ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ק. א. נגד הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ :

בפני כבוד ה שופט יורם ברוזה

תובע
ק. א.
ע"י עו"ד יוסף אלצאנע

נגד

נתבעים
הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ
ע"י עו"ד פיראס מלחם

פסק דין

בפני עומדת שאלה אחת והיא האם האירוע שלטענת התובע גרם לפציעתו, מהווה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים בנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן: "הפלת"ד). הצדדים הגיעו להסכמה בדבר גובה הפיצוי שישולם לתובע ככל שייקבע שכך הדבר.

לפי המתואר בכתב התביעה, ביום 22.04.14 עת עבד התובע כמפעיל טרקטור, הבחי ן בפין בכף הטרקטור שיצא ממקומו, עצר את הטרקטור וירד לתקן את הפין, לצורך כך הלם עם פטיש על הפין ונפגע בכף יד ימין.

בתצהיר עדותו מיום 10.11.16 חוזר התובע על תיאור זה ומצהיר כי מדובר בתקלה פתאומית וכי:-

" התיקון היה נדרש וחיוני להמשך העבודה בטרקטור ואין אפשרות להמשיך את העבודה ללא התיקון. עוד אילולא התאונה הייתי אמור להמשיך את העבודה".

בעדותו בבית המשפט ביום 24.04.17, בפני כבוד סגן הנשיאה, השופט עידו רוזין, חזר התובע על תיאור התאונה והוסיף כי:-

"המטרה של פין להחזיק את הכף. יש 3 פינים להחזקת הכף. אחד מהם השתחרר" (עמ' 5 שורה 23).

"לא היתה הפסקה. רציתי לחזור לעבוד, אם לא הייתי דופק את האצבע הייתי ממשיך לעבוד. (עמ' 6 שורה 9)

הטענה הראשונה של הנתבעת הייתה כי התובע לא הוכיח את עצם קרות התאונה, שכן מדובר בעדות יחידה של בעל דין כאשר היו במקום עובדים נוספים אשר לא הובאו להעיד.
למרות ניסיונה של הנתבעת לטעון כי לא הובאו למעשה עדים נוספים ועל כן אין לקבל את גרסתו של התובע לתאונה, סבור אני, לאחר ששמעתי את התובע היום, לאחר שעברתי על התיק ובהתבסס על כך שגרסה זו מופיעה גם בקופת החולים מיד לאחר התאונה וגם בדיווחיו לביטוח הלאומי שיש מקום לקבל את עדותו של התובע וזאת למרות היותו בעל דין יחיד.

לפיכך, משמצאתי כי העדות אמינה בעייני וכמצוות סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א – 1971. אני קובע כי כך אכן התרחשה התאונה.

על כן נותר להכריע האם מדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בפלת"ד.

סעיף 1 לפלת"ד קובע כי תאונת דרכים הינו:-

" מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי"

גם הגדרת שימוש ברכב מנועי מופיעה בחוק והינה:-

"נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד"

לפיכך, וכפי שמורה אותנו הפסיקה יש לבחון בתחילה האם מדובר ב"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה" כאשר המונח "שימוש ברכב מנועי" מוגדר אף הוא בחוק ככל שהאירוע לא נכלל בהגדרת התאונה עלינו לבדוק האם חלה אחת מהחזקות המרבות והאם לא חלה אחת מהחזקות הממעטות.

בענייננו אין הצדדים חולקים כי אכן יש אירוע וכי נגרם נזק גוף, המחלוקת היא האם האירוע התרחש במהלך "שימוש ברכב", וכן האם היה מדובר ב"מטרות תחבורה" כאשר למעשה הצדדים מכוונים לשאלה האם מדובר ב"טיפול או תיקון דרך". התובע לא טוען כי אם המקרה אינו נכלל בהגדרה הבסיסית יש לבחון את אחת החזקות המרבות.

הנתבעת טוענת, בהתבסס על כך שהתובע בכל גרסותיו טען כי מטרתו הייתה לחזור ולעבוד ולא כי מטרתו הייתה לחזור ולנסוע ברכב, כי אין מדובר ב"תיקון או טיפול דרך" וכן כי לא הוכח שמדובר "במטרות תחבורה" ועל כן לא עומד האירוע בהגדרת תאונת דרכים.

"טיפול-דרך או תיקון-דרך"

את דרכנו אנו מתחילים, כפי שהפנו הצדדים, בע"א 4469/95 דראושה נ' אררט חברה לביטוח בע "מ, פד"י נ (3) 475 אשר בו למעשה נקבעו התנאים הראשונים להגדרת המושג "תיקון דרך" או "טיפול דרך".

כבוד השופט ברק קבע באותו עניין כי :-
"אכן, ה"טיפול" הוא "טיפול-דרך" אם הוא נועד למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי, והוא נעשה אגב הנסיעה או לצורך המשכתה המיידית (ראה:נ י' אנגלרד, פיצויים לנפגעי תאונות דרכים – עדכון משולב (יהלום, תשנ"ו) 76). בענייננו, ה"טיפול" נעשה בחצרים של מקום העבודה, והוא נועד לאפשר את השימוש בטרקטור לייעודו הלא תעבורתי. אין הוא בגדר "טיפול-דרך"." (שם, עמ' 481)

ניתן לראות אם כן כי שינם שני תנאים בסיסיים א. להקטין את הסיכון התעבורתי.
ב. להיעשות אגב נסיעה או לצורך המשכה המיידי.

ממשיך כבוד השופט ברק ומציין תוך כדי הפניה לרע"א 8061/95 יצחק עוזר נ' אררט חברה לביטוח בע"מ , פד"י נ (3) 532 (לגביו עוד נרחיב בהמשך) , כי שימוש למטרות תחבורה צריך להיכנס לגדריו של הסיכון התעבורתי אשר נגרם על ידי היעוד התעבורתי. לפיכך, באותו עניין החלפה בין "פטיש" ל"סל" בטרקטור אינם בגדר ייעודו התעבורתי של הטרקטור הגם שהטרקטור הוא רכב דו ייעודי.

ברע"פ 5099/08 חסן נאביל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים) דן כבוד השופט ריבלין בשאלה כיצד יש להבחין בין "טיפול דרך" ל "טיפול בית" או בין "תיקון דרך" ל "תיקון בית". בית המשפט מציע שלושה מבחנים שונים:-

א. מבחן גאוגרפי, ולפיו על בית המשפט לבחון היכן ארעה התאונה וככל שהיא ארעה בבית או בחצרים של מקום העבודה אין מדובר כתיקון דרך – מבחן זה נותן פרשנות מילולית דווקנית למושג "דרך".

ב. מבחן הזמן ולפיו רק טיפולים אשר נעשים בסמיכות לפעולת הנסיעה או במהלכה מהווים טיפול דרך.

ג. מבחן המהות הבוחן את סוג הטיפול ברכב, ולפיו יש לבחון האם מדובר בטיפול שמעצם טיבו נעשה על אתר, בשטח, על ידי הנהג (כגון החלפת גלגל לאחר תקר, מילוי מיים, הוספת שמן וכד') או שיש צורך במוסך לצורך ביצועם.

כבוד השופט ריבלין מצטט ומפנה לדברי ימי הכנסת ולדיון שנערך בטרם חקיקת תיקון 8 לפלת"ד וקובע כי:-
" לאמור, פגיעות המתרחשות החל מן העלייה אל הרכב בתחילת הנסיעה ועד לירידה ממנו בסיומה. הכנסת טיפולי הדרך לגדרי "שימוש ברכב מנועי", נועדה לענות על התחושה כי פעמים, במפתיע, מתרחשות תקלות המחייבת את הנהג לתקן אותן במהלך הנסיעה כדי לאפשר את המשכתה. התיקון לחוק מביע את העמדה כי ראוי שהטיפול והתיקון של תקלות אלו ייתפס כחלק מן המהלך השלם של "הנסיעה ברכב" במובנה הרחב" (פסקה 13 לפסק הדין)

בנוסף דורש בית המשפט כי על מנת שהטיפול ייחשב טיפול דרך יש צורך באירוע פתאומי ובתקלה שאינה מורכבת.

יצויין כי חלק מבתי המשפט נפלו, לדעתי, לכלל טעות כאשר הכניסו לתוך מבחן הזמן את הצורך כי הטיפול יעשה בכדי לחזור ולנסוע, שכן הדרישה שהטיפול נועד לחזור ולנסוע נובעת מהמושג "מטרת תחבורה" אשר הינו המבחן התחבורתי, אולם מבחן זה שהינו חלק יסודי וחשוב מהגדרת המאורע כתאונת דרכים, אינו חלק מהותי מהשאלה האם מדובר ב"שימוש ברכב מנועי."

כלומר יתכן וטיפול יהיה טיפול דרך או שהתיקון יהיה תיקון דרך, לפי הגדרתו בחוק, ועדיין לא יהיה מדובר בתאונת דרכים, אולם זאת מאחר והדרישה הבסיסית הינה שהטיפול יהיה ל"מטרות תחבורה".

ברע"א 372/10 הראל חברה לביטוח נ' רבו ספנייב ואח' (פורסם במאגרים), חוזר כבוד השופט ריבלין על כך כי "טיפול שהתרחש בדרך" מתחיל בעליה אל הרכב בתחילת הנסיעה ומסתיים בירידה ממנו בסיומה.

לפיכך, ראשית עלינו לבחון האם מדובר בתיקון או טיפול דרך, וככל שכך הדבר רק אז נבחן האם הוא נועד למטרות תחבורה.

האם מדובר בתיקון שהתרחש בדרך? – סבור אני שכן.

האירוע החל לאחר שהחלה הנסיעה ובטרם הסתיימה. נכון כי בפועל היה מדובר באתר העבודה אולם איש לא הראה היכן מאוכסנים כלי העבודה והאם אחסונם הוא במקום העבודה או במקום סמוך, איש גם לא הוכיח כי התקלה לא התרחשה במהלך העבודה כפי שטוען התובע, וקבעתי כי דבריו אמינים עלי.

כאשר אנו עוסקים בכלי רכב כגון הטרקטור בו נהג התובע, הרי שפעמים רבות עובדים איתם גם אם הם לא יצאו מדלת אמות השטח שבו הם לנו בלילה ועדין יש לראות בעבודתם כדרך שאותם הם עושים.

בפסיקה נקבע כי מהרגע משהחל האדם בנסיעה ולו מספר מטרים קטן הרי שככל שמתרחשת תקלה אנו נמצאים כבר בדרך, כך קבע כבוד השופט ריבלין ברע"א 372/10 הנ"ל כי:-

"לעניין זה אין נפקא מינה כי המשיב נסע כברת דרך קצרה בלבד וכי טרם יצא משטחי המפעל" (שם, פסקה 8)

ועל כן משהחל הטרקטור בעבודתו, שמתבצעת בנסיעה, רואים אותו כמי שיצא אל הדרך שמסתיימת בסיום עבודתו.

האם מדובר באירוע פתאומי? כפי שהובהר ברע"א 772/10 הנ"ל הרי שיש להראות שמדובר בטיפול בלתי צפוי וכך גם הדבר בענייננו. סבור אני כי השאלה האם מדובר בתיקון שהיה מהותי והכרחי לצורך המשך נסיעה צריכה להבחן בהמשך ולא בשלב זה.

האם מדובר בתקלה מורכבת המחייבת איש מקצוע? אנו למדים שלא, כל מה שצריך זה פטיש של 5 ק"ג ולא לפגוע באצבע אלא בפין לצורך החזרתו.

ברור כי הטיפול בוצע ברכב או באחד מרכביו, לא מדובר בפינוי מכשול מהדרך (ראה ע"א 3392/09 אליסון דהן נ' אריה חברה לביטוח בע"מ, (פורסם במאגרים המשפטיים).

לפיכך, הטיפול שבוצע הינו "טיפול דרך" או "תיקון דרך" כהגדרתו בחוק הפלת"ד.

"למטרות תחבורה"

אולם בכך אין די, יש לבחון האם הדבר נעשה "למטרות תחבורה" שכן עלינו לזכור כי הגדרת תאונת דרכים בחוק הפלת"ד מחייבת שהפעולה תעשה למטרה זו.

עמד על כך כבוד השופט ברק בעניין רע"א 8061/95 הנ"ל בו סקר את ההליך החקיקתי שהחל בשנת 1975 והסתיים בתיקון מס' 8 שהכליל את ההגדרה "למטרות תחבורה" בהגדרה הבסיסית של תאונת דרכים.

באותו עניין קובע בית המשפט במפורש כי:-

"ביסוד ההגדרה הבסיסית מונח העיקרון כי השימוש ברכב אשר גרם לנזק הגוף צריך להיות ל"מטרות תחבורה". זהו הביטוי (המפורש) למבחן התעבורתי. בכך נדחה "המבחן היעודי" אשר שלט בחוק הפיצויים מאז חקיקתו. באימוצו של המבחן התעבורתי ביקש תיקון מס' 8 לשנות מהדין הקודם ומהמבחן הייעודי שאומץ במסגרתו, בשורה ארוכה של פסקי-דין" (שם, עמ' 560).

הנטל להוכיח כי מדובר בתאונת דרכים נופל על כתפי התובע, אומנם די היה אם היה מציין בקולו (או רושם בתצהירו) כי לא ניתן היה לנסוע עם הטרקטור כאשר הפין משוחרר והיה עומד בתנאי ההגדרה המופיעה בחוק אולם התובע לא עשה כן, לא בתצהירו, לא בישיבת קדם המשפט שבה העיד לראשונה ולא בישיבת ההוכחות.

בסיכומיו בפני טען ב"כ התובע כי מטרת התיקון הינה לשמש את מטרתו הדו ייעודית של הטרקטור, אולם בסיכומו של דבר כאשר אנו דנים בהגדרה הבסיסית של תאונת דרכים לפי חוק הפלת"ד, יש להראות כי מתקיים היסוד התעבורתי ואין מקום כיום (לאחר תיקון מס' 8) לבחון האם התיקון נועד לשרת את ייעודו של הרכב (גם אם הוא דו ייעודי) כפי שנעשה לפני התיקון.

למעשה, רק כאשר באים לבחון את אחת החזקות המרבות (ובעיקר את החזקה בדבר שימוש בכוח המכני) יש מקום למבחן הייעודי ואין בית המשפט כבול רק למבחן התעבורתי (רע"א 6779/97 מנופי יהודה בע"מ נ' מזל – עבודות מתכת ואח', פד"י נו (1) 721), אולם מאחר ואיש לא טען ולא הוכיח כי חלה אחת מהחזקות המרבות איני נזקק לכך.

לסיכום, הגם שמדובר בתיקון דרך כהגדרתו בחוק ועל כן מדובר מאורע שארע עקב שימוש ברכב ובגינו נגרם נזק גוף עדיין אין מדובר בתיקון שנעשה "למטרות תחבורה" כי אם למטרות עבודה ושימוש בייעודו השני של הטרקטור, ומשכך אין המאורע עומד בהגדרת "תאונת דרכים" ואין לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויים בגין הנזק שנגרם.

התביעה נדחית.

בנסיבות אלה ולאור פגיעתו לא מצאתי לנכון לחייב את התובע בהוצאות הנתבעת.

זכות ערר לבית המשפט המחוזי כחוק.

ניתן היום, י"ג תשרי תשע"ח, 03 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ק. א.
נתבע: הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: