ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שי אברהם נגד גן של אהבה בע"מ :


בפני כבוד ה שופט אורי גולדקורן

המבקש

שי אברהם
ע"י ב"כ עו"ד יגאל פרץ

נגד

המשיבים

  1. גן של אהבה בע"מ
  2. בת שבע עסיס
  3. זוהר עסיס

שלושתם ע"י ב"כ עו"ד רפיק חמאדי

החלטה

1. המבקש, אשר השכיר למשיבות מס' 2-1 שטח בקומת קרקע בבית שבבעלותו לשם הפעלת גן ילדים, הגיש ביום 9.2.2017 נגדן ונגד המשיב מס' 3 תביעה לסילוק יד ולתשלום פיצויים בגין הפרת הסכם השכירות וניהול משא ומתן בחוסר תום לב. בין השאר, נטען בכתב התביעה המתוקן כי המשיבה מס' 1 שברה את חומת ההפרדה בין חצר הגן לחצר השכנים, ופתחה בו פתח.

2. בבקשות הדדיות של הצדדים, שהוגשו לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 (ה"ט 61181-07-17 וה"ט 70093-07-17), ניתן ביום 2.8.2017 צו הדדי למשך ששה חודשים, שאסר עליהם להטריד איש את רעהו ולפגוע האחד ברכושו של השני. משסבר המבקש כי המשיבים הפרו את הצו, הוא הגיש ביום 17.8.2017 בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט (ת"א 13026- 07-16), בה טען, בין היתר (בסעיף 22 לבקשתו) , כי המשיבים תחמו בגדר ברזל את הגן ללא רשותו ומבלי ליידע אותו, גרמו נזק לגדר העץ השייכת לו וחסמו את אפשרות הגישה שלו למקלט המשותף ולטיפול בצמחייה שבשטחו. הדיון בבקשה נקבע ליום 6.11.2017. משנדחתה ביום 21.8.2017 בקשתו של המבקש לקיום דיון בפגרה בבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט, הוא הגיש ביום 24.8.2017, במסגרת התביעה הנוכחית, בקשה לסעדים זמניים של צו מניעה וצו עשה.

3. בבקשתו לסעדים הזמניים עתר המבקש להורות למשיבים להסיר את גדר הברזל שהתקינו ללא רשות בחלק המזרחי של חצר הגן, להימנע מלהפריע למעבר של ו דרך חצר הגן לחלק האחורי של חצרו ולמקלט המצוי בתוך הגן. בתצהיר המבקש, אשר צורף לבקשה, צוין כי המשיבים תחמו את שטח הגן על-ידי הקמת גדר מברזל, שקובעה בגדר העץ שהייתה קיימת בגן, ובכך חסמו מבעדו את אפשרות הגישה למקלט המשותף ולשאר חלקי הגן. נטען כי הגישה למקלט חיונית במצב חירום וכי הגישה לשאר חלקי הגן דרושה לשם מעבר של גנן לטיפול בצמחיה. בבקשה נטען לקיומה לכאורה של עילת תביעה ולמאזן נוחות הנוטה לטובת המבקש. הודגש כי אי-מתן הסעדים הזמניים יאיין את זכויותיו החוזיות והחוקיות של המבקש, וכי מתן הצו נחוץ לשם שמירה על המצב הקיים ועל אורח חייו של המבקש.

4. בתשובת המשיבים (שהוגשה ללא תצהיר) נטען כי הסכם השכירות לא הופר וכי הם לא גרמו סיכון בטיחותי לילדי הגן. המשיבים הודו כי תחמו את גדר הגן, אך טענו כי עשו זאת כדי לסגור פתח שהמבקש פרץ בגדר "מחשש עצום שילדים יצאו מהגן ו/או מחשש שזרים ייכנסו לתוכו". עוד נטען כי לאחר שהוגשה התביעה פרץ המבקש פתח בגדר הגן, הציב מחסן שמנע גישה מצד מערב ומחסום נוסף ש מנע את הגישה בצד מזרח ; כי אין דחיפות בהסדרת גישה חופשית למקלט; כי קיים מעבר חופשי לגינה; וכי השקיית ארבעת עצי הנוי ועץ הפרי נעשית על-ידי מערכת השקיה הנמצאת מחוץ לרצועת עפר המקיפה את המושכר, ושאליה ניתן לגשת ברווח שבין המחסן לבין קיר או על-ידי הסרת לוחות עץ שהמבקש הקים.

5. בישיבה במעמד הצדדים ביום 10.9.2017 נחקר המבקש על תצהירו. הוא כפר בטענה לפיה רק לאחר הגשת התביעה הוא הקים גדר מעץ המונעת את המעבר לחלק האחורי של הגינה (כמשתקף בתמונה נ/1), וטען כי המעבר מעבר לגדר העץ הינו צר ואינו מאפשר העברת מריצה והוצאת חפצים מהמחסן . עוד טען כי רק לגבי חלק מהגינה קיימת אפשרות להשקייה באמצעות טפטפת "גם מבחוץ", וכי להשקיית חלקה האחר נדרש ליטול צינור מתוך הגינה.

6. אחת מתכליותיו של הסעד הזמני הינה שמירה על מצב קיים. ברע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, פ"ד נא(3) 789, 799 (1997) הבהיר המשנה לנשיא ש' לוין כי במתן הצו הזמני על בית המשפט לערוך איזון בין האינטרס של התובע שהנתבע לא יכשיל בתקופת הביניים שעד למתן פסק הדין את ביצועו, לבין האינטרס של הנתבע שזכות קניינו לא תיפגע יתר על המידה על יסוד תשתית ראייתית בלתי מלאה. תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מקנה את מתן הסעד הזמני בהתקיימות שלושה תנאים: (א) קיומה לכאורה של עילת תביעה; (ב) מאזן נוחות, לפיו יש לבחון את הנזק מאי מתן הצו לעומת הנזק מנתינתו וכן נזק שעלול להיגרם לצד שלישי; (ג) שיקולי צדק ויושר, קרי "אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש".

7. שמירה על מצב קיים על מנת לא להכשיל בתקופת הביניים את ביצוע פסק הדין מחייבת בדיקה של הסעד הזמני המבוקש אל מול הסעד המבוקש בתובענה העיקרית. נתאר את רמת הקרבה או הקשר ביניהם כמשרעת שבצידה האחד קיימת "זהות הסעד" ובצידה הנגדי "אין קשר", ונתייחס לשתי קצוות אלו. התפישה המקובלת במשפטנו גורסת כי הזהות בין הסעד הזמני לסעד המבוקש בתובענה העיקרית הינו בגדר שיקול נוסף שעל בית המשפט לתת דעתו עליו, אולם אין זה שיקול מכריע (רע"א 8226/11 באטה נ' מדינת ישראל, פסקאות 17 - 19 להחלטת השופטת (כתוארה אז) נאור (פורסם בנבו, 1.12.2011)). אולם בקוטב הנגדי, "העדר קשר" בין הסעד הזמני המבוקש לבין הסעד המבוקש בתובענה פירושו שהסעד הזמני אינו עונה לאינטרס המוגן של התובע, והוא שהנתבע לא יכשיל בתקופת הביניים שעד למתן פסק הדין את ביצועו. במקרה כזה לא יעלה בידי התובע לשכנע את בית המשפט כי דוחק הנסיבות מחייב התערבות שיפוטית מוקדמת עוד בטרם בירור התביעה.

8. במקרה שבפנינו הסעד העיקרי הינו סילוק יד ותשלום פיצויים בגין הפרת הסכם השכירות. מאידך, הסעד הזמני המבוקש הינו סילוק גדר ברזל (צו עשה) ואיסור הפרעה לגישה למקלט ולחלק מהחצר (צו מניעה). הקמת הגדר ומניעת הגישה תוארו על-ידי המבקש כהפרות של הצו למניעת הטרדה מאיימת, ואשר בגינן הוא הגיש בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט, התלויה ועומדת. אין להן כל קשר לסעד העיקרי בתביעה הנוכחית. הפרות אלו לא נזכרו כלל בכתב התביעה המתוקן, בו צוינה כהפרה רק שבירתה של חומת ההפרדה. לפיכך, היעתרות לסעדים הזמניים המבוקשים בהליך זה לא תהווה מענה לאינטרסים המוגנים של המבקש, שעניינם - אי-הכשלת ביצוע פסק הדין בתקופת הביניים.

בהיעדר כל קשר של הסעדים הזמניים לסעד העיקרי, דין הבקשה להידחות.

9. לא נעלם מעיני הצורך לאפשר למבקש גישה למקלט בהתרחש אירוע חירום בכל שעה משעות היממה. ככל שהמשיבים מונעים מהמבקש גישה כזו, יש לראות זאת בחומרה. עם זאת, תרופתו של המבקש בעניין זה אינה במסגרת תביעה זו, לאור מהות הסעדים המבוקשים בכתב התביעה המתוקן.

10. אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה.

מאחר ותשובת המשיבים בכתב הצטיינה בלשון בוטה וחריפה כלפי המבקש, אשר כונה "פנסיונר בטלן" (סעיף 5 לתשובה), ו"פגוע רגשית" (סעיף 15), וטיעוניו הוגדרו כ"לא שפויים" (סעיף 13) ו"דברי הבל ועלבון לאינטליגנציה" (סעיף 18) - אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ד תשרי תשע"ח, 04 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שי אברהם
נתבע: גן של אהבה בע"מ
שופט :
עורכי דין: