החל בפנייתו שמאלה ורכבו נמצא בהטייה ברורה לכיוון שמאל, לפנייה. רכב הנתבע כבר חצה את קו ההפרדה בין שני הנתיבים ( מוצג נ/2). במצב דברים זה, הרי שאין מחלוקת כי התובע ביצע עקיפה לא זהירה, תוך הפרת הוראות תקנות התעבורה.

אשר על כן הנני דוחה את התביעה. בנסיבות העניין אינני פוסקת הוצאות לחובת התובע.

המזכירות תעביר עותק מפסק הדין לצדדים.

בקשת רשות ערעור בתוך 15 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, ט"ז תשרי תשע"ח, 06 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יוסף קלמנוביץ
נתבע: נעם אליעזר תמיר
שופט :
עורכי דין: