ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ע"י ב"כ עו"ד מ' מגן נגד ע"י ב"כ עו"ד ד' ענקי :


לפני כבוד ה שופט יהודה ליבליין

המבקשים
ע"י ב"כ עו"ד מ' מגן

  1. יוצר עוז טק בע"מ
  2. יצחק לאוב

נגד

המשיבה
ע"י ב"כ עו"ד ד' ענקי

מרגלית בן צור

החלטה

מבוא

1. לפני בקשה, כי אורה על עיכוב ביצוע פסק הדין שניתן בהליכים המאוחדים (ת"א 27992-10-15 מרגלית בן-צור נ' יותר עוז טק בע"מ ואח'; ת"א 23089-01-16 יוצר עוז טק בע"מ נ' בן-צור), בגידרו ניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה, אליו הגיעו הצדדים , על יסוד הצעה שנמסרה להם על-ידי בית המשפט (להלן – " פסק הדין").

2. בבקשה נטען, כי בכוונת המבקשים להגיש תביעה בה יעתרו לביטול פסק הדין, וזאת מחמת שהסכמתם לפשרה ניתנה תחת לחצו של בית המשפט, ובעת שאחד מבאי כוחם היה מצוי בניגוד עניינים עימם. לטענתם, במצב העניינים האמור, הלכה למעשה נפל פגם בכריתת הסכם הפשרה, היות ובסד הזמנים בו היו נתונים לא יכלו להבין את מלוא משמעויות הסדר הפשרה שהוצג על-ידי בית המשפט והיווה בסיס להסדר בין הצדדים.
נטען, שבית המשפט נתן למבקשים להבין, כי אילו ידחו את הצעת הפשרה, אזי ממילא בסופו של ההליך הם ימצאו את עצמם באותו מצב, ואף גרוע מכך, שכן יידרשו גם לשלם פיצוי כספי והוצאות משפט.

בתמיכה לטענותיהם, מעלים המבקשים טענה, ולפיה, אין כל טעם כלכלי בהסכם הפשרה שהושג, שכן הוא גורם למבקשת 1 לאובדן הכנסות בהיקף משמעותי.

הליכי הדיון בבקשה
3. טרם פירוט הליכי הדיון בבקשה, יש לציין כי על פסק הדין שנתן תוקף להסכם הפשרה, הגישו המבקשים ערעור לבית המשפט המחוזי, והדיון בערעור התקיים לפני כבוד השופטת ש' דברת ביום 18.9.2017.
במסגרת הדיון בערעור, העמידה כבוד השופטת דברת את המבקשים על-כך שנקטו בהליך לא נכון, וכי הדרך ל"תקוף" פסק דין הנותן תוקף להסכם פשרה, בשל פגמים בכריתת ההסכם, היא על דרך של הגשת תביעה לביטול פסק הדין. בהתאם הערעור שהוגש נדחה.

4. על אף הערת בית המשפט המחוזי, המבקשים הגישו את בקשתם לעיכוב ביצוע, מבלי שהגישו יחד איתה כתב תביעה.

5. הבקשה לעיכוב ביצוע הועברה לתגובת המשיבה, ולאחר שזו נמסרה, ובשים לב לכך שעל-פי החלק האופרטיבי של ההסכם בין הצדדים, אמורה המבקשת לסלק עד ה- 4.10.2017 את המערכת הפוטו-וולטאית, שהתקינה על גג ביתה של המשיבה, הרי שבהחלטה מיום 1.10.2017 הוריתי על קיום דיון ביום ה- 3.10.2 017 בשעה 13:00, ועוד הוריתי למבקשים להגיש את כתב התביעה עד בוקר הדיון בשעה 10:00.

6. ביום המחרת, 2.10.2017, הגיש בא כוח המבקשים בקשה לדחיית מועד הגשת כתב התביעה, שכן הוא נמצא באירוע משפחתי ומחוץ למשרדו, ובנוסף מבוקש לדחות את מועד הדיון, שכן המבקש 2, שהוא המצהיר מטעם המבקשים, נמצא בחו"ל.

בקשה זו נדחתה על-ידי על שני ראשיה, וזאת בשים לב למועד בו אמור היה להיכנס לתוקף החלק האופרטיבי של הסכם הפשרה, וכן בשים לב ליומן בית המשפט, אשר לא איפשר קביעת הדיון במועד קרוב, שלא על חשבון הליכים אחרים שהדיון בהם נקבע לפני זמן רב.

7. המבקשים עשו דין לעצמם ותוך הפרת החלטת בית המשפט לא הגישו את כתב התביעה.

8. המשיבה בתגובתה לבקשה מציינת, כי לא רק שערכאת הערעור העירה למבקשים, כי נקטו בהליך ה לא נכון, אלא גם לגופו של עניין הוער כי עליהם לשקול את צעדיהם, שכן ניכר שלא הופעל עליהם כל לחץ.

לגופו של עניין טוענת המשיבה, כי המערכת מהווה סכנה ליציבות הבית, בהתאם לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, ועל-כן המבקשים בבקשתם מעמידים בסכנה אותה ואת שתי נכדותיה המתגוררות עמה.

9. בהיבט המשפט נטען, כי הכלל הוא שהסכמים, ובכלל זה הסכמי פשרה שקיבלו תוקף של פסק דין, יש לכבד, ורק במקרים נדירים יורה בית המשפט על ביטול הסכם הפשרה. נטען, כי היות ותנאי לעיכוב ביצוע הוא, שהמבקשים יראו סיכוי סביר שתביעתם תתקבל, ואין הם מצליחים בכך, אזי דין הבקשה להידחות.

10. המשיבה מוסיפה, כי היה ותתקבל הבקשה, לאחר שהמערכת תפורק ויבוצעו התיקונים הנדרשים, אזי תוכל המבקש לעתור לסעד של התקנת המערכת מחדש על גג ביתה , ובכך יחזור המצב לקדמותו, ולכן אין מדובר במהלך בלתי הפיך כפי שמנסים להציג זאת המבקשים.

דיון והכרעה
11. דין הבקשה להידחות משלושה טעמים שונים, שדי בכל אחד מהם כדי להביא לדחייתה.

ההיבט הפרוצדוראלי

12. המבקשים לא הגישו תביעה בד בבד עם הגשת בקשתם לעיכוב ביצוע, ואף לא הגישו כתב תביעה בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 1.10.2017.

בעניין זה נקבע בע"א 3603/95 הממונה על הגבלים עסקיים נ' חברת הדלק הישראלית בע"מ, פ"ד מט(5) 423 (2.5.1996), כך:
"כלל הוא שאין מקום ליתן צו זמני (או צו ביניים אחר) אלא בצמוד לתובענה שהוא בא לשרת: בג"צ 57/59 פסטר נ' יו"ר ההוצל"פ, ת"א-יפו ואח' [3]; ע"א 183/59 ש' שחר נ' ז' שחר [4]."

וראו גם: רע"א 6723/07 מבורך (חני) ג'רבי נ' הבנק למסחר בע"מ (בפירוק), 6.11.2007 (פיסקה 4).

13. המבקשים מפנים בעניין זה לתקנה 363(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן – " התקנות"), וטוענים כי התקנה מאפשרת לקבוע מועד אחר להגשת כתב התביעה.
אכן, תקנה 363(א) מאפשרת קביעת מועד אחר, אך תקנה זו איננה חלה במקרה דנן משני טעמים. תחילה כך, משום שהיא חלה מקום בו בית המשפט נתן צו לסעד זמני טרם הגשת התביעה, וזהו איננו המקרה.
שנית, בענייננו נקבע מועד להגשת התביעה, והמבקשים התעלמו ממנו.

14. מוסיף ב"כ המבקשים וטוען, כי שעה שהובאה לידיעתו החלטת בית המשפט הוא היה באירוע בירושלים, ולכן לא היה יכול להיערך להגשת כתב התביעה.
טענה זו מוטב היה לה אלמלא נטענה. ההליך הוא של המבקשים ולא של בא כוחם, והיה עליהם להיערך כך שימלאו אחר החלטות בית המשפט, בפרט שעה שהם מבקשים סעד דחוף ערב כניסתו לתוקף של החלק האופרטיבי בפסק הדין. במצב עניינים שכזה, בו המבקשים פונים לבית המשפט ומבקשים סעד דחוף חובה היה עליהם להיות ערוכים לדיון בכל עת ולקיים את החלטות בית המשפט במסגרתם בקשתם זו.

15. טוענים המבקשים עוד, כי ניתן ללמוד על סיכויי התביעה מתוך הבקשה עצמה, שכן עיקריה מפורטים שם. אכן, בבקשה מפורטים בתמצית נימוקים, אך אין הדבר דומה להגשת כתב תביעה סדור שבה מפורטות הטענות במלואן.

16. בכך לא תמו מחדלי המבקשים, שכן המבקשים צרפו לבקשתם תצהיר של מר יצחק לאוב, אלא שהמצהיר לא התייצב לדיון (ובבקשה שהוגשה ביום 2.10.2017 נמסר כי נסע לחו"ל). בכך נשמט המסד העובדתי של הבקשה, שכן בלא מתן א פשרות למשיבה לחקור את המצהיר על תצהירו לא ניתן לקבל את תצהירו (ראו ע"א 743/89 גולדווסר נ' קרביץ, פ"ד מו(1) 489 (13.1.1992)).

17. כאמור, די בשני מחדלים אלה כדי לדחות את הבקשה, שכן ללא הגשת כתב תביעה לא ניתן לעמוד על סיכויי התביעה להתקבל, ובלא אפשרות לחקור את המצהיר על תצהירו נשמט הבסיס העובדתי של הבקשה.

חוסר תום לב
18. להשקפתי, המבקשים נהגו בחוסר תום לב, וגם בכך נימוק שלא להיעתר לבקשתם.

19. פסק הדין ניתן ביום 11.6.2017 ובו הוראה אופרטיבית, בשים לב לחורף הקרב, ולפיה המבקשת תסיר את המערכת מן הגג של המשיבה עד ליום 4.10.2017. המבקשים, אשר על-פי הטענה מצאו את עצמם עם פסק דין מוסכם, אשר מרע את מצבם, נטלו את זמנם בידם והגישו ערעור לבית המשפט המחוזי ביום ה- 45. אמנם זוהי זכותם על-פי דין , ואף יש לומר, כי לכאורה בשים לב לפגרת בית המשפט רשאים היום להגיש את הערעור אך במועד מאוחר יותר, אלא שהמבקשים היו מודעים היטב למצב הגג עליו ניצבת המערכת, ולמועד שנקבע לפינוי המערכת, וגם זכויות דיוניות יש להפעיל בתום לב.

20. בכך לא די. הדיון בערעור התקיים ביום 18.9.2017, ונדחה בו ביום. למרות זאת, המבקשים לא הגישו את בקשתם ואת תביעתם למחרת היום, וזאת על אף שבקשה לעיכוב ביצוע היתה מוכנה, שכן כזו הוגשה לערכאת הערעור. במקום זאת, הגישו המבקשים את בקשתם רק בחלוף 7 ימים. אמנם במהלך ימים אלה חל חג ראש השנה, אלא שאין כל הסבר מדוע לא הוגשה הבקשה למחרת הדיון בערעור, ואף לא למחרת יום השבת שחל אחרי החג.

21. לא זו אף זו, כמפורט לעיל, המצהיר מטעם המבקשים עזב את ישראל ולא המתין לקביעת בית המשפט באשר למועד הדיון.

22. יתרה מכך, על-פי פסק הדין המבקשים היו אמורים להתחיל בפירוק המערכת כבר ביום ה- 1.10.2017 ולסיים מהלך זה ביום 4.10.2017. לא רק שלמבקשים לא היה כל צו או החלטה המתירים להם שלא לבצע את פירוק המערכת, אלא שהם לא הראו כי ביצעו ולו פעולה אחת לצורך מימוש פסק הדין. במקום זאת, כך על-פי הבקשה, המבקשים נערכו לבצע תיקונים בגג, וזאת שעה שהם כלל לא נדרשו לכך.

23. מן ההתנהלות המפורטת לעיל, עולה, כי המבקשים לא התכוונו כלל לקיים את החלק האופרטיבי של פסק הדין, אלא לכפות על בית המשפט אחת משתיים: סד זמנים קצר ביותר לדון בבקשה ולמתן החלטה; או להיעתר לבקשה על דרך המחדל, וזאת במקרה שלא ניתן היה לקיים את הדיון בתוך לוח זמנים קצר.

מאזן הנוחות וסיכויי התביעה
24. שני המרכיבים אותם יש לבחון במסגרת בחינת הבקשה הם סיכויי הערעור מחד גיסא, ומאזן הנוחות מאידך גיסא שני מרכיבים אלו מקיימים ביניהם מאזן של "מקבילית כוחות", והנטל להוכיח את התקיימותם מוטל על מבקש עיכוב הביצוע (ראו בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד שומה חיפה, פ"ד נ(5) 403, 405 (1997)).

25. המבקשים לא עמדו בנטל להוכיח, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם . גם לפי גישתם, יש לפרק כבר עתה את המערכת מן הגג, אלא שלגישתם יש לעשות זאת, בהנחה שפסק הדין יבוטל, אך ורק לצורך ביצוע התיקונים בגג ובבית, עליהם עמד המומחה מטעם בית המשפט.

מנגד, המשיבה בתגובתה לעיכוב הביצוע טענה, שלמבקשים לא ייגרם כל נזק כלכלי, שכן ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, ככל שפסק הדין יבוטל והמבקשת תזכה בתביעתה (ראה סעיף 23).
יש לציין, כי במהלך הדיון הסתייגה המשיבה מאמירה זו, ובא כוחה טען, כי המשיבה תעשה כן בכפוף למיצוי זכויות הערעור שלה בדין.

26. מכאן, שאין מחלוקת בין הצדדים שיש לפרק את המערכת לאלתר ואף אין מחלוקת כי ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו , ולכן בקעת המחלוקת בין הצדדים, היא אך בשאלת הזמן בו תהא המערכת מפורקת , ככל שתתקבל הבקשה לביטול פסק הדין. במצב עניינים זה מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת המשיבה, בין משום שהיא מחזיקה בידה פסק דין על יסוד הסכמות בין הצדדים, ובין לאור מצבו של הבית והגג כעולה מחוות דעתו של המומחה.

27. היות, והתביעה לביטול פסק הדין תידון לפני, אזי אין זה ראוי שאתייחס לסיכויי הבקשה.

28. יחד עם זאת, יש לומר בעניין זה הוא שעל-פי ההלכה של בית המשפט העליון, פסק דין שאישר הסכם פשרה ייפתח רק במקרים נדירים. ב רע"א 2919/01 דניאל אושרוביץ נ' יעל ליפה (פריד), פ"ד נה(5), 592 (2001), נקבע:
"הלכה היא כי פסק דין שניתן בהסכמה והוסכם כי הוא יהיה סופי ויסיים את המחלוקת בין הצדדים, אין לפתחו אלא במקרים נדירים כאשר חל שינוי מהותי בנסיבות היוצר בעליל מצב של אי צדק [ראו: ע"א 116/82 הנ"ל בעמ' 733; ע"א 442/83 קם נ' קם, פ"ד לח(1) 767, 772-771)."

על המבקשים מוטל נטל כבד להראות, כי ישנה הצדקה לביטול פסק הדין, בפרט לנוכח העובדה שניכר מבקשתם, כי טענותיהם הן בעיקר במישור של כדאיות הפשרה מבחינתם.

29. עניין אחד אליו יתן להתייחס בכל קשור לסיכויי התביעה, הוא בדבר טענות המבקשים ל"כשל בייצוג" של אחד מעורכי דינם, אשר לגישתם היה מצוי במצב של ניגוד עניינים.
אינני מחווה דעה בעניין זה, אך יש לומר, כי ככל שלמבקשים טענות כלפי מי מעורכי דינם, אשר ייצגו אותם במועד ניהול המשא ומתן, הרי שתרופתם היא בהגשת תביעה אישית נגד עורכי הדין (ראו ה"פ (מחוזי י-ם) 7326/08 עמר נ' חביב (26.11.2008) ).

סיכום
30. סוף דבר, לא מצאתי בטיעוני המבקשים נימוק אשר יצדיק את עיכוב הביצוע, ומנגד קיימים נימוקים ראויים לביצוע מיידי של פסק הדין בהתאם למוסכם בין הצדדים, בעיקר לנוכח העובדה שניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו.

31. לאור דחיית הבקשה, המבקשת תפרק את המערכת בשלמותה לא יאוחר מיום 11.10.2017. ויודגש אין בקביעת מועד זה משום אמירה ולפיה המבקשת פעלה כדין שעה שלא פרקה את המערכת עד ליום 4.10.2017.

32. המבקשים, ביחד ולחוד, ישאו בהוצאות המשיבה בסך 3,000 ₪. סכום זה ישולם בתו ך 30 יום מהיום, ויישא הפרשי הצמדה וריבית בחלוף מועד זה.

ניתנה היום, ט"ו תשרי תשע"ח, 05 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.

יהודה ליבליין, שופט


מעורבים
תובע: ע"י ב"כ עו"ד מ' מגן
נתבע: ע"י ב"כ עו"ד ד' ענקי
שופט :
עורכי דין: