ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פלנט שוקולד בע"מ נגד עיריית ראשון לציון :

בפני כבוד סגן הנשיאה, שמעון שטיין

מבקשים

  1. פלנט שוקולד בע"מ
  2. יהוד עמית

נגד

משיבה

עיריית ראשון לציון

החלטה

לפני בקשת המבקשים להורות על ביטול כתב אישום בשל טענת הגנה מן הצדק.
רקע ועובדות:
כעולה מעובדות כתב האישום, המבקשים מנהלים עסק של בית קפה ומכירת משקאות משכרים במקרקעין הידועים כגוש 3947 חלקה 7 ברחוב המאה העשרים 6 בראשון לציון ( להלן: "העסק").

בחודש יוני 2016 או במועד סמוך לכך, ניהלו המבקשים את העסק הנ"ל מבלי שיהיה בידם רישיון כדין מאת רשות מוסמכת, רשות הרישוי בעיריית ראשון לציון.

המבקשת 1 בעלת עסק של בית קפה ומכירת משאות משכרים באזור בו מצויות חנויות מסעדות ובתי אוכל אחרים. המבקש 2 הוא מנהל המבקשת 1.

טענות המבקשים:
לטענת המבקשים, נפלו פגמים מהותיים עובר להגשת כתב האישום ולנוכח התנהלותה הקלוקלת של המשיבה, לפיכך, יש להעניק למבקשים הגנה מן הצדק, בהתאם לסעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי ( נוסח משולב), התשמ"ב 1982.

המבקשים טוענים כי התנהלות המשיבה לוקה בחסר ופוגעת פגיעה מהותית בזכויותיהם הבסיסיות של המבקשים, המוקנות להן בדין. התנהגותה חסרת תום לב ומעשיה אינם עולים בקנה אחד עם מטרות המחוקק ועם תקנות הציבור.

בהתאם לסעיף 149 (10) לחסד"פ, מוסמך בית המשפט הנכבד לבטל הליך פלילי אם השתכנע שיש בניהולו ובהגשת כתב אישום משום פגיעה ממשית בעקרונות של צדק והגינות. מהותה של טענה זו נקבעה בהלכות רבות שיצאו מבית המשפט העליון.

לטענת המבקשים, המשיבה אינה עומדת בתנאי המבחן המשולש, שכן המשיבה לא גבתה את גרסת המבקשים במסגרת חקירת תיק זה, דבר המהווה פגם מהותי אשר שומט את הקרקע מתחת להגשת כתב אישום זה, מסירת גרסת חשוד הינה פעולת חקירה אשר במסגרתה החשוד מוסר את גרסתו ביחס לחשדות שנגדו בהתאם למוסדר בחוק.

כל שמסרה המשיבה בידי המבקשים הינו מכתב התראה אשר אינו עונה על מתן זכות השימוע כפי שזו מוקנית לנאשמים בדין. למצער, היה ראוי שהמשיבה בטרם תבצע חקירה באזהרה, תאפשר למבקשים לממש את אחת מזכויותיהם הבסיסיות – זכות השימוע המנויה בסעיף 60 א לחסד"פ.

יתרה מכך, במהלך החקירה, אשר מלכתחילה נעשתה שלא כדין, לא הובאה בפני המבקשים כי באפשרותם להיוועץ בעו"ד, היוועצות הנחקר בעו"ד מסייעת לוודא כי הנחקר מודע למכלול זכויותיו ובהן הזכות לחקירה הוגנת, בלא שיופעלו עליו אמצעי חקירה פסולים.

עיון בהנחיות מחלקת ייעוץ וחקיקה ( פלילי) מיום 26.12.16 ( להלן: "ההנחיות") מלמד כי על יחידת התביעה או יחידת הפיקוח לשלוח לחשודים הודעה על כוונה להגיש נגדם כתב אישום וליתן לחשודים הזדמנות להעלות בפני הרשות טענות בכתב או לטעון בעל פה, בהתאם לבחירתם של החשודים. המטרה הברורה – ליתן לחשודים לממש את זכותם החוקתית להשמיע דבריהם והרציונל הוא כי מתן הזדמנות להעלות את הטענות בפני הרשות מהווה פועל יוצא להתקיימות משפט הוגן ותקין וכי כך הצדדים יכולים להגדיר את יריעת המחלוקת ביניהם ואף קל יותר להעריך את מהימנות טענות המבקשים.

בענייננו, כך לטענת המבקשים, המשיבה שלחה להם הודעה על כוונה להגיש נגדם כתב אישום, כאשר חודש לפני, ביום 12.7.16 כבר החליטה כי היא מגישה כתב אישום, במסגרת " גיליון שימוע לפני כתב אישום" (להלן: "גיליון השימוע"). עולה אפוא כי המשיבה רמסה את זכויותיהם החוקתיות של המבקשים, פעלה שלא בהתאם להוראות הדין ולהנחיות והגישה כתב אישום חרף העובדה שלא נתנה למבקשים לממש את זכותם הבסיסית והחוקתית להשמיע דבריהם. מעשיה והתנהלותה של המשיבה מלמדים כי שליחת ההודעה הייתה למראית עין בלבד.

זאת ועוד, בגיליון השימוע נכתב שהעסק מצוי ברחוב המאה העשרים 4 כאשר בפועל העסק מצוי ברחוב המאה העשרים 6. בנוסף, בהתאם להנחיות ולחוק חקירת חשודים, סגנית אגף רישוי ופיקוח אינה בעלת סמכות לבצע חקירה, שכן אין מדובר ב"גוף חוקר" ומשכך לא ברור הכיצד התבצעה במקרה זה חקירה באזהרה; בהסברה למבקשים. עסקינן בחריגה מהותית של הגורמים הרלוונטיים בעירייה מסמכותם ובהפרה בוטה של ההנחיות.

טענת המשיבה:
לטענת המשיבה, דין הבקשה להידחות.

למבקשים 2 טענות, הראשונה כי המשיבה לא גבתה את גרסתם במסגרת חקירת תיק זה דבר המהווה פגם מהותי שיש בו כדי להביא לביטול כתב האישום. השנייה כי אין בסמכות סגנית אגף רישוי עסקים בעירייה לבצע חקירה ולכן לא ברור כיצד התבצעה חקירה באזהרה.

לטענת המשיבה, בעקבות פסיקת בית המשפט הנכבד בעניין אי קיום חקירה עובר להגשת כתב אישום בעניין רישוי עסקים, פעלה המשיבה עם הגופים האמונים על החקיקה בפרקליטות המדינה ואצל היועמ"ש, בשל פעולות אלה, התקבלה ביום 31.7.16 הנחיה ממשרדו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ( פלילי), רז ניזרי, עם קבלת הטיוטה הונחתה המשיבה לנהוג לפיה בתקופת הביניים ועד ההנחיה הפורמלית.

ההנחיה הפכה לפורמלית ביום 26.12.16, על פי ההנחיה, על רשויות התביעה העירונית ויחידות אחרות, אשר אין להם סמכות חקירה, לשלוח הודעה על הכוונה להגיש נגדו כתב אישום ותינתן לחשוד הזדמנות להעלות טענותיו בפני הרשות, בכתב ובתוך 30 ימים, בטרם תתקבל ההחלטה להגיש כתב אישום.

בהנחיה הובהר כי אין המדובר בזכות השימוע המוקנית על פי סעיף 60 א' לחסד"פ, המדברת על עבירות מסוג פשע בלבד.

במקרה שבנדון, ביום 12.7.16 ועוד בטרם מתן ההנחיה כאמור לעיל, נערך למבקשים על ידי אגף רישוי עסקים בעירייה " שימוע לפני הגשת כתב אישום". גם אם בשלב זה פעלה המשיבה שלא כראוי, הרי שלמבקשים ניתנה הזכות למסור גרסתם.

לאחר שנתקבלה טיוטת ההנחיה החלה המשיבה והתביעה העירונית לפעול על פיה. גם במקרה דנן, פעלה המשיבה בהתאם להנחיה, כאשר ביום 10.8.16, מסרה למבקשים " הודעה בדבר כוונה להגיש כתב אישום".

לאחר חלוף 30 הימים שניתנו למבקשים להעביר גרסתם למשיבה ומשלא נתקבלה גרסתם, הוגש ביום 18.9.16 כתב אישום.

דהיינו, לטענת המשיבה, גם אם פעלה תחילה שלא כראוי, הרי שזו תיקנה דרכיה ונתנה למבקשים אפשרות נוספת למסור טענותיהם או גרסתם, אך המבקשים בחרו שלא להגיב. בהתאם להנחיות, לא הייתה בכוונת המשיבה לעשות שימוש או " בשימוע" או " בגרסה" שהיו מוסרים המבקשים, כראיה לביצוע העבירה המיוחסת להם.

משכך, לטענתה משיבה, יצאה ידי חובתה שעה שנתנה הזדמנות למבקשים למסור גרסתם עובר להגשת כתב האישום, אך המבקשים, מטעמים השמורים עמם, בחרו שלא למסור גרסה.

בנסיבות העניין טוענת המשיבה כי לא נפל כל פגם בהתנהלותה וככל שהיה כזה הרי שהוא תוקן בטרם הוגש כתב אישום.

דיון והכרעה
דין הבקשה להידחות.

סעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב 1982 (להלן: "החסד"פ") מקנה לבית המשפט סמכות להורות, בין היתר, על ביטול כתב אישום, מקום בו מצא בית המשפט, שהגשתו של כתב האישום ו/או ניהול ההליך הפלילי, עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.

הלכה פסוקה היא כי בטרם יבוטל כתב האישום, יש לעבור שלוש מסוכות, ראשית, יש לזהות את הפגמים שנפלו ו/או ננקטו בענייננו של הנאשם, לעמוד על עצמתם במנותק משאלת החפות או האשמה.

שנית ,יש לבחון האם בשל הפגמים יש בקיומו של ההליך הפלילי משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות.

בשלב השלישי בוחן בית המשפט האם ניתן לרפא את הפגם באמצעים מתונים יותר מאשר ביטול כתב האישום.

חובת הרשות לבצע חקירה

מסירת גרסה של חשוד, הינה פעולת חקירה במסגרתה מתבקש החשוד למסור גרסתו לחשדות המופנים כלפיו, במהלך החקירה נגבית ומתועדת גרסתו, מכוח חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב 2002.

לרשות החוקרת עומדת הזכות ואף החובה לחקור את החשוד ולגבות את גרסתו לחשדות המופנים כלפיו, בין היתר על מנת שתבחן גרסתו, שמא יש בפיו הסבר שיש בו למנוע הגשת כתב אישום, גביית גרסה יש בה כדי לקדם את החקירה, למנוע שיבושה ולאפשר חקירת הטענות כדבעי.

זכות החשוד להשמיע את דבריו בחקירה היא זכות חוקתית והינה פועל יוצא למשפט הוגן, ותקין, יש בה כדי להגדיר את יריעת המחלוקת ולהעריך את מהימנות טענות הנאשם:

"ככלל, בהעדר נסיבות יוצאות דופן, על הגורם החוקר לחקור גם את החשוד בביצוע העבירה. חובה זו מקורה בחובתו של כל גורם חוקר, לנהל חקירה באופן סביר ולאסוף את כל החומר הרלוונטי לצורך הפעלת שיקול הדעת של הגורם המחליט באשר להמשך הטיפול בתיק החקירה. חובה זו זהה לחובתה של כל רשות מנהלית האמורה להפעיל את שיקול דעתה". (ע"פ (מחוזי חיפה) 3730/03 מדינת ישראל נ' מוסטפא אגבאריה, ניתן ביום 11.3.04).

בעניין רע"ס 39573-05-15 בצון נ' מדינת ישראל, הפניתי להנחית היועץ המשפטי אשר ניתנה ביום 8.11.1993 ואשר אליה צורפה עמדת פרקליט המחוז מיום 10.10.1993 קובעת כי: "לעניות דעתי זוהי שיטה פסולה. לא יתכן שאדם יועמד לדין פלילי לפני שניתנת לו האפשרות להזים את אשמתו אצל הרשות החוקרת".

זאת ועוד, בשנת 2007 נשלחה הנחיית המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין המחזקת את הנחיית היועמ"ש ומדגישה את החשיבות שבקיום חקירה.

לא זו אף זו, עיון בהנחיות מחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי), שניתנה אך ביום 26.12.16 מלמד כי יש ליתן זכות טיעון לחשוד לפני הגשת כתב אישום, מצאתי להביאן כלשונן:

"... לפיכך, על יחידת התביעה העירונית ויחידות התביעה של משרדי הממשלה ויחידות הסמך אשר אין להן סמכות חקירה לפעול בהתאם למתווה שיפורט להלן, ולפיו, יחידת התביעה או יחידת הפיקוח תשלח לחשוד הודעה על הכוונה להגיש נגדו כתב אישום ותינתן לו הזדמנות להעלות בפני הרשות טענות בכתב. בכך יממש החשוד את זכות הטיעון שלו, הנובעת גם מחובת הרשות הפועלת כגוף מנהלי, אף אם לא בדרך של חקירה פרונטאלית.
יובהר, למען הסר ספק, כי אין מדובר בזכות השימוע, הקבועה בסעיף 60 א לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב – 1982 , אלא בתחליף להשמעת גרסה מצד החשוד, אשר במקרים אחרים נעשית במסגרת חקירה. עוד יובהר כי הנחיה זו אינה עוסקת בעבירות מנהליות ובעבירות קנס.

בתיקים בהם מוגשים כיום בתביעה העירונית וביחידות התביעה של משרדי הממשלה ויחידות הסמך כתבי אישום ללא חקירה, בשל העדרה של סמכות חקירה, לרבות בעבירות של רישוי עסקים, הרשות תשלח לחשוד – באמצעות יחידת התביעה או יחידת הפיקוח הודעה בכתב ובה תציין את הכוונה להגיש נגדו כתב אישום בציון עיקרי העובדות המהוות עבירה וסעיף העבירה בה הוא חשוד. בנוסף, במכתב יצוין שהחשוד רשאי – אך אינו חייב – לשלוח בכתב את טענותיו בעניין לא יאוחר משלושים ימים מיום קבלת ההודעה. אם לא ענה החשוד תוך שלושים ימים, ניתן יהיה להגיש נגדו כתב אישום. אין מניעה שאת המכתב ימסור הפקח לידיו של החשוד ואין מניעה שגרסת החשוד תימסר לרשות בעל פה, אך לא בפני הפקח במעמד מסירת הדו"ח. על מסירת ההודעה יחול סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב 1982.
ההנחה היא שדברי החשוד בכתב שיגיעו לרשות לא יוכלו לשמש כראיה נגדו בבית המשפט, בהעדר סמכות חקירה ובהעדר אזהרה ואי העמדת החשוד על זכותו להיוועץ בעורך דין.
אין באמור כדי לפגוע בסמכות המשטרה או גורמים אחרים בעלי סמכות חקירה לזמן את החשוד לחקירה בעבירות אלה, אולם יש להקפיד על תיאום בין הגורמים השונים כאשר נעשה שימוש בסמכות זו.
...."
ההדגשות אינן במקור – ש.ש.

המשיבה, אישרה בהגינותה, כי תחילה פעלה בניגוד להחלטות בית המשפט ואף בניגוד להנחיות, ואולם לאחר קבלת ההנחיות ובשים לב להחלטות קודמות שניתנו על ידי מותב זה, מצאה המשיבה לתקן את הפגם ואפשרה למבקשים להעלות טענותיהם עוד קודם להחלטה בדבר הגשת כתב אישום – על כך אין מחלוקת.

המבקשים, מסיבות השמורות עמם, בחרו שלא להגיב בכתב ו/או לפנות אל המשיבה בבקשה לטעון טענותיהם בעל פה, ועל כך אין להם אלא להלין על עצמם.

בשים לב לעובדה כי לא בנקל יבוטל כתב אישום, אני מוצא כי העובדה כי המשיבה בחרה לתקן את הפגם, אין בעניין זה כדי לקבוע כי היא התנהלה שלא כדין או בחוסר תום לב שיש בו כדי להורות על ביטול כתב האישום בעניין זה.

אי קיום חובת שימוע
באשר לטענת המבקשים שלפיה לא התקיים בעניינם הליך שימוע כנדרש על פי דין, הרי שין טענה זו להידחות, סעיף 60 א' לחוק סדר הדין הפלילי [ נוסח משולב], התשמ"ב 1982 ( להלן: "החסד"פ") קובע:
60א. (א) רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, כי קיימת מניעה לכך.

כעולה מסעיף 60 א' חובת יידוע רק בעבירות שעניינן " פשע" ולא בעבירות מסוג עוון, כפי בתיק שלפניי.

למעלה מן הצורך יצוין כי גם אם נניח ונפל פגם בפעולתה של המשיבה וכי היה צורך לאפשר למבקשים שימוע בעל פה ( וכאמור לעיל, אין כל דרישה כזו לפי חוק), לא ניתן לקבוע בוודאות כי אילו היה נערך שימוע כזה, התוצאה בהכרח הייתה אי הגשת כתב אישום כנגד המבקשים.

יכול שב"כ המבקשים כיוון לקיומה של זכות טיעון ואולם, די בהודעה בדבר כוונה להגיש כתב אישום, שנשלחה למבקשים ביום 9.8.16, עובר להגשת כתב האישום, כדי למלא אחר חובתה של המשיבה.

בהתחשב בכל האמור, אני מוצא כי לא נפל כל פגם בהתנהלות הרשות ולפיכך הבקשה לביטול כתב אישום נדחית.

יחד עם זאת, ככל שהמבקשים יעמדו על זכותם לגביית עדותם, יודיעו על כך למשיבה והלה תיעתר לבקשתם.

חזקה כי גורמי התביעה עושים מלאכתם נאמנה ודלתם פתוחה לשמיעת טענות הנאשם באופן כזה שאם ישתכנעו כי יש לבטל את כתב האישום, גם בעת הזו, יעשו כן. (ראה ע"פ 1053/13 חסן הייכל נ' מדינת ישראל [ פורסם בנבו, 23.06.13]; ת"פ ( מחוזי ת"א) 40131/07 מדינת ישראל נ' בן רובי [ פורסם בנבו, 03.09.07]; תפ"ח ( מחוזי ת"א) 1057/06 מדינת ישראל נ' אזולאי [ פורסם בנבו, 23.11.06]).

בהערת אגב יצוין כי נכון אמנם שהחקירה שהתקיימה הייתה בפני סגנית אגף רישוי ופיקוח על העסקים בעיריית ראשון לציון, אשר לה אין כל סמכות חקירה לגבות גרסה מחשודים. ואולם, בשל העובדה כי בשלב מאוחר יותר בחרה הרשות לזמן את המבקשים לייתן התייחסותם לטענות אשר מועלות כנגדם קודם להגשת כתב אישום, אינני נכון לייחס לכך בשלב זה משקל רב.

ככל שהרשות לא הייתה מתקנת התנהלותה זו ולא מזמנת את המבקשים למסור גרסה, יכול שהיה בכך כדי להיעתר לבקשה.

בהערת אגב יצוין כי בפסיקה ניתן למצוא התייחסויות כלליות לפיהן חקירה כדין איננה תנאי בל יעבור להגשת כתב אישום וכי קיימת סמכות לתביעה להגיש כתבי אישום גם ללא קיומה של חקירה, דבר אשר יודגש איננו רצוי, אך במקרים מסוימים קיים. ׁg,פ 70035/04 ( מחוזי ת"א) מדינת ישראל נ' בנימין חננה (2004) ( פורסם בנבו),ע"פ 70597/04 ( מחוזי ת"א) הנדלמן נ' מדינת ישראל (2005) ( פורסם בנבו) וכן רע"פ 1030/05 ריקו ברקו נ' מדינת ישראל (2005) ( פורסם בנבו)].

סוף דבר:
הבקשה נדחית.

הדיון שנקבע ליום 22.11.17 שעה 08:30 בעינו עומד.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ד תשרי תשע"ח, 04 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: פלנט שוקולד בע"מ
נתבע: עיריית ראשון לציון
שופט :
עורכי דין: