ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חברה שיכון עובדים השקעות בייזום בע"מ נגד אסתר שלים :

30
לפני כבוד ה שופטת הדס פלד

המבקשת:
חב' שיכון עובדים השקעות בייזום בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רתם בראון

נגד

המשיבים:

  1. אסתר שלים
  2. יעקב שלים

ע"י ב"כ עו"ד יעקב גנים

החלטה

זוהי החלטה בבקשת המבקשת לפסילת חוות דעתו של מומחה בית המשפט והגשת חוות דעת מומחה מטעמה .

רקע

1. במקור הוגשה התביעה ע"י המשיבים (להלן: "התובעים") כנגד המבקשת (להלן: "הנתבעת") וכנגד חברה הקבלנית אשר ביצעה את עבודות הבניה, לסעד של צווי עשה לתיקון ליקויים ולפיצוי כספי בסך 50,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

2. הליקוי העיקרי עליו הלינו התובעים הינם, רעשים בחדר השינה, אשר מקורם מגיע מדירת השכן, בשל העדר בידוד אקוסטי כנדרש. לכתב התביעה צורפה חוות דעת מומחה לפיה אמדן עלויות תיקון הליקוי ים האקוסטי ם הינו 40,000 ₪.

3. לבקשת התובעים נמחקה החברה הקבלנית מכתב התביעה בגין חדלות פרעון.

4. בכתב ההגנה טענה הנתבעת, כי הבידוד בוצע בהתאם להוראות התקן. הנתבעת לא צרפה חוות דעת מומחה מטעמה. הנתבעת ציינה בכתב ההגנה, כי היא שומרת על זכותה לבדוק את הנכס ולתקן את כתב ההגנה.
5. בקדם המשפט מיום 21.10.14 הסכימו הצדדים, כי ימונה מומחה לאקוסטיקה מטעם בית המשפט. בהתאם מונה ד"ר אשר הלפר , אשר התבקש להתייחס לטענות התובעים, לפיהן קיימים ליקויי אקוסטיקה בדירה ומנגד לטענת הנתבעת לפיה, הקיר בין חדר השינה של התובעים לדירת השכן, נבנה בהתאם לתקן. עוד נקבע כי המומחה יעריך את הזמן הנדרש לתיקון הליקויים ככל וקיימים ועלות התיקון.

6. לאחר שהלפר הודיע, כי לא יוכל לקבל את המינוי, מונה מר עמוס יפה כמומחה מטעם בית המשפט (החלטה מיום 23.2.14).

7. ביום 10.1.16 הגיש מומחה בית המשפט את חוות דעתו.

8. מחוות דעת המומחה עלה, כי נערכה בדיקה אקוסטית המכונה "קול נישא באוויר", בין חדר השינה של דירת התובעים , לבין חדר הרחצה והשירותים בדירת השכן ונמצא כי מתקיימות דרישות התקן. בסעיף המסקנות, ציין המומחה, כי הממצא של רעש מהפעלת ברז המקלחת, גבוה מהמפלס המרבי המותר על פי התקן והממצא של רעש מהפעלת ברז הכיור, נמוך ממפלס הרעש המרבי המותר על פי התקן.

9. ביום 24.2.16, הגיש המומחה חוות דעת מתוקנת לפיה, נפלה בחוות הדעת טעות וכי המסקנה מממצאי המדידות בבדיקת "קול נישא באוויר" הינה, שכושר הבידוד שנמצא אינו עומד בתקן.

10. בדיון מיום 24.2.16, טענה הנתבעת, כי לפי חוות דעת המומחה, מקור הרעש היחיד נמצא אצל השכן ויש צורך בהסכמתו לתיקון הליקוי וכי האומדן לתיקון הליקוי , אינו חלק ממומחיות המומחה . ב"כ התובעים מנגד, ביקש למנות מומחה מהנדס שמאי לצורך אמדן תיקון הליקוי האקוסטי, עליו הצביע מומחה ביהמ"ש בחוות דעתו.

11. ביום 13.4.2016, לאחר הגשת חוות הדעת המתוקנת, הגישו התובעים כתב תביעה מתוקן, במסגרתו מחקו את הסעד של צווי עשה, והגדילו את סכום התביעה לסך של 150,000 ₪; סך של 100,000 ₪- עלות תיקון ליקויי הבניה ומטרדי הרעש ובכלל זה ירידת ערך ככל שתנבע מתיקון הליקויים האקוסטיים ו- 50,000 ₪ פיצוי בגין עוגמת נפש.

12. בדיון מיום 20.9.16 טענה הנתבעת לראשונה, כי קיים ספק לגבי מהימנות המומחה ולנסיבות בהן תיקן את חוות הדעת, וביקשה לזמן את המומחה לחקירה על חוות דעתו . ב"כ הנתבעת הוסיפה וטענה כי יש לאפשר בדיקת הנכס למומחה מטעם הנתבעת.

13. בהחלטה מיום 20.9.16 נקבע, כי בשלב בו טרם נחקר מומחה בית המשפט על חוות דעתו, יש לאפשר לנתבעת לקיים בדיקה בדירת התובעים ולעניין בקשת הנתבעת להגיש חוות דעת מומחה מטעמה, הבקשה תידון לאחר חקירתו הנגדית של מומחה בית המשפט.

14. ביום 15.11.16 התייצב מומחה בית המשפט להיחקר על חוות דעתו.

15. בדיון מיום 22.2.17 טענה הנתבעת כי יש לפסול את חוות דעת מומחה בית המשפט. נקבע כי ככל והנתבעת עומדת על טענתה, עליה להגיש בקשה בכתב . במקביל, נקבע התיק להוכחות.

16. הנתבעת המתינה חמישה חודשים, עד הגשת הבקשה. הבקשה הוגשה בפגרת בתי המשפט, התנהלות בגינה לא ניתן היה ליתן החלטה בטרם מועד ההוכחות. לפיכך במועד הקבוע ביום 26.9.17, התקיים דיון ההוכחות כסדרו.

טענות הצדדים-

17. לטענת הנתבעת שינה המומחה את חוות דעתו בנסיבות תמוהות;
הבדיקות שערך אינן עומדות בדרישות התקנים הרלוונטיים;
בחקירתו הנגדית אישר המומחה כי אינו רשום כמעבדה מאושרת;
הנתבעת פנתה למומחה אקוסטי אשר נאות להגיש תצהיר ערוך כחוות דעת מומחה במסגרתו הסביר, מדוע יש לפסול את חוות הדעת שהוגשה ע"י מומחה בית המשפט;
בטרם חקירתו הנגדית, אפשר בית המשפט לנתבעת לערוך בדיקה אקוסטית מטעמה, אולם הבדיקה לא התאפשרה נוכח סירוב השכן;

18. התובעים השיבו, כי מדובר במומחה מהוותיקים והידועים בישראל המתמחה ספציפית בתחום האקוסטיקה אשר מונה בהסכמת הצדדים;
היה על הנתבעת להעלות את נימוקיה טרם מינויו אך לא עשתה כן;
בזמן אמת לא העלתה הנתבעת כל טרוניה כלפי המומחה והמתינה עד לאחר קבלת ממצאי חוות הדעת;
רק לאחר שהמומחה מסר חוות דעת החלה הנתבעת להשיג על מהימנותו ומומחיותו;
המומחה טעה טעות סופר במסקנות העולות מתוצאות הבדיקות שערך הא ותו לא. מקורות הרעש נמצאו בבדיקותיו מלכתחילה;
הנתבעת לא הציגה כל אסמכתא לטענותיה המקצועיות כנגד המומחה אשר השיב באופן אמין וברור בחקירתו הנגדית והבהיר כי לא נפל כל פגם בבדיקותיו ובמסקנותיו.

19. בתגובתה לתשובה חזרה הנתבעת על טענותיה בבקשה.

דיון והכרעה

20. תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 (להלן -"התקסד"א") קובעת:

"(א) בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לענין במחלוקת בין בעלי הדין (להלן - מומחה מטעם בית המשפט).
(ב) מונה מומחה מטעם בית המשפט, והוגשו באותו ענין גם חוות דעת מומחים מטעם בעלי הדין לפי תקנות 127 עד 129 (להלן - מומחים מטעם בעלי הדין), לא ייחקרו המומחים מטעם בעלי הדין, זולת אם הודיע בעל דין על רצונו לחקור את כולם או מקצתם לפי תקנה 130א; הודיע כך בעל דין, ייחקרו המומחים כאמור באופן ובהיקף כפי שיקבע בית המשפט בהתחשב בנסיבות הענין, ובשים לב לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט ולעדותו.
(ג) מונה מומחה מטעם בית המשפט בהסכמת בעלי הדין, יראו הסכמה זו כהסדר דיוני הכולל את ההוראות המפורטות להלן, אלא אם כן קבע בית המשפט או הרשם אחרת:
(1) לא יוגשו חוות דעת מומחה מטעם בעלי הדין;
(2) יראו חוות דעת מומחה שהגישו בעלי הדין קודם למינוי המומחה מטעם בית המשפט, כאילו לא נתקבלו כראיה."

21. על התכלית הדיונית במינוי מומחה מטעם בית משפט ומשמעויותיה, עמד כבוד הנשיא שמגר בע"א 323/85 מדינת ישראל נ' מזרחי (פורסם בנבו, 4.12.85), כדלקמן:

"מינויו מטעם בית המשפט של מומחה מוסכם על הצדדים הוא נוהג רצוי, שיש לעודדו (ע"א 521/77). כפועל יוצא ממינויו של המומחה אין הצדדים צריכים להביא ראיות נוספות ולחקור עדים, ובכך שכרם; מאידך גיסא, מוגבלת, כמובן, יכולתם לערער על מסקנות המומחה. הצדדים רשאים לחקור את העד המומחה אלא אם כן הסכימו במפורש שלא לערער על חוות הדעת - ראה פרופ' א' הרנון, דיני ראיות (המכון למחקרי חקיקה ע"ש הרי סאקר, כרך ב, תשל"ז) 307- והם אף רשאים לדרוש מן המומחה הבהרות בכתב על חוות-דעתו (תקנה 134(ג) ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984); אולם עדות נוספת של מומחה תובא על-ידי הצדדים רק ברשות בית המשפט, מטעמים שיירשמו (תקנה 130(ב) לתקנות). עקב ההגבלה על יכולתם של הצדדים להביא ראיות נוספות מצטמצמת ממילא יכולתם לשכנע את בית המשפט בטעותו של המומחה, והיא מתמקדת בעיקר בטענות עיוניות לגבי נכונות מסקנותיו. טענות אלו חייבות למצוא ביטוין בחקירתו של העד, כי זו שיטת המבחן של הרציונאליות של מסקנותיו."

22. הלכה היא כי "משמונה מומחה מטעם בית-המשפט, חזקה עליו שינהג באופן מקצועי, ויעשה מלאכתו נאמנה (השוו: רע"א 1548/06 עדי אטיאס נ' ד"ר בלכר מריאן ([פורסם בנבו], ניתן ביום 20.4.2006)); וכי לפיכך, פסילתו יכול שתיעשה רק בנסיבות חריגות " (רעא 7098/10 אוהד טביבזדה נ' שירותי בריאות כללית [פורסם בנבו, 31.1.11].

23. חזקה היא כי מומחה בימה''ש נוהג באופן מקצועי ובתום לב, על המבקש לסתור חזקה זו מוטל הנטל להוכיח אחרת. חוות דעת מומחה בית המשפט תיפסל רק בנסיבות חריגות, מטעמים מהותיים כאשר קיים פגם היורד לשורש ההליך.

24. הנתבעת טוענת כי יש לפסול את המומחה, לאחר שתיקן את חוות דעתו בנסיבות תמוהות - ולא היא. תיקון חוות הדעת נבע משאלות ההבהרה שנשלחו מטעם התובעים , אשר הצביעו על סתירה בחוות הדעת (עמ' 16 שורות 1-2) . המומחה הסביר בחקירתו הנגדית, כי אין המדובר בטעות בבדיקות או בתוצאותיהן אלא במסקנות העולות מהן. תשובותיו בחקירתו הנגדית הניחו את דעתי כי מדובר בטעות בתום לב (עמ' 15 שורה 19 ואילך).

25. נסיבות בהן נפלה טעות בתום לב, בחוות דעת מומחה מטעם ביהמ"ש, אינן מהוו ת עילה לפסילת חוות דעתו ( ר' רעא 6116/97 ד"ר אברהם שוחט נ' ציון חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 28.11.1997 ; רעא 2273/99 ישראל ויצמן נ' אליהו, חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 23.5.1999) .

26 בתא (חד') 8468-07-09 סאנדא בע"מ נ' למל אור אנרגיה 2005 (פורסם בנבו, 13.3.2011), סקרה כבוד השופטת אניספלד את הפסיקה בענין זה:

"לא זו אף זו, לא כל שגגה ותקלה שנפלו בחוות-הדעת מהוות עילה לפסילתה [רע"א 2273/99 ויצמן נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 23.5.1999); רע"א 6116/97 שוחט נ' ציון חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 28.11.1997)]. על-מנת שתידחה חוות-דעת שנתן מומחה בית-המשפט יש להראות שהמומחה שגה במסקנותיו שגיאה גסה עד כדי כך שבית-המשפט, חרף היותו חסר מומחיות בתחום הרלוונטי, שוכנע שחוות-הדעת מופרכת [ ע"א 323/85 מדינת ישראל נ' מזרחי, פ"ד לט(4) 185, 190-189 (1985); ע"א 605/88 תבורי - בית חרושת למשקאות קלים בע"מ נ' מעינות הגליל המערבי סוכנויות (1979) בע"מ, פ"ד מה(2) 1, 11 (1991)]."
זאת ועוד, גם למועד הגשת הבקשה לפסילה יש רלוונטיות והטעם לדחייתה מתחזק כאשר מוגשת לאחר הגשתה ולאחר חקירתו: "יתרה מכך, כאשר הבקשה לפסילת המומחה מוגשת לאחר מתן חוות הדעת ולאחר חקירתו, נדרש טעם חזק במיוחד כדי שהיא תתקבל." רעא 6264/15 פלונית נ' משרד הבריאות (פורסם בנבו, 10.11.2015).

27. כך, יש לדחות את טענות הנתבעת לענין מקצועיות המומחה, ו לכלים אשר עמדו לרשותו לביצוע הבדיקה. הנתבעת טוענת בהקשר זה כי למומחה אין מעבדה מאושרת. המומחה השיב בחקירתו הנגדית כי כאשר הבדיקה נערכת באתר עצמו, אין צורך במעבדה מאושרת (עמ' 12 שורות 3-7; עמ' 13 שורות 4-7; וכן תשובתו לשאלת ביהמ"ש עמ' 12 שורות 22-28).

28. טענות הנתבעת הועלו בשיהוי ניכר. עובר להגשת חוות הדעת המקורית לא העלתה הנתבעת כל טענה ביחס ליכולותיו המקצועיות של המומחה (ר' פרוטוקול מיום 15.3.2015 ומיום 24.2.2016) .

29. כך, יש לדחות את בקשת הנתבעת לאפשר לה להגיש חוות דעת מומחה מטעמה. ההחלטה במסגרתה נקבע כי יש לאפשר לנתבעת לערוך בדיקה מטעמה, ניתנה בטרם חקירתו הנגדית של מומחה ביהמ"ש, וזאת על אף שהנתבעת לא מצאה לנכון לעשות זאת בטרם נתנה הסכמתה למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש.

30. הבדיקה לא הסתייעה לאור סירוב השכן. הסכמת ב"כ התובעים לסייע בקבלת הסכמת השכן לביצוע הבדיקה-לאחר חקירתו הנגדית של המומחה- גם היא אינה מעלה או מוריד ה, עת נחקר מומחה ביהמ"ש ומשלא נמצאה כל עילה לפסילתו.

31. תקנה 130 לתקסד"א קובעת, כי מינויו של מומחה מטעם בית המשפט בהסכמת הצדדים, מביא להסדר דיוני לפיו , לא יוגשו חוות דעת מומחה מטעם בעלי הדין, וחוות דעת שהוגשו בטרם מינוי המומחה לא יתקבלו כראיה, אלא אם קבע בית המשפט אחרת.

32. מתן אפשרות לצד אשר הסכים למינוי מומחה מטעם בית-המשפט, להגיש חוות דעתו מטעמו לאחר שאינו שבע-רצון ממסקנותיו של מומחה ביהמ"ש, תחטא למטרה בגינה מונה מומחה ביהמ"ש מלכתחילה לפשט ולייעל את ההליך, ותאיין את המשמעות הנודעת להסכמת הצדדים למינוי מומחה מטעם בית-המשפט.

33. במאמר מוסגר אציין, כי הנתבעת, המבקשת לפסול את חוות דעתו של מומחה ביהמ"ש ולהגיש חוות דעת מומחה מטעמה, אף לא בקשה לזמן למועד ההוכחות, את המומחה מטעם התובעים להיחקר על חוות דעתו.

34. אשר על כן דין בקשות הנתבעת להדחות.

35. בכתב המינוי התבקש המומחה לאמוד את עלות התיקון. המומחה לא כלל בחוות דעתו אמדן כנדרש ואף לא בתשובה לשאלות הבהרה מיום 17.1.16. ב"כ הצדדים הבהירו כי אומדן עלות התיקונים אינו במומחיות המומחה שמונה.

36. אשר על כן ומשהסכמת הצדדים למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש כללה גם רכיב זה, אין מנוס ממינוי מומחה נוסף להשלמת חוות הדעת לענין אומדן עלות התיקון הנדרש לליקוי האקוסטי עליו הצביע מומחה ביהמ"ש.

37. אני ממנה את מהנדס דן אורמן מרח' הגרא 11 רחובות כמומחה ביהמ"ש לצורך השלמת חוות הדעת כמפורט בסעיף 35 לעיל.

38. המומחה ימציא חוות דעת בתוך 30 ימים מהיום.

39. נדחה לתזכורת צדדים ליום 30/11/17 בשעה 09:30.

ניתנה היום, י"ד תשרי תשע"ח, 04 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: חברה שיכון עובדים השקעות בייזום בע"מ
נתבע: אסתר שלים
שופט :
עורכי דין: