ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אריה זילבר נגד ועדה מקומית לתכנון ובניה השומרון :

בפני כבוד ה שופטת רקפת סגל מוהר

מבקש

אריה זילבר, ת.ז. XXXXXX834

נגד

משיבים

ועדה מקומית לתכנון ובניה השומרון
באמצעות עוה"ד שגיא סיון

החלטה

לפני בקשה לגילוי חומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982.

רקע

כתב האישום

1. בתאריך 30.8.16 הוגש כנגד המבקש ועוד 5 אחרים, כתב אישום המייחס להם עבירות של בניה ושימוש במקרקעין ללא היתר, בסטייה מתכנית ושימוש חורג מתכנית ש/23א (להלן:
"התכנית"), לפי סעיפים 204(א) ו- (ב) +208 + 253 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.
המבקש, שהוא אחד משני בעליה של חלקה 85 בגוש 10206 בדרך המסילה 1 בנימינה (להלן: "המקרקעין"), מואשם בכך שלכל הפחות מאז שנת 2003 או בסמוך לכך ועד שנת 2012 עשו הוא והבעלים הנוסף, שימוש במבנה המוצב בהם ששטחו כ- 230 מ"ר, למטרת הפעלתו של בית מרקחת "הריבוע הכחול" בידי אחרים אשר שכרו מהם את המבנה. עוד מואשמים המבקש והאחרים בכך שמאז 2012 הם מפעילים במקרקעין הנ"ל את בית המרקחת "הריבוע הירוק", בית הטבע והמזון האורגני "רני אורגני" ומרפאה של קופת חולים "מאוחדת", הכל ללא היתר כדין ובסטייה ניכרת מהוראות התכניות החלות במקום. על פי עובדות כתב האישום, בשנים 2002 ו- 2012 הגישו ה מבקש והבעלים הנוסף (נאשם 2 בכתב האישום) בקשות להיתר לשימוש חורג במבנה לבית המרקחת ולמתן רישוי למבנה זה ואולם בקשותיהם נדחו.
הבקשה ונימוקיה

2. ב"כ המבקש, הטוענים כי חומר החקירה שהועבר לעיונם חסר, מבקשים כי אורה למשיבה להמציא להם את החומרים והנתונים כמפורט להלן:
עותקים צבעוניים של התמונות המצויות בתיק החקירה תיק הבניין של המקרקעין
מלוא תיק הפיקוח של המקרקעין
פרסומים שקדמו לפרסום התכנית
תכתובות עם החברה הלאומית לדרכים / נתיבי ישראל , הנוגעות להחלת תמ"א 3 לרבות שינוי 78 כתבי אישום נוספים שהוגשו בעניין המקרקעין הנדונים בעבירות של בניה ושימוש בסטי יה מהיתר/תכנית.
אישור המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין להגשת כתב האישום.

3. בדיון שהתקיים, הוסיפה ב"כ המבקש וטענה כי עמדת המשיבה היתה מלכתחילה שזכות העיון אינה כוללת את זכות ההעתקה, כי על המשיבה להסביר את פשר טענתה לפיה תיק הבניין אינו בנמצא וכי אין זה ייתכן שהעתק תיק הפיקוח שהועבר לעיונה כולל את מלוא החומר הרלבנטי שכן מדובר במבנה שנמצא בשטח "מימים ימימה" ואין זה הגיוני שהחומר שהועבר לעיונה הינו מלוא החומר שנאסף אצל המשיבה במהלך השנים בקשר למבנה זה.
עוד טענה ב"כ המבקש כי כבר קרו מקרים בעבר שבהם, במהלך המשפט שהתנהל , הסתבר כי המשיבה החזיקה בידיה חומרים נוספים שלא הועברו לעיון הנאשם ואשר יכולים היו לסייע להגנתו. בהקשר זה טענה ב"כ המבקש לקיומה של "בעיה קונספטואלית בהפרדה בין תיק החקירה לתיק התכנוני".
בכל הנוגע לצורך בפרסומים שקדמו לפרסום התכנית הרלבנטית טענה ב"כ המבקש כי מטרת בקשתה היא לבחון את התנהלות המאשימה לפני ואחרי פרסום התכנית, זאת לאור הוראת סעיף 178 לחוק אשר לשיטתה מחייב עריכת רשימה של בניינים חורגים וקביעת התקופה המותרת לשימוש בהם.
אשר לתכתובות עם החברה הלאומית לדרכים/ נתיבי ישראל, טענה ב"כ המבקש כי אלה דרושות לה משום שהן עשויות ללמד על כך שחלק מהמבנה הנדון הופקע מלכתחילה לטובת דרך שלא נסללה בסופו של דבר (ר' למשל מ/1 – פרוטוקול דיון במקרה אחר בו הובהר על ידי החברה הלאומית כי אין בכוונתה להרחיב את הכביש במקום ולכן הבניה בתחום קו הבניין אינה פוגעת בתכנון העתידי של הדרך). ב עניין זה הוסיפה ב"כ המבקש וטענה כי למבקש ידוע על קיומו של היתר היסטורי שיתכן והתכנית אינה נוגדת את ייעודו ותחמה את בקשתה לתקופה מאז 1.11.11 ועד כה (דהיינו – 6 שנים) .
את בקשתה לקבל כתבי אישום דומים נוספים שהו גשו בקשר למקרקעין הנדונים הסבירה ב"כ המבקש בכוונתה לטעון לאכיפה בררנית והפנתה לאסופת התצלומים שצורפה לבקשתה, בה נראים מבני מגורים ועסקים רבים באזור, חלקם בתחום הדרך.

עמדת המשיבה

4. בהתייחסותו הכתובה ובטיעוניו בעל-פה , השיב ב"כ המשיבה לבקשות הנ"ל כדלקמן:
בכל הפעמים בהן בקשה ב"כ המבקש העתקים צבעוניים של התמונות, היא הוזמנה להעתיקן במשרדו אך לא עשתה כן.
תיק הבניין לא נמצא אם משום שאבד ואם משום שלא היה כזה מלכתחילה.
בעניין זה הצהיר ב"כ המשיבה כי היה ובשלב מאוחר יותר התיק יימצא (כפי שקרה כבר בעבר במקרים אחרים) אזי הראשונים שיידעו על כך יהיו המבקש ובאי כוחו ואם הדבר יקרה בסמוך למועד הדיון בתיק העיקרי כי אז תסכים המשיבה לדחייה על מנת לאפשר להם להכין את הגנתם כראוי.
תיק הפיקוח הוא תיק החקירה. חומר החקירה שהועבר לעיון המבקש כולל את כל החומר שהיה בתיק הפיקוח , שכן למעשה חד הם. גם בהקשר זה הצהיר ב"כ המשיבה כי חומרים נוספים שיתווספו לתיק בעתיד ויימצאו רלבנטיים יועברו לעיון המבקש , אך עמד על כך שלא כל חומר המתווסף לתיק פיקוח מהווה חומרי חקירה.
אשר לבקשה לעיין בפרסומים קודמים ובתכתובות, טען ב"כ המשיבה כי אין חולק על כך שייעוד המבנה מושא כתב האישום היה ונותר למגורים, אלא שהשימוש בו להקמת בית המרקחת נוגד את ההיתרים הזמניים והמותנים שניתנו למבקש ולאחרים בעבר, ואם לטענתם באיזה שהוא שלב ניתן להם היתר - אזי הנטל להוכיח זאת מוטל עליהם. גם בעניין זה הצהיר ב"כ המשיבה כי היה והמבקש יציג בפניו איזה שהוא "קצה חוט", כי אז הוא יפעל לשם איתור החומרים הנוגעים אליו , אם יש כאלה.
בהתייחסותו לבקשה להמצאת כתב אישום שהוגשו במקרים דומים נוספים במקרקעין הנדונים טען ב"כ המשיבה כי המסגרת הנכונה לטיפול בבקשה זו הינה סעיף 108 לחסד"פ והוסיף והצהיר כי "אם הבית הזה היה משמש למגורים, לא היו ננקטים כנגדו הליכים פליליים... אחד הנושאים שבטיפול בעדיפות עליונה בישובים בנימינה-גבעת עדה זה כל השימושים המסחריים שהם חורגים... לעמדתנו המקום אמור לשמש למגורים מכלתחילה ולא לקופת חולים ולא לדברים אחרים.... בתי המגורים האחרים שצמודים למבנה הזה וקיימים עשרות שנים, לא טופלו בהליך פלילי למרות שבתי המגורים שלהם בחלקם חורגים לתוך הדרך או נמצאים על קן אפס שזה גם אסור לפי התב"ע... בהליכים מתנהלים במקומות האלה כשהם מרוכזים בשימושים מסחריים נטו...". ב"כ המשיבה הוסיף וטען כי על המבקש להציג תשתית ראייתית ראשונית לטענותיו וכי לא די בתמונות שהוצגו מטעמו בהקשר זה.
אשר לאישור המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין להגשת כתב האישום, טען ב"כ המשיבה כי אין מדובר במקרה המצריך אישור שכזה.

דיון והכרעה

5. לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ונדרשתי לכלל המסמכים שהונחו בפני, להוראות החוק הרלבנטיות ולהלכה הפסוקה, מסקנתי היא כי דין הבקשה להתקבל בחלקה.

6. הוראת סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982, קובעת את זכותו של נאשם לעיין בחומר המצוי בידי גורמי החקירה והתביעה, הנוגע לאישום. זכות העיון נגזרת מזכות היסוד של הנאשם למשפט הוגן וזכותו לנהל את הגנתו לאחר שהכיר את חומר החקירה הקיים בעניינו.
בית המשפט העליון עמד לא אחת, בהחלטות רבות ושונות, על כך שיש ליתן למונח "חומר חקירה" פירוש רחב הכולל אף חומר ראייתי שיש לו קשר עקיף ליריעה הנפרס במסגרת משפטו של הנאשם, אך סייג זאת בדברים אלה:
"על בית המשפט להיות מודרך "על ידי כללי השכל הישר ועל ידי המגמה לאפשר לסנגוריה הזדמנות הוגנת להכין את הגנתה... אולם... אין גם להפליג למרחקים ולכלול במונח "חומר חקירה", ראיות שהרלבנטיות שלהן לתביעה הפלילית היא רחוקה ושולית. התשובה לשאלה אם החומר רלבנטי להליכים המתנהלים נגד נאשם תלויה "במהות החומר, בהקשרו, ביחס שבינו לבין הארוע הנדון ובנתוניו המיוחדים של כל מקרה" (ר' בש"פ 8555/06 פלוני נ' מ"י והאסמכתאות אליו הוא מפנה).

7. א. עוד במכתב התשובה הראשון של ב"כ המשיבה לפניית ב"כ המבקש הוא הזמינה לעיין ב תמונות המקוריות במשרדו ולהעתיקן. משכך ולנוכח הסברי ב"כ המשיבה בנוגע לאמצעי ההעתקה הצבעוניים העומדים לרשותה, לא מצאתי מקום לחיוב המשיבה בהעתקת התמונות עבור המבקש . באי כוחו של המבקש יכולים להעתיק התמונות בהעתקים צבעוניים ללא כל קושי, היות והדבר לא נמנע מהם מלכתחילה.

ב. לנוכח הצהרות ב"כ המשיבה בנוגע ל תיק הבניין, לא אוכל לחייבו למסור לב"כ המבקש את מה שאין לו. ב"כ המבקש יוכלו להעלות טענותיהם בנוגע למשמעויות העדרו של תיק הבניין במסגרת הדיון בתיק העיקרי . היה והתיק יימצא עד אז, הריני סמוכה ובטוחה שב"כ המשיב ה יעמוד בהתחייבויותיו להודיע לב"כ המבקש על כך ואף יסכים לדחיית הדיון במידת הצורך.

ג. אשר לתיק הפיקוח – בקשת ב"כ המבקש בהקשר זה היא למעשה לקבל לידיהם את "הסטורי ית" המבנה בו עסקינן, ככל שזו נוגעת לדו"חות הפיקוח שנכתבו לגביו, הבקשות השונות להיתרים שהוגשו בקשר אליו וכיו"ב. אף מדברי ב"כ המשיבה עצמו עלה כי יש למבנה זה "הסטוריה" שכן "ב- 2007 הבקשה אושרה בתנאים לשלוש שנים אולם בסוף לא ניתן היתר ... בשנת 2012 הם הגישו בקשה נוספת והיא נדחתה" ולמעשה "משנת 2002 עד 12/24 יש התנהלות של המבקש ואחיו שמבין שיש בעיה עם המבנה, שהוא צריך להסדיר אותו. הוא מתנהל 12 שנה בפן התכנוני...".
לאחר שעיינתי בתיק החקירה ומצאתי כי הוא כולל שחזור של פרוטוקולי ישיבות הועדה מאותן שנים, את הבקשה להיתר שהוגשה ע"י המבקש בשנת 2002, תרשימי המבנה וכיו"ב ומשב"כ המשיבה טען כי אין ברשותו מסמכים נוספים לאלה והצהיר כי כל חומר נוסף שיתווסף בעתיד ויימצא רלבנטי יועבר לעיונה, לא מצאתי בסיס כלשהו לחיובו בהעברת חומרים נוספים , לפחות לא בשלב זה.

ד. סעיף 178 לחוק התכנון והבניה שעל הוראתו סומכת ב"כ המבקש את עתירתה לקבלת הפרסומים שקדמו לפרסום תכנית ש/23א' קובע כי:
"מיום תחילת תקפה של תכנית רשאית הועדה המקומית, באישור הועדה המחוזית, וחייבת היא לפי דרישת הועדה המחוזית –
(1) לערוך רשימת בנינים בתחום התכנית שהם בנינים חורגים לפי התכנית או שיש בהם לפיה שימוש חורג, וכן רשימת הקרקעות בתחום התכנית שיש בהן לפיה שימוש חורג;
(2) להמליץ על התקופה שבה מותר עוד להמשיך ולהשתמש בבניינים או בקרקעות כאמור שימוש חורג או שבה מותר לקיים בנינים כאמור כבנינים חורגים (להלן - תקופת מקסימום לחריגה)".

רשימות מן הסוג הזה, אם נערכו בשעתן (שכן אין זו חובה בכל מקרה אלא רשות באישור וחובה על פי דרישה), יכול ויהא בהן כדי לסייע להגנת המבק ש בבוא העת.
משכך, ומכיוון שמדובר ברשימות הנערכות על ידי הועדה המקומית עצמה, הנני מורה למשיבה לבדוק האם קיימות רשימות שכאלה שנערכו על ידה מ אז תחילת תקפה של התכנית שקדמה לתכנית ש/23א', אם לאו. היה ותימצאנה, כי אז יהא עליה להעבירן לעיון המבקש.

ה. בכל הנוגע ל"תכתובות עם החברה הלאומית לדרכים/ נתיבי ישראל" –
לנוכח המסמך מ/1 שהוגש מטעם המבקש לתמיכת הבקשה – פרוטוקול של דיון בבקשה לקבלת היתר בניה במקרקעין אחרים בבנימינה, שבמסגרתו הבהירה נציגת החברה הלאומית לדרכים שנכחה בדיון, כי אין בכוונת החברה להרחיב את הכביש במקום ולכן הבניה בתחום קו הבניין אינה פוגעת בתכנון העתידי של הדרך, הרי שאין מדובר בתכתובת. בעניין זה דעתי היא כי היה ויש בידי המשיבה מסמך שיש בו הבהרה דומה רלבנטית למקרקעין מושא כתב האישום שהוגש כנגד המבקש כי אז מחובתה להעבירו לעיון המבקש. עם זאת אבהיר כי אינני רואה מניעה כלשהי לאפשרות של פניית ב"כ המבקש אל החברה הלאומית לדרכים/נתיבי ישראל לשם בירור נקודה זו בעצמם.

ו. אשר לבקשה להמצאת כתבי אישום שהוגשו במקרים דומים נוספים במקרקעין הנדונים:
על פי הוראות החוק וההלכה הפסוקה, לרשות המינהלית שבידיה מופקדת הסמכות להגיש כתבי אישום, כמו לכל רשות מינהלית אחרת, עומדת חזקת התקינות המינהלית לפיה היא מוחזקת כמי שפעלה כדין בהגישה את כתב האישום, כל עוד לא הוכח אחרת. על הטוען אחרת – הוא המבקש שבפיו טענה לאכיפה בררנית, מוטל הנטל לנסות לסתור את החזקה ולהוכיח כי בוצעה לכאורה הבחנה לא ראויה בין מי שנתוניהם הרלוונטיים שווים. משעה שהוצג בסיס ראייתי כאמור, מתערערת חזקת התקינות והנטל יעבור אל כתפי הרשות המינהלית, אשר תתבקש להוכיח כי האכיפה - אף שהיא נחזית בררנית על-פני הדברים - התבססה על שיקולים עניינים בלבד, שיש להם משקל מספיק כדי לבסס עליהם את החלטתה - ר' ע"פ 6328/12 מדינת ישראל ואח' נ' פולדי פרץ ואח' וע"פ 3215/07 פלוני נ' מדינת ישראל. בפסקי דין אלה נקבע כי ככל שימצא המותב הדן בטענה בדבר אכיפה בררנית כי די בתשתית הראייתית הלכאורית הראשונית שהניח הנאשם לפניו כדי להעביר את הנטל משכמו אל שכם התביעה, יוכל בית המשפט להשתמש בסמכות הנתונה לו בסעיף 108 לחסד"פ ולהורות על הגשת נתונים ומסמכים, והכל בהתאם לנסיבות המקרה כפי שנפרשו לפניו.
נושא היקף התשתית הראייתית הנדרשת מנאשם על מנת ל"הניע" את תהליך הבחינה של טענתו בדבר אכיפה בררנית נדון בעניין פרץ הנ"ל ודעות השופטים השונים הנוגע אליו, היו חלוקות -
בעוד שלהשקפת כבוד השופט פוגלמן - בשלב זה של העברת הנטל די בהצבעה על מקרים ספורים ואף על מקרה אחד שבו נהגה הרשות אחרת, סבר כבוד הנשיא גרוניס כי ספק בעיניו אם די במקרה אחד בו פעלו הרשויות המנהליות בעבר ולא הגישו כתב אישום כדי להוביל לביטולו של כתב האישום במקרה דומה אחר והטעים כי לדעתו "על הנאשם להראות, כי לאורך זמן ובאופן שיטתי (או קרוב לכך) קיבלו הרשויות המינהליות במקרים דומים החלטות שונות מאלה שנתקבלו במקרה שלו". כבוד השופט ג'ובראן הסכים לחוות דעתו של הנשיא גרוניס וציין כי אף הוא אינו משוכנע "שהצבעה על מקרים בודדים מעביר את הנטל לרשות להוכיח כי לא התקיימה אכיפה בררנית".
דא עקא שבסופו של דבר התייתרה ההכרעה בין הגישות השונות באותו מקרה, לנוכח העובדה שרשויות התביעה הצביעו על דוגמאות רבות שבהן הוגשו כתבי אישום בנסיבות דומות וכך ביססו את הטענה שהגשת כתב האישום באותו עניין עלה בקנה אחד עם המדיניות הנוהגת.

גם בעפ"א ( ביה"ד הארצי לעבודה) 16393/12/13 מדינת ישראל - משרד הכלכלה נ'
אלירן דואב ואח' נקבע כי בקשות מן הסוג הנדון צריכות להתברר בפני המותב הדן בטענה בדבר אכיפה בררנית ועל פי הכללים שהתוו בפסיקה לדיון בטענה זו, לרבות הצורך בהבאת תשתית ראייתית ראשונית מפי הנאשם לביסוס טענתו ולסתירת חזקת התקינות המינהלית העומדת לתביעה. כן נקבע כי "ככל שעלה בידי הנאשם להציג תשתית ראייתית כאמור המעבירה את הנטל לשכם התביעה, כי אז נתונה לבית המשפט הסמכות ליתן צו לפי הוראת סעיף 108 לחסד"פ בדבר הצגת נתונים ומסמכים שיש להם רלוונטיות לטענה בדבר האכיפה הבררנית".

במקרה שלפני מעלים ב"כ המבקש בקשה כללית, גורפת, המבטאת על פניה את רצונו לערוך "בקרה כללית" על אופן פעולתה של המשיבה באזור הרלבנטי ומבקשים לתמוך בקשתם בתצלומים של מבני מגורים רבים הקיימים במקום (ר' התצלומים שצורפו לבקשה וטענות ב"כ המבקש בעניין זה). זאת בעוד שב"כ המשיבה מאשר כי בהתאם למדיניות האכיפה שלה, ננקטים הליכים פליליים רק כנגד מי שעושים שימוש מסחרי במקרקעין הנדונים (להבדיל משימוש למטרת מגורים).

בע"ח (מחוזי מרכז) 14473-10-15 זייפר בע"מ ואח' נ' עירית נתניה (7.2.16) סקר בית המשפט את הפסיקה הרלבנטית לנושא זה וחזר גם הוא על ההלכה הקובעת כי "נאשם זכאי לקבל נתונים סטטיסטיים בדבר מדיניות העמדה לדין, על מנת שיוכל לטעון לאכיפה בררנית במסגרת הגנה מן הצדק. זכות זו תקום לנאשם רק לאחר שיוכל להצביע על תשתית ראייתית ראשונית וראוי שלא להכביד ברמת ההוכחה הנדרשת בהקשר זה. בקשה להמצאת נתונים סטטיסטיים תוגש על יסוד סעיף 108 לחסד"פ". בנוסף לכך, הדגיש בית המשפט כי בכל המקרים בהם דן המותב השומע את התיק בבקשות לפי סעיף 108 הנ"ל, הציגו הנאשמים בסיס עובדתי ראשוני שכלל מידע אשר נמסר להם לפי חוק חופש המידע וכן לפי מידע גלוי שנאסף במאגרים רשמיים.

לנוכח האמור לעיל, מסקנתי היא כי עמדת המשיבה היא העמדה הנכונה המתיישבת במקרה זה עם ההלכה הפסוקה שנסקרה לעיל ולפיכך אני סבורה כי היה ויעלה בידי המבקש להציג נתונים שיהוו תשתית ראייתית ראשונית לביסוס טענתו בדבר אכיפה בררנית, אזי יהא עליו להניח בפני המותב הדן בתיק (כבוד השופט הלר)
בקשה לפי סעיף 108 לחסד"פ. עם זאת אעיר כי לנוכח הצהרת ב"כ המשיבה בדבר כתבי אישום נוספים שהוגשו כנגד בעלי עסקים באותם מקרקעין (כמו דוכן הפלאפל למשל), נכון תעשה היא אם תעביר לב"כ המבקש את הנתונים הרלבנטיים שבידיה.

ז. אשר לאישור הנדרש או לא נדרש להגשת כתב האישום במקרה זה – גם בעניין זה יוכלו ב"כ המבקש להעלות טענותיהם במסגרת ההליך העיקרי.

סוף דבר

6. הבקשה מתקבלת חלקית, דהיינו אך ורק בכל הנוגע לבקשה לקבל את פרסומי הועדה המקומית לפי סעיף 178 לחוק התכנון ובניה אם היו כאלה , ולבקשה לקבל מסמכים שיש בהם הבהרה של החברה הלאומית לדרכים/נתיבי ישראל בכל הנוגע למקרקעין הנדונים –
אם יש ברשות המשיבה מסמכים שכאלה.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

תיק החקירה יימצא בלשכתי החל מיום 15.10.17.

ניתנה היום, י"ד תשרי תשע"ח, 04 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אריה זילבר
נתבע: ועדה מקומית לתכנון ובניה השומרון
שופט :
עורכי דין: