ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נשק הצפון ר. 2002 בע"מ נגד דני - הי בע"מ :


בפני כבוד ה שופטת מאג'דה ג'ובראן מורקוס

מבקשים

נשק הצפון ר. 2002 בע"מ

נגד

משיבים

דני - הי (מטווחי קיסריה) בע"מ

החלטה

1. בפניי בקשה לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט (להלן: "הפקודה"), לכוף על המשיבים , במאסר או בקנס, לקיים את צו המניעה הזמני מיום 12.7.17 שניתן על ידי כבוד השופטת שאדף נאשף אבו אחמד. צו המניעה הזמני (להלן: "הצו") אס ר על המשיבות לפרק או לפנות ממטווח גינגר (להלן: "המטווח") את המתקנים ו/או המחוברים שלהלן , וזאת עד להכרעה בתביעה העיקרית:
א. חומת הפרדה בין המטווחים
ב. תוספת גנרטור חרום
ג. תוספת בניית גדר היקפית ושערים.
ד. תוספת דלת בונקר תחמושת.
ה. תוספת בנייה של מבנה טקטי.

2. המטווח נשוא הבקשה נמצא במקרקעין בבעלות החברה לפיתוח עמק יזרעאל בע"מ והופעל עד לא מכבר ע"י המשיבות בהתאם לחוזה בין הצדדים . בתחילת 2017 פורסם מכרז חדש להפעלת המטווח בו זכתה המבקשת. בין המבקשת לבין המשיבות התגלעה מחלוקת לגבי המחוברים ו/או הציוד אשר במטווח. לטענת המבקש ת ההשבחות במטווח אינן רכושן של המשיבות ועל כן אינה רשאית לפרקן מהמטווח. המבקשת הגישה כתב תביעה למתן פס"ד הצהרתי לפיו אין המשיבות רשאיות לפרק את המחוברים וכן הגישה בקשה למתן צו מניעה זמני שיאס ור על פירוק המחוברים. כאמור , ביום 12.7.17 ניתן צו מניעה זמני שהוראותיו פורטו לעיל.

3. לטענת המבקשת, המשיבות היו אמורות לפנות את המטווח עד 31.7.17. בביקור שערכו נציגי המבקשת ביום 30.7.17 נמצא כי המשיבות, על פי הנטען, הפרו את הצו ופירקו חלק מחומת ההפרדה בין המטווחים, פירקו חלק מהגדר ההיקפית והשערים, וכן פירקו ופינו את המבנה הטקטי. כמו כן, טוענת המבקשת כי המשיבות גרמו חורבן והרס במטווח בכך שחפרו לעומק חצי מטר וחתכו את צינורות המים והביוב, שברו את המדרכות ומשטחי הבטון במטווח, השחיתו את כל המבנים שנשארו בשטח המטווח ובכלל זה שברו את כל הדלתות והחלונות של המבנים וכן שברו את עמודי החשמל במטווח.

4. המבקשת טוענת כי יש לחייב את המשיבות לקיים את הצו כלשונו ולהשיב את המצב לקדמותו בטרם נמסר המטווח לידי המבקשת ביום 31.7.17 שאם לא כן יושתו עליהן קנסות או צווי מעצר. המבקשת תמכה את בקשתה בתצהיר מנהלה וכן בתמונות לנזקים הנטענים.

5. בתגובתן טענו המשיבות כי הן קיימו את הצו ככתבו וכלשונו. לטענתן הן רשאיות לפרק את המתקנים שלא צויינו בצו המניעה. כמו כן, המבקשת הגיעה יום ל פני מסירת החזקה, ביום , 30.7.17 כשמצב המטווח ביום זה זה אינו תואם את המצב ביום מסירת החזקה שהיה למחרת ביום 31.7.17. לתמיכה בטענה צירפו המשיבות את פרוטוקול מסירת החזקה במטווח שנמסר כשהוא במצב תקין ופנוי לשביעות רצון החברה הכלכלית.

6. המשיבות הוסיפו ופירטו לגבי טענות המבקשת ביחס להפרות הנטענות. לגבי חומת ההפרדה נטען כי היתה הפרה רגעית של חלק מהגדר לצורך בדיקת על ידי מומחה מטעמן, כאשר מדובר בגדר המונחת על הקרקע ובנויה מ- 90 יחידות נפרדות וניידות. לצורך בדיקת המומחה הוסרו 4 יחידות מהגדר ועם סיום הבדיקה היחידות הוחזרו למקומן.
לגבי הגדר ההיקפית והשערים, הן מכחישות את הטענה והפנו לכך שטענת המבקשת בהקשר זה היא לאקונית ובלתי מפורטת ושבו והפנו לאישור המסירה של הנכס.
ביחס למבנה הטקטי טענו המשיבות כי מדובר בטענה שיקרית וכי המבנה הטקטי נמצא במקומו וצירפו תמונה לתמיכה בטענה.
ביחס לטענות לפגיעה בתשתיות המים והביוב, טענו המשיבות כי הצו לא חל על תשתיות המים והביוב. זאת ועוד, צו המניעה לא מנע את פינוי המבנים היבילים שהיה צורך לנתקם לצורך הפינוי מצינורות התשתית והמים להם היו מחוברים. המשיבות הדגישו כי תשתיות המים לא נפגעו ולא ניזוקו כלל, וכאשר המבקשת תרצה להתקין את המבנים בבעלותה תוכל לחברם לצינורות המים והביוב ללא קושי. המשיבות שבו והפנו לפרוטוקול המסירה שאינו מציין פגיעה בתשתיות.
ביחס לטענה לשבירת מדרכות ומשטחי בטון: גם טענה זו הוכחשה על ידי המשיבות. המשיבות טענו כי אותם מתקנים אינם חלק מצו המניעה מה גם שההרס הנטען אינו עולה מפרוטוקול מסירת החזקה.

7. בתשובה לתגובה חזרה המבקשת על הנטען בבקשה וצירפה חוות דעת מטעמה בה תוארו ההפרות הנטענות לצו ונאמדו עלויות תיקון הנזקים הנטענים על ידיה כתוצאה מהפרת הצו. במקביל להגשת התשובה הגישה המבקשת בקשה לתיקון כתב התביעה על ידי הוספת סעד כספי לפיצוי המבקשת בגין תיקון הנזקים הנטענים, בהסתמך על חוות הדעת.

8. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה ובתשובה לתגובה ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט להידחות. להלן אנמק את מסקנתי.

9. כלל בסיס המנחה בהליך לפי פקודת ביזיון בית משפט הוא כי מטרת ההליך היא להביא לאכיפת הצו במבט צופה פני עתיד. ההליך אינו עונשי במהותו. זאת ועוד, הליך לפי פקודת הביזיון הוא הליך קיצוני שמקובל לראות בו הליך שיורי לאחר שההליכים האפשריים האחרים נבחנו או מוצו או שאין דרך אחרת להביא לאכיפת הצו. (רע"א 3888/04 שרבט נגד שרבט פד"י נט(4) 49). כאמור , הליך הביזיון צופה פני עתיד ועל כן, לא יחול מקום שאכיפת ההוראות אינה עוד אפשרית כאשר נוצר מצב דברים שאינו מאפשר לקיים את ההוראה בעתיד ואף אין אפשרות להחזיר את המצב לקדמותו. ראה לעניין זה ע"פ 519/82 ידידיה גרינברג נגד מדינת ישראל פד"י לז(2) 187 , 191 שם נאמר לגבי הליך לפי פקודת הבזיון כי:
"זהו הליך מיוחד במינו, שמחד גיסא אינו מטיל אחריות פלילית, אך מאידך גיסא אינו הליך אזרחי גרידא. "זוהי הוראה sui generisהמצויה באותו תחום דמדומים שבין ההליך האזרחי לבין ההליך הפלילי" (ע"א 371/78[3], בעמ' 241). מטרתו של הליך זה היא להביא לידי קיומו של הצו והוצאתו מהכוח אל הפועל (ע"א 422/77[4]). הסנקציה שבו היא כפייתית ולא עונשית. מכאן הגישה, כי סעיף 6 ל פקודת בזיון בית המשפט "צופה פני העתיד". הוא בא לכפות ביצוע מעשה או מחדל "מחר" ( ע"פ 6/50[5], בעמ' 468). על-כן אין תחולה לסעיף 6 ל פקודת בזיון בית המשפט, מקום שאכיפת ההוראה שוב אינה אפשרית, אם משום שבוטלה (ע"פ 43/50[6]), ואם משום שבין הגשת הבקשה לאכיפה לבין שמיעתה היא כבר קוימה (ע"פ 6/50 [5] הנזכר), ואם משום שנוצר מצב דברים, שבו אין אפשרות לקיים את ההוראה בעתיד, ואף אין להחזיר את המצב לקדמותו (ע"פ 300/74[1])".

10. בענייננו, יש לציין כי חלק מההפרות הנטענות בבקשה אינן מהוות חלק מהצו. הכוונה להפרות הנטענת בסעיף 5 לבקשה שאינן חלק מצו המניעה. אשר להפרות הנטענות בסעיף 4 לבקשה, הרי כאמור לעיל המשיבות כופרות בהפרה וטוענות כי קיימו את הצו כלשונו. ביחס להפרת הצו בפירוק חלקים מחומת ההפרדה וכעולה מחוות הדעת שצורפה לתשובת המבקשת, מדובר בנזקים שקיימים בגדר במקומות נקודתיים שעיקרם עיקום בגדר ולא הסרתה באופן מוחלט בניגוד לצו. אשר למבנה הטקטי קיימת מחלוקת בין הצדדים שכן המשיבות טוענות כי המבנה שלגביו חל הצו עומד במקומו וצירפו תמונה לתמיכה בטענה. המבקשת לא התייחסה לטענה זו בדבר מיקום המבנה וחזרה על טענתה באופן כללי. ביחס לגדר ההפרדה, המשיבות כאמור טענו כי הוסרו חלקים מהגדר באופן רגעי לצורך בדיקה של מומחה מטעמן וכי אלה הוחזרו ומפנות בהקשר זה לפרוטוקול המסירה מיום למחרת. בתשוב תה המבקשת לא מתייחסות לטענה זו ובחוות הדעת מטעמה, אשר נערכה לאחר מסירת החזקה (ביקור המומחה היה ביום 1.8.17) נטען כי לא ניתן לפרק חלק מגדר ההפרדה מבלי לגרום נזק למבנה. לא הובאו נתונים וממצאים המצביעים על הפרה של הצו על ידי פירוק גדר ההפרדה בין המטווחים, כפי שנטען בבקשה עצמה. לעובדה חשיבות שכן הבקשה עצמה נשענת על ממצאים נטענים שעלו מביקור נציג המבקשת במטווח לפני מסירת החזקה ביום 30.7.17 .
עוד יש לציין כי בחוות הדעת הובאו ממצאים רבים לגבי נזקים נטענים שאינם חלק מצו המניעה כגון, פירוק ציפוי לקירות, פירוק עמדת כיבוי אש וכיוצ"ב נזקים נטענים שלא נכללו בצו.

11. נראה כי המחלוקת בין הצדדים באשר לקיומו או הפרתו של צו המניעה והנזקים הנטענים ניתנת לגישור במסגרת ההליך בתביעה העיקרית, כאשר יש לציין בהקשר זה כי המבקשת אכן הגישה בקשה לתיקון התביעה על ידי הוספת סעד כספי בגין הנזקים הנטענים בחוות הדעת כתוצאה , לטענתה, מהפרת צו המניעה. בהקשר זה אני מפנה להלכה שהובאה לעיל בה נקבע כי יש לנקוט בהליך של ביזי ון מקום שמוצו כל החלופות האחרות.

12. זאת ועוד, גם אם היתה הפרה כנטען על ידי המבקשת, הרי שהליך של פקודת הביזיון שהינו הליך קיצוני כלפי המשיב לא יסייע שכן לא ניתן לאכוף את קיום הצו ולהחזיר את המצב לקדמותו. ההליך של פקודת הביזיון הוא הליך צופה פני עתיד ולא ניתן לנקוט בו מקום שהמצב בשטח השתנה באופן שלא ניתן עוד לאכוף את הצו. ובענייננו, המבקשת טוענת כי המשיבות הרסו חלקים במטווח בניגוד לצו ופינו מתקנים . במצב דברים זה, הליך הביזיון אין בו כדי לסייע באכיפת הצו . כאמור, מענה הולם לטענות המבקשת ניתן למצוא בהליך האזרחי לקבלת הפיצויים בגין הנזקים הנטענים כתוצאה מההפרה הנטענת, כפי שאכן ביקשה המבקשת לתקן את כתב התביעה לקבל סעד הפיצוי.

13. אשר על כן, ומכל הטעמים שהובאו לעיל, החלטתי כי אין מקום לנקוט בהליך לפי פקודת ביזיון בית המשפט ועל כן יש לדחות את הבקשה . המבקשת תישא בהוצאות הבקשה בסך של 1,500 ₪ +מע"מ.

ניתנה היום, כ"ג אלול תשע"ז, 14 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: נשק הצפון ר. 2002 בע"מ
נתבע: דני - הי בע"מ
שופט :
עורכי דין: