ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין (אמסלם סמדר נגד כארדי )בתיק כארדי נגד אמסלם :


בתי המשפט

בית משפט השלום אשדוד

בשא002419/07

בשא 2162/07

בתיק עיקרי: א 001596/07

בפני:

כב' השופטת מיכל וולפסון

תאריך:

22/01/2008

בעניין:

1 . אמסלם סמדר

2 . אמסלם אברהם

3 . אמסלם רחלי

המבקשים

ע"י ב"כ עו"ד

רשף סער

נ ג ד

כארדי אברהם

המשיב

ע"י ב"כ עו"ד

קנת טל

החלטה

1. בבש"א 2419/07 הוגשה בקשה לביטול צו עיקול אשר הוטל ביום 23/10/07 בבש"א 2162/07 (להלן: "צו העיקול").

2. הדיון מתנהל בבקשה לעיקול [רע"א 8420/96 מרגלית נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, פ"ד נא(3) 789 (1997)] והנטל רובץ על מבקש העיקול. משמע שאם סיכויי קבלת התביעה אינם מרובים מהסיכויי הנתבעת להביא לדחייתה, בשלב הביניים המוקדם, לא יינתן צו העיקול [רע"א 5242/95 סיגנל שירותי אלקטרוניקה (1975) בע"מ נ' דנבאר (לא פורסם, 2/10/95) להלן: "בעניין סיגנל"] . משמע שעל התובע להציג תשתית ראייתית לכאורית [בש"א 4459/94, 4475 סלמונוב נ' שרבני , פד"י מט (3) 479 (1994)]. יש לבסס את הבקשה בראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת התביעה (תקנה 362 לתקסד"א). במקום של ספק יועדפו האינטרסים של הנתבע על זה של התובע (בעניין סיגנל). בית המשפט נדרש לאזן בין האינטרסים של שני הצדדים, בין האינטרסים של התובע להגשים את הזכויות כפי שיקבעו בפסק הדין העתיד להינתן לבין אינטרס הנתבע שזכות הקנין שלו לא תפגע כשאין הצדקה לכך [רע"א 5935/97, 5937/97 סיני נגד גלנץ , פ"ד נב (1) 195 (1998)] .

3. התובע הגיש תביעה כספית על סך של 146,460 ₪ נגד הנתבעת מס' 1 שהייתה עובדת שלו, נגד בעלה, ונגד אחותה בגין טענה כי הנתבעת מס' 1 נטלה שיקים מפנקס השקים של התובע ובהם היא מילאה פרטים, זייפה את החתימה והעבירה אותם לעצמה ולצדדים שלישיים. נטען כי מדובר ב- 46 שקים ושווים המצטבר הוא סך של 146,460 ₪ שנגבו מחשבון התובע שלא כדין. הנתבעת מס' 1 הייתה אז מזכירת התובע. נטען כי הנתבעת מס' 3 סייע בידי הנתבעת מס' 1 כאשר העבירה שיקים דרך מקום עבודתה בכלבו חקלאי באשקלון (מחסן לכיש). הנתבע מס' 2 הוא בעלה של הנתבעת מס' 1 ולגביו נטען כי ידע על מעשיה, שיתף עמה פעולה, וגם פרט עבורה שיקים אצל חלפן כספים והוא אף נהנה מפירות מעשי ידיה של הנתבעת מס' 1.

4. הנתבעת מס' 1 הגישה כתב הגנה בנפרד מהנתבעים 2 ו-3 . הגנתה היא כי היא נוצלה על ידי התובע במעשי המרמה שלו כלפי לקוחותיו. כי כל מעשיה נעשו על ידיה בהסכמה מפורשת של התובע. היא חולקת על זיוף חתימת התובע על השקים. לטענתה היה זה התובע ששלח אותה לחלפן הכספים לפרוט שקים שלו מטעמים שונים שפורטו בכתב ההגנה (סעיף 10 לכתב ההגנה). מעבר לכך התובע נתן לה כספים בשקים מעבר לשכרה הן כאות תודה על עבודתה והן כדמי שתיקה על כך שהטריד אותה מינית. עוד היא טוענת כי עורכי הדין של התובע הכשילו אותה כאשר הציגו עצמם גם כעורכי דינה והקליטו אותה כדי לכאורה לבסס ראיה נגד צד שלישי שעמו יש לתובע מחלוקת, תוך הבטחה כי שיתוף הפעולה שלה יסייע לתובע בתלונתו כנגד צד שלישי.

5. הנתבעים 2 ו- 3 הגישו כתב הגנה משותף. הנתבע מס' 2 טען כי עילת התביעה היחידה נגדו שהיא סיוע בפירוט שקים אצל חלפן כספים הועלתה באופן סתמי ללא ביסוס.

הנתבעת מס' 3 הודיעה בכתב ההגנה כי שמה אינו השם המופיע בכותרת לכתב התביעה. שמה הוא רחל אמיתי והיא הכחישה את טענת התובע כי סייע לנתבעת מס' 1 כאמור בתביעה. זאת ועוד נטען כי מקום עבודתה שהוא בכלבו לחקלאי, אינו מחסן לכיש.

6. בהתייחס לנתבעים 2 ו- 3 , הביסוס של עילת התביעה נסמך על השערות. חקירת הנתבעת מס' 3 לא ביססה את עילת התביעה. העיון בשקים שצורפו לכתב התביעה מלמד כי אף שיק לא נמשך לטובת כלבו לחקלאי. התובע לא ביסס את הקשר בין מחסן לכיש, שהוא שם המופיע כנפרע על פני מספר שקים, לכלבו לחקלאי (עמ' 4 לפרוטוקול מול שורות 12-13). מתוך הראיות שהגיש התובע בשלב זה, אין ראיות מהימנות לכאורה כנגד גב' רחל אמיתי ועל פני הדברים גם אין אדם שקשור לנתבעת מס' 1 ששמה רחלי אמסלם. בשלב זה אין תביעה נגד רחל אמיתי ובקשת העיקול אינה מתייחסת אליה.

הנתבע מס' 2 אישר בחקירתו כי אשתו, הנתבעת מס' 1, קיבלה מהתובע כסף עזרה לבית בשקים, וגם הלוואה שהושבה, וכן כי הוא פרט שקים אצל חלפן כספים בשם בן איון

(או בן עיון) (להלן:"חלפן הכספים") עבור התובע שנתן תרומה לנזקקים (עמ' 10 לפרוטוקול מול שורה 16, עמ' 12 לפרוטוקול מול שורות 5-6 , עמ' 13 לפרוטוקול). התובע הסכים בחקירתו כי עזר לנתבעת מס' 1 לרכוש מכונית תוך מתן הכסף בהלוואה (עמ' 2 לפרוטוקול) וסייע לה ברכישת מטבח כשהיא נכנסה לבית החדש (עמ' 2 לפרוטוקול מול שורה 14) וגם כי נתן תרומה של 2,000 ₪ לילדים בקריית מלאכי (עמ' 2 לפרוטוקול).

הטענה כנגד הנתבע מס' 2 היא כי כבן זוגה של הנתבעת מס' 1 הוא נהנה מפירות מעשיה וכי גם סייע לה להונות את התובע בנכיון שקים. לאחר ששמעתי את החקירה של כל העדים ולאחר ששקלתי את האינטרסים של שני הצדדים ואת הנזק שנגרם לכל צד מקבלת הבקשה או דחיית הבקשה. בשים לב לכך שחשבון הבנק אינו משותף אלא של הנתבע מס' 2 שהוא שוטר במשטרת ישראל, מצאתי כי הראיות בשלב זה אינן עוברות את הרף להותרת צו העיקול נגד הנתבע מס' 2 על כנו (ראה הפסיקה המפורטת בסעיף 2 לעיל). אני ערה לכך כי בני הזוג מנהלים משק משותף ולנתבעת מס' 1 יפוי כוח בחשבון הנתבע מס' 2 . יחד עם זאת הסכום היחיד שנתפס הוא 7,413 ₪ בפק"מ בחשבון בבנק הפועלים. יש בכך כדי לתמוך בטענות הנתבע מס' 2 כי ככל שמדובר בחשבונות הבנק שלו, הסכומים בחשבון אינם מבססים את הטענות נגדו.

מטעמים אלה אני מבטלת את העיקול נגד המבקש מס' 2 ולמען הסר ספק נגד רחלי אמסלם.

7. צו העיקול הוצא לגבי כספים וזכויות בחשבונות בנק ואצל חברת אשראי אך התוצאה המעשית של צו העיקול היה לתפוס את כספי הפק"מ המפורטים לעיל ובחשבונות אחרים חזרו תשובות של העדר חשבון או חשבון של הנתבע מס' 2 בלבד ללא כספים נוספים. צו העיקול גם הוצא למיטלטלין בבית הנתבעים 1-2. העולה מכך הוא כי צו העיקול לבחינה מבחינת הנתבעת מס' 1 הוא לגבי המיטלטלין בביתה וחלקה בפק"מ שנתפס.

לגבי הנתבעת מס' 1 אפתח בסוגיית ההקלטה שאת התמלול ביקש בא כוחה להוציא (בש"א 2421/07). בשלב זה אינני מבססת את ההחלטה על ההקלטה לאור נסיבות עריכתה אשר פורטו חלקית על ידי הנתבעת מס' 1 הטוענת כי עורכי הדין הקליטו אותה כאשר להבנתה הם יצגו גם אותה. לכך אוסיף כי גם אם הנתבעת מס' 1 שגתה כאשר סברה כי עורכי הדין של התובע הם עורכי דינה, ישנם סימני שאלה לא מעטים העולים מהסיטואציה שהנתבעת מס'1 מתארת המעמידים בסימן שאלה כבד את קבילות הראיה, כולל האם ראוי להשתמש בראיה זו ואפילו כראיה לכאורה בהליך ביניים. שכן הנתבעת מס'1 מתארת מצב בו היא סבורה כי היא משתפת פעולה עם התובע ועורכי דינו כדי לבסס ראיות נגד צד שלישי. על עורך דין מוטלות חובות של אתיקה בהתנהלותו ויש מקום לבחון בזהירות רבה את ההקלטה האמורה לאור נסיבות ביצועה (עמ' 14, 5 – 4 לפרוטוקול).

העולה מהראיות והחקירה הנגדית הוא כי הנתבעת מס' 1 הייתה מזכירה של התובע, והייתה לה נגישות לפנקס השקים של התובע כמזכירתו. לפי גרסתה היא יידעה את התובע כי ממקום עבודה קודם היא פוטרה מחמת מרמה. חקירת התובע העלתה שגם עברו לא היה נקי (עמ' 3 לפרוטוקול). הנתבעת מס' 1 עבדה אצל התובע משנת 2004 עד 2006 (עמ' 2 לפרוטוקול מול שורה 2).

התובע הרעיף עליה מעבר למקובל בהתחשב בכך שהיא עבדה בשכר לא גבוה , בין 3,500 ל – 5,000 ₪ (עמ' 8 , 13 לפרוטוקול) כשנתיים ובכלל זה לגרסתו הלווה לה כסף לרכוש רכב, סייע לה לרכוש מטבח כשנכנסה לבית חדש, קנה לבעלה תפילין ומכונת גילוח, ובלשונו היא ובעלה היו בני בית אצלו (עמ' 2 לפרוטוקול).

התובע זיהה בחלק מהשיקים את חתימותיו (עמ' 3 לפרוטוקול). כנגד, נתבעת מס' 1 הסכימה כי פרטה שקים של התובע אצל חלפן הכספים (עמ' 15 לפרוטוקול מול שורה 15). ההסבר של הנתבעת מס' 1 היה שהתובע שילם לאנשים בשחור (עמ' 15 לפרוטוקול מול שורות 20 – 19). הסבר נוסף היה שהתובע היה נדיב עימה כי הטריד אותה מינית (עמ' 16 לפרוטוקול) והסבר אחר היה שכאשר עושים הרבה כסף בשחור לא יודעים מה לעשות איתו (עמ' 17 – 16 לפרוטוקול).

הנתבעת מס' 1 הסכימה גם שיתכן והגיעה לחלפן הכספים עם שיקים ללא שם נפרע (עמ' 17 לפרוטוקול מול שורות 11 – 10). הגם שהנתבעת מס' 1 ידעה לספר שכאשר רוצים ניתן לקחת שיק שניתן לטובת נפרע לבנק הנמשך כדי לפרוע אותו (עמ' 16 לפרוטוקול מול שורה 7). היא גם העידה שהייתה מגיעה עם שיקים של התובע לכאורה עבורה כדי שהם יפרטו (עמ' 17 לפרוטוקול מול שורות 17 – 15). הסבר נוסף היה לה שהתובע, כדי לשלם רשיונות, היה רושם שיק לפקודתה, והיא הייתה פורטת אותו אצל חלפן הכספים (עמ' 17 לפרוטוקול מול שורות 29 – 28).

גרסת הנתבעת מס' 1 המתמיהה לפעמים, מחזקת את גרסת התובע ומבססת את בקשתו כנגדה לעיקול זמני.

8. באשר לדרישה בתקנה 374 (ב) לתקסד"א כי על בית המשפט להשתכנע כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין, הודו הן הנתבעת מס' 1 והן בעלה כי אם יינתן פסק דין נגד מי מהם על סכום התביעה הם לא יוכלו לשלם אותו (עמ' 10 , 13לפרוטוקול).

9. סוף דבר. אני מבטלת את צו העיקול כנגד המבקשים 2 ו – 3 ואני מותירה בעינו את צו העיקול נגד המבקשת מס' 1.

לגבי הפק"מ שנתפס, מדובר על חשבון בנק של המבקש מס' 2, אך לכאורה רכוש משותף שלו עם המבקשת מס' 1 שלה גם יפוי כוח בחשבון. לפיכך, בשלב זה אינני מבטלת את העיקול על הפק"מ. בידי המבקש מס' 2 לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולבקש פסק דין הצהרתי למי שייכים הכספים המוחזקים בפק"מ האמור.

10. לאור התוצאה, אין צו להוצאות שכן הם יתקזזו.

ניתנה היום ט"ו בשבט, תשס"ח (22 בינואר 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

מיכל וולפסון, שופטת

002419/07בשא139 תמי דרעי