ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יובל אילוז נגד אריה מימון :

לפני כבוד ה שופטת שלומית בן יצחק

התובעים:

1.יובל אילוז
2.מירב בינת אילוז

נגד

הנתבע:

אריה מימון

פסק דין

לפניי תביעה על סך של 19,979 ש"ח שעילתה פיצוי בגין נזק שנגרם לרכב של התובע מתאונת דרכים ונזקים נלווים נוספים .

1. התובע העיד כי ביום 5.3.2016 ה חנה את מכוניתו בין שני כלי רכב, ומששב למקום, ראה כי חלקו האחורי של רכב הנתבע, רכב שונה מהרכב שחנה לפני רכב התובע עת עזב את המקום, צמוד לחלקו הקדמי של רכב התובע.

2. מנגד העיד הנתבע כי חנה בנסיעה לאחור, בסיוע מצלמת "רוורס" המותקנת ברכב והכחיש קיומו של מגע בין שני כלי הרכב. בת זוגו של הנתבע, בעלת הרכב, שהיתה עימו בשעת הנסיעה טרם החניה, אישרה דבריו אלה.

3. דין התביעה להדחות. על פי הוראות סעיף 15(ב) ל תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז - 1976, ינומק פסק דיני בצורה תמציתית.

להלן הטעמים אשר הביאוני לכלל מסקנה זו.

4. אכן, בתמונה שהוצגה במהלך הדיון, נראו כלי הרכב נראים צמודים זה לזה, ואולם לא אוכל לקבוע, במידת הוודאות הנדרשת, כי מפגש זה התרחש דווקא עת נסע הנתבע לאחור.

ראשית, בת זוגו של הנתבע, בעלת הרכב, תמכה בגרסתו לפיה לא היה כל פגיעה ברכב בעת החניה. לא מצאתי כי גרסאות אלה אינן מהמנות, כמו גם סתירות בין דבריהם לפניי לבין יתר הראיות בתיק – חילפוי מסרונים בינם לבין התובע והודעת הנתבע לחברת הביטוח מנורה.

שנית, הוצגה תמונ ה של רכב הנתבעת בה לא נראה נזק שנגרם לאחורי הרכב – ראה גם עדויות הנתבע ובת זוגו בנוגע לעניין זה. זאת, אל מול הפגיעה הקשה ברכב התובע, שעלות תיקונה הנטען הוא למעלה מ-11000 ₪, מעלה קושי.

שלישית, קיים קושי בהנחה, כי הנתבעים היו משאירים את רכבם צמוד לרכב התובע מבלי להזיזו, ו אף לא עוזבים את המקום טרם נתגלו. ודוק: מדובר בפגיעה שהוגדרה על ידי התובע כמסיבית, ויש להניח כי הנתבע ובת זוגו היו אמורים להיות מודעים לה עת התרחשה.

5. בכתב התביעה הצהיר התובע כי עובר אורח, בשם עופר, היה במקום עת הבחין התובע בנזק שנגרם לו. עד זה לא הובא על ידו לדיון. בדיון מסר, כי העד סרב להגיע. לאחר תום הדיון, ועיון בחומר הראיות, סברתי כי יש מקום לזמן העד ואף הצעתי לצדדים לקיים בדיקה במכונת אמת ("פוליגרף").

באשר לבדיקת הפוליגרף - הנתבע סרב לכך, התובע הסכים.

באשר לעד, לאחר שנקבע דיון נוסף לשמיעתו, הודיע התובע כי העד מוכן לבוא ולהעיד, אך ביקש דחייה בשל שירות מילואים. לבקשתו, נקבע הדיון בשעות הבוקר – שעות הנוחות יותר לעד. יחד עם זאת לאחר מכן הודיע התובע כי העד אינו מעוניין להגיע והתובע מסר, כי אין בכוונתו להכריח את העד להתייצב לדיון.

על פי תאורו של התובע עצמו, יכל העד לחזק גרסתו ולאשר טענתו לפיה הופתע התובע ונדהם את התגלה הנזק וכי כלי הרכב היו צמודים זה לזה עם הגעת התובע למקום (ראו פסקאות 5-7 לכתב התביעה) . לדברים משקל משמעותי, נוכח יריעת המחלוקת, והדבר אף הובהר בהחלטתי מיום 24.5.17 לפיה קיים טעם ממשי בזימון העד. בחירת התובע לפעול כך, על אף הבהרתי זו, מקשה על היכולת לאמץ גרסתו בנוגע להשתלשלות הדברים.

6. באשר לנכונות התובע להיבדק במכונת אמת – לא ניתן לתת לה משקל, נוכח אי הסכמת ה צד שכנגד על בדיקה זו הקבילה אך בהסכמת הצדדים .

7. בנסיבות העניין: אי הבאת עד משמעותי; הנזק הרכב שנגרם לרכב התובע אל מול תמונת רכב הנתבע ; הקושי בקביעה כי הנתבעים היו ערים לפגיעה אך בחרו להשאיר את הרכב חונה בסמוך לרכב התובע, ומנגד קושי בקביעה כי לא שמו ליבם לפגיעה משמעותית זו – מטה את הכף לקביעה כי התובע לא הצליח להוכיח תביעתו.

8. בנסיבות העניין לא אעשה צו להוצאות.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, כ"א אלול תשע"ז, 12 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יובל אילוז
נתבע: אריה מימון
שופט :
עורכי דין: